פרסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרסית
فارسی
מדינות איראן, אפגניסטן, טג'יקיסטן, עיראק, בחריין
אזורים המזרח התיכון
דוברים כ-100,000,000
שפת אם כ-46,000,000
כתב אלפבית ערבי בשינויים קלים
משפחה

הודו-אירופית

הודו-איראנית
איראנית
דרום-מערבית
פרסית
לאום איראן, אפגניסטן, טג'יקיסטן
מוסד فرهنگستان زبان و ادب فارسی - האקדמיה ללשון ולספרות הפרסית
ראו גם שפהרשימת שפות
דף בכתיב השפה הפרסית. השימוש בשלוש נקודות מתחת לחלק מהאותיות כמו למשל או הוא בין ההבדלים הבולטים והנראים לעין בינה לבין כתיב השפה הערבית.


פרסית (, פַֿארְסִי) היא שפה איראנית. הפרסית מדוברת בפי כ-80 מיליון בני אדם באיראן, כ-8 מיליון באפגניסטן ובקרב קהילות נוספות במדינות סמוכות לאיראן. זוהי שפתה הרשמית של הרפובליקה האסלאמית של איראן וכמחצית מאזרחיה דוברים אותה כשפת אם והשאר כשפה שנייה. בטג'יקיסטן השפה הרשמית היא טג'יקית - לשון הקרובה לפרסית. אחת הלשונות הרשמיות של אפגניסטן היא הדארי, לשון הקרובה אף היא לפרסית. באיראן השם דארי משמש לתיאור הפרסית הקלאסית.

הפרסית מתועדת החל מהעת העתיקה. נהוג לחלק את ההיסטוריה של הלשון הפרסית לשלושה חלקים עיקריים:

הפרסית אינה מבחינה בין מינים דקדוקיים. הפועל הפרסי נוטה בגוף ומספר, ומערכת הפועל מכילה צורות סינתטיות (צורות העבר, ההווה, האווי והציווי) לצד צורות פריפרסטיות המורכבות מפועל עזר הנושא, יחד עם תבנית הנטייה עצמה, מידע דקדוקי ואלמנט פועלי הנושא בעיקר מידע לקסיקלי (צורות העתיד, העבר הרחוק ועוד). שם העצם הפרסי אינו נוטה ביחסה ובמין דקדוקי (החל מהפרסית האמצעית) אלא רק במספר - יחיד ורבים. הפרסית מכירה תוית סיתום פוסטפוזיטיבית בלבד, וחסרת תוית ידוע.

השפה נכתבת באמצעות גרסת האלפבית הערבי המותאמת לכתיבת הפרסית וכוללת 32 אותיות. חלק מהאותיות התפתחו לשם כתיבת הגאים שאינם קיימים בערבית. מילים ערביות נכתבות בדרך-כלל בכתיב המקורי, גם אם כוללות הגאים שאינם נהגים בפרסית. לפיכך יש אותיות המשמשות רק בכתיבת מילים ממוצא ערבי. בפרסית נעשה שימוש נרחב באמות קריאה, הרבה מן המקובל בערבית, אולם כלל זה חל רק על מילים ממוצא פרסי ולא ממוצא ערבי. רק בפרסית מופיעות שלוש נקודות מתחת למילה.

באוצר המילים הפרסי מילים רבות ממקורות זרים, רובן מערבית, וחלק גדול אחר מהמילים השאולות - בצרפתית. בתקופה שבה נפוץ האסלאם באיראן החליפו מילים ערביות שאולות חלק גדול מהפרסיות. השפה הפרסית היום כוללת מספר רב של מילים ממוצא ערבי, אולם הגייתן הותאמה למערכת ההגאים הפרסית, כך שהן נשמעות שונות למדי מהגרסה הערבית שלהן. ישנן גם מילים רבות המשותפות לטורקית ולפרסית, אף-על-פי שמדובר בשפות שונות מאוד זו מזו.

במאה ה-20, עם התחזקות ההשפעה האירופית באיראן, התווספו מילים רבות שמוצאן בשפות אירופאיות רחבות-תפוצה כגון צרפתית וגרמנית. כיום ההשפעה הרבה ביותר היא של השפה האנגלית, שהפכה לשפה הבינלאומית. אפשר למצוא בפרסית מילים חדשות רבות השאולות מאנגלית, בעיקר מונחים טכניים בתחום המחשבים, תחומים שונים במדע ובתחומים טכנולוגיים אחרים.

הגיית השפה וכתיבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פונמות בפרסית
סדקי ענבלי וילוני חכי בתר־
מכתשי
מכתשי שפתי
שִנִּי)
אפי [ŋ] n m
סותם ʔ q] g k d t b p
מחוכך ʤ ʧ
חוכך h ɣ x ʒ ʃ z s v f
מקורב
(צדי)
w j
l
מקיש ɾ
רוטט [r]
מיקום תנועות בפרסית
نستعليق
קו נסתעליק (خط نستعليق)
ברוכים הבאים לוויקיפדיה הפרסית (به ويكي پدياي فارسي"پارسي" خوش آمديد
העיצורים
הסימון הגרפי תעתיק
IPA
תעתיק
לעברית
הערך הפונטי
בודד תחילי אמצעי סופי
ا ـا ʔ א אינו נהגה או שנהגה כהגיית אל"ף; עשוי לשאת תנועות חולם או צירי פתוחים
ب بـ ـبـ ـب b ב נהגה כהגיית בי"ת
ـپـ ـپ p פ' נהגה כהגיית פ"א
ت تـ ـتـ ـت t ת נהגה כהגיית ת"ו
ث ثـ ـثـ ـث s ת' משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית סמ"ך
ج ﺟـ ـﺠـ ـﺞ ʤ ג' נהגה כהגיית גימ"ל גרושה
ـچـ ʧ ש' נהגה כהגיית צד"י גרושה
ح حـ ـحـ ـح h ח נהגה כהגיית ה"א או שלא נהגה כלל
خ خـ ـخـ ـخ x ח' נהגה כהגיית כ"ף רפה
د ـد d ד נהגה כהגיית דל"ת
ذ ـذ z ד' משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית זי"ן
ر ـر r ר נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת
ز ـز z ז נהגה כהגיית זי"ן
ـژ ʒ ז' נהגה כהגיית זי"ן גרושה
س سـ ـسـ ـس s ס נהגה כהגיית סמ"ך
ش شـ ـشـ ـش ʃ ש נהגה כהגיית שי"ן ימנית
ص صـ ـصـ ـص s צ משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית סמ"ך
ض ضـ ـضـ ـض z צ' משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית זי"ן
ط طـ ـطـ ـط t ט משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית ת"ו
ظ ظـ ـظـ ـظ z ט' משמש מילים שאולות מערבית, נהגה כהגיית זי"ן
ع عـ ـعـ ـع ʔ ע מופיעה במילים שאולות מערבית, נהגית כהגיית אל"ף או שאינה נהגית כלל
غ غـ ـغـ ـغ ɣ, ɢ ע' נהגית כהגיית גימ"ל רפה/רי"ש מודרנית, בתחילת מילה נהגה כגימ"ל ענבלית יותר
ف فـ ـفـ ـف f פ נהגה כהגיית פ"א רפה
ق قـ ـقـ ـق ɣ, ɢ, q ק נהגית כמו غ; בניבים מסוימים נהגית כמו קו"ף מקראית (ענבלית)
ك كـ ـكـ ـك k כ נהגה כהגיית כ"ף
گ ﮔـ ـگـ ـگ ɡ ג נהגה כהגיית גימ"ל
ل لـ ـلـ ـل l ל נהגה כהגיית למ"ד
م مـ ـمـ ـم m מ נהגה כהגיית מ"ם
ن نـ ـنـ ـن n נ נהגה כהגיית נו"ן
و ـو v ו נהגה כהגיית בי"ת רפה; עשוי לשמש תנועות חולם ושורוק או דיפתונג אוו
هـ ـهـ ـه h ה נהגה כהגיית ה"א; עשוי לשמש תנועת צירי פתוח או שלא ליהגות כלל
ي يـ ـيـ ـي j י נהגה כהגיית יו"ד עיצורית; עשוי לשמש תנועת חיריק או תנועת צירי

דקדוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר הרכיבים במשפט הפעלי בפרסית: סדר הרכיבים במשפט הפרסי אינו קבוע לחלוטין, אבל המבנה הרגיל של משפט בפרסית הוא SOV, כלומר: נושא, משלימים (משבצת אופציונלית), אלמנט פרדיקטיבי (פועל). משבצת הנושא מוגדרת על ידי הרכיב המקיים התאם עם צורת הפועל (גוף ומספר), וניתן למצוא בה - שם עצם, אינפיניטיב, ביטויי מספר וכמות וכינוי גוף. משבצת המשלימים והאדוורבים תלויה במסגרת ההצרכה והערכיות של הפועל במשפט (המצוי, אם בכלל, במשבצת הפרדיקאט). המושא הישיר מאופיין על ידי הפוסטפוזיציה ra (דומה, אך לא חופף מבחינת התפוצה ל"את ה-" בעברית). משלימים נוספים מאופיינים על ידי פרפוזיציות שונות. במשבצת הפרדיקאט ניתן למצוא פועל פיניטי (דהיינו המאופיין בגוף), שם עצם או ביטוי שמני. כאשר הפרדיקאט הוא שם עצם, ימצא לאחריו אוגד פועלי בדגמים מסוימים, אך קיימים דגמים בלי משבצת אוגד (דהיינו משפטים שימניים).

כינויי הגוף: כינויי הגוף השונים אינם מהווים קטיגוריה דקדוקית, אלא סינתזה של מספר קטיגוריות. עם זאת, קיים יתרון בהצגתם כטבלה - הסביבה התחבירית והפונקציונלית בה ניתן למצאם אינה שווה עבור כל כינויי הגוף ובייחוד ניתן למצוא הבדל סביבתי ותחבירי בין הגופים הראשון והשני ובין הגוף השלישי. כינויי הגוף בפרסית, כשאר שמות העצם, אינם מבחינים במין דקדוקי.

  • من man- גוף ראשון יחיד. ما - גוף ראשון רבים.
  • تو to - גוף שני יחיד. شما shomā - גוף שני רבים.
  • او / وی vey / u - גוף שלישי יחיד. ايشان ishān - גוף שלישי רבים.
  • آن ān - גוף שלישי יחיד. آنها ānhā - גוף שלישי רבים.

shomā - משמש לעתים בפניות מנומסות כגוף שני יחיד. u ו-ishān - מציינים בני אדם בלבד. האחרון מסמן איזכור מנומס. ān ו-ānhā - פורמלית מהווים כינויים רומזים, אך משמשים פונקציונלית ככינויי גוף.

לא ניתן להגות מילה המתחילה בעיצור /s/ ולאחריו עיצור נוסף (כלומר CC)V) שראשו [s]) ולכן בדרך כלל מוסיפים את תנועת /e/ (סימן הניקוד "סגול"); לדוגמה, ספגטי - א-ספגטי.

פרסית ושפות הודו-אירופאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד דמיון תרבותי בין השפות ההודו-אירופאיות, עדיין יש דמיון באוצר מילים.[1]

פרסית עתיקה פרסית תיכונה פַּרסִית מודרנית יוונית עתיקה לָטִינִית גרמנית אַנגְלִית פולנית שוודית ליטאית
pitar pidar pedar (پدر) patēr pater Vater father ojciec fa(de)r tėvas
mātar mād(ar) mādar (مادر) mētēr mater Mutter mother matka mo(de)r motina
brātar brād(ar) barādar (برادر) adelphos frater Bruder brother brat bro(de)r brolis
 ? ducht(ar) dokhtar (دختر) thygatēr filia Tochter daughter córka dotter dukra
nāman nām nām (نام) onoma nomen Name name imię namn vardas
martiya (Sterblicher) mard mard (مرد) anēr mortalis Mord murder martwy mord mirtingas (Sterblicher)
dadā-tanaiy dādan dādan (دادن) didōmi dare geben give dać giva/ge duoti
hischta-tanaiy awischtadan istādan (ایستادن) histēmi sistere stehen stand stać ställa sig stoti
manā (mich) man (ich, mich) man (ich) (من) eme me mich me (ich, mich) mnie mig mane
pantscha pandsch pandsch (پنج) pente quinque fünf five pięć fem penki
hafta haft haft (هفت) hepta septem sieben seven siedem sju septyni
utā ud o (و) kai et und and i och ir
rāsta rāst rāst (راست) orthos rectus recht, richtig, rechts right prawy rätt,riktig(t),höger dešinė
yaug dschog dschok skōmma iocus Jux joke żart skämt juokas
*פרוטו-הודו אירופאית סנסקריט פרסית עתיקה פַּרסִית מודרנית יוונית עתיקה לָטִינִית גרמנית פולנית שוודית ליטאית
*esmi asmi amiy hastam (هستم) eimi εἰμί sum ich bin jestem jag är esu
*essi asi (nicht bezeugt) hasti (هستی) ei εἶ es du bist jesteś du är esi
*esti asti astiy hast / ast (هست) esti ἐστί est er ist jest han är yra (esti)
*smesi / *smosi smas amahiy hastim (هستیم) esmen ἐσμέν sumus wir sind jesteśmy vi är esame
*stes stha (nicht bezeugt) hastid (هستید) este ἐστέ estis ihr seid jesteście ni är esate
*senti santi hatiy hastand (هستند) eisin εἰσίν sunt sie sind de är yra (esa)
*פרוטו-הודו אירופאית סנסקריט פרסית עתיקה פַּרסִית מודרנית יוונית לָטִינִית סלאבית עתיקה ahd. גרמנית
*bhero bharami baramiy mi-baram (می‌برم) phero φερω fero bera biru ich bringe
*bheresi bharasi (nicht bezeugt) mi-bari (می‌بری) phereis φερεις fers beresi biris du bringst
*bhereti bharati baratiy mi-barad (می‌برد) pherei φερει fert beretu birit er, sie, es bringt
*bheromes bharamas baramahiy mi-barim (می‌بریم) pheromen φερομεν ferimus beremu berames wir bringen
*bherete(s) bharatha (nicht bezeugt) mi-barid (می‌برید) pherete φερετε fertis berete beret ihr bringt
*bheronti bharanti barātiy mi-barand (می‌برند) pherusin φερουσιν ferunt beratu berant sie bringen

שאילה עברית של מילים פרסיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילים פרסיות רבות נשאלו לעברית, בעיקר מהפרסית הקדומה. חלק גדול משאילות אלה מצויות כבר בתנ"ך, בספרים שנכתבו בתקופת שלטון האימפריה הפרסית וחלקם מצוייים במקורות עבריים אחרים.

  • המילה זמן שאולה משורש איראני שפירושו "הולך". מילה זו התקבלה במשמעות זו גם בשפות שמיות אחרות, למשל ערבית, וגם בטורקית ששאלה אלפי מילים פרסיות, ישירות או דרך הערבית.
  • המילה דת, המופיעה במגילת אסתר במשמעות "חוק" או "נוהג", מוצאה מהמילה הפרסית שמשמעותה "נתון", ואשר קיבלה במשך הזמן גם את המשמעות "חוק".
  • המילה פרדס מוצאה מהמילה הפרסית שפירושה "גן". מילה זו התקבלה גם בערבית וגם בשפות אירופיות במשמעות "גן-עדן" (למשל באנגלית: Paradise).
  • שם העץ אזדרכת פירושו בפרסית "עץ החופשיים".
  • המילה בוסתן, המורכבת מהמילה "בו" שפירושה "ריח טוב" והסיומת "סתן" המציינת אזור, חבל ארץ. מילה זו נשאלה גם לערבית.
  • המילה אשכרה – בשפת הדיבור בעברית: שקוף וברור. מפרסית: דבר ידוע, גלוי.
  • המילה בזאר – שוק. בפרסית: bāzār.
  • המילה גזבר – ממונה על ענייני הכספים והגבייה (בפרסית: ganzabara – נושא האוצר).
  • המילה פיג'אמה – פריט לבוש, לאו דווקא לשינה. מילולית: לבוש לרגל (پا, pae-רגל; jamah-בגד).
  • המילה סרבל – מפרסית: sharval – מכנסיים.
  • המילה שחמט - שח-מט – בפרסית, שח (شاه, shah) משמעו מלך. מאט (mat) – נדהם; היה חסר אונים.
  • המילה לימון – בפרסית, שם לכל פרי הדר.
  • המילה הנדסה– גאומטריה (בפרסית: مهندسی, handasa). המילה הגיעה לעברית דרך הערבית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]