לדלג לתוכן

הים המזרחי (הירח)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הים המזרחי
מידע כללי
סוג ים ירחי עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם מזרח עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים ומידות
אורך 294 ק"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מיקום LQ17 עריכת הנתון בוויקינתונים
גוף שמיימי הירח
קואורדינטות 19°52′S 94°40′W / 19.87°S 94.67°W / -19.87; -94.67
(למפת הירח רגילה)
 
הים המזרחי
הים המזרחי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הים המזרחי כפי שצולם מגשושית LRO

הים המזרחילטינית: Mare Orientale) הוא ים ירחי הנמצא בשוליים המערביים של הצד הירחי הנראה[1], בקווי אורך ורוחב 19.4° דרום ו-92.8° מערב. מראהו דומה למטרת ירי ענקית שקוטרה כ-930 ק"מ.

מקור פרדוקס שמו נובע מן העובדה כי למשך מאות בשנים שירטטו הסלנוגרפים את מפות הירח כשקוטבו הדרומי בקצה העליון, בשל התמונה ההפוכה שהופיעה לרוב בטלסקופים הראשונים – מה שהביא לבלבול (ואף נוח יותר להתייחס לצד זה כסמוך לצד המזרח בכיפת השמיים הארצית). בשנת 1961 שונו ההגדרות על־פי כיווני צפון-דרום (המקבילות לכדור־הארץ) וקווי הזריחה והשקיעה.

הים המזרחי כפי שצולם לראשונה מגשושית לונר אורביטר 4

קוטר מכתש הפגיעה העיקרי 327 ק"מ. בתצלום ניתן להבחין ב"הרי הקורדילרה" שגובהם מגיע ל-6,000 מ' הסוגרים על האגן כטבעת. 6 טבעות הרים קונצנטריות נוספות שביניהן עמקים ממולאים חלקית בחומר מקיפים אותו, ובכך מגיע קוטרו לגודלו המרבי האמור לעיל. על פני 1,000 ק"מ נוספים זרועים פני השטח עיי מפולת גדולים, אשר ברור כי הועפו מתוככי המכתש בעוצמה אדירה. הים נוצר ככל הנראה מפגיעת אסטרואיד שקוטרו 50–100 ק"מ. הואיל ועיי המפולת רבים יותר ממערב למכתש, משתער מכך כי העצם התקרב לירח מצד מזרח ופגע בו מאחור.

משך שנים רבות הופיע צדו זה של הירח לעיני האסטרונומים במבט צדדי ובלתי ברור[1], עד יום ה-25 במאי 1967 בו חלפה הגשושית לונר אורביטר 4 מעליו וצילמה את מראהו לראשונה במבט אנכי. האסטרונום ג'ררד קאיפר מאוניברסיטת אריזונה סבר כי אם ניתן היה לראותו בצד הקרוב ממש, מיתולוגיה שלמה הייתה נוצרת סביבו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הים המזרחי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 למעשה, הים המזרחי אינו נראה עקב מיקומו המקורב בגבול האופק המערבי והלאה אל עבר הצד הנסתר – ייתכן כי נצפה קלושות בעבר על קו האופק אך ורק בשל ליברציות הירח