הכנסות ממיסים
הכנסות ממיסים (אנגלית: Tax revenue) הוא שמו של מדד המבטא את ההיקף הכספי של המסים שגובה המדינה מתוך סך התוצר בפרק זמן מסוים (בדרך כלל שנה).
הכנסות ממיסים הוא סכום של שני חלקים: הכנסות ממיסים ישירים (שהוא מס המוטל על הכנסה כמו מס הכנסה, תשלומי הביטוח הלאומי, מס חברות וכו' ביחס לתוצר) והכנסות ממיסים עקיפים (שהוא מס המוטל על הצריכה כמו מע"מ, מס רכישה וכו' ביחס לתוצר). מדד זה אינו משקלל את שוויוניות גביית המס אלא את היקפו הכולל בלבד.
הכנסה ממיסים היא נתון חשוב לבחינת מצב המשק. הכנסות ממיסים גבוהות הוא גורם המדכא צמיחה כלכלית, מדכא יוזמה פרטית, מעודד העלמות מיסים, מעודד בריחת הון (השקעה של הון בחו"ל), מעודד הגירה שלילית (בעיקר של בעלי השכלה גבוהה ובעלי הון)[דרוש מקור]. הכנסה ממיסים נמוכה ממיסים היא גורם המעודד את התופעות ההפוכות[דרוש מקור]. עם זאת, הכנסות ממיסים נמוכות מדי עלול לרמז על רמת שירותים נמוכה שמספקת המדינה לאזרחיה.
השינוי בהכנסות ממיסים עם השינוי בבסיס המס אינו קבוע, אלא תלוי בבסיס המס עצמו. עקומת לאפר מציגה את היקף ההכנסות ממיסים הצפוי עבור כל רמת מיסים. לצורך ההמחשה, נהוג להציג עקומה זו בצורת "U" הפוכה, כלומר ברמות מיסים נמוכות היקף ההכנסות ממיסים עולה עם עליית רמת המס, עד לנקודת מקסימום, ממנה ההכנסות ממיסים יורדות עם עליית רמת המס. ההסבר לכך נעוץ בהשפעת בסיס המס על התנהגות הפרטים והחברות במשק: ככל שבסיס המס גבוה מאוד התמריץ הכלכלי לעבוד חלש יותר, שכן התמורה נטו מהמאמץ בעבודה נמוכה מאוד. ברמות נמוכות של בסיס המס הפגיעה בתמריץ לעבוד או לדווח על ההכנסות נמוכה יחסית, כך שהעובדים אינם מפחיתים את היקף העבודה המדווחת באופן משמעותי כך שעליית בסיס המס מובילה לעליית בהכנסות ממיסים (בהעלאת בסיס המס מ-0% ל-1% תהיה עלייה בהכנסות ממיסים), אך ברמות גבוהות של בסיס המס הפגיעה בתמריץ לעבוד או לדווח על ההכנסות היא משמעותית כך שעליית בסיס המס מלווה בירידה בהכנסות ממיסים (העלאת בסיס המס ל-100% תוביל לכך שלא יהיה תמריץ לעבוד או לדווח כלל, ולכן לא תהיה כלל הכנסה ממיסים)[1] .
ההכנסות ממיסים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – נטל המס בישראל
בשנים הראשונות להקמתה של המדינה ועד למלחמת ששת הימים ההכנסות ממיסים בישראל היה נמוכות (פחות מ-25%) ואיפשר את הצמיחה המהירה של המשק. זאת לנוכח מדיניות רווחה דלת התקציב שהונהגה, תשלומי העברה קטנים וסלקטיביים והוצאות ביטחון מצומצמות של בין 5% לבין 6% בשנה בלבד. תקופה זו ובעיקר לאחר 1954 התאפיינה בצמיחה כלכלית מואצת ונמשכת (מהמהירות בעולם) של עד 10% בשנה. לאחר מלחמת ששת הימים עלן מאוד הכנסות ממיסים כתוצאה מעליה חדה בהוצאות וביטחון והשקעה ממשלתית בתשתית והגיע בתוך שנים אחדות לכ-40%. לאחר מלחמת יום הכיפורים עלו עוד יותר הכנסות ממיסים כתוצאה מעליה נוספת בהוצאות הביטחון והגיע ללמעלה מ-45%. עליה זו בוצעה בין היתר על ידי הנהגת מס ערך מוסף בשנת 1976 בשיעור של 8% שהלך ועלה בהדרגה. רמת נטל גבוהה כזו פוגעת ביכולתו של המשק לצמוח (ולתופעות שליליות נוספות) ונעשו מאמצים להפחתתו בסוף שנות השמונים ירדו הכנסות ממיסים אל מתחת ל 40%. מאז ועד היום נעשים מאמצים להפחית את הכנסות ממיסים אולם לנוכח צורכי הביטחון והצרכים האחרים הייחודיים למדינת ישראל הפחתה זו מוגבלת ונעשית בקצב איטי. בשנת 2021 הכנסות המדינה ממיסים עומדות על כ-32.23%[2].
על אף הפחתות המיסים בעשור הראשון של המאה ה-21 (הפחתת מס חברות, מס הכנסה, מע"מ, ביטול מס בולים ועוד), בשנת 2008 עלו הכנסות ממיסים בישראל לרמה הגבוהה היותר מזה 9 שנים (כ-38%) וזאת, לנוכח הצמיחה הכלכלית שהביאה בעקיפין להעמקת הגביה. עם זאת, שיעור ההכנסה ממיסים נמוך בהשוואה בין ישראל לעומת המדינות המתועשות (שבהן הכנסות ממיסים הממוצע לשנת 2021 הוא כ-34.1%). על אף זאת, קיימות מספר הטיות במדידת ההכנסות ממיסים בישראל מול העולם, שמפחיתות את האומדן של ההכנסות בישראל ביחס לעולם. כך למשל מערך הפנסיות התעסקותיות שאינו בתקציב המדינה, מיעוט מיסוי ישיר של תשלומי העברה וכן שירות החובה בצה"ל בשנים בחיים בהן ביתר מדינות העולם צעירים רבים יוצאים לשוק העבודה.
בהשוואה בין הכנסות ממיסים בישראל לעומת המדינות המתועשות (שבהן הכנסות ממיסים הממוצעות לשנת 2007 הוא כ-32%) יש להביא בחשבון כי חלק מהכנסות ממיסים בחו"ל משמש למימון מערכת הפנסיה שמעניקה המדינה לאזרחיה. מאחר שבישראל מערכת הפנסיה ממומנת באופן אישי אין רואים בה מס ולכן אינה נכללת כחלק מההכנסות ממיסים. גובה התשלום הממוצע להקמת מערכת פנסיה ממלכתית הוא כ-5%. ולכן ניתן לאמר שלצורך השוואה בין ישראל לעולם יש לנכות 5% מהכנסות ממיסים במדינות שבהן הונהגה פנסיה ממלכתית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אפרים צדקה, אלון כהן, נטל המס הכולל על הכנסות מעבודה, מוסד שמואל נאמן, 2004
- אבי לבון, נטל המס והכנסות הסקטור הציבורי, דו"ח מנהל הכנסות המדינה 2007
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Laffer Curve: History and Critique, Investopedia (באנגלית)
- ^ Tax revenue, OECD
