מס רכישה

מס רכישה הוא מס ישראלי המשולם על רכישת זכות במקרקעין בישראל על פי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, דוגמת בתים פרטיים, דירות מגורים, מגרשים ביעודים שונים (חקלאי, מסחרי, משרדים, מגורים ועוד) ומבנים ביעודים שונים. הקונה נושא בתשלום מס הרכישה בשיעור קבוע משווי הנכס, ובמקרים מסוימים (לדוגמה דירת מגורים) בשיעורים מדורגים, לרשות המסים, בנוסף לתשלום למוכר עבור הנכס הנרכש.

גובה המס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס רכישה אינו קבוע, ותלוי באופן ישיר בגובה העסקה ובסוג הנכס. כמו כן, מס רכישה מהווה אחוז מסוים מגובה העסקה, במקרים מסוימים מחושב באופן מדורג. פעם בשנה, ב-16 בינואר, מעדכן משרד האוצר את שיעור המס ומדרגותיו בהתאם לעליית המדד.

החוק מעניק פטורים והקלות במקרים מסוימים (כגון לעולה חדש).

שיעורי המס החל מינואר 2016, לרוכש של דירת מגורים מזכה יחידה:

0% על חלק המחיר שעד 1,600,175 ש"ח.
3.5% – על המדרגה שבין 1,600,175 ש"ח ועד 1,898,005 ש"ח.
5% – על המדרגה שבין 1,898,005 ש"ח ועד 4,896,615 ש"ח.
8% – על המדרגה שבין 4,896,615 ש"ח ועד 16,322,055 ש"ח.
10% – מעל 16,322,055 ש"ח.

מס רכישה לדירה שנייה (כלומר לרוכש יש דירה בבעלותו) גבוה יותר: 8% עד 4.8 מיליון ש"ח ו-10% מעל.

תיאום מס רכישה בין ישראל למדינות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין מדינת ישראל לארצות הברית קיימת אמנת מס ברורה ומסודרת הקובעת את ענייניו הפיננסיים של המשקיע הזר במדינה. על פי סעיף 7 לאמנה בין ישראל לארצות הברית, הנהנית הראשית מהמס הצפוי היא המדינה בה מבוצעת ההשקעה. מס ההכנסה של המדינה ממנה הגיע המשקיע יקבל אף הוא דיווח אך עלות המס תחושב לאחר הורדת מס ההכנסה המקומי בגין הרווחים ששולמו.