הצגת המקור של הדף "הכנרת"

'''מדינת ישראל היא מדינה מאוד ענייה במים'''{{ללא בוט|93}}
{{גוף מים
| תמונה = [[קובץ:Sea of Galilee.jpg|250px|מרכז|הכנרת בתצלום לוויין]]
| כיתוב = הכנרת ב[[תצלום לוויין]]
| מיקום = {{דגל|ישראל||+}}
| סוג = [[ימת בקע]]
| שטח = 166{{הערה|שם=ב-210|ברום 210.0- מטר}}
| אורך מרבי = 21{{הערה|שם=ב-210}}
| רוחב מרבי = 12{{הערה|שם=ב-210}}
| עומק ממוצע = 25.6
| עומק מרבי = 44{{הערה|שם=ב-210}}
| נפח = 4.131{{הערה|שם=ב-210}}{{הערה|{{כ}}[http://www.mekorot.co.il/Heb/WaterResourcesManagement/waterresource/Pages/Kinneret.aspx הכנרת ומים עיליים], אתר [[מקורות]]}}
| אורך קו החוף = 53{{הערה|שם=ב-210}}
| גובה = {{מפלס הכנרת|מאפיין=גובה}}
| תאריך גובה = {{מפלס הכנרת|מאפיין=תאריך גובה}},{{ש}}{{מפלס הכנרת|מאפיין=שינוי}}{{הערה|{{מפלס הכנרת|מאפיין=מקור}}}}
| גובה מרבי = '''הקו האדום העליון:''' 208.8 מטר מתחת לפני הים
| תאריך גובה מרבי =
| גובה מזערי = '''הקו האדום התחתון:''' 213 מטר מתחת לפני הים{{ש}}'''הקו השחור:''' 214.87 מטר מתחת לפני הים
| תאריך גובה מזערי = דצמבר 2001
| נהר מזין =
| מקור לנהר = [[נהר הירדן]]
| אגן ניקוז = 2,730
| מדינות באגן הניקוז = {{דגל|ישראל||+}}{{ש}}{{דגל|לבנון||+}}{{ש}}{{דגל|סוריה||+}}{{ש}}
| ערים = [[טבריה]]
| תחלופת המים = 8.8
| מפה = [[קובץ:Jezreel Valley 2.jpg|מרכז|250px]]{{ש}}[[קובץ:Sea of Galilee overview he.svg|מרכז|150px]]
}}
[[קובץ:Bathymetric map of Sea of Galilee.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת הכנרת ועומק מימיה]]
[[קובץ:Canaan. 1657 Visscher Map of the Holy Land or the "Earthly Paradise" - Geographicus - Gelengentheyt-visscher-1657 (cropped).jpg|250px|ממוזער|מפת ארץ הקודש, [[קלאס יאנזון וישר]] {{אנ|Claes Jansz. Visscher}}, המאה ה־17. הכנרת מופיעה בשם Cinneret]]
ה'''כִּנֶּרֶת''' היא [[אגם|ימה]] בצפון מזרחה של ישראל ואגם ה[[מים מתוקים|מים המתוקים]] הגדול ב[[ארץ ישראל]]. בעבר סיפקה הכנרת כרבע מצריכת המים בישראל, אך בעקבות ירידת מפלס המים כתוצאה משנות [[בצורת]] שפקדו את ישראל, פחתה שאיבת המים מהאגם ו[[התפלה בישראל|מתקני ההתפלה]] היו לספק המים העיקרי. נכון ל[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]] מספקת הכנרת בין 2 אחוזים מסך הצריכה{{הערה|[http://www.zavit.org.il/צרות-של-מתפילים צרות של מתפילים], באתר זווית}} ל־13 אחוזים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.water.gov.il/Hebrew/WaterResources/Kinneret-Basin/Pages/default.aspx|הכותב=|כותרת=מפלס הכנרת מ-1966 ואילך|אתר=www.water.gov.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-03-12}}}} מפלס מי הכנרת משתנה תכופות על פי עונות השנה ובהתאם לשנים גשומות או שחונות ונמצא לרוב בתחום של 209 עד 212 מטרים מתחת ל[[פני הים]]. בשנות בצורת נחשפים איים בכנרת עקב ירידת המפלס.{{הערה|{{ynet|אחיה ראב"ד|אי נוסף נחשף בכנרת בשל ירידת מפלס המים|4889670|7 בדצמבר 2016}}}} הכנרת היא הימה המתוקה הנמוכה ביותר ב[[כדור הארץ|עולם]].{{הערה|[http://www.mekorot.co.il/Heb/WaterResourcesManagement/waterresource/Pages/Kinneret.aspx על הכנרת], באתר מקורות}}

== אטימולוגיה ==
השם "'''כנרת'''" מופיע ברשימת הערים שנכבשו על ידי [[תחותמס השלישי]] מ[[מצרים העתיקה|מצרים]] שחי ב[[המאה ה-15 לפנה"ס|מאה ה־15 לפנה"ס]]. [[כנרת (עיר)|כנרת]] היא העיר ה־34 ברשימה. בנוסף מופיע אזכור לשם זה ב"[[פפירוס]] לנינגרד 1116A", המכיל רשימה של [[תבואה]] ו[[שיכר]] שסופקו לשליחים של ערים שונות מארץ [[כנען]].{{הערה|"תל כנרות", [[האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל]], עמ' 810}}

השם מופיע גם במקרא, ב[[ספר במדבר]],{{הערה|{{ציטוטון|...וְיָרַד הַגְּבֻל וּמָחָה עַל כֶּתֶף יָם כִּנֶּרֶת קֵדְמָה.}} ({{תנ"ך|במדבר|לד|יא}})}} ב[[ספר דברים]]{{הערה|{{ציטוטון|וְהָעֲרָבָה וְהַיַּרְדֵּן וּגְבֻל, מִכִּנֶּרֶת וְעַד יָם הָעֲרָבָה, יָם הַמֶּלַח, תַּחַת אַשְׁדֹּת הַפִּסְגָּה מִזְרָחָה.}} ({{תנ"ך|דברים|ג|יז}})}} וב[[ספר יהושע]].{{הערה|{{ציטוטון|...הַיַּרְדֵּן וּגְבֻל, עַד קְצֵה יָם כִּנֶּרֶת, עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה.}} ({{תנ"ך|יהושע|יג|כז}}), {{ציטוטון|וְעָרֵי מִבְצָר: הַצִּדִּים צֵר וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת.}} ({{תנ"ך|יהושע|יט|לה}})}}

לפי הדעה הרווחת, השם כנרת, הנגזר מן המילה "[[כינור]]", נובע מצורתו של האגם – צורת כינור (הכינור המוזכר במקרא דמה בצורתו ל[[נבל]]{{הערה|ב{{בבלי|ערכין|יג|ב}}, נאמר שהכינור והנבל נבדלים זה מזה במספר המיתרים שלהם.}}). אולם ככל הנראה דעה זו איננה נכונה, שכן בתקופה זו לא היו [[מפה|מפות]] של הימה וצורת הכינור אז הייתה שונה מצורתו המודרנית.{{הערה|משה גופן, [[יצחקי גל]], [https://archive.today/20130702101656/http://www.kineret.org.il/article.php?lang=2&sector=minhelet&id=84&menu=106 מקור השם "כנרת"], באתר מנהלת הכנרת}} יתרה מכך, במפות מ[[ימי הביניים]] המתוארכות לשנים 1250–1332 לספירה מופיע הים בצורות שונות שבינן לבין צורת [[כינור]] אין מאומה.{{הערה|עתניאל מרגלית,'''ים כנרת – על שום מה?''', בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו. כרך מא, חוברת ג' (קמו) (ניסן-סיון תשנ"ו}} נראה שהסבר זה נוצר כתוצאה משיבוש של דברי התלמוד: "ולמה נקרא שמה כנרת, שמתוקים פירותיה כקול הכינור" ({{בבלי|מגילה|ו|א}}, בתרגום לעברית). ואכן כלי זמר בשם "כינר" מופיע בניבים [[כנען|כנעניים]] עתיקים, ואזכור ל"מדגת כנרת" נמצא בעיר [[אוגרית]] בלוחות המתוארכים ל[[המאה ה-16 לפנה"ס|מאה ה־16 לפנה"ס]]. בלוחות מוזכר [[מיתולוגיה כנענית|אל כנעני]] בשם זה, וככל הנראה [[כלי נגינה|כלי הנגינה]] שימש ב[[מקדש]]ו.{{הערה|שם=דעת|דב גינזבורג, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/niv/ginsburg-1.htm הכנרת וסביבותיה בספרות חכמי ישראל], המכון הגאולוגי, ירושלים}}

שמה של הכנרת ב[[משנה]], ב[[תלמוד]] וב[[תוספתא]] הוא '''ימה של טבריא''' על־שם העיר [[טבריה]] הסמוכה אליה, ככל הנראה על מנת לא להזכיר את שמו של האל הכנעני.{{הערה|שם=דעת}} במקורות אלה מופיע לעיתים השם '''גינוסר''' כשמה של הכנרת, על שם [[בקעת גינוסר]] הסמוכה אליה. שם זה התקבל גם בשפות [[אירופה|אירופיות]] אחדות. ב[[ערבית]] התקבל השם "ימת טבריה" (بحيرة طبريا, "בּוּחיירת טַבַּרִ֫יַא"), וכך גם ב[[צרפתית]]. בנוסח ה[[יוונית|יווני]] של [[הברית החדשה]] וכן בתרגום ה[[וולגטה]] ל[[לטינית]] מכונה הכנרת "ימת הגליל" (יוונית: θαλάσσης τῆς Γαλιλαίας, "תלאסאיס טיס גליליאס", לטינית: Mare Galilaeae). שם זה מקובל כיום ב[[אנגלית]]: Sea of Galilee.

== גאולוגיה ==
{{הפניה לערך מורחב|ימת הלשון}}
אגם הכנרת נמצא במרכז [[בקע הירדן]], בחלקו הצפוני של [[השבר הסורי אפריקאי]]. כיוונים אחדים של [[טקטוניקת הלוחות|תנועות טקטוניות]] מאפיינים את אזור הכנרת, כשם שהם אופייניים לבקע הסורי־אפריקני כולו:
* תנועות בכיוון צפון־דרום, שהתחילו לפני כ־20 מיליון שנים ונמשכו תקופה ארוכה.
* תנועות מתיחה בכיוון מזרח־מערב, שהחלו מאוחר יותר, בראשית ה[[פלייסטוקן]] (לפני 1.8 מיליון שנים), וגרמו לשקיעה של אזור האגם.

כתוצאה מהתזוזות האופקיות בכיוון צפון־דרום ושקיעת אזור הכנרת, נוצר אגם, שקרקעיתו אינה סימטרית: שיפועה תלול יותר במזרח ומתון יותר במערב. בחלקה הדרומי של הכנרת קיים [[מצוק]] תת־ימי מכוסה במשקעי האגם. המצוק ברור בחלקו המערבי ופחות ברור בחלקו המזרחי של האגם, בגלל התנועות האופקיות צפון־דרום.

לכנרת בצורתה הנוכחית קדם [[אגם הלשון]], המלוח, שהשתרע מאזור צפון הכנרת ועד [[חצבה]] בדרום.{{הערה|{{מטח||מפרץ סדום|7790}}}} לאגם הלשון קדם [[אגם עובדיה]], שהיה קטן יותר ומימיו מתוקים. אגם הכנרת נוצר בצורתו הנוכחית לפני פחות מ־20,000 שנים, כתוצאה משקיעה טקטונית אחרי התייבשותו של אגם הלשון.

האזור המקיף את האגם כולל מגוון רחב של [[סלע]]ים דוגמת: [[חצץ]], [[גבס]], [[בזלת]], [[גיר]], [[חרסית]], [[צור (סלע)|צור]], [[חוואר]] ועוד.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=גיאולוגיה|אתר=רשות ניקוז ונחלים כינרת|כתובת=https://kineret.org.il/מידע-ושירותים/גיאולוגיה/}}}}

== גאוגרפיה ==
רומה של הכנרת בתקופה המודרנית מצוי בטווחים של 208.8 - עד 214.87 - [[מטר]] מתחת לפני הים. ברום המרבי, שטח פני האגם הוא כ־168 קמ"ר והעומק המרבי כ־44 מ'. הנקודה העמוקה ביותר בקרקעית הכנרת נמצאת ברום של 256 - מ' מפני הים.{{הערה|[http://www.ocean.org.il/Heb/Kineret/LakeKineret.asp כנרת] באתר מנהלת הכנרת}} קודם לבנייתו של [[סכר דגניה]] על מוצא הכנרת לירדן הדרומי ב[[שנות ה־30 של המאה ה־20]], ווסת מפלס הכנרת בעיקר על ידי זרימה לירדן הדרומי ובאופן משני על ידי [[התאדות]] בקיץ, כאשר גובה מוצא הירדן עמד על סביב 212.3-, מה שמנע ירידת מפלס לגובה נמוך יותר. שחזור על בסיס נתונים שונים מהתקופה שקדמה לבניית סכר דגניה העלה שגובה המפלס נע בין 209 - ל־211-, עם שינוי שנתי של 90–120 ס"מ בין מפלס השפל למפלס השיא. בניית סכר דגניה איפשרה להעלות את גובה מפלס הכנרת למפלס גבוה יותר (אך לא כזה שיגרום הצפות ב[[טבריה]]), ומנגד להורידה עד 214.5 - (באמצעות העמקת המפלס באזור מוצא הירדן שנעשתה במקביל לבניית סכר דגניה).{{הערה|[[חיים גבירצמן]], [https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13268 אגם הכינרת: מאזן המים, שאיבות ומפלסים], מתוך 'משאבי המים בישראל: פרקים בהידרולוגיה ובמדעי הסביבה', ישראל 2002}}{{הערה|[http://kineret.org.il/מפלסי-מינימום-בעבר-ההיסטורי-של-הכינרת/ מפלסי מינימום בעבר ההיסטורי של הכינרת], באתר [[רשות הכנרת]]}}

מיקומה הוא על [[הבקע הסורי-אפריקני|הבקע הסורי־אפריקני]], מה שגורם לפערים [[טופוגרפיה|טופוגרפיים]] גדולים (כ־550 מטר) בינה לבין השטח שסביבה. הכנרת, כמו [[ים המלח]], היא למעשה תוצר של הבקע, וצורתו המיוחדת היא למעשה [[מעוין]] שהתעגל ברבות הימים בשל [[בליה]] של הטבע. (באזור הכנרת הבקע לא היה ישר אלא [[זיגזג|מזוגזג]], והיו בו מדרגות אופקיות, וכאשר חלק אחד ממנו הועתק ממקומו צפונה, נוצר חלל בצורת מעוין).

בעבר, בשנת גשמים ממוצעת סיפקה הכנרת כשליש מצריכת המים בישראל, אך רצף שנות בצורת, בצירוף תצרוכת המים העולה של ישראל כתוצאה מגידול האוכלוסייה והתפתחות התעשייה הביאו למצב שהמפלס התדרדר. מנגד נבנו מתקני התפלת מים ומפעלים לטיהור מי [[שפכים]] שמפצים על יכולת השאיבה המוגבלת של הכנרת בימינו. כיום הכנרת מספקת רק 2% מתצרוכת המים הכללית של ישראל. היקף חופי הכנרת נע בין 55 ל־60 ק"מ לפי גובה המפלס. במפלס הגבוה ביותר שטחה הוא כ־169 קמ"ר ובמפלס הנמוך ביותר 161 קמ"ר.

==המערכת האקולוגית==
[[קובץ:FishingInYamKinneret.jpg|שמאל|ממוזער|220px|דיג בכנרת]]
[[קובץ:הכנרת ממעוף הציפור.jpg|טקסט=הכנרת ממעוף הציפור|ממוזער|הכנרת ממעוף הציפור]]
{{הפניה לערך מורחב|החי בכנרת}}
מאז [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה־90]] סובלת הכנרת מתנודות מפלס קיצוניות כגון הבצורת של השנים 1999–2001 ובשנים 2008–2011. המערכת האקולוגית של הכנרת מצויה במצב רגיש והיא סובלת מחוסר יציבות כתוצאה מפעילות אדם, הבאה לידי ביטוי במופעים אקולוגיים שונים: [[אצות כחוליות]] (Cyanobacteria) המייצרות רעלנים פלשו לכנרת, והן פורחות מדי שנה בקיץ; הפריחה האביבית של [[פיטופלנקטון|אצת]] ה[[פרידיניום]] (Preidinium gatunense), שחזרה על עצמה מדי שנה, מתרחשת רק בשנים גשומות; שלל הדיג הגיע ב־2008 לשפל של כל הזמנים; אוכלוסיות ה[[זואופלנקטון]] קרסו בשנת 1993 ושוב ב־2004 וב־2010; [[חלזונות|חילזון]] [[מין פולש|פולש]] (מסוג ''Thiara scabra'') השתלט על חופי הכנרת תוך דחיקת המינים הטבעיים.{{הערה|דורון מרקל, [http://magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=267 מציאת פתרון משמר לבעיית ההצפה של צמחיית חופי הכנרת], תוך איזון בין צורכי משק המים ותיירות, אקולוגיה והסביבה, אוגוסט 2012}}

בסך הכל, בכנרת ישנם 16 מיני דגים: 8 מיני דגים טבעיים לאגם ועוד 8 מינים זרים שאוכלסו בה. המין הנפוץ ביותר באגם, [[לבנון הכנרת|הלבנון]] (הידוע גם כ"סרדין") הוא דג קטן שחי כבוגר בלהקות במים הפתוחים שם הוא ניזון מ[[זואופלנקטון]] ומהווה כ־80% מסה"כ הדגים באגם. בכנרת גם מיני [[אמנוניים]] שונים, הידוע שבהם הוא [[אמנון הגליל]], בגלל ערכו המסחרי הרב. מין זה ניזון בעיקר מאצת הפרידיניום. למינים אחרים ממשפחת האמנוניים ([[אמנון מצוי]], [[אמנון הירדן|אמנון ירדן]], [[אמנונית יוסף]], 2 מיני טברנון) תפקידים במארג המזון כאוכלי אצות, זואופלנקטון, [[דטריטוס]] ו[[חסרי חוליות]].{{הערה|איליה אוסטרובסקי, [http://kinneret.ocean.org.il/fish.aspx ניטור הדגה בכנרת], חקר ימים ואגמים לישראל, 2012}}

כמו כן חיים במעמקי הכנרת [[שפמנון|שפמנונים]]. [[טברנון לסתני]] (''Tristramella sacra'') היה [[מין (טקסונומיה)|מין]] דגים [[אנדמיות (ביולוגיה)|אנדמי]] לכנרת בלבד ממשפחת [[אמנוניים]]. מין זה לא נראה מאז [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה־90]] ונחשב [[הכחדה|נכחד]] עקב התייבשות הימה. מין נוסף של אמנון, [[טברנון סימון כנרתי]] ([[שם עממי]]: מרמור, [[שם מדעי]]: ''Tristramella simonis simonis'') נעלם מהכנרת מאז שנת [[2013]].{{הערה|{{גלובס|משה ליכטמן|מדענים: "וירוס חדש וקטלני גורם לאסון אקולוגי בכנרת"|1001003140|22 בינואר 2015}}}}

=== דיג וייצוב המערכת האקולוגית===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[דיג בארץ ישראל#הכנרת|דיג בכנרת]]}}
הכנרת מהווה מקור דגה ל[[דייג]]ים מקצועיים וחובבים. מדי שנה נידוגים כ־2,000 טון דגים בכנרת, כשליש מתוכם [[לבנון הכנרת]] (''Acanthobrama terraesanctae''), שליש [[קיפון בורי|קיפון]] (בורי, דג המאוכלס בכנרת ואינו יכול להתרבות בה) והשאר [[אמנון הגליל]], [[אמנון הירדן]], [[כסיף שפל-עין|כסיף שפל־עין]] ומספר מינים נוספים.

האגף לדיג ול[[חקלאות ימית]] שב[[משרד החקלאות]] מאכלס בכנרת מדי שנה דגיגי [[אמנון (דג)|אמנון]], דגיגי כסיף ודגיגי קיפון (בורי). אכלוס זה, מתבצע בתאום עם יחידת ניטור כנרת ב[[רשות המים]] על פי החלטות ועדה מקצועית המשותפת למשרד החקלאות ורשות המים. מטרת האכלוס היא קודם כל שיפור וייצוב ה[[מערכת אקולוגית|מערכת האקולוגית]] של האגם בשילוב עם העשרת האגם בדגים והגברת שלל הדייג.{{ש}}
משרד החקלאות גם אחראי לאכוף את חוקי הדיג בכנרת, ובעיקר על איסור הדיג בעונת ההטלה של הדגים באזורים מוגדרים.

=== פיתוח על קו המים ===
בעשורים האחרונים, עקב שאיבת מים מהכנרת מחד גיסא, והתמעטות ה[[משקעים]] ומקורות המים הזורמים אליה מאידך גיסא, ירד מפלס המים בכנרת אל מתחת לקו האדום התחתון (213 - מ' מתחת פני הים). בעבר ניתנו אישורים על ידי [[עיריית טבריה]] לגופים שונים, לפתח את חופי הכנרת לצורך בילוי והפקת רווחים משטחים אשר יהפכו יבשתיים וישמשו למטרות שונות, אולם יותר מאוחר הפכו פעולות אלה לשנויות במחלוקת, ואף הוגשו עתירות ל[[בג"ץ]] על ידי גופים ציבוריים שונים למניעתן. ב־[[2008]] הוקם על פי [[חוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת]] "איגוד ערים כנרת" אשר נועד להסדיר את הטיפול בחופי הכנרת. איגוד ערים כנרת מוביל להכנתה של [[תוכנית מתאר ארצית]] חדשה תמ"א 13/13 שתסדיר את הטיפול בחופי הכנרת, תציין היכן מותר לפתח חוף לצורכי [[תיירות]] ובאיזו מידה והיכן אסור ויש לשמר. השטחים אשר יובשו בעבר אושרו לכך בתמ"א 13 הישנה. על פי טענת עיריית טבריה, [[אחזור קרקע|ייבוש]] מקטע מהכנרת לצורכי פיתוח תיירותי אינו מפחית את כמות המים באגם, וכאשר זה נעשה על פי הנחיות מקצועיות אף אינו פוגע ב[[מערכת אקולוגית|מערכת האקולוגית]] שלו.

== הידרולוגיה ==
מקורות מי אגם הכנרת הם [[מעיינות הירדן]], [[נגר עילי|מי נגר עילי]] המתנקזים אל הכנרת משטח [[אגן היקוות|אגן ההיקוות]] שלה (כ־800 מיליון מ"ק), [[מעיין|מעיינות]] הנובעים בתוך הכנרת ו[[גשם]] היורד ישירות על האגם (כ־70 מלמ"ק). מקור נוסף למי הכנרת הוא הטיית מי [[שיטפון|שיטפונות]] מ[[הירמוך]] לכנרת.

שטח [[אגן היקוות|אגן ההיקוות]] של הכנרת הוא 2,730 קמ"ר, רובו של שטח זה נמצא ב[[ישראל|מדינת ישראל]] ומקצתו (660 קמ"ר) בתחום [[לבנון]]. האחרון כולל חלקים מ[[דרום לבנון]] המנוקזים על ידי [[נחל שניר]] (אזור [[חאצביא]]), [[עמק עיון]] המנוקז על ידי [[נחל עיון]] וחלק קטן נוסף המנוקז על ידי [[נחל דישון]]. שטח אגן ההיקוות אשר בשליטת ישראל כולל את [[הר החרמון]] ורובה המוחלט של [[רמת הגולן]], את [[עמק החולה]] ו[[הגליל העליון]] המזרחי (מ[[הר מירון]] ומזרחה), וחלק קטן של [[הגליל התחתון]] המזרחי.{{הערה|[http://kinneret.ocean.org.il/dc_images/watershed.jpg מפת אגן ההיקוות של הכנרת], באתר [http://www.ocean.org.il/ חקר ימים ואגמים לישראל]}}

על פי מחקרים שהתבססו על גובה פני הכנרת מ[[המאה ה-19|המאה ה־19]] ועד הקמת [[סכר דגניה]] בשנת [[1932 בארץ ישראל|1932]], העריכו החוקרים שלפחות באלף השנים האחרונות שקדמו להקמת הסכר, מפלס הכנרת לא ירד מתחת לרום 212.50 - מ'.{{הערה|על פי גל ומרקל (אגמית 14–18 :145), צוטט באתר [http://kinneret.ocean.org.il/dc_levels.aspx חקר ימים ואגמים לישראל]}}

כמות המים השנתית הממוצעת הנכנסת לאגם נאמדת בכ־870 מלמ"ק, כאשר הנתון המקסימלי הוא 1538 מלמ"ק ב[[עונת הגשמים]] 1968–1969, וכל 1.65 מלמ"ק קוב שווה ערך לעלייה של כסנטימטר במפלס הכנרת. ה[[התאדות]] השנתית הממוצעת מהאגם מסתכמת בכ־270 מלמ"ק, וכ־70 מלמ"ק גולשים לירדן הדרומי דרך [[סכר דגניה]], בממוצע שנתי. שאיבת המים ל[[המוביל הארצי|מוביל הארצי]] מסתכמת בכ־430 מלמ"ק, ושאיבה ישירה מהאגם ל[[צרכנים]] וכן כמות מים המועברת למדינת [[ירדן]] על פי הסכם שנחתם עמה מסתכמת בכ־120 מלמ"ק נוספים. כמות המים המקסימלית הניתנת לשאיבה דרך המוביל הארצי בחודש היא 50 מלמ"ק. פתיחה מקסימלית של סכר דגניה מאפשרת הזרמה של כ־13.5 מלמ"ק ליום לירדן הדרומי, שהם כ־8 ס"מ ממפלס הכנרת. בחורף 1968–1969 שוחררו כ־900 מלמ"ק דרך סכר דגניה, על מנת למנוע את הצפת חופי הכנרת.{{הערה|[http://www.kineret.org.il/kineret2.htm אתר מנהלת הכנרת]}} פתיחה נוספת של סכר דגניה נעשתה בשנת [[1992]] וחורף שנת 2003/4 בעקבות כמות רבה של משקעים. ב־24 במאי [[2013 בישראל|2013]] נפתח סכר דגניה שוב במסגרת התוכנית לשיקום הירדן הדרומי מהכנרת ועד לאזור שפך [[נחל בזק]].{{הערה|{{הארץ|אלי אשכנזי|לראשונה מאז 1964: החלה הזרמת מים מהכנרת לירדן באופן סדיר|1.2028714|24 במאי 2013|מנויים=לא}}}}

הרוב המוחלט של מי הנגר העילי המגיעים לכנרת (כ־70% בממוצע בשנים [[1975 בישראל|1975]]–[[2008 בישראל|2008]]{{הערה|[http://www.water.gov.il/Hebrew/WaterResources/Kinneret-Basin/Pages/default.aspx נתונים הידרולוגיים של אגן הכנרת], [[השירות ההידרולוגי]]}}) מגיעים מ[[נהר הירדן]], והשאר מנחלי רמת הגולן המתנקזים ישירות אל הכנרת ([[נחל משושים]], [[נחל יהודיה]], [[נחל דליות]] ו[[נחל סמך]]) ומנחלי [[הגליל המזרחי]] המתנקזים ישירות לכנרת ([[נחל עמוד]] ו[[נחל צלמון]]). בנוסף, הגשם הישיר על פני האגן והמעיינות מוסיפים ביחד כ־100 מלמ"ק. בניגוד לסברה רווחת, רק כעשרה אחוזים ממי הכנרת מגיעים מהפשרת [[שלג]]ים בחרמון לאחר עונת הגשמים.{{הערה|ד"ר עמיר גבעתי, רשות המים, רזי ברקאי, גל"צ. 10:46 – 25 בנובמבר 2014}}

העלייה השנתית הממוצעת במפלס הכנרת עומדת על 157 ס"מ לשנה. העלייה היומית הגבוהה ביותר שנמדדה הייתה של 36 סנטימטר ב־[[23 בינואר]] [[1969]].{{הערה|[http://kineret.org.il/miflasim/?singledate=1969-01-23&submit=+הצג+את+המפלס+#singledate - מפלס הכנרת – רשות ניקוז ונחלים]}}

{|
|-
|
טמפרטורת המים ב[[מעלות צלזיוס]] לפי חודשי השנה, ממוצע שנתי 1969–1983:
{| border=1 cellpadding=4 cellspacing=0 style="background: #f9f9f9; font-size: 95%; text-align:center; margin: 10px"
|-
!עומק ([[מטר|מ']]) !! ינואר !! פברואר !! מרץ !! אפריל !! מאי !! יוני !! יולי !! אוגוסט !! ספטמבר !! אוקטובר !! נובמבר !! דצמבר
|-
| 0 || 15.7 || 14.7 || 16.0 || 19.4 || 23.2 || 26.7 || 27.9 || 28.6 || 28.4 || 26.3 || 22.3 || 18.0
|-
| 5 || 15.7 || 14.7 || 15.4 || 18.7 || 22.6 || 25.9 || 27.4 || 28.3 || 28.2 || 26.2 || 22.3 || 18.0
|-
| 10 || 15.7 || 14.7 || 15.0 || 17.7 || 21.5 || 24.7 || 27.1 || 28.1 || 28.1 || 26.2 || 22.3 || 18.0
|-
| 15 || 15.7 || 14.6 || 14.7 || 16.7 || 19.2 || 21.5 || 24.6 || 26.5 || 27.3 || 26.0 || 22.3 || 18.0
|-
| 20 || 15.7 || 14.6 || 14.5 || 15.9 || 17.4 || 17.4 || 17.7 || 18.6 || 20.3 || 21.8 || 20.8 || 17.6
|}
<small>מקור נתונים: ''[https://web.archive.org/web/20160406220510/http://wldb.ilec.or.jp/data/databook_html/asi/asi-09.html World Lakes Database]''</small>

[[pH]] המים לפי חודשי השנה, ממוצע שנתי 1969–1986:
{| border=1 cellpadding=4 cellspacing=0 style="background: #f9f9f9; font-size: 95%; text-align:center; margin: 10px"
|-
!עומק ([[מטר|מ']]) !! ינואר !! פברואר !! מרץ !! אפריל !! מאי !! יוני !! יולי !! אוגוסט !! ספטמבר !! אוקטובר !! נובמבר !! דצמבר
|-
| 0-12 || 8.0 || 8.3 || 8.6 || 8.7 || 8.8 || 8.9 || 8.7 || 8.6 || 8.6 || 8.5 || 8.3 || 8.0
|-
| 12-22 || 8.0 || 8.1 || 8.1 || 7.9 || 7.9 || 8.0 || 8.0 || 7.9 || 7.9 || 7.9 || 7.9 || 8.0
|-
| 22-32 || 7.9 || 8.1 || 8.0 || 7.7 || 7.7 || 7.6 || 7.6 || 7.5 || 7.5 || 7.5 || 7.7 || 7.7
|-
| 32-40 || 7.8 || 8.0 || 7.9 || 7.7 || 7.6 || 7.6 || 7.5 || 7.5 || 7.5 || 7.4 || 7.4 || 7.5
|}
<small>מקור נתונים: ''[https://web.archive.org/web/20160406220510/http://wldb.ilec.or.jp/data/databook_html/asi/asi-09.html World Lakes Database]''</small>
|}

===ריבוד בכנרת===
[[קובץ:Weltwissen.jpg|ממוזער|ריבוד בכנרת, כאשר המים בחלק העליון החם מלאים בחמצן ועשירים בדגה, ואילו בחלק התחתון הקר עניים בחמצן]]
במשך חודשי הקיץ נוצרות בכנרת שכבות מים נפרדות בעקבות הפרשי טמפרטורה, תופעה הקרויה "[[ריבוד אגמים]]" או "ריבוד תרמי". כאשר השכבה העליונה (אפילמיניון) מתחממת בעקבות קרינת [[השמש]] המחממת את פני המים עד לעומק של כ־15 [[מטר]] ומביאה את המים עד לטמפרטורה של 25°–30° [[מעלות צלזיוס]], ואילו השכבה התחתונה (ההיפולמיניון) נשארת קרה כמו טמפרטורת הימה בחורף (כ־15° מעלות). הבדלים אלו נגרמים בגלל [[צפיפות החומר|צפיפות]] ה[[מים]] – מים חמים קלים יותר ממים קרים, ולכן עולים כלפי מעלה. בין שתי השכבות ישנה שכבת ביניים החוצצת ביניהם (מטלמיניון או [[תרמוקלינה]]) שעוביה נע בין 2–5 מטר. התרמוקלינה מתחילה להיווצר בחודש אפריל ומתייצבת באזור חודש מאי, ואז מתחילה לרדת בקצב של 3 סנטימטר ביום עד שהיא מגיע לעומק שבין 22–25 מטר. בין שתי השכבות יכולים להגיע הבדלי הטמפרטורות עד ל־15° מעלות.

בשל הניתוק בין השכבות נוצרת תופעה שבה רק החלק העליון של האגם מקבל [[חמצן]] בעקבות מגעו עם האוויר, ואילו החלק התחתון נטול חמצן לחלוטין במשך 8–9 חודשים, בתחילת החורף השכבה העליונה מתחילה להתקרר והבדלי הטמפרטורה והצפיפות קטנים עד שבתחילת [[ינואר]] משתוות הטמפרטורות של שתי השכבות ונוצר ערבול מלא של האגם עד לקרקעית במשך 3–4 חודשים (היפוך), בזמן ההיפוך חמצן מגיע לכל חלקי האגם.

אגם הכנרת הוא [[אגם מונומקטי]] חם כלומר בעל היפוך אחד בשנה.{{הערה|מגדל נון, '''הכנרת, מונוגרפיה של ימה''', עמ' 107–109}}

== הכנרת כמקור מים של מדינת ישראל ==
[[קובץ:Miflas-kinneret.svg|שמאל|ממוזער|250px|מפלס הכנרת בשנים 1966–2020]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 11838 the water level surveyor in the sea of galilee.jpg|ממוזער|250px|מיצג המדיד המודד את מפלס הכנרת באופן דיגיטלי בכל זמן נתון]]
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[משק המים והשפכים בישראל#מקורות המים|משק המים והשפכים בישראל]]}}
הכנרת סיפקה בעבר כרבע מכמות המים השנתית הנצרכת בישראל. בשל חשיבות זו, מפלס הכנרת ואיכות המים, מעוררים עניין רב בציבור בישראל. מקורות הכנרת היו מקור לעימות צבאי בין ישראל לסוריה שכונה [[המלחמה על המים]]. כיום מספקת הכנרת בין 2 ל-13 אחוזים בלבד מתצרוכת המים, מחד גיסא בשל ירידת המפלס בעקבות רצף שנות בצורת, ומאידך עקב הקמת מפעלי [[התפלה]] רבים על חוף [[הים התיכון]].

===מפלס===
{{עוגן|קו אדום}}לצורכי ניהול אגם הכנרת נקבעו לאגם "[[קו אדום]] עליון" – מפלס מקסימלי שאסור לעבור היות שבמקרה של גאות ישנה סכנת [[שיטפון|הצפה]] לאתרים מסביב לאגם, ו"קו אדום תחתון" שמתחתיו אסור לשאוב עקב סכנה לפגיעה ב[[מערכת אקולוגית|מערכת האקולוגית]] ובאיכות המים. הקווים עוגנו בתקנות{{הערה|[https://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/doclib/מים%20ונחלים/maim02.pdf תקנות המים (ויסות מפלס הכנרת), התשכ"ח - 1967]}} ובצו,{{הערה|[https://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/doclib/מים%20ונחלים/maim16.pdf צו המים (קביעת המפלס המותר), התשכ"ח - 1968]}} בעקבות חורף סוער בצפון הארץ (חורף 1968–1969) שהביא [[ספיקה (נהר)|לספיקות]] שיא בנחלים הזורמים אל הכנרת, ולעליית מפלס חריגה שהובילה לנזקים לאורך חופי הכנרת. הקו האדום העליון נקבע אז לרום של 208.9 [[מטר]]ים מתחת ל[[גובה פני הים]] (מאוחר יותר שונה ל־208.8) והקו האדום התחתון נקבע ל־212 מטרים מתחת לגובה פני הים.

בעקבות 3 שנות בצורת רצופות בשנים 1989–1991 נשבר שיא חדש של המפלס הנמוך בכנרת{{הבהרה|כמה?}}. אך בעקבות [[חורף 1991–1992 בישראל]] שהיה מאוד גשום, מפלס הכנרת עלה ב-4 מטרים ונפתח [[סכר דגניה]].

בעקבות עליה בביקושי המים בישראל ורצף שנות [[בצורת]], מפלס המים התקרב אל הקו האדום התחתון שנקבע, ועל כן במהלך [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה־80]] ו[[שנות ה-90 של המאה ה-20|ה־90]] של [[המאה ה-20|המאה ה־20]] הורד הקו האדום התחתון מספר פעמים (עד לרום של 215.5-), על מנת לאפשר מבחינה חוקית את המשך שאיבה גם במפלס נמוך, וכיום הוא עומד על 213-.{{הערה|[http://www.water.gov.il/Hebrew/WaterResources/Kinneret-Basin/Pages/default.aspx באתר רשות המים]}} בדצמבר [[2001]] ירד מפלס המים בכנרת אל הרום הנמוך ביותר שנמדד: 214.87 - מטר.{{הערה|[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/WaterStreams/Resources/Kinneret/Pages/WaterLevel.aspx מפלס הכנרת], באתר המשרד להגנת הסביבה}} מפלס זה נקבע כ"הקו השחור" שמתחתיו אסורה שאיבה.

מפלס הכנרת הפסיק לרדת בין היתר בגלל חורף 2002/03 הגדול שבו נמדדה עליה של 4 מטרים.

מבחינת יכולת שאיבה, לא ניתן לשאוב ממפלס נמוך מ־215.5-, עקב ירידת מפלס המים מתחת לצינור השאיבה. נפח המים במפלס המרבי ("קו אדום עליון") הוא 4.3 מיליארד [[מטר מעוקב]] (מ"ק), ובקו האדום התחתון – 3.6 מיליארד מ"ק. כמות המים הנכנסים לכנרת בשנה עומדת על כ־620 מיליון מ"ק בממוצע רב שנתי. כמות המים ה[[התאיידות|מתאדים]] בשנה עומדת על כ־250 מלמ"ק בממוצע ולכן כמות "המים הזמינים" (הכמות הנכנסת בניכוי האידוי) עומדת על כ־370 מלמ"ק בממוצע רב שנתי.

ברשות המים קיימת יחידה (יחידת ניטור כנרת) המרכזת את כלל פעילות הניטור והתפעול בכנרת וב[[אגן היקוות|אגן ההיקוות]]. יחידה זו, אשר הוקמה ב־[[1998]], ומלווה בצוות היגוי המורכב ממומחים מהאקדמיה, עוזרת למנהל [[רשות המים]] לקבל החלטות לגבי ניהול האגם על פי מיטב הידע הקיים.

עליית מפלס הכנרת היא תוצאה של מים הזורמים אליה מ[[נחל]]ים שונים, מאגן ההיקוות של הכנרת. מקור המים הוא ב[[מעיין|מעיינות]] גדולים, לצד גאויות בעקבות ירידת משקעים בהיקפים גדולים באגן ההיקוות. עם זאת, כמות המים הזורמת לכנרת מושפעת גם מהיקף השימוש במי המעיינות והנחלים לצורכי מי שתייה ו[[חקלאות]] באזור [[עמק החולה]] ו[[רמת הגולן]], כאשר גידול בכמות המים הנתפסת באזורים אלו משמעה ירידה בהיקף הזרימות לכנרת. המפלס מושפע גם מתקופות השבתה יזומות של [[המוביל הארצי]] לצורכי תחזוקה.

בינואר [[2013]] נרשמה עלייה חדה במפלס הכנרת בעקבות שבוע גשום ביותר בצפון ישראל והמסת שלגים מהרי [[רמת הגולן]] וה[[חרמון]]. העלייה, אשר נרשמה כגבוהה ביותר מזה שני עשורים, הגיעה לכשני מטרים וקירבה את מפלס הכנרת לקו האדום העליון.{{הערה|[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/282/676.html?hp=1&cat=459&loc=25 אדם טבע ודין נ' עיריית טבריה: "לא לייבוש הכנרת"]}}

ב[[פברואר]] [[2019]], הודיעה רשות המים כי הכנרת עלתה לראשונה מזה שנתיים מעל לקו האדום התחתון,{{הערה|{{ynet|ישראל מושקוביץ ואילנה קוריאל|גשמים כבדים בצפון ובמרכז, חדשות טובות מהכינרת|5470667|27 בפברואר 2019}}}} וב[[אפריל]] 2019 דווח כי הכנרת עלתה בשלושה מטרים, עלייה זו נחשבת לעלייה הגבוהה ביותר מאז חורף 2003. במהלך [[ההצפות בערי חוף בישראל (2020)|המערכת החורפית]] שפקדה את ישראל בינואר [[2020]] עלה מפלס הכנרת בצורה משמעותית והיה הגבוה ביותר לחודש ינואר מאז שנת 2004, שבה הגיע המפלס בחודש אפריל לגובה הנמוך רק בשישה סנטימטרים מהקו האדום העליון.{{הערה|[http://www.water.gov.il/Hebrew/WaterResources/Kinneret-Basin/Documents/miflas-from1966.pdf דוח מפלסי כנרת]}}

בשלהי 2022 הושלם פרויקט "[[המוביל ההפוך]]" (הולכה צפונה) שנועד להזרים [[מים מותפלים]] מ[[הים התיכון]] אל [[נחל צלמון]] הזורם אל הכנרת בשנות [[בצורת]] שבהן מפלס הכנרת צפוי לרדת משמעותית ללא תוספת זאת.<ref>{{יוטיוב|hzzULWSO5Ls|שם=המוביל ההפוך: הפרוייקט שישים סוף לירידת מפלס הכנרת|אורך=03:05|ערוץ=כאן {{!}} חדשות - תאגיד השידור הישראלי}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mekorot.co.il/blog/project/reversal-leads/|כותרת=פרויקט הולכה צפונה|אתר=[[מקורות]]|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2022-12-28}}</ref>

===איכות המים===
איכות מי הכנרת נמצאת בתהליך התדרדרות, בשל הפרת המאזן בין אספקת מי [[גשם]] [[מים מתוקים|מתוקים]] לנביעה טבעית של [[מי תהום]] המלוחים פי 10 ממליחות מי הים התיכון.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13270|כותרת=אגם הכינרת: מליחות הכינרת|תאריך_וידוא=2019-04-17|אתר=lib.cet.ac.il}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.zavit.org.il/משהו-עולה-בכנרת-וזה-לא-המפלס/|כותרת=משהו עולה בכנרת, וזה לא המפלס {{!}} זווית|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2019-04-17}}}} מליחות המים הגיעה לשיאה בשנת [[1964]] ועמדה על כ־400 [[מיליגרם]] מלח ל[[ליטר]] מים, אך מאז שהוקם מוביל מים מלוחים, שהיטה חלק ניכר מ[[מים מלוחים|המים המלוחים]] אל הירדן דרומית לכנרת, פחתה המליחות והיא עומדת על כ־250 מיליגרם מלח לליטר – זו מליחות רבה מכדי להשתמש במי הכנרת לגידולים רגישים למליחות כגון [[אבוקדו]] ו[[מנגו]], אך בתקני המים בישראל עדיין עומדת בגבול המותר למי שתייה. עם זאת, המליחות מורגשת היטב בטעם המים.{{הערה|{{ynet|אסף בן נריה, זווית|מקום לדאגה: מי הכנרת נעשים מלוחים יותר|4817124|18 ביוני 2016}}}} כיום מסתכם הטיפול במים בהשקעת חומר מרחף (בעיקר ב[[חורף]] וב[[אביב]]) וב[[כלור|הכלרה]] לשם [[חיטוי]]. על מנת לעמוד בדרישות לאיכות מי־שתייה. לשם כך הוקם ב[[מאגר אשכול|אתר אשכול]] מתקן לסינון המים. מתקן זה הביא להפחתת [[עכירות]]ם, לשיפור איכותם [[מיקרואורגניזם|המקרוביאלית]] ולהורדת רמת הכלרה בלתי רצויה, אך אין מענה לבעיית המליחות. פרנסי הסביבה לוחצים לפתרון בדמות מפעל [[התפלה]].{{הערה|{{ynet|אילנה קוריאל|בטבריה חוששים להישאר בלי מים - ומבקשים מתקן התפלה|5115265|17 בפברואר 2018}}}}

בעיית איכות המים נוספת בכנרת היא פריחת [[אצות כחוליות|האצות הכחוליות]] (ציאנובקטריה).{{הערה|{{הידען|זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה|פריחה, ולא מהסוג הטוב|bad-florish-0303168|3 במרץ 2016}}}} ההתמודדות עם בעיה זו כוללת ניקוי מתמיד של [[אגן היקוות|אגן ההיקוות]] מזיהום כלשהו ובעיקר מ[[זרחן]], ניהול מפלסים בתנודות קטנות ככל האפשר וניהול ממשק דייג תומך הכולל אכלוס מיני [[דג]]ים העוזרים בייצוב המערכת ה[[אקולוגיה|אקולוגית]].

== היסטוריה ==
=== תקופת האבן ===
בשל שפע ה[[משאב טבע|משאבים הטבעיים]] ומיקומה של הכנרת על ציר [[נדידת האדם הקדמון]] מ[[אפריקה]] ל[[אסיה]], ה[[אדם (סוג)|אדם]] התיישב באגן הכנרת למן תחילת [[התקופה הפלאוליתית]]. האתר ה[[פרהיסטוריה|פרהיסטורי]] הקדום בארץ, [[תל עובדיה]], מצוי מעט דרומית לאגם של ימינו, ובו נמצאו סדרה של התיישבויות בנות כ־1.2–1.5 מיליוני שנים, ככל הנראה של אדם מהמין [[הומו ארקטוס]].

בסוף [[התקופה הפלאוליתית העליונה]] וב[[התקופה האפיפלאוליתית|תקופה האפיפלאוליתית]], כאשר הכנרת הייתה דומה לצורתה בהווה, היו לחופיה אתרי יישוב רבים. אתר [[אוהלו II]], מחנה של [[ציידים-לקטים|ציידים־לקטים]] ודייגים בקרבת תל בית ירח, יושב כ־23 אלפי שנים [[לפני זמננו]], כאשר מפלס הימה היה נמוך מעט מהיום, והשתמר באופן יוצא דופן כאשר מפלס האגם עלה וכיסה אותו במים. בזכות זאת נמצאו באוהלו השרידים הקדומים בעולם לסוכות מחומר צמחי, שפע זרעים ופירות שנאספו בידי תושבי האתר, וממצאים רבים נוספים.{{הערה|[[דני נדל]] (עורך), [http://mushecht.haifa.ac.il/michmanim/CatalogMenu.aspx?id=29 אוהלו II: מחנה דייגים־ציידים־לקטים בן 23,000 שנה על חוף הכנרת]. מוזיאון ראובן ועדית הכט, אוניברסיטת חיפה (2002).}} ליד קיבוץ [[עין גב]] התגלתה סדרה של מחנות פרהיסטוריים, ביניהם [[נחל עין גב I]] מ[[התרבות העתליתית]], [[עין גב I]] מ[[התרבות הכבארית]] הכולל בקתה וקבורת אדם, ואתר [[נחל עין גב II]] מסוף [[התרבות הנאטופית]] (בן כ־12 אלפי שנים) ובו שרידים של מבני אבן רבים וקבורות.{{הערה|Grosman, L., Munro, N. D., Abadi, I., Boaretto, E., Shaham, D., Belfer-Cohen, A., & Bar-Yosef, O. (2016). [http://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0146647 Nahal Ein Gev II, a Late Natufian Community at the Sea of Galilee]. PloS one, 11(1), e0146647|כיוון=שמאל}} אתר נאטופי נוסף הוא [[חוף שחף]], השוכן על כביש טבריה־צמח. גם באתר זה התגלה מבנה אבן וקבורה אנושית בסמוך אליו.{{הערה|[http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=1091&mag_id=115 דו"ח ראשוני על החפירה בחוף שחף]}} הכפרים [[חקלאות|החקלאיים]] הראשונים מ[[התקופה הנאוליתית]] ידועים בעיקר מעמק הירדן (למשל אתר [[שער הגולן (אתר ארכאולוגי)|שער הגולן]]) ולא מחופי הכנרת.

=== התקופה הכלקוליתית ותקופות הברונזה והברזל ===
שרידים של יישוב [[התקופה הכלקוליתית|כלקוליתי]] נמצאו בחפירות ב[[תל בית ירח]] (6,000 שנה [[לפני זמננו]]) – מתקופה זו התגלו בורות ששימשו לאחסון מזון ובישול. לפני כ־5,000 שנה נוסדה העיר בית ירח שהייתה אחת הערים הגדולות בארץ ב[[תקופת הברונזה הקדומה]].{{הערה|[http://archaeology.tau.ac.il/arch_files/projects/betyerah/index.html תל בית ירח] באתר [[אוניברסיטת תל אביב]]}} העיר נעזבה בסוף תקופת הברונזה הקדומה, ומ[[תקופת הברונזה התיכונה]] התגלו רק בתים בודדים ו[[בית קברות]].

לא הרחק מתל בית ירח נישא [[תל קדש|תל קֶדֶשׁ]] (במורדות ההר שבין [[פוריה עילית]] ל[[כנרת (מושבה)|מושבה כנרת]]), המזוהה בדרך כלל עם העיר המקראית [[קדש נפתלי|קֶדֶשׁ נפתלי]], שם נמצאו שרידים רבים מ[[תקופת השופטים]] (הברזל הקדומה). צפונה יותר, כ־2 ק"מ צפונית לטבריה נישא [[רקת|תל רַקַּת]] (הנקרא גם ח'רבת אל־קֻנֵיטְרָה או תל אִקְלַטִיֶה) המזוהה עם [[רקת]] המקראית, גם היא עיר בנחלת נפתלי. בתל רקת נמצאו עדויות ליישוב בתקופה הברונזה והברזל, בעיקר בצורת חרסים ושרידי מבנים.

בחוף הצפון־המערבי של הכנרת, ידוע על העיר הכנענית כנרת אשר חרבה בשלהי [[תקופת הברונזה המאוחרת]] ולא נושבה ב[[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל 1]]. בתקופת הברזל 2 ([[המאה ה-10 לפנה"ס|המאה ה־10 לפנה"ס]]) נוסדה באזור עיר חדשה היא כנרת המקראית, גודלה כ־25 [[דונם]]. עיר זו הוקפה ב[[חומה]] מסיבית. בשלהי [[המאה ה-9 לפנה"ס|המאה ה־9]] ותחילת [[המאה ה-8 לפנה"ס|המאה ה־8 לפנה"ס]] הצטמצמה העיר לשטח של כ־8 דונם.{{הערה|[http://www.bibleage.com/site/kinerot.html חפירות בתל כנרות] באתר "עידן התנ"ך"}}

ב[[תל הדר]] על חופה המזרחי של הכנרת נחשפה עיר נמל קטנה מבוצרת מתקופת הברונזה המאוחרת א'. כמו [[תל כנרות]], גם כאן חלה נסיגה יישובית בתקופת הברונזה המאוחרת ב'. ב[[המאה ה-11 לפנה"ס|מאה ה־11 לפנה"ס]] התחדש היישוב בתל־הדר. ב[[תקופת הברזל]] הצטרפה [[תל עין גב]] לרצועת היישובים הארמיים על חופי הכנרת.{{הערה|[http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?sec_id=17&sub_subj_id=389&id=709 עונת החפירות האחרונה בתל עין־גב – סיום פרויקט ארץ גשור]}}

=== אזכורים במקרא ===
על פי סיפורי ה[[מקרא]], [[שבט נפתלי]] קיבל את הכנרת בחלוקת השבטים ב[[תקופת ההתנחלות]].{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יט|לה}}}} החוף המזרחי של כנרת היה חלק מ[[ממלכת גשור]]. בתקופת המלכים בערך 854 לפנ"ס התרחש לחופי הכנרת קרב גדול. [[אחאב]] מלך ישראל הנחיל תבוסה לצבא של [[ארם דמשק]] בפיקודו של מלכם [[בן-הדד השני|בן־הדד השני]].
{{ציטוט|תוכן=וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה, וַיִּפְקֹד בֶּן הֲדַד אֶת אֲרָם, וַיַּעַל אֲפֵקָה לַמִּלְחָמָה עִם יִשְׂרָאֵל. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָתְפָּקְדוּ וְכָלְכְּלוּ וַיֵּלְכוּ לִקְרָאתָם, וַיַּחֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל נֶגְדָּם כִּשְׁנֵי חֲשִׂפֵי עִזִּים, וַאֲרָם מִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ. וַיִּגַּשׁ אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר: "כֹּה אָמַר ה': ’יַעַן אֲשֶׁר אָמְרוּ אֲרָם: "אֱלֹהֵי הָרִים ה' וְלֹא אֱלֹהֵי עֲמָקִים הוּא", וְנָתַתִּי אֶת כָּל הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה בְּיָדֶךָ וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'’". וַיַּחֲנוּ אֵלֶּה נֹכַח אֵלֶּה שִׁבְעַת יָמִים, וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַתִּקְרַב הַמִּלְחָמָה וַיַּכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת אֲרָם מֵאָה אֶלֶף רַגְלִי בְּיוֹם אֶחָד. וַיָּנֻסוּ הַנּוֹתָרִים אֲפֵקָה אֶל הָעִיר וַתִּפֹּל הַחוֹמָה עַל עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף אִישׁ הַנּוֹתָרִים, וּבֶן הֲדַד נָס וַיָּבֹא אֶל הָעִיר חֶדֶר בְּחָדֶר.|מקור={{תנ"ך|מלכים א|כ|כו|ל}}}}
* העיר המקראית '''אפק''' מזוהה עם תל עין גב הנמצא בחפירות ארכאולוגיות ב[[עין גב]].{{הערה|לדעת החוקר [[יוחנן אהרוני]]}}
* בסביבות שנת 733 לפנה"ס מלך [[אשור]] [[תגלת-פלאסר השלישי|תגלת־פלאסר השלישי]] כבש את רוב ארץ ישראל והחריב את כל היישובים באזור כנרת כולל העיר המבוצרת [[כנרת (עיר מקראית)|כנרת]]. שרידי העיר נמצאים ב[[תל כנרות]] (תל אל־ערימה) ליד [[עין שבע]].
* ב[[ספר יהושע]] ({{תנ"ך|יהושע|יט|לה|קצר=כן|ללא=ספר}}) מוזכרות "ערי מבצר הצדים" המצויות ב[[נחלת שבט נפתלי]]. [[חפירות ארכאולוגיות]] שנערכו במהלך [[המאה ה-20|המאה ה־20]] על ידי הארכאולוגים [[ויליאם פוקסוול אולברייט]] ו[[יוחנן אהרוני]] זיהו שרידי העיר '''רקת''' ב[[תל רקת]] מספר מאות מטרים צפונית לגבולה העירוני של [[טבריה]] כיום.

=== טבריה ומגדלא ===
[[קובץ:Francis Frith. Tiberias, from the South.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה כללי של טבריה בשנת [[1870]]]]
ב[[תקופת בית שני]] שכנה בחופה המערבי של הכנרת העיר [[מגדלא]] שהייתה המרכז העירוני היחיד בחוף המערבי של הכנרת. מהעיר הזאת הגיעה [[מרים המגדלית]]. בשנת 20 לספירה הקים [[הורדוס אנטיפס]] את העיר [[טבריה]] על חופה הדרומי־מערבי של הכנרת. העיר נקראה על־שם הקיסר הרומי [[טיבריוס]] והפכה למרכז יהודי משגשג עד כיבוש הארץ בידי ה[[צלבנים]] ב־[[1099]]. בתקופה המוסלמית הקימו [[ח'ליפה|ח'ליפים]] ארמונות לחופיה.

=== בעת החדשה ===
[[קובץ:Al-Majdal photographed by Felix Bonfils.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חוף הכנרת בשנת 1890 (צילום שחור־לבן צבוע ידנית)]]
[[משה ריישר]] בספרו [[שערי ירושלים]] מספר על ים כנרת ב[[המאה ה-19|מאה ה־19]]:{{ציטוט|תוכן="אורכו י"ב שעות, רוחבו שש. הרים נאים סביבו. מימיו זכים וטובים, שותים הרבה ולא נודע כי באו אל קרבנה. ודגים גדולים רבים מינים שונים וטובים מאד, מהם מוליכים לצפת והסביבה למכור.|מקור=עמ' 31|מרכאות=כן}}

אזור הכנרת היה ערש ההתיישבות הציונית השיתופית. במקום הוקמה [[חוות כנרת]] שהייתה ה[[חווה חקלאית|חווה החקלאית]] הראשונה, וכן [[דגניה א'|דגניה]] שהייתה אם ה[[קיבוץ|קיבוצים]]. אף אנשי [[נהלל]], ה[[מושב]] הראשון, התחילו את הכשרתם החקלאית כאן.

עם קביעתו הסופית של קו הגבול בין [[המנדט הבריטי]] ב[[ארץ ישראל]] לבין [[המנדט הצרפתי על סוריה|המנדט הצרפתי בסוריה]] ב־[[1923]], נקבע כי הגבול בין שטח המנדט הבריטי לשטח המנדט הצרפתי יעבור 10 מטרים מצפון־מזרח לחוף הכנרת במפלס המים המרבי. לפיכך סימנה הכנרת את גבולה המזרחי של ארץ ישראל, אך נכללה בשלמותה בתחומיה. עם זאת, הייתה לצרפתים [[זכויות מים|זכות לשאוב מים]] מהכנרת לטובת יישובים סוריים על־פי הסכם צרפתי־בריטי.

ב[[הסכמי רודוס]] בין ישראל לסוריה משנת [[1949]] אומץ תוואי הגבול המנדטורי, כך שהכנרת נכללה להלכה בשלמותה בתחומי [[ישראל|מדינת ישראל]]. בפועל, השתלטה [[סוריה]] על חלקו הצפון־מזרחי של האגם והחזיקה רצועה ברוחב 250 מטרים ממימי האגם, לרגלי [[רמת הגולן]]. כוחות סוריים אף ירו לעבר ספינות דייגים ישראליות שניסו לחדור לחלק זה של האגם (חלק זה עשיר יחסית בדגה).

באפריל 1949 הציע [[חוסני א-זעים|חוסני א־זעים]], [[נשיא סוריה]] באותה תקופה, לחתום על [[הסכם שלום]] עם ישראל וליישב בסוריה שלוש מאות אלף [[פליטים פלסטינים|פליטים פלסטיניים]] תמורת ויתור ישראל על מחצית משטח הכנרת. [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] דחה את ההצעה.{{הערה|[http://www.amalnet.k12.il/meida/water/maamar_print.asp?code_name=A_maim0072 ד"ר אבישי בן־פורת "בעיות המים בין ארץ ישראל וסוריה, במבט של 80 שנה]}}

הסורים תבעו להוסיף ולקיים את ההסכם הצרפתי־בריטי שהתיר להם לשאוב מים מן הכנרת. ישראל הייתה מוכנה להתיר שאיבה מוגבלת בלבד לצורכי היישובים הסוריים על גדת האגם, ובלבד שתוכר ריבונותה המלאה על הכנרת.{{הערה|הפסקה כולה מתבססת על: משה ברור, '''גבולות ישראל, עבר הווה עתיד – היבטים גאוגרפיים־מדיניים''', יהושע אורנשטיין הוצאת ספרים יבנה, תשמ"ח 1988, עמ' 162–163}} מצב זה השתנה רק בעקבות כיבוש רמת הגולן ב[[מלחמת ששת הימים]].

בזמן המשא ומתן עם סוריה בשנת [[2000]] תבעה סוריה זכות על הגישה לגדת הכנרת, כפי שהיה בפועל עד מלחמת ששת הימים. ישראל דחתה את התביעה וטענה כי על פי גבולות שביתת הנשק של 1949–1967, הטריטוריה הסורית מסתיימת 10 מטרים מגדת הכנרת במפלס המים המרבי. ויכוח זה היה בין המכשולים שמנעו השגת הסכם שלום בין הצדדים.{{הערה|[http://www.snunit.k12.il/north/borders.html גבולות] באתר סנונית {{קישור שבור|03/03/19}}}}

==הכנרת כשדה תעופה ימי==
{{הפניה לערך מורחב|שדות תעופה ימיים בארץ-ישראל}}
[[קובץ:Seaplane refueling on the Sea of Galilee, 1938.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטוס ימי של חברת [[אימפיריאל איירווייז]] בדרכו מאוסטרליה דרך הודו ללונדון, מתדלק במימי הכנרת, [[1938]]]]
[[קובץ:Flying boat Satyrus on Sea of Galilee showing a close-up. 1931 Oct. matpc.15805.jpg|ממוזער|150px|מטוס ימי של חברת [[אימפיריאל איירווייז]] בים כנרת]]
בשנים 1931–1942 שימש ים כנרת כשדה תעופה ימי. בשנת [[1931]] החליטה חברת [[אימפיריאל איירווייז]] ה[[הממלכה המאוחדת|בריטית]] לחנוך קו תעופה בין – [[נמל התעופה קרוידון]] ב[[לונדון]] ל[[הודו]] דרך [[ארץ ישראל]].{{הערה|{{בול ישראלי - עלון||534|ראשית התעופה בארץ ישראל}}}} הטיסה הייתה משולבת ב[[מטוס ימי]] ובמטוס רגיל. ב־21 באוקטובר 1931 נחת המטוס הימי הראשון מסוג "s-17 scipio short" על פני הכנרת,{{הערה|[[הארץ]], 20 באוקטובר 1931, ט' חשוון תרצ"ב, עמוד 1(4) "האווירון אנגליה – הודו יגיע היום לא"י"}} הנוסעים הועברו מטבריה אל שדה התעופה [[צמח (מרכז אזורי)|צמח]] ומשם המריאו להודו דרך [[בגדאד]] במטוס יבשתי. כאשר התרסק אחד המטוסים הימיים בכנרת, בשנת 1942 בגלל סופה עזה פסקו הנחיתות הימיות.{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=cscbtskc8xk מטוסי ים בכנרת 1931–1942], באתר [[יוטיוב]]}} אחרי שהנחיתות הימיות בכנרת פסקו, הועברו ה"שדות הימיים" אל [[ים המלח]] ו[[מפרץ חיפה]].

בשנותיו הראשונות של [[חיל-האוויר|חיל־האוויר]] הישראלי, הופעלו לזמן קצר שלושה מטוסים אמפיביים בשורותיו: "[[ריפבליק RC-3 סי-בי|סי-בי]]" (דבורת הים), "[[גראמן G-44 וידג'ן|וידג'ן]]" ו"[[PBY קטלינה|קטלינה]]". המטוסים שימשו לסיורי ים ו[[פטרול]]ים לאיתור ניצולים וספינות שאבדו בלב ים. ביוני 1948 הגיע זוג מטוסים אמפיביים מדגם "וידג'ן" מתוצרת חברת [[גראמן]], לחיל־האוויר, במסגרת מבצע רכש של [[נדבן]] יהודי בשם וילהלם ואן־ליר, אשר מסר את המטוסים במתנה לחיל. אחד מהמטוסים התרסק בכנרת בדצמבר 1948 וצוותו נספה.{{הערה|[http://www.iaf.org.il/2079-28019-he/IAF.aspx מים ושמיים], באתר חיל האוויר}}

== חשיבות דתית ותרבותית ==
=== חשיבות דתית ===
[[קובץ:Petri Fischzug Raffael.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[רפאל (צייר)|רפאל]], ישו ו[[נס הדגים]] בים כנרת]]
לכנרת חשיבות גדולה ב[[נצרות]]. לפי האמונה הנוצרית [[ישו]] עשה שם מספר [[נס]]ים: הילך עליה, הטביע בה שדים (מתי ח'), הרגיע רוחות הסערה ואחרים.{{ש}}
במקום יציאת נהר הירדן מכנרת נמצא אתר [[ירדנית]] המאפשר [[טבילה לנצרות|טבילה]] טקסית בירדן. כשליש מאתרי [[עלייה לרגל]] של [[תיירות צליינית לארץ ישראל]] נמצאים ב[[הגליל|גליל]] ומסביב לכנרת.
על פי דעה אחת במסורת היהודית [[בארה של מרים]] נמצא בים הכנרת מול החלונות של בית הכנסת העתיק.{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], מסכת כתובות ס"ז א', וכן במדרש רבה ויקרא פרשה כ"ב פסקה ד', אמנם ב{{בבלי|שבת|לה|א}} מבואר שהבאר נמצא בים על יד הר הכרמל.}}

באסלאם, לפי [[חדית']] יבוש הכנרת הוא אחד הסימנים המרכזיים של סוף העולם.

=== השפעה תרבותית ===
הכנרת הייתה בכל הדורות השראה ל[[אמנים]] ויוצרים בזכות יופיה וקסמה וה[[נוף|נופים]] הנשקפים ממנה. הכנרת שמשה [[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיב]] מרכזי ל[[רחל המשוררת]] אשר קבעה בסמוך לה את ביתה. בתרבות הארץ ישראלית נכתבו שירים רבים לכנרת בידי [[פזמונאי]]ם ומשוררים.

=== שירים על כנרת ===
{{חלונית|ניקוד=כן|תוכן= וְאוּלַי לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם,{{ש}}אוּלַי{{ש}}מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁכַּמְתִּי עִם שַׁחַר לַגַּן,{{ש}}לְעָבְדוֹ בְּזֵעַת־אַפַּי?{{ש}}...{{ש}}הוֹי, כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי,{{ש}}הֶהָיִית, אוֹ חָלַמְתִּי חֲלוֹם?|מקור='''[http://benyehuda.org/rachel/Rac064.html וְאוּלַי לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים...]'''|רוחב=250px}}
* "כנרת" מאת [[מרדכי זעירא]], לפי שיר של [[אלכסנדר פן]]{{הערה|[http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=140#versions באתר "זמרשת"]}}
* "יש לי כנרת", מילים ולחן מאת [[צבי בן-יוסף|צבי בן־יוסף]] {{שירונט שיר|4700|1755}}
* "[[ואולי לא היו הדברים...]]", מילים מאת רחל המשוררת, לחן [[יהודה שרת]]
* "[[כנרת (שיר)|כנרת]]", מילים מאת רחל המשוררת, לחן [[נעמי שמר]]
* "אגדה" (על שפת ים כנרת...), מילים [[יעקב פיכמן]], לחן [[חנינא קרצ'בסקי]]
* "שירי לי כנרת", מילים [[עודד פלדמן]], לחן [[מילי מירן]] ו[[רמי קידר]]
* "גם אני רוצה לשיר על כנרת", מילים [[אילן גולדהירש]], לחן [[שייקה פייקוב]]
* "כנרת", מילים [[אביגדור המאירי]], לחן [[מרק לברי]]
* "כנרת אחרת", מילים [[יהודה שרת]], לחן [[משה וילנסקי]]
* "[[נגן לי ירדן]]", מילים [[יעקב שרת]], לחן [[מוני אמריליו]]
* "קסם על ים כנרת", מילים מרדכי הוניג, לחן עממי{{הערה|{{שירונט שיר|2762|890|קסם על ים כנרת}}}}
* "[[הכל פתוח]]", מילים ולחן [[נעמי שמר]]{{הערה|{{שירונט שיר|3535|738|הכל פתוח}}}}

=== באמנות ===
[[קובץ:Polenov na tiver ozere.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[וסילי פולנוב]], "על ים כנרת"]]
אמנים רבים בכל התקופות ציירו את הכנרת. רוב היצירות קשורות לנושאים מ[[הברית החדשה]] בגלל חשיבות המקום לנצרות.
* [[ג'ובני לפרנקו]], [[פרסקו]] "ישו על ים כנרת" ב[[בזיליקת פטרוס הקדוש]] ב[[רומא]], 1305
* [[ג'וטו די בונדונה|ג'וטו]], פסיפס "La Navicella" בבזיליקת פטרוס הקדוש ברומא, 1303
* [[פיטר ברויגל האב]], "נוף עם ישו והשליחים על ים כנרת", 1553
* [[רמברנדט]], "[[סערה בים כנרת]]", 1633. נגנבה ב־1990 ממוזיאון איזבלה סטוארט גרדנר{{הערה|[http://www.gardnermuseum.org/resources/theft על הגנבה באתר של המוזיאון]}}
* [[אברהם וילרטס]], "דרשת ישו על ים כנרת", 1643.
* [[אז'ן דלקרואה]], "ישו על ים כנרת", מוזיאון האומנות של [[בלטימור]], 1854
* [[וסילי פולנוב]], "על ים כנרת", ב[[גלריית טרטיאקוב]] ב[[מוסקבה]], 1888
* [[איוון אייווזובסקי]], "הליכה על המים", 1897
* [[ניקולאי רוריך]], "ים כנרת", 1936

== הכנרת כאתר נופש ובילוי ==
[[קובץ:PikiWiki Israel 28834 around the Kinneret Bicycle road.jpg|ממוזער|ימין|100px|דרך האופניים סביב הכנרת]]
[[קובץ:Bora Bora Beach.jpg|250px|ממוזער|חוף בורה בורה בכנרת]]
הכנרת היא אתר [[נופש]] ובילוי פעיל. עשרות [[חוף רחצה|חופי רחצה]] מוסדרים קיימים לחופיה. בחלק מהם מתקיימת פעילות אתגרית כמו [[שיט]] [[סירה|סירות]] ו[[אופנוע ים|אופנועי ים]], [[סקי מים]] ו[[רחיפה]]. כמו כן מתקיימת פעילות של [[תנועת נוער|תנועת הנוער]] [[צופי ים]] בחוף [[כנרת (מושבה)|המושבה כנרת]], שם נמצא שבט "צופי ים כנרת". החניכים עוסקים בפעילות ימית ובשיט, ובפעילות חברתית, חינוכית וערכית.

מעט מהחופים פתוחים לקהל הרחב ללא תשלום, על אף שהחוק מתיר גביית תשלום רק בעבור הסדרת חניה. [[מבקר המדינה]] כתב בדו"ח מיוחד, כי מעשית הכניסה להולכי רגל ללא תשלום מנועה בחלק גדול מהחופים. בדצמבר [[2006]] לאחר מאבק משפטי של [[החברה להגנת הטבע]] וגופים ירוקים נוספים, הוסרו מחופי הכנרת עשרות גדרות בצו [[בית משפט]], ונפתחו לציבור הרחב עשרות חופים, שהיו עד אז מגודרים שלא כחוק. חלק מהחופים גם [[נגישות|הונגשו]] לנכים.{{הערה|[http://www.aisrael.org/?showMap=&CategoryID=1227&TrekAreaID=28&TrekCityID=236&TrekTypeID=18&TrekPlaceID=36&TrekSpecialTypeID=&bigmap=1&TrekSearchParam= נתוני נגישות חופים], באתר [[נגישות ישראל]]}}

ב[[דצמבר]] [[2022]] דווח על עבודות לשיקום רצועת חוף [[דגניה א'|דגניה]] שאורכו כ-75 מטרים ושטחו כשלושה דונמים, במטרה לאפשר בו בילוי משפחתי, [[צפרות]] וטיילות אך ללא רחצה.{{הערה|{{ynet|ישראל מושקוביץ|אחרי שנים שהיה סגור, חוף דגניה עובר שיקום וייפתח לציבור|vacation/flights/article/rkv90qnuo|12 בדצמבר 2022}}}}

=== שביל סובב כנרת ===
'''[[שביל סובב כנרת]]''' אותו יזמה החברה להגנת הטבע, הוא פרויקט אשר מטרתו יצירת שביל, תוך כדי הסרת גדרות ומכשולים אחרים, ואשר יאפשר [[הליכה]] מסודרת ובאופן חופשי סביב אגם הכנרת. השביל מסומן ב[[סימון שבילים]] לבן־סגול־לבן. נכון לשנת [[2010]] הוכשרו שבילים באורך של כ־30 קילומטר סביב האגם, שהיקפו הכולל מגיע לכ־60 ק"מ. באפריל [[2011]] נפתח שביל הליכה בגליל שנקרא '''[[שביל ישו]]'''. אורכו של השביל הוא 65 ק"מ, והוא מתחיל ב[[נצרת]] ומסתיים ב[[כפר נחום]]. שביל זה מהווה רשת של שבילי הליכה, דרכי עפר ו[[שביל אופניים|שבילי אופניים]] שמחברים מקומות מרכזיים הקשורים בתולדות ישו והנצרות.

=== צליחת הכנרת ===
מדי שנה, בעונת ה[[סתיו]], מתקיים בכנרת אירוע [[שחייה]] עממי הנקרא '''[[צליחת הכנרת]]'''. השם "צליחה" מעט מטעה, שכן מדובר במשחה באורך 1.5, 3 (תחרותי) ו־3.5 ק"מ (עד 4.2 ק"מ, תלוי במפלס) ולא חציית האגם במרכזו. צליחת הכנרת היא אירוע השחייה העממי הגדול בישראל. אחת לשנה בחודש ינואר מתקיים '''[[מרתון הכנרת]]'''. מסלולו מ[[טבריה]] עד סמוך לקיבוץ [[עין גב]] וחזרה. האירוע הראשון התקיים ב־[[31 בדצמבר]] [[1977]]. אחת לשנה מתקיימת גם הקפת הכנרת ב[[אופניים]].{{ש}}בינואר 2022 התקיימה לראשונה התחרות הבינלאומית ל[[דייג#דיג ספורטיבי|דיג ספורטיבי]] של [[קרפיון|קרפיונים]].{{הערה|{{הארץ|משה גלעד|כל הדגים חזרו למים בשלום|1.10546822|18 בינואר 2022}}}}

== יישובים לחוף הכנרת ==
[[קובץ:הכנרת מכיוון מגדל.jpg|ממוזער|267x267 פיקסלים|החוף המערבי של הכנרת וברקע [[טבריה]] מכיוון [[מגדל (יישוב)|מגדל]]]]
[[קובץ:Deganya_Israel.jpg|ממוזער|250px|'''[[דגניה ב']]''' במרכז, '''[[דגניה א]]''' בצד שמאל למעלה]]

=== בעבר ===
בעבר שכנו מספר יישובים עתיקים לחופי הכנרת: היישובים באזור צפון הכנרת כוללים את [[מסעדיה]], [[כפר עקב (צפון)|כפר עקב]] ו[[כפר נחום]]. האחרון נחשב אחד המקומות החשובים לנצרות, היות ש[[ישו]] קבע בו את מרכז פעילותו במשך תקופה ארוכה, ואחדים מ[[שנים-עשר השליחים|השליחים]] התגוררו במקום. במזרח הכנרת נמצאים [[כורסי]], [[בית צידה]] ו[[סוסיתא (אתר ארכאולוגי)|סוסיתא]], כאשר הגן הלאומי כורסי הוא [[אתר ארכאולוגי]] ובו שרידיו של [[מנזר]] נוצרי המתוארך למחצית [[המאה ה-5|המאה ה־5]] לספירה, ובסוסיתא ניתן לראות שרידים של עיר הקשורה בתרבות יוונית ורומית, ביניהם ה[[פורום (רומא העתיקה)|פורום]] של העיר, ה[[מקדש]] ל[[קיסרי רומא]], [[כנסייה|כנסיות]] [[התקופה הביזנטית|ביזנטיות]] ועוד. בדרום הכנרת נמצא [[תל בית ירח]] ובו בית כנסת קדום, כנסייה ביזנטית ומבנים רבים אחרים.

=== בהווה ===
היישובים השוכנים כיום לחופיה של הכנרת: במזרח – קיבוץ [[עין גב]], [[האון]] (קיבוץ לשעבר שהתפרק והפך ל[[יישוב קהילתי]]), וקיבוץ [[מעגן (קיבוץ)|מעגן]]. בדרום – קבוצת [[דגניה א']] (הקיבוץ הראשון שהוקם בארץ ישראל), [[דגניה ב']] המושבה [[כנרת (מושבה)|כנרת]] ו[[קבוצת כנרת]]. במערב – העיר [[טבריה]], המושבה [[מגדל (יישוב)|מגדל]] וקיבוץ [[גנוסר]].

==גלריה==
<gallery mode="packed" heights="120">
File:נוף ממצוק ארבל מזרחה לכינרת.jpg|thumb|נוף מ[[שביל ישראל]] מעל [[מצוק ארבל]], צופה מזרחה לכינרת ול[[גולן]]
Almog IL13 DSCN0720.jpg|[[שקיעה]] על הכנרת, מבט מ[[עין גב]] מערבה. ברקע [[הר ארבל|מצוק ארבל]]
Hw cineret sea.JPG|סירות עוגנות בכנרת
YamKineret2.jpg|החוף המזרחי ומורדות ה[[גולן]]
The Kinneret.jpg|צוק לחוף הכנרת
FishingInYamKinneret.jpg|דיג בכנרת
Kinneret-moshava.jpg|דרום הכנרת ממרום [[כנרת (מושבה)|המושבה כנרת]]
PikiWiki Israel 61174 sunrise in ginosar.jpg|[[זריחה]] בחוף [[גינוסר]]
Sea of Galilee.JPG|מבט מ[[מבוא חמה]] על הכנרת, לכיוון צפון־מערב. ברקע [[טבריה]]
IHM מצפור החרוב 2.jpeg|שקיעה בכנרת, צילום ממצפור החרוב שב[[הר ארבל|ארבל]]
2הדרך למושבת כנרת באווירה קיצית.jpg|הדרך למושבה [[כנרת (מושבה)|כנרת]], ברקע הכנרת
Opening of the flood-gates of the Kinneret to the Jordan river 1991.jpg|פתיחת שערי הסכר בחורף 1991
Seaplane refueling on the Sea of Galilee, 1938.jpg|מטוס ימי בדרכו מהודו לאנגליה, מתדלק במימי הכנרת, 1938
IHM מצפה השלום 4.jpeg|שקיעה בכנרת ממצפה השלום ב[[רמת הגולן]]
Sea of Galilee A tour boat@Galilee Sea (8266030736).jpg|ספינת [[תיירות|תיירים]] בכנרת
מינימליזם בכנרת.jpg|הכנרת, ברקע הרי הגולן
MizpeOfir.jpg|שקיעה מ[[מצפה אופיר]]
</gallery>

== ראו גם ==
* [[ים המלח]]
* [[הסירה מגינוסר]]

== לקריאה נוספת ==
* אייל מירון (עורך), '''הכנרת וכל נתיבותיה''', ירושלים: [[הוצאת יד יצחק בן-צבי|הוצאת יד יצחק בן־צבי]], תש"ע 2010. {{ULI|009634975}}
* [[מנדל נון]], '''הכנרת, מונוגרפיה של ימה,''' [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]] תשל"ז {{ULI|003946520}}
* אליהו אורן, [https://2020-uploaded.fresh.co.il/2020/09/09/39034556.pdf '''ים כנרת הכימיה והפיזיקה שלו'''], "מערכות ים" י"ג, ינואר 1953 עמ' 15
* רותי רודנר, רענן צ'רבינסקי ודניאל בבצ'יק, [https://beingalim.files.wordpress.com/2021/02/1988-6-bg-174.pdf '''תראה את האדים עולים מהכנרת'''], 'בין גלים' 174, יוני 1988, עמ' 39

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימסע=ים כנרת}}
* [https://web.archive.org/web/20090131203716/http://kineret.org.il/main.asp אתר מנהלת הכנרת] ו[http://kineret.org.il/miflasim/ גובה מפלס הכנרת]
* [https://web.archive.org/web/20170422120732/http://wldb.ilec.or.jp/Details/lake/ASI-09 הכנרת במאגר נתוני הימות העולמי]
* {{רשות העתיקות||10540}}
* [https://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_573/829b1e6d-d6c0-46a4-b49a-24c368885f87/1401-kineret.pdf דוח מבקר המדינה על הכנרת]
* דב גינזבורג, [http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/niv/ginsburg-1.htm הכנרת וסביבותיה בספרות חכמי ישראל], המכון הגאולוגי, ירושלים (בתוך אתר "דעת")
* [https://web.archive.org/web/20090806071803/http://www.ocean.org.il/Heb/Kineret/LakeKineret.asp אגם הכנרת], באתר [[חקר ימים ואגמים לישראל]]
* {{בריטניקה}}
* {{nrg|עדי חשמונאי|ים כנרת, ים המוות: ישראל מתייבשת, גרסת 1944|142/066|8 באוגוסט 2010|1|2}}
* {{TheMarker|ענת ג'ורג'י, עידו אפרתי|טוחנים מים // ישראל כבר לא מתייבשת - אבל על מחירי המים זה לא ישפיע|1.1905185|11 בינואר 2013}}
* {{מעריב אונליין|אייל לוי|הקסם חזר: סיור סביב הכנרת שהתאוששה כנגד כל הסיכויים|news/israel/Article-694059|13 באפריל 2019}}
* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/niv/ginsburg-1.htm הכנרת וסביבותיה בספרות חכמי ישראל]
* [http://hebrew-academy.org.il/2018/04/23/כינרת/ על השם '''כִּנֶּרֶת'''], באתר [[האקדמיה ללשון העברית]], אפריל 2018
* [https://www.tau.ac.il/~shmulikm/Publications/Kinneret-levels-Hazan.pdf מפלס המים בכנרת לאורך שנים], מחקר של [[שמוליק מרקו]]
* {{דבר העובדים|מור הופרט|תשכחו מהמפלס: אחרי 50 שנות מחקר, למשה גופן יש מה ללמד אותנו על הכנרת|204299|27 בדצמבר 2019}}
* ערן פייטלסון, צפריר גזית ואיתי פישהנלדר, [https://jerusaleminstitute.org.il/publications/kav-adom/ תפקיד הקו האדום בשמירה על מפלסים גבוהים בכינרת], [[מכון ירושלים למחקרי מדיניות|מכון ירושלים לחקר ישראל]], 2005
* {{mako|גיא ורון|המצלמה תיעדה במשך חודש: עליית מפלס הכינרת|edcd0405073e871026|news-israel/2021_q2|18 באפריל 2021}}
* {{הארץ|איתן לשם|סובב כנרת: זה המצב באגם הלאומי של ישראל|1.10172524|6 בספטמבר 2021|מנויים=לא}}
* [[תמונה:OOjs UI icon volumeUp-rtl.svg|16px|קטע קול|קישור=]] [[אבשלום קור]], [https://omny.fm/shows/avshalom/d578e191-c8f4-4f10-9a84-b1fb00e9b100 באופן מילולי במלחמה: הכינרת וסירה לבנה לראש השנה], [[גלי צה"ל]], 1.10.24
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007536401005171|אגם כנרת (ישראל)}}
* {{יומן חדשות|שער לגן עדן|/66667-2/|''' 1984'''}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}


{{תמונה רחבה|The Kinneret from Ophir Overlook.JPG|1000px|הכנרת ממצפה אופיר ליד [[גבעת יואב]]}}
{{תמונה רחבה|Lasjalomne Landscape.jpg|1000px|הכנרת ממצפה לשלום ב[[מצוקי און]]}}
{{תמונה רחבה|Sea_of_Galilee_(panoramic_view,_ca._2006).jpg|2800px|תצלום פנורמי של הכנרת}}
{{תמונה רחבה|Kinnereth-Panorama-01s.jpg|1000px|תצלום פנורמי על דרום הכנרת מ[[יער שווייץ]]}}
{{תמונה רחבה|Kineret0011a.jpg|900px|הכנרת מ[[כביש 886]]}}

{{אגמי הבקע הסורי-אפריקני}}
{{האתרים הנוצריים בצפון הכנרת}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:הכנרת|*]]
[[קטגוריה:אגמי הבקע הסורי-אפריקני|כנרת]]
[[קטגוריה:הגליל]]
[[קטגוריה:המוביל הארצי]]
[[קטגוריה:טבריה]]
[[קטגוריה:מקווי מים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: מקומות קדושים לנצרות|כנרת]]
[[קטגוריה:נהר הירדן]]
[[קטגוריה:נצרות: אתרי עלייה לרגל]]
[[קטגוריה:שביל ישראל]]
[[קטגוריה:אתרי הברית החדשה]]