לדלג לתוכן

הסללה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הסללה היא מושג רווח בסוציולוגיה וחינוך המתייחס למנגנונים חברתיים שונים היוצרים או מתווים מסלול ליחידים או קבוצות באופן שמאפשר או מונע ריבוד חברתי. מושג זה מציין ניתוב קבוצות שונות באוכלוסייה למסלולים שונים העלול ליצור מעין "תקרת זכוכית" עבור אלו שהופנו למסלול שנתפס כדכאני, ובכך מחליש את הסיכוי של קבוצת אוכלוסייה זו לפרוץ את המסלול שנקבע עבורה.

בהקשר הישראלי, נהוג לציין את המערכות השונות של חינוך עיוני ומקצועי והכוונה של אוכלוסיות מוגדרות לכל מסלול. כך לדוגמה, נטען כי הסללת מזרחים לחינוך מקצועי מנעה מאוחר יותר את השתלבותם במרכזי כוח והשפעה. דוגמה אחרת להסללה מתייחסת למסלולים השונים המוצעים לבנים ולבנות במערכת החינוך ולאופן שמסלולים אלו מכתיבים מאוחר יותר תפקידים מגדריים במרחב הפרטי והציבורי. דוגמה נוספת להסללה חינוכית מתייחסת לאבחנה דיפרנציאלית של קשיים לימודיים של תלמידים שמגיעים מאוכלוסיות מובחנות. כך, למשל, נטען שקשיים לימודיים של ילדים שהוריהם היו בני מעמד נמוך ומעוטי השכלה הובנו במונחים של 'טעינות טיפוח', מה שגרר הסללה והדרה של אותם ילדים. בה בעת, נטען שקשיים לימודיים דומים של ילדים שהוריהם היו בני מעמד בינוני-גבוה, ממוצא אשכנזי ובעלי השכלה אקדמית הובנו במונחים של 'לקות למידה', מה שמנע דווקא 'האחרה' והדרה של אותם ילדים באותו הקשר חינוכי היסטורי.[1]. על פי גישה זו, הסללה במערכת החינוך עשויה להוביל להסללה בשירות הצבאי ומאוחר יותר גם במסגרת האזרחית. מכאן, שהחלטות על הפניית יחידים וקבוצות למסלולים מוגדרים עלולות להנציח פערים ומעמדות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]