תפקידי מגדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תפקידי מגדר בחברה הם ציפיות ואמונות משותפות המוחלות על פרטים על בסיס מגדרם.

תפקידי המגדר כוללים זכויות וחובות הקשורות להתנהגות, אשר מוגדרת כהולמת לגברים ולנשים בחברה. נורמות אלו משפיעות על אופן התנהלות האדם בחיים האישיים.

חיברות לתפקידי מגדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידי המגדר משפיעים על ההתנהגות משום שגברים ונשים מגיבים לציפיות החברה מהם. בנוסף מרביתם גם מפנימים את תפקידיהם המגדריים. תפקידי המגדר נרכשים ומופנמים בתהליכי חיברות ויצירת זהויות מגדריות נפרדות לילדים ולילדות. כתוצאה של זהויות חברתיות שונות אלו, לנשים ולגברים יש ציפיות שונות מהתנהגותם שלהם עצמם. תהליך החיברות לתפקיד המגדרי מתחיל עוד בתקופת העוברות, לפני שהפרט נולד, וממשיך לאחר הלידה באמצעות בגדים, צעצועים, לימוד השפה ועוד. הפרט לומד ומפנים את ההתנהגות הנורמטיבית למגדרו מתוך צפייה בהתנהגות הוריו, מחנכיו, בני גילו ומתוך הסביבה באופן כללי, ומתוך תגובותיהם להתנהגותו שלו.

הציפיות החברתיות עשויות, למשל, לעודד ילדים לפתח את הדחף האגרסיבי שלהם (ולהפוך לגברים), ובמקביל ללמד ילדות להדחיק דחפים דומים (ולהפוך לנשים). הגברים מצידם ילמדו לדכא בתוכם כל מה שהוא עדין וסביל (ונחשב נשי). כל סטייה מהתנהגות לגיטימית למגדר עשויה להיתפס כהפרה של דפוסי התנהגות חברתיים. גברים המתנהגים בדרך 'נשית', ונשים המתנהגות בדרך 'גברית' עלולים לסבול מתגובות שליליות של סביבתם.

גורמים נוספים להבדלים בין המגדרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים מחקרים המראים כי קיימים הבדלים בתחומי העניין בין המינים, ללא קשר להשפעות הסביבה החיצונית. גברים נוטים יותר להתעסק עם דברים מערכתיים בעוד נשים נוטות להתעסק דווקא בתחומים חברתיים. ההורמון אוקסיטוצין ממלא בין היתר תפקיד חשוב ביצירת קשרים חברתיים, בניית יחסי אמון וגילוי חמלה. הוכח כי האסטרוגן, הורמון המין הנשי, מעודד שחרור של אוקסיטוצין מבלוטת ההיפותלמוס ומעודד קשירתו לאמיגלדה, בעוד שהטסטוסטרון, הורמון השכיח יותר אצל גברים, מדכא באופן ישיר את פעולתו של האוקסיטוצין.

מחקר[1] שבדק את רמת הטסטוסטרון במי השפיר והשווה אותו אח"כ להתנהגות הנולד העלה שככל שרמת הטסטוסטרון גבוהה יותר ככה רמת העניין של הילוד במבנים מערכתיים גדולה יותר, וככל שרמת הטסטוסטרון נמוכה יותר ככה מידת עניינותו של הילוד נמוכה יותר במבנים מערכתיים וקיימת נטייה גדולה יותר של הילוד לגילויי אמפתיה. במחקר אחר[2] הוצגו לתינוקות בני כמה חודשים תמונות של עצמים מכניים ותמונות של דמויות אנושיות. המחקר העלה שתינוקות בנות השקיעו מבטן בתמונות המציגות דמויות אנושיות ואילו הבנים השקיעו מבטם בתמונות המציגות עצמים מכניים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Belinda Parmar, Talking Gender Differences With Simon Baron-Cohen, Huffington Post, ‏2011-08-30 (בen-US)
  2. ^ Warai Otoko (26 במאי 2014), Hjernevask - Brainwashing (Eng Sub) Part 1 - The Gender Equality Paradox, בדיקה אחרונה ב-7 בנובמבר 2017 
Social sciences.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא סוציולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.