הצבא העממי היוגוסלבי
 | |
| מדינה |
 הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1 במרץ 1945 – 20 במאי 1992 (47 שנים)  |
| הגוף הקודם |
צבא השחרור העממי של יוגוסלביה |
| מטה |
בלגרד |
| מנהיגות | |
| המפקד העליון |
Yugoslavia's head of state |
| ראש הצבא |
יוסיפ ברוז טיטו (1945–1980) |
| כוח אדם | |
| גיל הגיוס | 18 |
| כוחות פעילים | כ-650,000 |
| כוחות מילואים | כ-3,000,000 |
| מלחמות שהשתתף בהן | |
  | |
הצבא העממי היוגוסלבי (בסרבו-קרואטית: Југословенска Народна Армија) או הצבא הלאומי היוגוסלבי (Jugoslovenska Narodna Armija) או בקיצור: JNA היה הצבא של הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה.
הצבא פעל לצד כוחות ההגנה הטריטוריאלית שפעלו כמיליציה ברפובליקות, ויחד היוו את הכוחות המזוינים של יוגוסלביה.
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצבא התחלק לשלושה חילות עיקריים:
- חיל היבשה היוגוסלבי (כ-165,000 אנשים נכון ל-1991)
- חיל האוויר היוגוסלבי (כ-32,000 אנשים)
- חיל הים היוגוסלבי (כ-10,000 אנשים)
הצבא חולק לארבעה מחוזות צבאיים:
- מחוז 1 מפקדה ראשית בבלגרד – אחראי על צפון סרביה, צפון מזרח קרואטיה, בוסניה והרצגובינה ווויבודינה. הכיל שישה גיסות.
- מחוז 3 בסקופיה – אחראי על דרום סרביה, מונטנגרו ומקדוניה. הכיל חמישה גיסות.
- מחוז 5 בזגרב – אחראי על סלובניה ומערב קרואטיה. הכיל חמישה גיסות.
- מחוז חיל הים בספליט.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור הצבא ביחידות הפרטיזנים של טיטו שפעלו במלחמת העולם השנייה כנגד מדינות הציר. לאחר הקמת הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה, שונה שם הצבא לצבא יוגוסלביה ובהמשך קיבל את התואר "עממי". ב-1968, הקים טיטו את כוחות ההגנה הטריטוריאלית שפעלו לצד הצבא, והיו כפופים אליו במידה מסוימת. יחד עם מלחמות יוגוסלביה וסוף הפדרציה ב-1992, הצבא פורק.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Richhard Cinton Herrick. The Yugoslav people's army: It's Military And Political Mission. Navel Postgraduate School: Monterey, California, 1980.
- Yugoslavia: Military Doctrine. The Libary Of Congress Country Studies, 1990.
- Yugoslavia: Military Dynamics of a Potential Civil War. Central Intelligence Agency, 1991.
