סרבו-קרואטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סרבו-קרואטית (српскохрватски
srpskohrvatski)
מדינות בהן מדוברת: סרביה, מונטנגרו, קרואטיה, בוסניה והרצגובינה, מקדוניה
אזורים בהם מדוברת: הבלקן
סך כל הדוברים: 21,000,000
דוברי שפת אם: 18,500,00
כתב: כתב קירילי בסרביה, מונטנגרו, ובוסניה, כתב לטיני בקרואטיה. לעתים הכתב הערבי נכתב בבוסניה אך לא השתרש
סיווג משפחתי: הודו-אירופית
בלטו-סלאבית
סלאבית
דרומית
סרבו-קרואטית
מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות: בוסניה והרצגובינה, מונטנגרו, סרביה, קוסובו, קרואטיה
ראו גם: שפהרשימת שפות

סרבו-קרואטית היא שפה סלאבית דרומית המשתייכת למשפחת השפות ההודו-אירופית. היא שימשה כשפתה הרשמית של יוגוסלביה; לאחר שזו התפרקה, נותרה כשפה הרשמית בסרביה ומונטנגרו, קרואטיה ובוסניה והרצגובינה. רוב תושבי מקדוניה וסלובניה דוברים אף הם סרבו-קרואטית כשפה שנייה.

זוהי אחת השפות היחידות בעולם אשר נכתבות בשתי מערכות אלפבית שונות. האלפבית הלטיני נמצא בשימוש בקרואטיה ובסלובניה ואילו האלפבית הקירילי נמצא בשימוש בסרביה, מונטנגרו ובוסניה. האלפבית הערבי שימש לעתים את הבוסנית, אך לא השתרש.

ניבים וצורות סטנדרטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלשון היא בעלת ארבעה ניבים עיקריים: צ'קאווי, שטוקאווי, קאיקאווי וטורלאקי. תת-הניב המזרח-הרצגוביני של הניב השטוקאווי הוא העיקרי והנחשב ביותר, ועליו מבוססות כל הצורות הסטנדרטיות של השפה: סרבית, קרואטית ובוסנית. ההבדלים בין הצורות האלה זניחים. השם "סרבית" מתייחס כיום בעיקר לסרבו-קרואטית הכתובה באלפבית הקרילי בעוד "קרואטית" מתייחס כיום בעיקר לזו הכתובה באלפבית הלטיני.

המצב הפוליטי הסבוך ביוגוסלביה השפיע על השפה. לאחר פרישת קרואטיה מיוגוסלביה ב-1991, כחלק מהרצון לבדל את קרואטיה משאר מדינות יוגוסלביה לשעבר, מגמה שהתעצמה עקב הקרבות שהתחוללו במקום בשנות ה-90 בין שני עמים הדוברים אותה שפה. הכניסו מנהיגי קרואטיה באופן יזום מלים חדשות לשימוש בשפה, על מנת להבדילה מהסרבית. חלק מהמלים החדשות נלקחו מהשפה הדלמטית, חלקן ממקור איטלקי וחלקן תחדיש.

מסיבות פוליטיות, לאומיות ופטריוטיות נקראת השפה בשמות שונים במדינות השונות. בקרואטיה נקראת השפה כיום "קרואטית", בסרביה, הדבקה בשפה המקורית, נקראת השפה כיום "סרבית", בחלקים מבוסניה והרצגובינה "בוסנית". מספר קבוצות במונטנגרו תומכות בשינוי שם השפה למונטנגרית. הדקדוק נשאר בינתיים זהה בכל גרסאות השפה, הן מבחינה מורפולוגית והן מבחינה תחבירית והשוני הוא באוצר מלים ובאיות.

עדות למצב השפה מצויה גם בוויקיפדיה, שבה מתנהלים מיזמים שונים בבוסנית, סרבית, קרואטית וסרבו-קרואטית.

הגיית השפה וכתיבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיצורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פונמות בסרבו-קרואטית
וילוני חכי בתר-
מכתשי
מכתשי
/שִנִּי
שפתי
(שִנִּי)
אפי ɲ n m
סותם ɡ k b p
מחוכך ʥ ʨ ʤ ʧ ʦ̪
חוכך x ʒ ʃ v f
מקורב
(צדי)
j
ʎ ɫ
רוטט r
(2005) סרבו-קרואטית
Serbo croatian languages2006.png
העיצורים
סימון גראפי תעתיק IPA הערך הפונטי
לטיני קירילי
Bb Бб b נהגה כהגיית בי"ת
Cc Цц ʦ נהגה כהגיית צד"י
Čč Чч ʧ נהגה כהגיית צד"י גרושה
Ćć Ћћ ʨ נהגה טְשְ כשהלשון שטוחה כלפי בתר-המכתש
Dd Дд d נהגה כהגיית דל"ת
Dž/dž Џџ ʤ נהגה כהגיית גימ"ל גרושה
Đđ Ђђ ʥ נהגה דְּזְ' כשהלשון שטוחה כלפי בתר-המכתש
Ff Фф f נהגה כהגיית פ"א רפה
Gg Гг g נהגה כהגיית גימ"ל
Hh Хх x נהגה כהגיית כ"ף רפה
Jj j נהגה כהגיית יו"ד עיצורית
Kk Кк k נהגה כהגיית כ"ף
Ll Лл l נהגה כהגיית למ"ד
Lj/lj Љљ ʎ נהגה כהגיית למ"ד ~ יו"ד כששרירי הלשון מתרחבים ונוגעים בחך קלות
Mm Мм m נהגה כהגיית מ"ם
Nn Нн n נהגה כהגיית נו"ן
Nj/nj Њњ ɲ נהגה כהגיית נו"ן ויו"ד שוואית בקירוב - כמו Ñ הספרדית
Pp Пп p נהגה כהגיית פ"א
Rr Рр r נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת
Ss Сс s נהגה כהגיית סמ"ך
Šš Шш ʃ נהגה כהגיית שי"ן ימנית
Tt Тт t נהגה כהגיית ת"ו
Vv Вв v נהגה כהגיית בי"ת רפה
Zz Зз z נהגה כהגיית זי"ן
Žž Жж ʒ נהגה כהגיית זי"ן גרושה

תנועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועות
לטיני קירילי תעתיק IPA הערך הפונטי
Aa a נהגית כהגיית פתח
Ee ɛ נהגית כצירי פתוח יותר
Ii Ии i נהגית כהגיית חיריק
Uu Уу u נהגית כהגיית שורוק
Oo ɔ נהגית כחולם פתוח יותר

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]