ולדימיר וורונין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ולדימיר וורונין
Vladimir Voronin
לידה 25 במאי 1941 (בן 82)
Corjova, טרנסניסטריה, ממלכת רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, מולדובה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • האקדמיה למדעי החברה שעל יד הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
  • K.G. Razumovsky Moscow State University of Technology and Management
  • האקדמיה הרוסית לשירות המדינה
  • Academy of Management of the Ministry of Internal Affairs of Russia עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת הקומוניסטים של הרפובליקה של מולדובה, המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא מולדובה ה־3
7 באפריל 2001 – 11 בספטמבר 2009
(8 שנים ו־22 שבועות)
Petru Lucinschi
Mihai Ghimpu
נציג באספה הפרלמנטרית של מועצת אירופה
22 ביוני 1998 – 23 באפריל 2001
(שנתיים ו־43 שבועות)
28 בספטמבר 2009 – 25 בינואר 2010
(17 שבועות ויום)
21 ביוני 2010 – 21 בינואר 2018
(7 שנים ו־30 שבועות)
נשיאת הפרלמנט של מולדובה
12 במאי 2009 – 28 באוגוסט 2009
(15 שבועות ו־4 ימים)
Ivan Calin
Mihai Ghimpu
פרסים והוקרה
  • המסדר הגדול של המלך טומיסלב
  • מסדר סטרה פלנינה
  • Order of Grand Duke Dmitry Donskoy 1st Class
  • מסדר המושיע
  • מסדר הנסיך הקדוש דניאל של מוסקבה
  • מסדר הנסיך הקדוש דניאל של מוסקבה, דרגה 1
  • מסדר "הקהילייה"
  • מסדר הנסיך ולדימיר הקדוש
  • מסדר הנסיך יארוסלאב הנבון, דרגה 1
  • מסדר דמיטרי דונסקוי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ולדימיר ניקולאיה וורונין (נולד ב-25 במאי 1945 ביישוב קורז'ובה, ראיון (נפת) דובסאר) כיהן כנשיא רפובליקת מולדובה מ-7 באפריל 2001 עד 11 בספטמבר 2009. משנת 1994 הוא גם יושב-ראש מפלגת הקומוניסטים ברפובליקת מולדובה.

רקע משפחתי ולימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מקורות אחדים בעיתונות הרומנית והמולדבית בשפה הרומנית, ולדימיר וורונין נולד במשפחה בעלת שורשים רומנים (מולדובנים) ויש לו אב חורג ממוצא רוסי. שם אביו ניקולאיֶה, ושם אמו פלאגיה, בת לבית בֶזֶ'ניצה. אחד מסביו, איזידור סרבו, רומני מולדבי במוצאו, היה קרבן לרדיפות מהתקופה הסטליניסטית וגורש מאזור הולדתו לסיביר. אחד מהוריו נולד בגולה בעיר טומסק בסיביר.

תחילת פעילותו המקצועית והפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי לימודים על תיכוניים טכניים, וורונין החל לעבוד במפעל לחם בעיר קריוּלֶן בשנת 1961 וב-19661971, כיהן כסגן מנהל של המפעל, ואחר כך מנהל של מפעל לחם בעיר השכנה, דובסאר. אחרי שסיים ברוסיה לימודים אוניברסיטאיים עם תואר מהנדס לתעשיית המזון, כיהן בתפקידים מנהליים בערים אונגֶן ודובסאר במסגרת מועצת העיר. בהמשך למד באקדמיה למדעים פוליטיים של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות (עד 1983) ובאקדמיה של משרד הפנים הסובייטי (שהיה אחראי בזמנו על כוחות המשטרה בברית המועצות)(עד 1991). בין השנים 1983 - 1985 עבד כמפקח וסגן מנהל מחלקת ארגון של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית. בשנת 1985 היה לראש מחלקה במשרד ראש הממשלה של הרפובליקה הסובייטית. בין השנים 1985 - 1989 היה מזכיר ראשי של הוועד העירוני של המפלגה בעיר בנדרי. בין השנים 19891990 היה לשר הפנים (עם דרגת גנרל מאיור של כוחות המשטרה.

עלייתו לצמרת המפלגה הקומוניסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 19801990 היה חבר בפרלמנט של הרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית המולדבית במסגרת ברית המועצות. ב-27 באוגוסט 1991 רפובליקת מולדובה הכריזה על עצמאותה מברית המועצות ונפרדה כמדינה סוברנית. בשנת 1993 נבחר וורונין כיושב ראש שותף של המפלגה הקומוניסטית שאורגנה מחדש בשם של "מפלגת הקומוניסטים מרפובליקת מולדובה". ב-1994 הוא נבחר כיושב ראש של מפלגה זו שקו המדיני שלה הוא המשך יחסים הדוקים עם הפדרציה הרוסית והתנגדות ללאומנות הרומנית ולשאיפות לאיחוד מחדש של שטחי רפובליקת מולדובה עם רומניה. באותה השנה רץ כבר לראשונה לבחירות לנשיאות רפובליקת מולדובה.

נשיא של הרפובליקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 באפריל 2001 נבחר וורונין בפרלמנט עם 71 קולות מתוך 101 כיורשו של פטרו לוצ'ינסקי והיה לנשיאה השלישי של הרפובליקה העצמאית המולדבית. במערכת הבחירות הצהיר על הצורך בהידוק הקשרים עם רוסיה השכנה ובהכרה מחדש בשפה הרוסית כשפה רשמית במדינה. בעת כהונתו אכן חזרה השפה הרוסית כשפת לימוד חובה בבתי הספר ברפובליקת מולדובה. וורונין תמך ברעיון הצטרפות מדינתו לאיחוד האירופי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]