נשיא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נָשִׂיא הוא תוארו של ראש מדינה, במדינה מסוג רפובליקה, וכן זהו לעתים תוארם של נשיאי ארגונים ומוסדות שונים, לדוגמה: "נשיא בית המשפט העליון". סמכויותיו של הנשיא במדינה מסוימת נקבעות בהתאם לצורת המשטר הנהוגה בה.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

praesidentum בלטינית פירושו "יושב מלפנים", ובמקורב - "יושב ראש". עד סוף המאה ה-18 השימוש במונח ובנגזריו בשפות האירופאיות השונות היה במשמעויות של מנהיג של אזור, מנהל אוניברסיטה וכו'. עם יסודה של ארצות הברית בשנת 1776 ופרסום החוקה - השם יוחד לראשונה לראש מדינה (ג'ורג' וושינגטון), ובהמשך גם בארגנטינה (1826 - ברנרדינו ריוודוויה) ובצרפת (1848 - נפוליאון השלישי).

במקרא המילה נשיא בדרך כלל מתייחסת למנהיג פוליטי, בהוראתה השכיחה היא מופיע כלפי נשיאי העדה, מנהיגי השבטים, אך גם כלפי אברהם המכונה "נשיא אלהים" (בראשית כג ו), כלפי חמור החיווי המכונה "נשיא הארץ" (בראשית לד ב), כלפי המנהיגים בישמעאל (בראשית יז כ), וגם כלפי המשיח "ועבדי דוד נשיא בתוכם" (יחזקאל לד כד). במשנה הביטוי נשיא מתייחס גם לראש הסנהדרין, ובעברית מודרנית למנהיג של רפובליקה או ליו"ר של ארגון ציבורי. 

בר כוכבא חתם על איגרותיו "שמעון בר כוסבא הנסי על ישראל".[1]

כפי הנראה מקור המילה נשיא הוא בענן שנישא גבוה בשמים. "נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן" (משלי כה יד). "לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם וַיַּעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ, בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה וַיּוֹצֵא רוּחַ מֵאֹצְרֹתָיו" (ירמיהו י יג). המנהיג מדומה לענן שנישא ומתנשא מעל כל שאר העם.

בר כוכבא חתם על איגרותיו "שמעון בר כוסבא הנסי על ישראל".[2]

הנשיא ברפובליקה נשיאותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברפובליקה נשיאותית, הנשיא נבחר על ידי הציבור (יוצאת דופן היא ארצות הברית, שבה הנשיא נבחר בבחירות עקיפות), והוא בו-בזמן ראש המדינה וראש הממשלה. מתוקף כך יש לו סמכויות רחבות: הוא מבצע את החוקים הקיימים, יכול להטיל וטו על חוקים חדשים, למנות פקידים ושופטים, וכן הוא משמש כמפקדו העליון של הצבא.

דוגמה טיפוסית לשיטה זו: ארצות הברית, אינדונזיה

הנשיא ברפובליקה פרלמנטרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדמוקרטיה פרלמנטרית, הנשיא עומד בראש המדינה מבחינה חוקית אבל תפקידו בפועל ייצוגי בעיקרו, והמדינה מנוהלת למעשה בידי ראש ממשלה, שנבחר על ידי הפרלמנט. עם זאת, גם לנשיא בדמוקרטיה פרלמנטרית ישנן כמה סמכויות השמורות רק לו, ובראשן הסמכות להעניק חנינה. כמו כן, לנשיא, מתוקף מעמדו הרם, יכולה להיות השפעה עקיפה על הממשלה. דוגמה לכך היא ממשלת האחדות הלאומית שהוקמה בישראל ב-1984, אחרי הבחירות לכנסת האחת עשרה, בעקבות לחץ רב שהפעיל הנשיא דאז, חיים הרצוג, על ראשי המחנות היריבים.

דוגמאות טיפוסיות לשיטה זו: גרמניה, ישראל

הנשיא ברפובליקה מעורבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברפובליקה מעורבת, שבה יש גם נשיא וגם ראש ממשלה, לנשיא יש אמנם סמכויות לא מבוטלות גם כן, בעיקר בתחומי מדיניות חוץ, אך מטבע הדברים הן נופלות מאלה של הנשיא האמריקאי, משום שחלק נכבד מהסמכויות הביצועיות נמצאות אצל ראש הממשלה.

דוגמאות טיפוסיות לשיטה זו: צרפת, רוסיה

הנשיא בדיקטטורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המינוי לנשיא בדיקטטורה הוא מינוי עצמי של הנשיא, לראשות המדינה. המינוי העצמי הוא לכל ימי חייו של הנשיא או עד שהנשיא ממנה יורש. הנשיא הוא בעל סמכויות בלתי מוגבלות. ברוב המקרים, בדיקטטורה הנשיאותית מתקיימות בחירות, בדומה לרפובליקה הנשיאותית, אך לציבור לא ניתנת אפשרות אמיתית לבחירה - ואף לא ניתנת אפשרות בחירה כלל, כי ייתכן ומערכת הבחירות היא ללא הצבעה בקלפי (כפי שהיה בקניה תחת שלוטנם של ג'ומו קניאטה ודניאל אראפ מוי) או שהנשיא נבחר על ידי גוף-בובה, כגון חבר אלקטורים (כפי שהיה בדיקטטורה הצבאית בברזיל) או בית המחוקקים (כפי שהיה ברפובליקה הסוציאליסטית רומניה תחת שלטון צ'אושסקו).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יגאל ידין, החיפושים אחר בר כוכבא, ירושלים 1971, ע' 54
  2. ^ יגאל ידין, החיפושים אחר בר כוכבא, ירושלים 1971, ע' 54