ורה ברושקובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ורה ברושקובה
Vera Bruzkova
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1915 (בת 109 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסידת אומות העולם
פרסים והוקרה חסידת אומות העולם (6 באפריל 2003) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם ורה ברושקובה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ורה ברושקובה דיסקנטובהצ'כית: Vera Bruzkova-Diskantova;‏ 1915 – ?) הייתה אסירה פוליטית צ'כית וחסידת אומות העולם, שהצילה במלחמת העולם השנייה ילד יהודי ממוות בידי הנאצים.

פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורה הייתה בשנות ה-20 לחייה כשנשלחה למחנה ראוונסבריק כאסירה פוליטית צ'כית. מחנה זה נועד בעיקרו לנשים. בחורף 1944–1945 נשלחה משפחת רוזנצוייג למחנה. הבן שמואל ארנוסט רוזנצוייג, שהיה רק בן 7 הופרד ממשפחתו וחלה במחלת הטיפוס. ורה מצאה אותו והחלה לטפל בו ובהמשך הבריחה אותו לאגף הנוצרי במחנה והחביאה אותו שם עד שחרור המחנה. כשחזרה לביתה בפראג לקחה את הילד איתה.[1][2]

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארנסוט נשאר לגור איתה במשך 3 חודשים. למרות חיבתה לילד ורצונה לגדלו כבנה, היא עשתה מאמצים לאיתור קרובי משפחה ודאגה לרשום אותו ברשימות הצלב האדום ולכך ששמו יפורסם בשידורי הרדיו. כמה שבועות לאחר מכן הגיע דודו, חיים מילר, לקחת אותו. אמו של ארנוסט שרדה את השואה והוא התאחד איתה.[3][4]

ארנוסט ואמו עלו לארץ ישראל והקשר עם ורה אבד. רק לאחר נפילת הגוש הקומוניסטי ב-1989, ארנוסט, שבינתיים עבר לגור בקופנהגן, החל לחפש אחר ורה. הוא לא זכר את שמה ואמו כבר נפטרה. נותרו בידו רק שתי תמונות שלו עם ורה, שצולמו בפראג. ארנוסט פנה לעיתון בפראג שפרסם את סיפורו בצירוף תמונה, שהייתה ברשותו, וכך הצליח לאתר אותה, כשהיא כבר בת 87 בבית חולים בפראג עקב מחלת הפרקינסון.[1] בפגישתם המחודשת לאחר 57 שנים שלא התראו, מסרה לו ורה תמונות ששמרה עבורו וכן שני מכתבים שהוא ואמו כתבו לה מישראל. במכתבה של אמו הייתה הזמנה לורה להגיע לארץ לביקור. ורה סיפרה לו שכילד, התנהג יפה ומעולם לא בכה.[4]

הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 באפריל 2003 הוכרה כחסידת אומות העולם. שמואל רוזנצוייג הגיע עם משפחתו לפראג לטקס שהתקיים בבית השגריר ארתור אבנון. הטקס סוקר בהרחבה בתקשורת הצ'כית.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 ורה ברושקובה, באתר יד ושם (באנגלית)
  2. ^ מכתב עדות ליד ושם מאת שמואל רוזנצוייג, 21 במאי 2002, תיק M.31.2/9940, ארכיון יד ושם
  3. ^ Le Juste parmi les nations s'appelle, en 2003, Vera Bruzkova-Diskantova, ‏29/08/2003
  4. ^ 1 2 Paldiel, Mordecai, The Righteous Amonf The Nations, Jerusalem: Yad Vashem, עמ' 70