הצלב האדום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Emblem of the ICRC.svg
הצלב האדום והסהר האדום, שמהם נוצר שם הארגון
דגל שווייץ ששימש דגם לסמל הצלב האדום

הצלב האדום, או תנועת הצלב האדום והסהר האדום הוא קבוצה של ארגונים העוסקים בסיוע הומניטארי. קבוצת הארגונים של הצלב האדום כוללת את הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, שמטרתו הגנה על חייהם ועל כבוד האדם של קורבנות סכסוך מזוין, את ארגוני הצלב האדום והסהר האדום הלאומיים של המדינות השונות, כולל מגן דוד אדום הישראלי ואת הפדרציה הבינלאומית של ארגוני הצלב האדום והסהר האדום העוסקת בתיאום וארגון שיתופי פעולה בין הארגונים הלאומיים.

המשרדים הראשיים של ארגוני הצלב האדום נמצאים בז'נבה שבשווייץ.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועד הבינלאומי של הצלב האדום הוקם על ידי ז'אן אנרי דינן, ב-1863 דינן יצא ב-1859 לצפון איטליה וזועזע מהמראות של קרב סולפרינו שהתנהל בין הצרפתים והאיטלקים לבין האוסטרים. הוא ראה אלפי פצועים ואנשים גוססים מופקרים ללא עזרה, ופרסם וב-1862 ספר בשם "זכר סולפרינו", בו הציע להקים אגודות של מתנדבים לסיוע לנפגעים, וניסח אמנה בינלאומית להגנה על פצועים, שבויי מלחמה, רופאים ואחיות. ארבעה מבני עירו הצטרפו ליוזמתו והקימו ב-1863 את הוועד הראשות של הצלב האדום. ב-1864 התכנסה בז'נבה ועידה בהשתפות 12 מדינות שקיבלו את "אמנת ז'נבה הראשונה", שנתנה חסינות לצוותים רפואיים ולכל אזרח המושיט יד לצוות רפואי, טיפול רפואי וסימון אחיד של צוותי הצלה רפואיים.[1]

עם השנים הוקמו במדינות שונות ארגונים לאומיים של הצלב האדום והסהר האדום. בשנת 1919, לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, הוקמה הפדרציה הבינלאומית של ארגוני הצלב האדום והסהר האדום שנועדה לתאם בין הארגונים הלאומיים ולגייס סיוע בינלאומי למקרי אסון.

סמלי הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל שנבחר לארגון הוא צלב אדום על רקע לבן. ההסבר הרשמי לסמל הוא אימוץ דגל שווייץ בהיפוך צבעים כסמל הארגון, אולם נראה כי המסורת הנוצרית, שעל-פיה אסור לפגוע באנשים ובמבנים הנושאים את סמל הצלב, השפיעה על בחירת הסמל.

במלחמת רוסיה-טורקיה, בין 1876-1878, סימנה האימפריה העות'מאנית את צוותי העזרה הראשונה שלה בסהר אדום, זאת כדי להימנע משימוש בסמל נוצרי, וכיוון שסימלה הלאומי של האימפריה העות'מאנית (כמו גם של טורקיה המודרנית) הוא סהר לבן על רקע אדום. ב-1878 הוכר הסמל עקרונית על ידי ועד הצלב האדום, ובמהרה אומץ בארצות מוסלמיות אחרות. ב-1929 תוקן תקנון הארגון הבינלאומי, כך שיוכרו רשמית שני סמלים נוספים: הסהר האדום, ו"האריה והשמש האדומים". הסמל האחרון שימש את איראן שביקשה להימנע מסמל מוסלמי מובהק בתקופת שלטון השאה. לאחר המהפכה האסלאמית שהתחוללה באיראן ב-1979 והדחת השאה, החליפה איראן את סמל האריה והשמש בסמל הסהר האדום, אם כי הוועד הבינלאומי לא ביטל את הכרתו בסמל הישן.

הצלב האדום ומגן דוד אדום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1950 ביקש ארגון "מגן דוד אדום" להתקבל לתנועת הצלב האדום והסהר האדום העולמית, אולם נדרש ממנו להחליף את סמלו לאחד משלושת הסמלים המוכרים. דרישת ישראל להכיר בסמל מגן דוד אדום כסמל רביעי נדחתה, בין היתר בשל לחץ ארצות ערב. "מגן דוד אדום" הצטרף לוועד הבינלאומי כמשקיף, אך לא כחבר מלא. יש מדינות נוספות שביקשו להכיר בסמלים באופן שונה מהמקובל. למשל ב-1936 התגד הוועד הבינל' של הצלב האדום להצעה האפגנית לאימוץ מסגד אדום על רקע לבן כסימון הבחנה. כך גם להצעות שעלו בהמשך מזמבאבואה, בורמה ואח'.

ב-2002 חתם מגן דוד אדום על הסכם לשיתוף פעולה עם הצלב האדום האמריקני, וב-2004 עם הצלב האדום הצרפתי. בנוסף צפויים הסכמים גם עם הסהר האדום הטורקי ועם הצלב האדום הבולגרי.

בשנת 2005, בלחץ ישראל וארצות הברית, ובעקבות היחלשות ההתנגדות של ארצות ערב לצירוף מגן דוד אדום, החליט "הוועד הבינלאומי" לאמץ סמל נוסף, נטול הקשרים דתיים או לאומיים. הסמל שהתקבל הוא ריבוע אדום חלול העומד על קודקודו, על רקע לבן. הסמל החדש מכונה "הקריסטל האדום" (וכן "המעוין האדום" או "היהלום האדום").[2] לפי הנחיות הארגון שנוסחו במה שמכונה "הפרוטוקול השלישי", מותר לארגון מקומי לשלב סמל מקומי בתוך הקריסטל האדום, ובלבד שהודיע על כך מראש לארגון בז'נבה. לפיכך, סמל מגן דוד אדום יושם בתוך הקריסטל האדום בשימוש רשמי. כמו כן, התירו ההנחיות להשתמש בצלב האדום ובסהר האדום זה בצד זה, כפי שביקשו כמה מחברות חבר המדינות, שבהן אוכלוסייה נוצרית ומוסלמית מעורבת. לצורך סימון צוותי הצלה נייטרליים בעת מלחמה מותר השימוש רק בצלב האדום, בסהר האדום או בקריסטל האדום בלא כל תוספת.[3]

זמן קצר לפני צירוף מגן דוד אדום ל"וועד הבינלאומי" נחתם הסכם לשיתוף פעולה בינו לבין ארגון "הסהר האדום הפלסטיני" הפועל ביהודה ושומרון וברצועת עזה, הסכם שהקל על תהליך ההצטרפות. ההסכם מאפשר לסהר האדום הפלסטיני להיעזר בשירותי מגן דוד אדום, שציודו הרפואי טוב יותר, ומסדיר טוב יותר את סוגיית המעבר של אמבולנסים פלסטיניים בתקופות של מתח ביטחוני. באופן חריג התקבל הסהר האדום הפלסטיני כחבר ב"וועד הבינלאומי", אף על פי שהוא אינו כפוף לשום מדינה מוכרת, אלא רק לרשות הפלסטינית ולאש"ף.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתוך אנציקלופדיה אביב, כרך 14, 1978, עמ' 3164.
  2. ^ מד"א
  3. ^ פרנסואה בניון, לקראת פתרון כולל לסוגייתהסמל
הקודם:
לינוס פאולינג
פרס נובל לשלום
1963
הבא:
מרטין לותר קינג