ז'אן מישל שרלייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'אן מישל שרלייה
Jean-Michel Charlier
לידה 30 באוקטובר 1924
לייז', בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 ביולי 1989 (בגיל 64)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Saint-Cloud cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט Georges Cel, Michel Philippe, Flettner, Charvick עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה קומיקס עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי קומיקס פרנקו־בלגי עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Redbeard, Jacques Le Gall, Marc Dacier, Buck Danny, La Patrouille des Castors, אוכמניות, Tanguy et Laverdure, Surcouf, בפסקה זו 6 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אביר מסדר הכתר הבלגי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ז'אן מישל שרלייהצרפתית: Jean-Michel Charlier; ‏30 באוקטובר 192410 ביולי 1989) היה קומיקסאי בלגי. הוא היה מייסד שותף במגזין הקומיקס הצרפתי-בלגי המפורסם "פילוט".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרלייה נולד בלייז', בלגיה, בשנת 1924[1].

בשנת 1945 הוא קיבל עבודה כשרטט בבריסל, כחלק מחברת העיתונות העולמית, בעיקר במגזין "ספירו". בשנה שלאחר מכן הוא והאמן ויקטור הובינון יצרו את רצועת הקומיקס "L'Agonie du Bismarck" בת ארבעת העמודים. שרלייה כתב את התסריט וגם צייר חלק מהספינות והמטוסים.

בשנת 1947 שרלייה והובינון יצרו את הרצועה ההמשכית באק דני. כמה שנים מאוחר יותר, שרלייה הפסיק כל עבודה על איורים והתרכז אך ורק בכתיבה, בעצתו של ידידו הקומיקסאי ושותפו לדרך ז'וזף ז'ילן ("ז'יז'ה"), שהיה אז האמן הבכיר ביותר ב"ספירו".

בשנות הארבעים רוב תעשיית הקומיקס הצרפתית התרכזה בעיקר במגזינים וכתבי עת, והוצאות הספרים לא הוציאו כמעט ספרי קומיקס מלאים, אשר אלה היו העיסוק העיקרי של שרלייה באותו הזמן. מכיוון שרק כתיבת התסריטים לא החזיקה אותו כלכלית, בשנת 1949 הוציא רישיון טייס ועבד כטייס חברת התעופה סבנה.

אולם בשנה שלאחר מכן שרלייה חזר לכתוב רצועות קומיקס, ושיתף פעולה עם הובינון פעם נוספת. השניים יצרו את "טייגר ג'ו" עבור מגזין הקומיקס לילדים "לה ליברה ג'וניור", מוסף שבועי של העיתון הבלגי "La Libre Belgique".

שרלייה יצר כמה רצועות נוספות יחד עם הובינון, בהן גם קומיקס ביוגרפי על דמויות היסטוריות כמו ז'אן מרמוז ורוברט סורקוף. במהלך שנות החמישים כתב כמה סדרות קומיקס, רובן התפרסמו במגזינים בלגים וצרפתים. בין היתר שרלייה כתב קומיקס בשיתוף עם אלבר אודרזו, צייר וכותב לעתיד של אחד מהקומיקסים הצרפתים המצליחים בהיסטוריה, אסטריקס.

שרלייה, הובינון, אודרזו וסופר הקומיקס הצרפתי רנה גוסיני הקימו יחד את סוכנות הקומיקס 'אדיפרנס' ואת מגזין "פיסטולין" בשנת 1955 ואת המגזין הצרפתי המשפיע "פיילוט" בשנת 1959[1]. שרלייה שימש כעורך הכללי וגם כתב שתי סדרות שהופיעו בו עם הגיליון הראשון: "Redbeard" עם הובינון "וTanguy and Laverdure" עם אודרזו.

במהלך שנות השישים נקנה פיילוט על ידי הוצאת הספרים "דרגאוד" כחלק מיוזמה שקידם שרלייה, והיא אספה את הסיפורים כפי שפורסמו בהמשכים בפיילוט לכדי ספרים באורך מלא. ספר הקומיקס הראשון של דארגוד היה ההרפתקה הראשונה של אסטריקס מאת אודרזו וגוסיני, ולאחר ההצלחה של הכותר, יצאו עוד 16 ספרים של סדרות מהמגזין, בהן גם אוכמניות ופורט נאוואחו, מאת שרלייה ושותפו ז'אן ז'ירו.

באמצע שנות ה-60 החלו לצאת לדמויות הראשיות של סדרות הקומיקס ספרי קומיקס משל עצמן, כמו אוכמניות שיצאה מתוך פורט נאוואחו. על מנת לתת למהדורות אלו דימוי "בוגר" יותר, הספרים הוצאו כבר מההתחלה במהדורות כריכה קשה בצרפת, אם כי הם הוצאו, באופן אירוני, בכריכה רכה בבלגיה, מולדתו של שרלייה. עם זאת, האוספים של שרלייה קיבלו מעמד של יצירת מופת בעולם הקומיקס הצרפתי-בלגי[2]. שרלייה ביקר בארצות הברית בשנת 1963, וקיבל השראה מן המדבריות הגדולים שבטקסס ובאריזונה. חוויותיו במדבר גרמו לו לכתוב את "פורט נאוואחו", סדרת קומיקס מערבונים. הוא בחר באמן ז'אן ז'ירו (מוביוס), שאז עוד היה החניך של ז'וזף ז'ילן ("ז'יז'ה"). פורט נאוואחו, שממנו יצאה סדרת הבת המצליחה בהרבה "אוכמניות". הסדרה יצאה ביותר מ-15 רומנים גרפיים והייתה הסדרה הנמכרת והפופולרית ביותר של שרלייה וז'ירו[3].

בשנת 1972, בהשפעת מאי 1968 הצרפתי בו אמני פיילוט הסתכסכו עם המערכת, ויתר שרלייה על תפקידו כעורך בעיתון ועבר לאזור כפרי יותר בפרברי פריז. הוא המשיך לכתוב קומיקס עם ז'ירו, ובמקביל עבד בטלוויזיה הצרפתית.

ז'אן מישל שרלייה נפטר בעיירה סן קלוד שבצרפת בשנת 1989, והותיר אחריו את בנו פיליפ. כל סדרות הקומיקס שלו הומשכו לאחר מותו בידיי אמנים אחרים, לעיתים כאלה שהוא בחר בעצמו בעודו בחיים[1].

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארצות הבריתארצות הברית 1973: פרס Shazam של האקדמיה לאמנויות קומיקס עבור "אוכמניות" בקטגוריה "סדרת הקומיקס הזרה הטובה ביותר" (פרס זהה זיכה גם את ז'ירו)[4].
  • צרפתצרפת 1973: פרס פרי פניקס[5], פריז, בקטגוריה "תרחיש ד'אוונטרים", אותו קיבל שרלייה בלבד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'אן מישל שרלייה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 De Weyer, Geert (2005). "Jean-Michel Charlier". In België gestript, pp. 177-179. Tielt: Lannoo.
  2. ^ L'Intégrale Tanguy et Laverdure 2: L'escadrille des cigognes, Paris: Dargaud, 2015, pp. 6–8, ISBN 9782205073119
  3. ^ "Los buenos, los feos y los malos". Malaga Hoy (בספרדית). 4 בספטמבר 2010. נבדק ב-10 בספטמבר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ 1973 Academy of Comic Book Arts Awards
  5. ^ Phénix was a specialized comic journal, published quarterly between 1966 and 1977 by Parisian publisher SRP Éditeur, and has been one of the oldest of its kind in the world (Bedetheque.com).