ז'אק הראשון, נסיך מונקו
 | |
| לידה |
21 בנובמבר 1689 Torigni-sur-Vire, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
23 באפריל 1751 (בגיל 61) הוטל מטיניון, צרפת |
| מדינה |
הרפובליקה של ג'נובה |
| מקום קבורה |
קתדרלת ניקולס הקדוש |
| בן או בת זוג |
לואיז איפוליט, נסיכת מונקו (1715–?) |
  | |
ז'אק הראשון, נסיך מונקו (בצרפתית: Jacques François Léonor Goyon de Matignon Grimaldi; 21 בנובמבר 1689 – 23 באפריל 1751) היה נסיך מונקו מ-1731 עד 1733. הוא היה גם דוכס ולנטינואה מ-1716 עד 1733, ורוזן ת'וריני.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוצאו של ז'אק היה ממשפחה נורמנית עתיקה. "Thorigny" המכונה כעת Torigni-sur-Vire, שם בניין העירייה היא הטירה המשפחתית לשעבר. דודו היה מרשל צרפת שארל אוגוסט דה גיון דה מטיניון.
הוא היה בנם של ז'אק גיון דה מטיניון, הרוזן דה ת'וריני, ושרלוט גיון דה מטיניון, הרוזנת דה ת'וריני סו-ז'ור.
כאשר אנטואן הראשון, נסיך מונקו ואשתו מארי דה לורן-ארמניאק חיפשו בת זוג לבתם וליורשת לואיז איפוליט ממונקו, המשפחה הציעה אותו כמועמד. מועמדותו נתמכה על ידי צרפת לואי ה-14, שרצה לגבש את ההשפעה הצרפתית במונקו.
ז'אק ולואיז איפוליט נישאו ב-20 באוקטובר 1715 ונולדו להם תשעה ילדים. טקס החתונה היה המעשה הרשמי הראשון שהמלך בן החמש, לואי ה-15, ביצע במהלך העוצרות של פיליפ השני, דוכס אורליאן.
הנישואים לא היו מאושרים במיוחד. ז'אק העדיף להישאר יותר בוורסאי, שם היו לו כמה פילגשים, מאשר במונקו.
לאחר מותו של אנטואן הראשון ממונקו, נסעה לואיז איפוליט מפריז למונקו ב-4 באפריל 1731 וזכתה לקבלת פנים נלהבת על ידי האוכלוסייה. כשז'אק הצטרף אליה כמה פעמים מאוחר יותר, קבלת הפנים הייתה קרה הרבה יותר.
ז'אק שימש כעוצר עבור אשתו מ-21 בפברואר 1731 ועד מותה. בסוף 1731, לואיז איפוליט מתה מאבעבועות שחורות. ז'אק הראשון הזניח את ענייני המדינה ובלחץ האוכלוסייה נאלץ לעזוב את הארץ במאי 1732. הוא התפטר לטובת בנו אונורה בשנה שלאחר מכן.
את השנים האחרונות לחייו בילה בוורסאי ובפריז. בוורסאי הוצעה לואיז-פרנסואז דה בורבון-מיין, נכדתם של לואי ה-14 ופילגשו, מאדאם דה מונטספן, כאישה לנסיך האלמן; למרות שהיה לה נדוניה גדולה, (היא הייתה בתו של לואי-אוגוסט דה בורבון, דוכס מיין ואשתו, אן לואיז בנדיקט דה בורבון), הנישואים מעולם לא התממשו והנסיך לא התחתן שוב.
מעונו בפריז נקרא על שמו Hôtel Matignon והוא כיום מעונו הרשמי של ראש ממשלת צרפת. לפני מותו, הוא ביקר תדיר בוורסאי עם בנו.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לז'אק ולאשתו לואיז איפוליט, נסיכת מונקו נולדו תשעה ילדים:
- אנטואן שארל מארי (16 בדצמבר 1717 – 4 בפברואר 1718), "מרקיז דה באו קומטה דה מאניון".
- שרלוט תרז נטלי (19 במרץ 1719 – 1790), נזירה במנזר הביקור בפריז.
- אונור השלישי קאמיל לאונור (10 בנובמבר 1720 – 21 במרץ 1795), יורשו של אביו.
- שארל מארי אוגוסט (1 בינואר 1722 – 24 באוגוסט 1749), "רוזן קרלדס".
- ז'אק (9 ביוני 1723 – יוני 1723).
- לואיז פרנסואז (15 ביולי 1724 – 15 בספטמבר 1729), מדמואזל דה באו.
- פרנסואה שארל (4 בפברואר 1726 – 9 בדצמבר 1743), "רוזן דה ת'וריני".
- שארל מוריס (14 במאי 1727 – 18 בינואר 1798), רוזן ולנטינואה; התחתן ב-10 בנובמבר 1749 עם Marie Chrétienne de Rouvroy.
- מארי פרנסואז אן תרז (20 ביולי 1728 – 20 ביוני 1743), מדמואזל ד'אסטווויל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ז'אק הראשון, נסיך מונקו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)