לואי החמישה עשר, מלך צרפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לואי החמישה עשר
15 בפברואר 1710; ארמון ורסאי, ממלכת צרפת Royal Standard of the King of France.svg - 10 במאי 1774; ארמון ורסאי, ממלכת צרפת Royal Standard of the King of France.svg (בגיל 64)
Louis XV France by Louis-Michel van Loo 002.jpg
שם בשפת המקור Louis XV
מדינה צרפת
בת-זוג
שושלת בית בורבון
תואר מלך צרפת ונווארה
כינוי "האהוב מאוד"
אב לואי, דוכס בורגונדיה
אם מריה אדליידה, נסיכת סבויה
צאצאים
מלך צרפת ונווארה
תקופת כהונה 1 בספטמבר 171510 במאי 1774 (58 שנים)
הקודם בתפקיד לואי הארבעה עשר
הבא בתפקיד לואי השישה עשר

לואי החמישה עשר "האהוב מאוד" (15 בפברואר 1710 - 10 במאי 1774) מלך על צרפת מ-1715 עד מותו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואי היה נינו של לואי הארבעה עשר מלך צרפת (ממנו ירש את כס המלוכה). הוריו, לואי, דוכס בורגונדיה (נכדו של לואי הארבעה עשר) ומריה אדליידה, נסיכת סבויה, נפטרו שניהם בפברואר 1712 מאבעבועות שחורות. ב-1 בספטמבר 1715 נפטר המלך לואי הארבעה עשר, ולואי ירש את הכתר בשם לואי החמישה עשר. אך היות שהיה בן חמש שנים בלבד שימש פיליפ השני, דוכס אורליאן (אחיינו של לואי הארבעה עשר) כעוצר בשמו.

העוצר פיליפ השני, דוכס אורליאן החליט לנטוש את ארמון ורסאיי ולהחזיר את מקום מושב בית המלוכה לפריז. המלך הצעיר הועבר לארמון טולרי בפריז, שם קיבל חינוך שכלל גינוני מלכות ותרגילי צייד, אך למד גם מתמטיקה, לטינית, ציור ויסודות האסטרונומיה. ב-1721 נערך הסכם נישואיו של לואי החמישה עשר למריה אנה ויקטוריה, בתו של פליפה החמישי מלך ספרד, שהייתה בת שלוש שנים בלבד. ביוני 1722 המלך הצעיר ואנשי בית המלוכה שבו לארמון ורסאיי, וב-25 באוקטובר של אותה שנה נמשח לואי החמישה עשר למלך בקתדרלה של העיר ריימס. ב-1725 הוחלט לשלוח את מריה אנה ויקטוריה בחזרה לספרד, וב-5 בספטמבר של אותה שנה נישא המלך למריה לשצ'ינסקה, נסיכת פולין (בתו של סטניסלב הראשון שהיה מלך פולין) שילדה לו עשרה ילדים ובהם את לואי, דופן צרפת, יורש העצר שמת ב- 1765. ב-16 ביוני 1726 החליט לואי החמישה עשר לקחת את השלטון לידיו.

מ-1726 עד מותו ב-1743, משל בצרפת הקרדינל פלרי, בהסכמתו של המלך לואי החמישה עשר. הקרדינל פלרי ייצב את המטבע והביא לאיזון תקציב המדינה. תקופה זו הצטיינה בפיתוח כלכלי. חל שיפור באמצעי התחבורה עם פתיחת תעלת סן-קנטן, שחיברה את הנהר אואז עם נהר הסום (בצפון צרפת). נסללה רשת דרכים לאומית שחיברה את פריז עם אזורי הגבול של צרפת. באמצע המאה ה-18 הפכה צרפת לבעלת רשת הדרכים הטובה שבעולם. חל גם גידול בספנות ובסחר החוץ של המדינה. בשטח מדיניות החוץ כרת פלרי ברית עם בריטניה והגיע לפשרה עם ספרד.

ב-1741 החליט המלך להתערב במלחמת הירושה האוסטרית (1740 - 1748), כשתמך בפרוסיה נגד אוסטריה, בריטניה והולנד. ב-1744 יצא המלך לחזית כדי לפקד על כוחותיו שלחמו באזור העיר מץ שבצפון מזרח צרפת, אך נתקף שם במחלה אנושה. נערכו תפילות לשלומו בכל רחבי הממלכה והוא זכה בכינוי "האהוב מאוד". משהבריא נחל ניצחונות בקרבות פונטנואה (1745), רוקור (1746) ולופלד (1747), אך ב-1748 חתם על הסכם אקס לה שאפל שבו ויתר על כיבושיו בארצות השפלה. ב-16 בינואר 1756 פרוסיה כרתה ברית עם בריטניה. בתגובה צרפת כרתה ברית עם אוסטריה (1 במאי 1756). ב-18 במאי 1756 בריטניה הכריזה מלחמה על צרפת (מלחמת שבע השנים 1756 - 1763). למלחמה זו היו תוצאות הרות אסון לצרפת שאיבדה את נחלותיה בצפון אמריקה ובהודו.

הפופולריות של המלך לואי החמישה עשר ירדה פלאים החל מ-1748, בגלל ויתוריו הצבאיים, ניהולו הכושל של ענייני המדינה ופרשות האהבים שלו. התנהלותה של חצר המלוכה בוורסאי הייתה בזבזנית וכללה נשפים, הוללות ופריצות מינית שכילו את מה שנותר מההון הצרפתי והביאו לבעיות כלכליות שאותן לא הצליח המלך לפתור.

לואי ה-15 היה ידוע כמבלה את רוב זמנו בפרשיות אהבים מרובות. פילגשו לאורך שנים הייתה המרקיזה מפומפדור, שקרבתה רבת השנים למלך הביאה לה מעמד מיוחד של יועצת קרובה, והיה לה חלק בהחלטות שהביאו למלחמת שבע השנים. הרומן בין מאדאם פומפדור ולואי ה-15 התקיים בין השנים מ-1745 עד 1752, אולם גם לאחריו היא התגוררה בחצר המלכות והם היו חברים קרובים עד למותה. מאדאם פומפדור אף לקחה על עצמה את התפקיד של למצוא את מאהבותיו הבאות של המלך ואף שימשה בתפקיד זה עוד בהיותה בתפקיד וארגנה עבורו פרשיות קצרות עם נשים שונות על מנת לשמור על מעמדה לצידו.

פילגשו האחרונה של לואי ה-15, לאחר מותה של מאדאם דה פומפדור הייתה מאדאם דה ברי, שנוכחותה בארמון הפתיע רבים מאנשי האצולה ומשפחתו של המלך, בגין מעמדה הנמוך, התנהגותה ההמונית ותאוות הבצע שלה. לואי ה-15 בסוף ימיו לא התעניין עוד לשמר את ההתנהגות הנאותה למלך או באוצר צרפת ההולך וכלה, ובילה את זמנו בהנאותיו האישיות. בין היתר הוא הזמין בעבור פילגשו את ענק המחרוזת הידוע לשמצה, שגניבתו הביאה לפרשיית המחרוזת בה הואשמה מארי אנטואנט על לא עוול בכפה. המחרוזת היקרה הוזמנה, אך לואי ה-15 לא זכה להעניקה למאדאם דה ברי שכן הוא מת שנים רבות לפני שהסתיימה עבודת הצורפים, ואלה לא הצליחו למצוא לה קונה בגין מחירה העצום, אותו הסכים לואי ה-15 לשלם. בנותיו של המלך תיעבו את מאדאם דה ברי ואף גרמו לתקרית בינלאומית כאשר הנחו את מארי אנטואנט בהגיעה לארמון בהיותה נערה צעירה, שלא לפנות אל מאדאם דה בר בדברים. הדבר הביא להתערבות בית מלוכה באוסטריה לאחר שלואי ה-15 פנה אליהם להסדיר את העניין ולמנוע עוגמת נפש מפילגשו.

המלך לואי החמישה עשר נפטר בארמון ורסאיי ב-1774 כתוצאה ממחלת אבעבועות. היות שלא היה לו בן זכר שיוכל לרשתו, נכדו ירש את הכתר בשם לואי השישה עשר.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואי הארבעה עשר, מלך צרפת
 
מריה תרסה, נסיכת ספרד
 
פרדיננד מריה, הנסיך הבוחר מבוואריה
 
הנריצ'טה אדליידה, נסיכת סבויה
 
קרלו אמנואלה השני, דוכס סבויה
 
מריה ג'יובאנה בפטיסטה מסבויה-נאמור
 
פיליפ הראשון, דוכס אורליאן
 
הנרייטה אן, נסיכת אנגליה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי, יורש העצר של צרפת
 
 
 
 
 
מריה אנה ויקטוריה, דוכסית בוואריה
 
 
 
 
 
ויטוריו אמדאו השני, מלך סרדיניה
 
 
 
 
 
אן מארי ד'אורליאן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי, דוכס בורגונדיה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה אדליידה, נסיכת סבויה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי החמישה עשר, מלך צרפת


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]