ז'אק מארקט
 | |
| לידה |
1 ביוני 1637 לאן, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
18 במאי 1675 (בגיל 37) מישיגן סנטר, ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
? – 18 במאי 1675 |
| חתימה |
.png){kind=small} |
  | |
האב ז'אק מַארקֶט (בצרפתית: Jacques Marquette; 10 ביוני 1637 – 18 במאי 1675) היה מיסיונר ישועי ומגלה ארצות, אשר חקר את אזור המערב התיכון באמריקה הצפונית והקים התיישבויות בטריטוריית מישיגן. בשנת 1673 היו מארקט ולואי ז'ולייה למגלי הארצות הראשונים שחקרו את חלקו הצפוני של נהר המיסיסיפי.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'אק מארקט נולד בלאן שבצרפת ב-10 ביוני 1637. בגיל 17 הצטרף למסדר הישועי שבמסגרתו עבד ולימד ברחבי צרפת למעלה מעשור. בשנת 1666 נשלח על ידי המסדר לקוויבק כמיסיונר לילידי אמריקה. במסגרת פעילותו מארקט למד שפות מקומיות רבות. בשנת 1668 נשלח מארקט למשימות בחלקיו הצפוניים של נהר סנט לורנס בחלקו המערבי של אזור הימות הגדולות. באזור זה הקים מיסיון באזור סו סנט מרי במישיגן של ימינו ואת מיסיון לה פוינט על גדת לייק סופיריור בוויסקונסין, באזור העיר המודרנית אשלנד. במהלך שליחותו באזור פגש מארקט לראשונה בשבטי האיליניווק אשר לימדו אותו על חשיבותו של נהר המיסיסיפי כערוץ תחבורה. בני השבטים הזמינו אותו ללמד בכפריהם. בעקבות מלחמות בין השבטים עזב מארקט את המיסיון ונסע אל מיצרי מקינק, שם הודיע לממונים עליו במסדר על הנהר המדובר וביקש רשות לחקור אותו.
המסע אל המיסיסיפי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקשתו של מארקט אושרה וב-17 במאי 1673 יצא עם מגלה הארצות הצרפתי-קנדי לואי ז'ולייה מסנט איגנס. השניים היו מצוידים בשתי סירות קנו וחמישה שייטים ממוצא מעורב. הם שטו על ימת מישיגן עד לגרין ביי ומשם שטו בסמוך לפתחו של נהר פוקס. משם הובילו את הסירות דרך היבשה כשלושה קילומטרים באזורי ביצות ומישור לנהר ויסקונסין. בנקודה זו בנו הצרפתים בשלב מאוחר יותר את עיירת המסחר פורטז' - פתח הנהר. מארקט וז'ולייה המשיכו לאורך הנהר וב- 17 ביוני הגיעו אל נהר המיסיסיפי בסמוך למקום בו שוכנת כיום פריירי דה שייאן.
המשלחת המשיכה עד פתחו של נהר ארקנסו, מרחק של כ-700 קילומטרים בלבד ממפרץ מקסיקו ושם בחרו לשוב. בשלב זה פגשו השניים מספר שבטים אשר החזיקו בסחורות אירופאיות והם חששו כי במוקדם או במאוחר ייפגשו במגלי ארצות או מתיישבים מספרד. הם שטו על הנהר בחזרה עד לנהר אילינוי אשר היה, כפי שלמדו מהילידים המקומיים, נתיב קצר יותר בחזרה לימת מישיגן. הם שבו אל האגם בנקודה הקרובה לשיקגו של ימינו דרך פורטז' שיקגו. בספטמבר חנה מארקט, שחלה במהלך המסע בדיזנטריה, במיסיון סנט פרנסיסקו חאווייר, הממוקם בגרין ביי של ימינו, בעוד ז'ולייה המשיך לקוויבק לבשר על תגליותיהם.
מארקט ומשלחתו חזרו לטריטוריית אילינוי בשלהי 1674 והיו לאירופאים הראשונים שחנו באזור שלימים יהפוך לעיר שיקגו. המשלחת זכתה לחסות מטעם קונפדרציית אילינוי אשר ליוו אותם במסעם והזינו אותם במאכלים מקומיים.[2][3]
באביב 1675 נסע מארקט נסע מערבה ונשא מסה חגיגית בכפר הגדול של אילינוי שבסמוך לסטאבד רוק. בדרכו חזרה לסנט איגנס נפטר ז'אק מארקטט בגיל 38 כתוצאה מתנאי הדרך ומבריאותו שהתדרדרה לאחר המסע על המיסיסיפי. בעיר לודינגטון מסומן מקום מותו המשוער באנדרטה המספרת על מותו.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ז'אק מארקט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ז'אק מארקט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ The painting was rendered as an engraving on a US commemorative postage stamp, 1898 (Illustration)
- ^ Wisconsin Historical Society
- ^ Zeldes, Leah A. (23 ספט' 2009). "Eat this! Sagamité: A native-Illinoisan vegetable medley". Dining Chicago. Chicago’s Restaurant & Entertainment Guide, Inc. נבדק ב-23 ספט' 2009.
{{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל)
