חוזה גאורגייבסק

חוזה גאורגייבסק
חותמים	האימפריה הרוסית, ממלכת כארתלי-קאחתי
מקום יצירה	Georgiyevsk
תאריך יצירה	24 ביולי 1783 (יוליאני)

חוזה גאורגייבסק (בגאורגית: გეორგიევსკის ტრაქტატი, ברוסית: Георгиевский трактат) היה הסכם בין האימפריה הרוסית לממלכת כארתלי-קאחתי (במזרח גאורגיה של היום) שנחתם ב-24 ביולי 1783. על פי ההסכם הפכה כארתלי-קאחתי למדינת חסות של האימפריה הרוסית. הרוסים מצידם הבטיחו לדאוג לשלמותה הטריטוריאלית של הממלכה הגאורגית ואת המשך שלטונה של שושלת בגרטיוני. מצד שני, על פי החוזה, הייתהלרוסים זכות קדימה בניהול יחסי החוץ של כארתלי-קאחתי. כמו כן התכחשה ממלכת כארתלי-קאחתי לתלות כלשהי בממלכת פרס (שהייתה ריבוניתה במשך מאות שנים) או מדינה אחרת. על פי ההסכם כל מלך גאורגי חדש שימונה היה צריך לקבל את אישור הצאר הרוסי לפני הכתרתו.

תנאי החוזה

בסעיפים 1, 2, 4, 6 ו-7 מוגדרת קיסרית רוסיה כשליט העליון היחיד של ממלכת כארתלי-קאחתי. רוסיה התחייבה לשמור על הריבונות הפנימית של כארתלי-קאחתי ועל שלמותה הטריטוריאלית. כמו כן רוסיה התחיבה לראות באויבי ממלכת כארתלי-קאחתי כאילו היו אויביה של רוסיה. הגאורגים מצדם התחייבו שמאותה עת כל מלך גאורגי שימונה ישבע אמונים לצאר הרוסי, יתמוך באימפריה הרוסית במלחמותיה ולא יקיים יחסים דיפלומטיים עם מדינות אחרות ללא הסכמת הרוסים מראש.

את הסכמתם של הגאורגים לקבל עליהם חסות רוסית ניתן להבין על רקע הצורך בהגנה מפני פלישות מדרום, מצד הע'ותמנים והפרסים. יצוין כי הסכמי חסות דומים נחתמו קודם לכן עם שליטים עות'מאנים ופרסים, כלומר ההסכם עם הרוסים לא היה חידוש משמעותי במדיניות הגאורגית של "קנית" שלום ושקט תמורת הכרה בעליונותו של שכן חזק.

סעיף 8 נוגע לענייני דת, ולפיו צורף ראש הכנסייה הגאורגית ל"סינוד הקדוש" של הכנסייה האורתדוקסית הרוסית.

סעיפים נוספים קובעים כי בין הארצות יהיה גבול פתוח לתנועת סחורות, נוסעים ומהגרים, ומבטיחים שרוסיה תימנע מלהתערב בענייני הפנים של כארתלי-קאחתי, בכלל זה בענייני מיסוי.

תוצאות

החוזה לא הגשים את התקוות שתלו בו הגאורגים. עוד בימיו של המלך ארקלה השני סבלה גאורגיה מפלישות הרסניות של הפרסים, ורוסיה לא התערבה להגנתה אלא באיחור ובאופן חלקי. בינואר 1801, בעקבות סכסוכים בין בני שושלת בגרטיוני על השלטון בכארתלי-קאחתי, הכריז הצאר פאבל הראשון, יורשה של קתרינה, על סיפוח כארתלי-קאחתי לרוסיה באופן חד-צדדי, בניגוד לחוזה גאורגייבסק. פאבל מת זמן קצר לאחר מכן, ויורשו אלכסנדר הראשון, ששקל לבטל את המהלך, אישר מחדש את הסיפוח ב-12 בספטמבר 1801. יורש העצר האחרון של כארתלי-קאחתי, דוד בגרטיוני, הוגלה לסנקט פטרבורג ב-1803.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חוזה גאורגייבסק בוויקישיתוף

חוזה גאורגייבסק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא אמנות והסכמים ובנושא גאורגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.