הצגת המקור של הדף "חוק מוקדי חירום"

{{חוק
| שם = חוק מוקדי חירום
| סמל = [[קובץ:Emblem of Israel.svg|מרכז|150px|קישור=סמל מדינת ישראל]]
| תאריך חקיקה = [[30 במרץ]] [[2016]]
| תאריך חקיקה עברי = כ' באדר ב' [[ה'תשע"ו]]
| גוף מחוקק = [[הכנסת העשרים]]
| תומכים = 28
| מתנגדים = 0
| משרד ממונה = [[המשרד לביטחון הפנים]]
| מספר תיקונים = 3
| נוסח מלא = [[s:חוק_מוקדי_חירום|הנוסח המלא]]
}}
'''חוק מוקדי חירום, התשע"ו-2016''' הוא [[חוק]] המסמיך את [[מוקד חירום טלפוני|מוקדי החירום הטלפוניים]] לקבל באופן אוטומטי את נתוני המיקום של המתקשר. כמו כן, הוא מאפשר למוקדי החירום לחסום [[מספר טלפון|מספרי טלפון]] שמבצעים [[שיחת טלפון|שיחות]] הטרדה חוזרות ונשנות.

== הרקע לחוק ==
[[קובץ:Moked100police.jpg|ממוזער|242x242 פיקסלים|מוקדנית מוקד 100 של משטרת ישראל.]]
באירוע [[רצח שלושת הנערים|חטיפת שלושת הנערים]] התקשר אחד החטופים, גיל עד שער, למוקד 100 של [[משטרת ישראל]] להודיע על החטיפה, אך במוקד התעלמו ממנה משום שהשוטרים חשבו שמדובר ב[[מתיחה]] של בני נוער. רק לאחר שה[[שירות הביטחון הכללי|שב"כ]] בדק את פלט השיחות של השלושה, הבינו במשטרה שהחטוף הוא זה שהתקשר. המוקדן העביר את השיחה לאחראית המשמרת שניסתה להתקשר חזרה אך ללא הצלחה, ולכן השיחה לא סווגה ולא זכתה להמשך טיפול.

בעקבות מחדל זה התקבלה החלטה על [[רפורמה]] בנושא, במסגרתה פורקו מוקדי 100 ה[[מחוזות ישראל|מחוזיים]] והוקם מוקד ארצי כולל. בנוסף, הועלתה הצעת חוק לתת הרשאה למוקדי החירום לקבל גישה לנתוני המיקום של המתקשרים כדי שאלה יסייעו להציל חיי אדם ולמנוע נזק גוף ורכוש ויקצרו את זמן הגעתם של [[כוחות ההצלה|גופי החירום]].<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/article/572521|הכותב=איציק סבן|כותרת=אושר סופית: המשטרה תאכן שיחות למוקד 100|אתר=ישראל היום|תאריך=18 ביולי 2018|תאריך_וידוא=2021-04-21}}</ref>

== עיקרי החוק ==
החוק מסמיך את מוקדי החירום לצפות בנתוני המיקום במהלך הפנייה, ובמקרים מסוימים גם אחרי הפנייה (בכפוף לאישורים), לשם ביצוע [[תחקיר מבצעי|תחקיר]] הנוגע לאופן הטיפול של המוקד בה. גם לאחר שהאירוע הסתיים נבדקת אפשרות הפנייה למוקד. נתוני המיקום שלא נעשה בהם שימוש יימחקו ממאגר נתוני המיקום.

החוק קובע שבמקרים של [[שיחת ספאם|שיחות הטרדה]] רשאי המוקד לחסום את ה[[מספר טלפון|מספר]], עד כדי חסימה קבועה. במקרה כזה לבעל מכשיר הטלפון זכות ל[[שימוע]] למניעת החסימה.

== היסטוריה חקיקתית ==
את החוק יזמו [[חבר הכנסת|חברי הכנסת]] [[עמר בר-לב]] ו[[מרב מיכאלי]] מ[[מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]], וחבר הכנסת [[ניסן סלומינסקי]] ממפלגת [[הבית היהודי]]. החוק התקבל בכנסת ב-[[30 במרץ]] [[2016]].{{הערה|{{הצעת חוק|562225|חוק למניעת הטרדות של מוקדי חירום, התשע"ו-2016}}}}

מאז אישורו תוקן החוק שלוש פעמים. 
ביולי [[2018]] עבר החוק תיקון ראשון, המסמיך את מוקדי החירום לקבל באופן אוטומטי את נתוני המיקום של כל אדם שמתקשר למוקדי החירום, ולצפות בנתונים אלו בזמן אמת. נתונים אלו יתקבלו על ידי [[איכון]] המכשיר שממנו נעשתה הפנייה למוקד. בנוסף שונה שם החוק מ"חוק למניעת הטרדה של מוקדי חירום" ל"חוק מוקדי חירום".{{הערה|{{הצעת חוק|2017918|חוק למניעת הטרדות של מוקדי חירום (תיקון), התשע"ח-2018}}}}

==קישורים חיצוניים==
* {{חוק בכנסת|2002365|חוק מוקדי חירום}}
* {{ויקיטקסט חוק|חוק מוקדי חירום}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:הכנסת העשרים: חקיקה]]
[[קטגוריה:ישראל: חירום]]
[[קטגוריה:ישראל: חקיקת תקשורת]]