הצגת המקור של הדף "חנינה נשיאותית בארצות הברית"

{{פירוש נוסף|נוכחי=נוהל המופעל בארצות הברית על ידי הנשיא|אחר=נוהל היסטורי בו ראש המדינה מעניק חנינה|ראו=חנינה}}
{{חוק
| סמל=[[קובץ:Great Seal of the United States (obverse).svg|מרכז|200px|[[סמל ארצות הברית]]]]
| מדינה = [[ארצות הברית]]
}}
בחוק ה[[פדרליזם|פדרלי]] של [[ארצות הברית]], סמכות החנינה על פשעים פדרליים ניתנת ל[[נשיא ארצות הברית|נשיא ארצות]] הברית לפי [[פרק 2 לחוקת ארצות הברית|פרק 2]] ל[[חוקת ארצות הברית]], הקובעת כי לנשיא "תהיה סמכות לתת חנינות וחנינות על עבירות נגד ברית המדינות, למעט במקרים של הדחה". [[בית המשפט העליון של ארצות הברית]] פירש את  לשון החוק ככוללת את הסמכות להעניק חנינה, חנינה מותנית, חילופי גזר דין, חילופי גזר דין מותנים, הפסקות קנסות ו[[חילוט]], פטור וחנינה.

כל בקשות החנינה הפדרליות מופנות לנשיא, המעניק או שולל את הבקשה. בדרך כלל, בקשות החנינה מופנות להמלצה לא מחייבת לפרקליט משרד החנינות, [[נושא משרה]] ב[[מחלקת המשפטים של ארצות הברית|משרד המשפטים של ארצות הברית]]. אחוז החנינות והאחוזים המוענקים משתנה מנשיא לנשיא; עם זאת, פחות חנינות ניתנו מאז [[מלחמת העולם השנייה]].

כוח החנינה שנוי במחלוקת מאז חוקק ב[[חוקת ארצות הברית]]. אחת החנינות הידועות והשנויות במחלוקת היא זו שהעניק [[ג'רלד פורד]] לקודמו [[ריצ'רד ניקסון]] שהתפטר בעקבות [[פרשת ווטרגייט]]. חנינה נוספת שספגה ביקורת, היא זו של [[מארק ריץ']] (שנחשב פושע נמלט), שניתנה בסוף כהונתו של [[ביל קלינטון]] ואף הובילה לחקירה בידי [[ג'יימס קומי]].

בעקבות מלחמות הוענקו חנינות מרובות. בשנת 1977 ביומו השני בתפקיד העניק הנשיא [[ג'ימי קרטר]]  חנינה גורפת לכל משתמטי הגיוס מ[[מלחמת וייטנאם]] בהתאם להבטחתו במסע הבחירות. קודמו ג'רלד פורד העניק [[ג'רלד פורד#חנינה מותנית למשתמטי מלחמת וייטנאם|חנינה מותנית למשתמטי מלחמת וייטנאם]] שדרשה מהם להשלים את יתרת השירות הצבאי בשירות אזרחי.

אחת הסוגיות שלא הובהרו היא האם נשיא יכול לחון את עצמו. נאמר בחוקה כי אינו יכול לבטל הדחה, אולם לא ברור מה מעמד הפשעים לאחר סיום תפקידו. בתקופת ניקסון הנושא עלה ומשרד המשפטים סבר כי הנשיא אינו יכול לחון עצמו כי אין אדם דן את עצמו; אולם מאידך הציע דרך שהנשיא יוכל לקבל חנינה: הוא יכריז על נבצרות על פי [[התיקון ה-25 לחוקת ארצות הברית|התיקון העשרים וחמישה לחוקה]], [[סגן נשיא ארצות הברית|סגן הנשיא]] יהיה הנשיא בפועל ואז הסגן יחון אותו ולאחר מכן הנשיא יחזור לתפקידו.{{הערה|[https://www.justice.gov/sites/default/files/olc/opinions/1974/08/31/op-olc-supp-v001-p0370.pdf Presidential or Legislative Pardon of the President] }}

==בחוקי המדינה==
סמכות החנינה של הנשיא משתרעת רק על עבירות על החוק הפדרלי. עם זאת, למושלים של רוב ה-50 המדינות יש את הסמכות להעניק חנינה או ארכה  על עבירות על פי החוק הפלילי של המדינה. במדינות אחרות, כוח זה מוענק לסוכנות או למועצה ממונה, או למועצה  ולמושל בהסדר משולב כלשהו.

לפחות שלוש פעמים, מושלי מדינה - [[ג'ורג' ראיין]] מ[[אילינוי]] ב -[[2003]], [[טוני אנייה]] מ[[ניו מקסיקו]] ב -[[1986]] ו[[מרטין או'מלי]] מ[[מרילנד]] ב -[[2014]] - המירו את עונשם של כל הנידונים למוות במדינתם למאסר עולם  לפני עזיבתם את המשרד.
==חנינת תרנגול ההודו==
{{ערך מורחב|חנינת תרנגול הודו}}
[[חנינה]] זו, מבוצעת בדרך כלל סמוך ל[[חג ההודיה]] שבמסגרתה מעניק הנשיא "חנינה" ל[[תרנגול הודו]].

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
[[קטגוריה:מקבלי חנינה מנשיא ארצות הברית|*]]
[[קטגוריה:ארצות הברית: חוק ומשפט]]
[[קטגוריה:ארצות הברית: חוקים פדרליים]]