הצגת המקור של הדף "חסידות ליאדי"

{{דתות וזרמים
| שם בשפת המקור = -
| דת = [[יהדות]]
| תמונה = File:Lyady - usypalnitza Shneersona Anatoly Nalivaev.jpg
| כיתוב = אוהל אדמו"רי חב"ד-לאדי בעיירה
| ענף = [[יהדות חרדית]]
| קבוצה = [[תנועת החסידות]]
| תאריך ייסוד = [[תרכ"ט]] (1869)
| נוסח תפילה = [[סידור אדמו"ר הזקן]]
| חגים = [[חג הגאולה]]
}}
'''חסידות ליאדי''' הייתה [[חצר חסידית]] ענף של [[חסידות חב"ד]] שפוצלה וניהלה חצר בפני עצמה. מייסד החסידות רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] התמנה כאחד מאדמו"רי חב"ד עם פטירת אביו הצמח צדק בשנת [[תרכ"ו]]{{הערה|[[#היכל|עמרם בלוי]], עמ' ק"ה.}}{{הערה|[[חיים מאיר היילמן]] כותב {{ציטוטון|..לאחר פטירת אביו הקדוש כשנעשה רבן של ישראל}} ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=260 החוקר חיים מאיר היילמן, בית רבי, עמוד קכ"ב])}}. ככל הנראה הכתרתו הרשמית כ"רבי" על ידי הרבנים בליאדי התקיימה בשנת [[תרכ"ט]]{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=[[אז"ר]]|שם=תולדות משפחת שניאורזאהן|כתב עת=[[האסיף]]|שנת הוצאה=[[תרמ"ט]]|עמ=169|קישור=https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49348&st=&pgnum=276}} - מוזכר שהכתרתו הייתה שנה לאחר בואו; {{ציטוטון|כשנה אחרי בואו ללאדי מלאו הרבנים את ידו להיות "רבי" וילבישהו בגדי משי לבנים}} ו[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49348&st=&pgnum=275 בעמוד לפני] (168) מוזכר שהוא עבר לעיירה בחודש אב תרכ"ח}}{{הערה|שם=היילמןקכב|[[חיים מאיר היילמן]] כותב {{ציטוטון|..ובערך בשנת תרכ"ט קבע דירתו בלאדי מקום מושב רבינו הגדול נ"ע <nowiki>[=הכוונה לסבא רבא שלו רבי שניאור זלמן מלאדי]</nowiki> והחזיר עטרת רבנות ליאדי ליושנה (בבואו אמר דור רביעי ישובו הנה כו')}} (חיים מאיר היילמן, בית רבי, עמוד קכ"ב)}}.

==היסטוריה==
עוד בחיי רבי [[מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק)|מנחם מנדל שניאורסון]] החלו רבים מהחסידים [[התקשרות לצדיק|להתקשר]] לבנו רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]{{הערה|{{אוצר החכמה|[[חיים מאיר היילמן]]|'''[[בית רבי]]''', חלק ג', פרק ח'|637|ברדיטשוב תרס"ב, עמ' י"ד–י"ח||עמוד דיגיטלי=261}}.}}. לאחר פטירת הצמח צדק, הוקם [[בית דין]] מיוחד שדן ב[[צוואה|צוואתו]] של הצמח צדק, מי יהיה האדמו"ר אחריו. הכרעת בית הדין הייתה כי בנו הצעיר של הצמח צדק, רבי [[שמואל שניאורסון]], יכהן כאדמו"ר הבא{{הערה|ראו את מכתבו של רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] ב"רשימות היומן" חוברת ק"מ, אגרת ל"ד.}}.

עקב המחלוקת שהתעוררה בין תומכי רבי [[יהודה ליב שניאורסון]] לבין תומכי רבי שמואל, עזב רבי יהודה ליב את [[לובביץ']] {{ביאור|בתוכניתו היה לעשות זאת למשך תקופה קצרה עד להשבת השלום בין החסידים. אך לפועל נפטר אחרי חודשיים}}, ובעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], עבר ל[[קאפוסט]] וייסד בה את [[חסידות קאפוסט]]. האחים רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון]] נשארו שנתיים בלובביץ' ולאחר מכן עבר רבי חיים שניאור זלמן ל[[ליאדי]] ורבי ישראל נח עבר ל[[ניעז'ין]]{{הערה|[[#היכל|עמרם בלוי]], עמ' ק"ג.}}. רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון בתחילה כיהן רק ברבנות, אולם לאחר הפצרת תושבי העיר הוא החל לנהוג באדמו"רות ולומר מאמרי חסידות{{הערה|ראו [[#היכל|בלוי]], עמ' ק"ד.}}.

הנהגתו של רבי חיים שניאור זלמן הייתה בדרך אבותיו – [[חסידות חב"ד]]: הוא נהג לקבל אנשים רבים מדי יום, וקיבל מהם [[פדיון (חסידות)|פדיונות]], ופעמים רבות היה גם נותן להם מטבע ל[[צדקה]]{{הבהרה|האם זהו מנהג חב"די? דרוש הסבר}}{{הערה|[[#היכל|בלוי]], עמ' ק"ט.}}. הוא גם מימן מכספו האישי אברכים שעסקו בלימוד התורה{{הערה|[[#היכל|בלוי]], עמ' ק"י.}}. מנהג נוסף שאפיין את החצר היה תהלוכה גדולה אותה היו עושים החסידים עם האדמו"ר בדרך ל[[תשליך]]{{הערה|[[#היכל|בלוי]], עמ' קט"ו.}}.

לחסידות לאדי היה אוסף של ספרים וכתבי חסידות שונים, כולל כרכי כתבי יד של [[הצמח צדק]] ו[[מאמר חסידות (חב"ד)|מאמרי חסידות]] של אדמו"רי לאדי עצמם. רובו של אוסף זה נמסר לרבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] הרבי השישי מלובביץ'. האוסף נמצא כיום ב[[ספריית חב"ד|ספריית חב"ד לובביץ']] ב[[ניו יורק]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=החוקר הרב שלום דובער לוין|שם=ספריית ליובאוויטש|מקום הוצאה=ברוקלין, ניו יורק|מו"ל=קה"ת|עמ=לז|פרק=פרק ד|קישור=https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30458&st=&pgnum=49}}</ref>.

==שושלת אדמו"רי החסידות==
*'''רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]''' - רבי חיים היה בנו של רבי [[מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)|מנחם מנדל שניאורסון]] האדמו"ר השלישי של [[חסידות חב"ד]]. לאחר פטירת הצמח צדק התפצלה חסידות חב"ד, ובנו רבי חיים הקים את חסידות חב"ד ב[[ליאדי]] בשנת [[ה'תרכ"ט]]. הוא נפטר ב[[ד' בטבת]] [[ה'תר"ם]]. לאחר פטירתו התפצלה החסידות לשניים: חלק מהחסידים קיבלו עליהם כאדמו"ר את בנו רבי [[יצחק דובער שניאורסון]], וחלק קיבלו עליהם כאדמו"ר את חתנו רבי [[לוי יצחק מסיראטשין]].
**'''רבי [[יצחק דובער שניאורסון]]''' - בנו של רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון. לאחר פטירת אביו הנהיג את החסידות. נפטר ב[[כ' בניסן]] [[ה'תר"ע]].
**'''רבי [[לוי יצחק גוטרמן|לוי יצחק מסיראטשין]]''' - נכדו של רבי [[יעקב אריה גוטרמן מראדזימין]], היה חתנו של רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון. לאחר כשנתיים מפטירת חותנו, בשנת [[ה'תרמ"ב]] התיישב ב[[סירוצינה|סיראטשין]] והנהיג שם את החסידות בדרכה של חב"ד, על אף מוצאו מ[[חסידות ראדזימין|חסידות פולנית]]. נפטר ב[[כ"ג בטבת]] [[ה'תרס"ה]].

==קישורים חיצוניים==
* {{עוגן|היכל|{{אוצר החכמה|עמרם בלוי|"בית ליאדי: דיוקניהם של אדמו"רי ליאדי זי"ע"|53091|בתוך: '''היכל הבעש"ט''', גיליון י"ח, ניו יורק תשס"ז, עמ' צ"ז–קל"ו||עמוד דיגיטלי=94}}}}

==ביאורים==
{{ביאורים}} 

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{חסידויות}}

[[קטגוריה:חצרות חסידיות|ליאדי]]
[[קטגוריה:חסידות חב"ד|ליאדי]]