טייפון טיפ
_peak_intensity.jpg) | |
| טייפון טיפ בשיא עוצמתו, 12 באוקטובר 1979 | |
| סוג | טייפון |
|---|---|
| תאריך התחלה | 4 באוקטובר 1979 |
| תאריך סיום | 19 באוקטובר 1979 |
| משך האסון | 4 באוקטובר 1979 – 19 באוקטובר 1979 (16 ימים) |
| עוצמה | 5 בסולם ספיר-סימפסון |
| במדינות או באזורים | גואם, יפן |
| מהירות הרוח | 306 קילומטר לשעה |
| לחץ נמוך | 870 מיליבר (הלחץ הנמוך ביותר שנמדד מאז ומעולם) |
| הרוגים | 86 ישיר, 13 עקיף |
 | |
סופר טייפון טיפ היה ציקלון טרופי שהתפתח באוקיינוס השקט בשנת 1979, ונחשב לגדול ולחזק ביותר בהיסטוריה המתועדת. טיפ היה הסופה הטרופית ה-19 בעונת הטייפונים באוקיינוס השקט לשנת 1979, הטייפון ה-12 והסופר טייפון השלישי לעונה זו. טייפון טיפ החל להתפתח ב-4 באוקטובר 1979 סמוך לקבוצת האיים פונפאי שבמיקרונזיה. לאחר מספר ימים בהם שהה באזור זה, נע טיפ צפונה והתחזק במהירות, ובמעברו דרומית לגואם נצפה בגודלו המרבי, בקוטר של 2,200 קילומטר. ב-12 באוקטובר, זמן קצר לאחר שעבר את גואם, קבע טיפ את שיא הלחץ הנמוך, 870 מיליבר, בליווי רוחות במהירות 306 קילומטר לשעה. הטייפון המשיך בתנועתו לכיוון צפון-מערב, וב-19 באוקטובר פגע ביפן וגרם להצפות ולנזק רב. לאחר יומיים יצא טיפ מהאזור הטרופי, ונעלם בקרבת חצי האי קמצ'טקה.
טייפון טיפ גרם להצפות נרחבות בגואם וביפן, לנזק המוערך במיליוני דולרים ולמותם של 99 בני אדם, ביניהם 13 נחתים אמריקאים.
היסטוריה מטאורולוגית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת אוקטובר 1979, נצפה אפיק מונסוני באוקיינוס השקט, שהשתרע מאיי מרשל במזרח לאי לוזון, חלק מרפובליקת הפיליפינים, במערב. על גבי אפיק זה התפתחו שלוש מערבולות מרכזיות: אחת בקרבת מנילה, שהתפתחה אחר כך לטייפון שרה; השנייה דרום-מערבית לגואם, שהתפתחה לסופה טרופית רוג'ר; והמזרחית ביותר, בין האיים פונפאי לטרוק (כיום נקרא צ'וק), שהתפחתה לטייפון טיפ. הסופה הטרופית רוג'ר משכה אליה את מרבית זרימת האוויר החזקה מדרום לקו המשווה, ובכך מנעה את התפתחותה של ההפרעה שממזרח לה בזמן שהייתה דרום מזרחית לגואם. מערכת לחץ נמוך בגובה רב לא עודדה גם היא התפתחות שקע, וכך נעה המערכת באיטיות מערבה וכמעט לא התחזקה במשך יומיים. ב-4 באוקטובר, מטוס מחקר אישר שההפרעה הפכה לשקע, והמרכז המשותף לאזהרה מפני טייפונים (JTWC) פרסם אזהרה ראשונה ב-5 באוקטובר 0000 GMT. 24 שעות לאחר מכן נצפתה עלייה במהירות הרוח ללא ירידה משמעותית בלחץ, והשקע הוכרז כסופה טרופית טיפ.
הסופה הטרופית רוג'ר המשיכה להשפיע על טיפ עד ל-8 באוקטובר, וגרמה לתנועה לא סדירה של טיפ בין ה-5 ל-7 באוקטובר, כשנע במעגל נגד כיוון השעון, השתהה דרומית לטרוק, ורק אז המשיך בתנועתו צפון-מערבה. ב-8 באוקטובר רוג'ר נע צפונה, הפך לשקע חוץ-טרופי ונחלש, והרוחות שהזינו אותו הופנו לכיוונו של טיפ. הסופה החלה לצבור תאוצה לכיוון גואם והלחץ במרכזה ירד בהתמדה. ב-9 באוקטובר טיפ שינה מעט את כיוונו ונע מערבה, ובניגוד לתחזיות עבר כ-45 ק"מ דרומית לקצה הדרומי של גואם ולא פגע באי. בזמן מעבר הסופה נמדדו במרכז גואם רוחות של 25 מטרים לשנייה עם משבים של 33 מטר/ש' וגשמים עזים.
זמן קצר לאחר המעבר סמוך לגואם, התחזקה הסופה וטיפ הגיע לעוצמה של טייפון. ההתעצמות המהירה של טיפ עלתה על התחזיות, ונגרמה בעיקר כתוצאה מהתבדרות ברום שהשתרעה מעל כל מערב האוקיינוס השקט. בין ה-9 ל-11 באוקטובר הלחץ במרכז הציקלון ירד ב-92 מיליבר, והגיע ל-898 מיליבר עם רוחות של עד 67 מטר/ש', שהקנו לטיפ מעמד של סופר טייפון. באותו הזמן הגיע טיפ לגודלו המקסימלי, עם קוטר של 2,200 קילומטר, הגדול ביותר שנמדד אי-פעם. הציקלון המשיך להתחזק, וב-12 באוקטובר 0353 GMT מטוס מחקר מדד לחץ של 870 מיליבר במרכזו, הנמוך ביותר שנמדד עד כה, עם רוחות של 85 מטר/ש' (306 קילומטר לשעה).
טיפ נחלש מעט אך שמר על עוצמת טייפון, והמשיך בתנועתו לכיוון צפון מערב במשך חמשת הימים הבאים. ב-17 באוקטובר הציקלון שינה את כיוון תנועתו בהשפעת רוחות רום, בתחילה צפונה ולאחר זמן קצר צפון-מזרחה, נחלש מאוד וגודלו הצטמצם. ב-18 באוקטובר עבר טיפ כ-65 קילומטר מזרחית לאוקינאווה, וגרם לרוחות של עד 31 מטר/ש'. ב-19 באוקטובר, עם מהירות רוח של 36 מטר/ש', פגע טיפ באי הונשו, כ-110 קילומטר דרומית לאוסקה. המערכת המשיכה לנוע צפון-מזרחה במהירות של כ-78 קילומטר לשעה, עברה צפונית לטוקיו וחזרה לאוקיינוס השקט כשקע חוץ-טרופי. מערכת הלחץ הנמוך, שריד לסופה, המשיכה לנוע עוד כיומיים, עד שנעלמה ב-21 באוקטובר מזרחית לחצי האי קמצ'טקה.
שיאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
טייפון טיפ הוא הציקלון הטרופי הגדול ביותר, בקוטר מקסימלי של 2,200 קילומטר, כמעט פי שניים מהציקלון הגדול ביותר עד אז - טייפון מארג' משנת 1951, שקוטרו היה כ-1,200 קילומטר. מקובל להתייחס לטיפ כאל הציקלון החזק ביותר, עם לחץ מינימלי של 870 מיליבר, אך חוקרים הציעו שני טייפונים היכולים להיות חזקים ממנו. מדידת הלחץ של טיפ התבצעה על ידי מטוס מחקר שטס אל תוך עין הציקלון. טיסות אלה נפסקו באוקיינוס השקט בשנת 1987, ומאז מוערך הלחץ של הציקלונים על ידי שימוש בשיטת דבורק, שיטה אמפירית המתבססת על תמונות לוויין. בעזרת ניתוח של סופר טייפונים לאחר 1987, הגיעו החוקרים למסקנה שלשני טייפונים, גאי מ-1992 ואנג'לה מ-1995, יש סיכוי להיות חזקים יותר מטיפ, לאחר שנקבעו לשניהם מספרי דבורק גבוהים יותר למשך זמן ארוך יותר מאשר לטייפון טיפ.[1] בנוסף, ציקלון מוניקה, שפגע באוסטרליה בשנת 2006, מוערך בשיטת דבורק כבעל לחץ מינימלי של 869 מיליבר, אך הפרסום הרשמי קובע לחץ של 905 מיליבר בלבד.[2]
בנוסף לשיאים שקבע, לטיפ היו מספר מאפיינים חריגים נוספים - סמוך לזמן היווצרותו ביצע טיפ תנועה מעגלית מלאה כנגד כיוון השעון, דבר לא אופייני לסופות בסדר גודל כזה. טיפ התחזק בקצב מהיר ביותר, כשבפרק זמן של 27 שעות הלחץ במרכזו ירד ב-59 מיליבר. בנוסף, הטמפרטורה בעין הציקלון הגיעה ל-30 מעלות צלזיוס, אחת מהגבוהות שנמדדו.
נזקי הסופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות היותו הציקלון הטרופי החזק ביותר, טייפון טיפ לא גרם לנזק רב יחסית לסופות חלשות יותר, עקב כך שהגיע לעוצמתו המרבית מעל האוקיינוס, ופגע ביבשה בעוצמה נמוכה הרבה יותר. במעברו דרומית לגואם, גרם טיפ לכמויות גשמים גדולות, כ-231 מילימטר תוך 25 שעות, שנמדדו בבסיס חיל האוויר האמריקני אנדרסן. רצועות הגשם של הטייפון הגיעו לאי לוזון שבפיליפינים וגרמו לגשמים גם שם.
את מרבית הנזק גרם טיפ ביפן, כשפגע באי הונשו ב-19 באוקטובר, כ-110 קילומטר דרומית לאוסקה, וגרם להצפות רבות ולנזק לחקלאות ולתעשיית הדייג באי, המוערך במיליוני דולרים. ההצפות והרוחות העזות גרמו למותם של 42 בני אדם על האי ולפציעתם של 273. מעל ל-600 גלישות קרקע דווחו ברחבי האי, וכ-22,000 בתים הוצפו. ההצפות פגעו גם בבסיס אימונים יפני-אמריקאי משותף סמוך לטוקיו וגרמו להתלקחות מכל דלק, שהביא למותם של 13 נחתים ולפציעתם של 68. הגלים הגבוהים בים גרמו להתהפכות שמונה ספינות ולמותם של 44 בני אדם.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- George M. Dunnavan & John W. Dierks, An Analysis of Super Typhoon Tip (October 1979), Joint Typhoon Warning Center, 1980
- Debi Iacovelli and Tim Vasquez, Supertyphoon Tip: Shattering all records, Mariners Weather Log, 1998
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טייפון טיפ באתר economicexpert.com (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Karl Hoarau, Gary Padgett, and Jean-Paul Hoarau, Have there been any typhoons stronger than Super Typhoon Tip?, AMS, 2004
- ^ Cooperative Institute for Meteorological Satellite Studies, Data for Cyclone Monica