שקע ברומטרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שקע ברומטרי מעל איסלנד

במטאורולוגיה, שקע ברומטרי או מערכת לחץ נמוך, הוא אזור בו הלחץ האטמוספירי (לחץ אוויר, בכדור הארץ) הוא נמוך יחסית לאזור שסביבו. לצד שקע ברומטרי תימצא, בדרך כלל, רמה ברומטרית. לעתים מתייחסים גם לאפיק לחץ נמוך כשקע, כיוון שמאפייניהם והשפעתם דומה, פרט לעובדה שהראשון סגור והשני לא.

במפות מטאורולוגיות, מרכז שקע ברומטרי מסומן בדרך כלל באות L האות הראשונה במילה Low, כלומר נמוך, כיוון ששם לחץ האוויר מגיע למינימום מקומי. השקעים הברומטריים נחלקים לשלושה סוגים:

סוגי שקעים שכיחים באזורנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקע שרבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקע שרבי (הקווים הלבנים מראים את הלחץ בקרקע) בגבול מצרים-לוב, בדרכו לישראל. האוויר מסתובב סביבו נגד כיוון השעון, האיור מראה בבירור כי הוא מזרים אוויר חם ומדברי צפונה (מפת 500 מ"ב + קרקע)

שקע שרבי הוא קודם כל מערכת קרקעית. כלומר , השפעתו ניכרת בגובה פני הים ומעט למעלה מכך. זהו אזור לחץ אוויר נמוך באטמוספירה המאופיין בשרב, בעיקר באביב. שקע זה מסוכן לטיסה בגלל השינויים הפתאומיים. השקע נוצר עקב הפרשי טמפרטורה בין הים ליבשה (הים התיכון עדיין קר, לעומת צפון יבשת אפריקה שהספיקה להתחמם) והוא נע בעיקר ממערב למזרח.

לשקע שרבי יש שני מסלולים עיקריים שבהם ישפיע על מזג האוויר בישראל.

  1. יעלה לקפריסין ויהפוך לשקע חורפי. מצב זה מאפיין את השקעים השרביים של תחילת האביב, אז קיים סיכוי גדול יחסית למפגש השקע השרבי עם אפיק רום מצפון.
  2. יטייל לאורך חופי צפון אפריקה ויביא שרב. זהו מצב שכיח יותר, מכיוון שבדרך כלל השקע השרבי לא מלווה במערכת רום משמעותית. מצב הרום מעל השקע השרבי יהיה בדרך כלל נייטרלי, לכל היותר זרם סילון.

במפה המצורפת נראה שקע שרבי הנמצא בגבול בין מצרים ללוב, כשהוא בדרכו לישראל. זהו שקע עמוק מאוד ומרכזו עומד על מתחת ל-1000 מ"ב. כשהוא הגיע הוא גרם לטמפרטורות של מעל 30 מע' בשעות הלילה במס' מקומות בארץ. ניתן בקלות להבחין כי מעל השקע לא נמצא אפיק רום, אלא רום נייטרלי על סף רכסי.

שקע קפריסאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראה שקע קפריסאי.

שקע עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת האוויר ומשטר הרוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עליית האוויר, ואי יציבות אטמוספירית - כתוצאה מהשפעות החיכוך והפרשי הלחץ - האוויר המסתחרר סביב מרכז השקע מתכנס אל מרכזו. כתוצאה מכך עולה צפיפות האוויר במרכז השקע ועליה זו גורמת לעליית גושי אוויר כלפי מעלה (תנועה אנכית), עלית האוויר מלווה בשינויים תרמליים של גושים האוויר העולים, עלייה בלחות, התעבות ויצירת עננים, ואי יציבות וגשם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצד שמאל נמצאים מודלי חיזוי מזג אוויר (GFS,UKMO,EC,GEM,GME,JMA,NOGAPS)

שלושת המודלים המובילים: GFS, EC, UKMO

בכל אחד מהם יש תפריט. מפת 500 היא הראשונה בתפריט ומשמשת כברירת מחדל. ישראל נמצאת על גבול המפה בצד ימין.