הצגת המקור של הדף "טמרה"

<!-- שימו לב: בערך זה שתי תבניות (בשם "בוט יישובים") המשמשות את בוט היישובים על מנת שיוכל לבצע עדכון אוטומטי, ולכן אין להסירם. לפרטים נוספים ראו [[תבנית:בוט יישובים]]. תודה. -->
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[עיר]] ב[[הגליל המערבי|גליל המערבי]]|אחר=[[כפר]] בשולי [[עמק יזרעאל]]|ראו=[[טמרה (יזרעאל)]]}}
{{בוט יישובים/8900|1|
|שם בערבית=طمرة
|סמל=[[קובץ:Tamra COA.png|מרכז|150px]]
|דגל=
|תמונה=[[קובץ:Tamra2.jpg|מרכז|250px|כיכר בכניסה לטמרה]]
|כתובית=כיכר בכניסה לטמרה
|מקור קואורדינטות=תבנית|
|ראש העיר=מוסא אבו רומי
|אתר אינטרנט=[https://www.tamra.muni.il/ar/ אתר הבית] {{ערבית}}
}}
[[קובץ:Tamra3.jpg|ממוזער|תצלום ממערב על כפר תמרה]]
'''טַמְרָה''' (נכתב גם: '''תַּמְרָה''', [[כתיב|איות]] ב[[ערבית]]: '''طمرة''') היא [[עיר]] [[ערביי ישראל|ערבית]] מוסלמית ב[[מחוז הצפון]] ב[[ישראל]]. העיר שוכנת ב[[הגליל התחתון|גליל התחתון]] כ-5 קילומטרים צפונית ל[[שפרעם]] וכ-20 קילומטרים דרומית-מזרחית ל[[עכו]]. בשנת [[1956]] הוכרז היישוב כ[[מועצה מקומית]], ובשנת [[1996]] הוכרזה כ[[ערים בישראל|עיר]].

נכון לסוף שנת [[2021]], כ-99% מתושבי טמרה הם ערבים-[[מוסלמים בישראל|מוסלמים]].

== היסטוריה ==
בתקופת [[המנדט]] הכפר השתייך ל[[נפת עכו (המנדט)|נפת עכו]]. במפקד האוכלוסין של 1922 נמנו בטמרה 1,111 תושבים, כולם [[מוסלמים]]. במפקד של 1931 נמנו 1,258 תושבים, כולם מוסלמים, ב-282 בתים.

על פי [[סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל|סקר הכפרים]] משנת [[1945]] נאמדה אוכלוסיית [[כפר ערבי|כפר]] טמרה ב-1,830 תושבים, כולם מוסלמים, והשטח בבעלות הכפר היה 30,559 [[דונם|דונם טורקי]].{{הערה|{{סקר הכפרים|טבלה=I|נפה=Acre|עמוד=041}}}}

לפי [[החלטת החלוקה]] שהתקבלה ב-1947, טמרה הייתה אמורה להיות חלק מהמדינה הערבית.
ב-20 במאי 1948, במהלך [[מלחמת העצמאות]], פונה הכפר בהוראת הכוחות הלא-סדירים הערביים.{{הערה|[[בני מוריס]], '''[[לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949]]''', עמ' 99. לדברי מוריס, הכוחות הלא-סדירים חששו כנראה, כי תושבי הכפרים שפונו בהוראתם באותו היום, "מבקשים לעשות יד אחת עם הישוב".}}
היישוב נכנע לכוחות צה"ל, ללא קרב, מעט לאחר סופו של [[מבצע דקל]] (יולי 1948).

בשנים הראשונות לאחר קום המדינה גדלה אוכלוסיית היישוב במהירות עקב תנועת [[בעיית הפליטים הפלסטינים|פליטים]] מכפרים סמוכים שנעזבו או נכבשו כגון [[אל-בירווה]], [[א-דאמון]] ו[[א-רוויס]]. בשנת [[1956]] הוכרז היישוב כ[[מועצה מקומית]]. חלק מן השטחים החקלאיים של היישוב הופקעו לטובת יישובים יהודיים סמוכים כמו [[מצפה אבי"ב]].

==אוכלוסייה==
{{בוט יישובים/8900|2}}

על פי ה[[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|למ"ס]], נכון לסוף שנת [[2021]], כ-99.8% מתושבי תמרה הם ערבים-[[מוסלמים בישראל|מוסלמים]].

==כלכלה==
בעיר פועלות מספר חברות כגון: "מחלבות הגליל" (בשמה המלא "מחלבת הגליל- אבו רומי טמרה בע"מ"), חברה המייצרת [[חלב]], [[לבנה (גבינה)|לבנה]] ו[[גבינה|גבינות]] נוספות),מטה בתי-בד אבו רומי מהראשונים והגדולים בארץ המשרת את רוב הקיבוצים בצפון, גז עבדו טמרה, תחנת מילוי גז טמרה, ופרי וירק טמרה. מפעל סלטי אלעותמאני טמרה..וגם חברת סופיאן דיאב בע״מ לייצור דלתות

==חינוך ותרבות==
בטמרה יש 9 בתי ספר יסודיים, 5 חטיבות ביניים ו-4 בתי ספר תיכוניים, וכמו כן בתי ספר להכשרה מקצועית (בית ספר אבן רושד לחינוך טכנולוגי ובית ספר מפתן אל-מוסתקבל), בית ספר ל[[חינוך מיוחד]], בית ספר אל-שרוק לליקוי למידה בית ספר לחקלאות ובית ספר למחוננים ומצטיינים. בנוסף קיימים מרכזים רבים להשכלה ומרכזי חוגים ונוער, וכן סניף של [[האוניברסיטה הפתוחה]] שנפתח בטמרה לאחר הישגים מדעיים שהושגו על ידי תלמידים מהעיר. כמו כן, מרכז השייח זכי דיאב מממן את רוב הפעילות התרבותית בעיר, כגון כנסים, סמינרים ספרותיים, פיוטיים, כלכליים, פוליטיים, מדעיים וטכניים, והוקם תיאטרון לצעיר ומבוגר שהשיג הצלחות כמו קורסים שהוקמו כדי ללמד אומנויות וקורסים לשפות זרות ופעילויות אחרות, וכולל מרכז לתלמידים מחוננים לתלמידי העיר ותלמידים מערים וכפרים סמוכים: [[כאבול]], [[כפר יאסיף]], [[שיח' דנון]] ועכו. הוקמה גלריה לאומנות והפכה לאחת מהגלריות החשובות במגזר הערבי, וקיימות מסעדות שמושכות תיירים רבים.

==ספורט==
בעיר פועלת [[קבוצת כדורגל]] בשם "[[מכבי טמרה|מכבי עירוני טמרה]]", המשחקת ב[[ליגה א' (כדורגל)|ליגה א']] ושיחקה בעבר ב[[הליגה הארצית בכדורגל|ליגה השנייה]]. בעבר פעלה ביישוב קבוצת הכדורגל הפועל בני טמרה, אך התפרקה בסביבות שנת 2010 וחזרה שוב בעונת 2013/2014 תחת שם "מועדון כדורגל צעירי טמרה" .

עם סיום עונת 2017/2018 הקימו כמה אוהדים ושחקני בית את קבוצת הכדורגל "אלאהלי טמרה" במטרה שתהיה קבוצת האם לשחקני הבית של היישוב.{{הערה|{{Cite news|url=http://swtak.co.il/full.php?id=2612|title=طمرة : اجتماع مؤيدي الفريق الجديد لكرة القدم|newspaper=طمرة : اجتماع مؤيدي الفريق الجديد لكرة القدم|access-date=2018-08-19|archive-date=2018-08-09|archive-url=https://web.archive.org/web/20180809122929/http://swtak.co.il/full.php?id=2612|url-status=dead}}}}

==לקריאה נוספת==
* בני גשור, "[https://www.ybz.org.il/?CategoryID=179&ArticleID=8223#.YSysq4gzaUl הקרבות באזור מעאר-שעב במלחמת העצמאות]", [[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]] 178, 2021, עמ' 127–150.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Tamra|שם ויקישיתוף=טמרה}}
* {{בוט יישובים/8900|פרופיל}}
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=ogjb-fBYfJk&feature=em-uploademail חנוכת כביש לכפר תמרה], [[יומני כרמל]] אוקטובר 1953 (התחלה 0:49)
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007484852205171|טמרה (ישראל)}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{מחוז הצפון}}

{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:טמרה|*]]
[[קטגוריה:ישראל: ערים לא-יהודיות]]
[[קטגוריה:יישובים ערביים בישראל]]
[[קטגוריה:הגליל התחתון: יישובים]]
[[קטגוריה:ערים במחוז הצפון]]