טמרה

טמרה
Tamra COA.png
כיכר בכניסה לטמרה
כיכר בכניסה לטמרה
שם בערבית طمرة
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה סוהיל דיאב
גובה ממוצע[1] ‎95 מטר
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2022 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 35,814 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 62
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.4% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 1,222 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 160
תחום שיפוט[2] 29,320 דונם
    - דירוג ארצי 66
32°51′14″N 35°11′28″E / 32.8539466769494°N 35.1911957158309°E / 32.8539466769494; 35.1911957158309
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
3 מתוך 10
    - דירוג ארצי 207
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.3718
    - דירוג ארצי 205
לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 99.8%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0.2%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 9.0%
גילאי 5 - 9 9.0%
גילאי 10 - 14 9.9%
גילאי 15 - 19 10.3%
גילאי 20 - 29 17.8%
גילאי 30 - 44 19.1%
גילאי 45 - 59 15.8%
גילאי 60 - 64 3.3%
גילאי 65 ומעלה 5.7%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 21
–  יסודיים 12
–  על-יסודיים 14
תלמידים 8,279
 –  יסודי 4,042
 –  על-יסודי 4,237
מספר כיתות 352
ממוצע תלמידים לכיתה 25.8
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תש"ף (2019-‏2020)
פרופיל טמרה נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס
אתר הבית (בערבית)

טַמְרָה (נכתב גם: תמרה, בערבית: طمرة) היא עיר במחוז הצפון בישראל. העיר שוכנת בגליל התחתון כ-5 קילומטרים צפונית לשפרעם וכ-20 קילומטרים דרומית-מזרחית לעכו. היא הוכרזה כעיר בשנת 1996. העיר מונה 35,331 תושבים, נכון לשנת 2021.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת המנדט הכפר השתייך לנפת עכו. במפקד האוכלוסין של 1922 נמנו בטמרה 1,111 תושבים, כולם מוסלמים. במפקד של 1931 נמנו 1,258 תושבים, כולם מוסלמים, ב-282 בתים.

על פי סקר הכפרים משנת 1945 נאמדה אוכלוסיית טמרה ב-1,830 תושבים, כולם מוסלמים, והשטח בבעלות הכפר היה 30,559 דונם טורקי.[4]

לפי החלטת החלוקה, טמרה הייתה אמורה לשכון במדינה הערבית, אולם היישוב נכנע לכוחות צה"ל, ללא קרב, מעט לאחר סופו של מבצע דקל, במהלך מלחמת העצמאות. בשנים הראשונות לאחר קום המדינה גדלה אוכלוסיית היישוב במהירות עקב תנועת פליטים מכפרים סמוכים שנעזבו או נכבשו כגון אל-בירווה, א-דאמון וא-רוויס. בשנת 1956 הוכרז היישוב כמועצה מקומית. חלק מן השטחים החקלאיים של היישוב הופקעו לטובת יישובים יהודיים סמוכים כמו מצפה אבי"ב.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2022 (אומדן), מתגוררים בטמרה 35,814 תושבים (מקום 62 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.4%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ף (2019-‏2020) היה 61.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 5,468 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[5]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר פועלות מספר חברות כגון: "מחלבות הגליל" (בשמה המלא "מחלבת הגליל- אבו רומי טמרה בע"מ"), חברה המייצרת חלב, לבנה וגבינות נוספות),מטה בתי-בד אבו רומי מהראשונים והגדולים בארץ המשרת את רוב הקיבוצים בצפון, גז עבדו טמרה, תחנת מילוי גז טמרה, ופרי וירק טמרה. מפעל סלטי אלעותמאני טמרה..וגם חברת סופיאן דיאב בע״מ לייצור דלתות

חינוך ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטמרה יש 9 בתי ספר יסודיים, 5 חטיבות ביניים ו-4 בתי ספר תיכוניים, וכמו כן בתי ספר להכשרה מקצועית (בית ספר אבן רושד לחינוך טכנולוגי ובית ספר מפתן אל-מוסתקבל), בית ספר לחינוך מיוחד, בית ספר אל-שרוק לליקוי למידה בית ספר לחקלאות ובית ספר למחוננים ומצטיינים. בנוסף קיימים מרכזים רבים להשכלה ומרכזי חוגים ונוער, וכן סניף של האוניברסיטה הפתוחה שנפתח בטמרה לאחר הישגים מדעיים שהושגו על ידי תלמידים מהעיר. כמו כן, מרכז השייח זכי דיאב מממן את רוב הפעילות התרבותית בעיר, כגון כנסים, סמינרים ספרותיים, פיוטיים, כלכליים, פוליטיים, מדעיים וטכניים, והוקם תיאטרון לצעיר ומבוגר שהשיג הצלחות כמו קורסים שהוקמו כדי ללמד אומנויות וקורסים לשפות זרות ופעילויות אחרות, וכולל מרכז לתלמידים מחוננים לתלמידי העיר ותלמידים מערים וכפרים סמוכים: כאבול, כפר יאסיף, שיח' דנון ועכו. הוקמה גלריה לאומנות והפכה לאחת מהגלריות החשובות במגזר הערבי, וקיימות מסעדות שמושכות תיירים רבים.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר פועלת קבוצת כדורגל בשם "מכבי עירוני טמרה", המשחקת בליגה א' ושיחקה בעבר בליגה השנייה. בעבר פעלה ביישוב קבוצת הכדורגל הפועל בני טמרה, אך התפרקה בסביבות שנת 2010 וחזרה שוב בעונת 2013/2014 תחת שם "מועדון כדורגל צעירי טמרה" .

עם סיום עונת 2017/2018 הקימו כמה אוהדים ושחקני בית את קבוצת הכדורגל "אלאהלי טמרה" במטרה שתהיה קבוצת האם לשחקני הבית של היישוב.[6]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני גשור, "הקרבות באזור מעאר-שעב במלחמת העצמאות", קתדרה 178, עמ' 127–150.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2022 (אומדן); בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
  2. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2020
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  5. ^ פרופיל טמרה באתר הלמ"ס
  6. ^ "طمرة : اجتماع مؤيدي الفريق الجديد لكرة القدم". طمرة : اجتماع مؤيدي الفريق الجديد لكرة القدم. אורכב מ-המקור ב-2018-08-09. נבדק ב-2018-08-19.