הצגת המקור של הדף "טרפדת V1"

{{אונייה
| הוזמנה = [[1911]]
| הושקה = [[11 בספטמבר]] [[1911]]
| הוכנסה לשירות = [[12 בינואר]] [[1912]]
| הוצאה משירות = [[27 במרץ]] [[1929]]
| גורלה = נפגעה ונגרטה
| הדחק = 697 טון
| אורך = 71.1 מטר
| רוחב = 7.6 מטר
| שוקע = 3.11 מטר
| מהירות = 32 [[קשר (יחידת מידה)|קשרים]]
| צוות = 74
| טווח שיוט = 2,200 ק"מ
| הנעה = 4 דוודי קיטור, 17,000 כוחות סוס
| צורת הנעה = 2 [[טורבינת קיטור|טורבינות קיטור]]
| חימוש = 2 תותחי 88 מ"מ (3.5 אינץ') {{ש}} 4 צינורות טורפדו 500 מ"מ (20 אינץ') {{ש}} 18 מוקשים
}}
'''SMS V1''' הייתה סירת טורפדו מסדרת V1 של [[הצי הקיסרי הגרמני]]. הספינה נבנתה על ידי AG Vulcan, והושלמה בשנת [[1912]]. היא שירתה ב[[מלחמת העולם הראשונה]] עם [[צי הים הפתוח]] הגרמני, והשתתפה ב[[קרב מפרץ הלגולנד]] ב-[[1914]] וב[[קרב יוטלנד]] ב-[[1916]]. היא נשמרה על ידי הצי הגרמני שלאחר המלחמה, נפגעה ב-[[1929]] ונגרטה.

== בנייה ותכנון ==
בשנת [[1911]], [[הצי הקיסרי הגרמני]] הזמין 12 ספינות טורפדו כחלק מתוכנית בניית הספינות שלו לאותה שנה, כאשר שש הוזמנו מ־AG Vulcan ושש מ-Germaniawerft. ספינות הטורפדו משנת 1911 היו קטנות יותר מאלו שהוזמנו בשנים הקודמות על מנת שיהיו ניתנות לתמרון וכך לפעול טוב יותר עם הצי, מה שהביא להפעלה מחדש של המספור של ספינות הטורפדו. הירידה בגודל הביאה לכך שכושר הים של הספינות הושפע לרעה.
[[קובץ:SMS_V_2.jpg|ימין|ממוזער|ספינת האחות V2]]
''V1'' [[טקס השקת אונייה|הושקה]] במספנת AG Vulcan ב[[שצ'צ'ין|שטטין]] ב-[[11 בספטמבר]] 1911 ונכנסה לשירות ב-[[12 בינואר]] [[1912]].

V4 הייתה באורך כולל של 71.1 מטרים (233 רגל 3 אינץ') ו-70.2 מטרים (230 רגל 4 אינץ') בקו המים, עם רוחב של 7.6 מטרים (24 רגל 11 אינץ') ו[[שוקע]] של 3.11 מטרים (10 רגל 2 אינץ'). [[הדחק (כלי שיט)|הדחק]] האונייה היה 569 טונות (560 טונות ארוכות) בתפוסה סטנדרטית ו-697 טונות (686 טונות ארוכות) במעמס מלא. שלושה דוודי צינור מים המופעלים על ידי פחם ודוד צינור מים אחד המופעל על ידי נפט הזינו קיטור לשתי [[טורבינת קיטור|טורבינות קיטור]] עם הנעה ישירה בדירוג של 17,000 [[כוחות סוס]] (13,000 [[קילוואט]]), והעניקו לה מהירות של 32 [[קשר (יחידת מידה)|קשרים]] (59 [[קמ"ש]]). 107 טונות (105 טונות ארוכות) של [[פחם]] ו-78 טונות (77 טונות ארוכות) של [[נפט]] נישאו בספינה, מה שהעניק לה טווח של 1,190 [[מיל ימי|מיילים ימיים]] (2,200 [[ק"מ]]) במהירות של 17 קשרים (31 קמ"ש) או 490 מיילים ימיים (910 ק"מ) במהירות של 29 קשרים (54 קמ"ש).

החימוש כלל שני תותחים ימיים 8.8 ס"מ (3.5 אינץ') SK L/30 בצריחים בודדים מלפנים ומאחור, יחד עם ארבעה צינורות טורפדו בקוטר 50 ס"מ (19.7 אינץ') עם טורפדו לטעינה חוזרת שנישא. ניתן היה לשאת עד 18 [[מוקש ימי|מוקשים]]. בשנת [[1916]] הוחלפו תותחי ה-L/30 בתותחי 8.8 ס"מ חזקים יותר SK L/45. בשנת [[1921]] היא חומשה בשני תותחי 10.5 ס"מ SK L/45 ושני צינורות טורפדו בקוטר 50 ס"מ, והותקנו דוודים חדשים, בעוד שהמצודה שלה הורחבה לאחור, ובכך ביטלה את סיפון הבאר החשוף לפני גשר הספינה. בספינה היו 74 קצינים ומלחים.

== היסטוריית שירות ==
במאי [[1913]] הייתה V1 מנהיגת מחצית השייטת ה-9, שייטת סירות הטורפדו החמישית. ב-[[28 באוגוסט]] [[1914]], כוח בריטי של משחתות וסיירות שנתמכו בסיירות מערכה ביצע גיחה לתוך [[מפרץ הלגולנד]] במטרה לארוב לסירות טורפדו גרמניות בסיור, מה שהביא ל[[קרב מפרץ הלגולנד]]. שייטת סירת הטורפדו החמישית, כולל V1, נשלחו מ[[הלגולנד]] כדי לחקור תצפיות של צוללות בריטיות (שנפרסו כפיתיון כדי להוציא ספינות גרמניות), ונתקלו בכמה משחתות בריטיות. לאחר מכן הסתובבה השייטת כדי לנסות להימלט מהמלכודת, אך V1 וסירת הטורפדו S13 לא הצליחו לנוע במהירות מלאה ופיגרו מאחורי שאר השייטת. V1 נפגעה פעמיים מפגז בריטי, אשר הרג איש צוות אחד ופצע שניים, לפני הגעת הסיירת הגרמנית [[SMS שטטין|שטטין]] שאפשרה לשייטת החמישית להימלט. עם זאת, הוטבעו שלוש סיירות קלות גרמניות ([[SMS אריאדנה|אריאדנה]], [[SMS קלן (1909)|"קלן"]] ו[[מיינץ (סיירת, 1909)|"מיינץ"]] וסירת טורפדו אחת של המסך החיצוני הגרמני (V187)

ב-[[23 בינואר]] [[1915]], כוח גרמני של סיירות מערכה וסיירות קלות, בליווי סירות טורפדו, ובפיקודו של אדמירל [[פרנץ פון היפר]], ביצע גיחה לתקוף סירות דיג בריטיות ב[[שרטון דוגר]]. V1, שהייתה חלק ממחצית שייטת הטורפדו ה-9, שייטת סירות הטורפדו החמישית, הייתה חלק מהליווי של הכוח של היפר. המודיעין הימי הבריטי הוזהר מפני הפשיטה באמצעות הודעות רדיו שפוענחו על ידי [[חדר 40]], ושלח את כוח סיירות המערכה מרוזית', בפיקודו של אדמירל [[דייוויד ביטי|ביטי]] על סיפון [[אה"מ לאיון (1910)|לאיון]] וכוח הארוויץ' של סיירות ומשחתות קלות, כדי ליירט את הכוח הגרמני. הכוחות הבריטיים והגרמנים נפגשו בבוקר [[24 בינואר]] ב[[קרב שרטון דוגר (1915)|קרב שרטון דוגר]]. כשראה את הבריטים, הורה היפר לספינותיו לסגת לדרום מזרח כדי להימלט מהבריטים, שיצאו למרדף. הסיירת המשוריינת [[בליכר (סיירת, 1908)|בליכר]] הושבתה על ידי פגזים בריטיים וטבעה, אך שאר הכוח הגרמני נמלט, כאשר סיירת המערכה הגרמנית [[זיידליץ (סיירת מערכה, 1912)|זיידליץ]] וסיירת המערכה הבריטית לאיון ניזוקו קשות.

ב-[[8 בספטמבר]] [[1915]], V1 הייתה מעורבת בהתנגשות עם סירת הטורפדו G12 שטבעה לאחר התפוצצות טורפדו. 35 מהצוות של V1 נהרגו עם 14 פצועים נוספים, בעוד 47 נהרגו על סיפון G12. ב[[קרב יוטלנד]] ב-[[31 במאי]] עד [[1 ביוני]] [[1916]], V1 היה חלק ממחצית שייטת הטורפדו ה-9, שייטת סירות הטורפדו החמישית, שפעלה לתמיכה בצי הקרב הגרמני הראשי. במהלך הלילה, נורתה V1 יחד עם V3 ו-G11 על ידי סיירת גרמנית, אך הן נמלטו ללא פגע.

V1 שרדה את המלחמה, והייתה אחת מהמשחתות הספורות שה[[רייכסמרינה]] הורשה לשמור על פי [[חוזה ורסאי]]. עד [[1923]], V1 הייתה מסופחת לתחנת הים הצפוני. בין השנים [[1926]] ו-[[1929]], הרייכסמרינה קיבל אספקה של שתים עשרה ספינות טורפדו מסוג 23 וסוג 24, שהחליפו את המשחתות הישנות וסירות הטורפדו במצב הגרוע ביותר. היא נפגעה ב-[[27 במרץ]] 1929 ונגרטה ב[[וילהלמסהאפן|ווילהלמסהאפן]].

{{מיון רגיל:V1, SMS}}
[[קטגוריה:אוניות מלחמה גרמניות במלחמת העולם הראשונה]]