יאן פיט

יאן פיט
Jan Fyt
	לא ידוע
לידה	15 במרץ 1611; אנטוורפן, ארצות השפלה הספרדיות
פטירה	11 בספטמבר 1661 (בגיל 50); אנטוורפן, ארצות השפלה הספרדיות
זרם באמנות	ציורי בארוק פלמיים
יצירות ידועות	Still Life with Dead Birds, Cage and Net, Still life with dead game birds, Eagles on Rocks

יאן פיט (או פיכט) (בהולנדית: Jan Fyt; ‏15 במרץ 1611 – 1 בספטמבר 1661) היה צייר ותחריטן של הבארוק הפלמי. הוא היה אחד המובילים במאה ה-17 ונודע בציורים המעודנים שלו של בעלי החיים וסצינות הצייד המורכבות שלו.^[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאן פיט נולד באנטוורפן כבנו של סוחר עשיר.^[2] הוא הוטבל ב־15 במרץ 1611.[3] בשנת 1621 הוא נרשם בגילדת לוקאס הקדוש באנטוורפן, כחניך של יאן ואן דן ברגה, צייר הולנדי שהתאמן אצל גולציוס בהארלם ובהמשך עם רובנס באנטוורפן. [4] לאחר מכן, סביר להניח שפיט סיים את הכשרתו עם צייר החיות המוביל באנטוורפן פרנס סניידרס משנת 1629 עד 1631. הוא הפך לחבר בגילדת אנטוורפן בשנת 1630.^[3]

לאחר שיצא לדרום אירופה בשנת 1633, פיט עצר לזמן מה בפריז. בשנה שלאחר מכן נסע לאיטליה. הוא עבד בוונציה אצל משפחות סגרדו וקונטריני. במהלך שהותו באיטליה הוא ככל הנראה ביקר בנאפולי, פירנצה וגנואה.[1] הוא התגורר ברומא בשנת 1635. כאן הצטרף לבנטפוכלס, אגודה של אמנים הולנדים ופלמיים שעבדו ברומא. היה נהוג שהבנטפוכלס נתנו כינוי נוסף לאמן. על פי הדיווחים, לפיט ניתן כינוי השם 'גאודווינק' ('חוח שוורים').^[3] היסטוריון האמנות האיטלקי פלגרינו אנטוניו אורלנדי הצהיר בספר Abecedario pittorico משנת 1704 כי פיט בילה גם בספרד ובלונדון.^[4]

עד שנת 1641 פיט נרשם באנטוורפן, שם הוא נשאר פעיל למשך שארית חייו מלבד נסיעה קצרה לרפובליקה ההולנדית, שלפי ההערכה הוא עשה באותה שנה. פיט ניהל סדנא מצליחה באנטוורפן שהפיקה עותקים רבים של יצירותיו. הוא הפך לאדם עשיר ושמר על רשת קשרים עם פטרונים וסוחרי אמנות.^[1] לעיתים קרובות הוא הוזכר במסמכים משפטיים באנטוורפן ביחס לסכסוכים ותביעות משפטיות על כסף, עם ציירים אחרים ובני משפחתו.^[4]

פיט הצטרף לגילדת הרומאים בשנת 1650. גילדת הרומאים הייתה אגודה של אמנים בולטים שפעלה באנטוורפן מהמאה ה-16 עד ה-18. התנאי לחברות הייתה שהייה ברומא. בשנת 1652 בחרה הגילדה ביאן פיט כדיקן.^[1]

פיט התחתן עם פרנסואז ואן דה סנדה ב־22 במרץ 1654 ולזוג נולדו ארבעה ילדים. הוא נפטר באנטוורפן ב־11 בספטמבר 1661.

תלמידיו של פיט כללו את פיטר בואל וג'אקס ואן דה קרקהובה.^[3] הסגנון של פיטר בואל נותר קרוב מאוד לזה של פיט.^[1]

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיט היה מומחה לטבע דומם רב-תכליתי. אף על פי שהיה ידוע יותר בזכות תמונות הצייד והחי שלו, הוא צייר גם יצירות טבע דוממות יפות עם פרחים ופירות. הוא היה מאוד פורה וסביר כי ייצר כ -280 ציורים, רבים מהם חתומים ומתוארכים. עבודותיו היו מבוקשות על ידי אספני אמנות חשובים בימיו ונמצאים כעת באוספים של מוזיאונים בינלאומיים מובילים רבים.^[4]

טבע דומם של פיט הם בדרך כלל מעודנים יותר מאלו של פרנס סניידרס, שכן הוא התייחס בעיקר לטעמם של קהל לקוחות אריסטוקרטי. לוח הצבעים שלו הושפע ככל הנראה מחשיפתו לאמנות איטלקית והיה בולט יותר מזה של סניידרס. עבודותיו מראות תנועה ואסימטריה גבוהים יותר.^[1] משיכות המכחול התזזיתיות של פיט, וסגנון ההרכב החופשי והבארוקי יותר שלו נבדל גם מאלה של סניידרס.^[5] פיט היה מיומן במיוחד ביצירתם העדינה של המרקמים השונים של הפרווה של בעלי החיים אותם תיאר.^[6]

תמונות צייד[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיט חידש את ז'אנר הציד בכך שהעביר את הסצנה בה הוצגה החיה הניצודה מתוך חלל מקורה, אל הנוף הפתוח.^[7]

הוא היה האמן הראשון שתיאר חיות ניצודות, כנושא שלא מוצג בבית או במטבח. הוא לא הציב פירות וירקות בקטעי הצייד שלו אלא כלבים המהווים חלק מזירת הציד בנוף חיצוני. מכיוון שהצייד כבר לא הוצג כמזון אלא כהישג, התייחסו לעבודות אלה כאל פרסים. גישה חדשה זו להצגת הצייד גרמה לפיט לכלול ציוד של צייד וכלים בתוך יצירות אלה.^[8] כלבים ממלאים תפקיד חשוב ביצירותיו ויחד עם ציוד הצייד הם מצביעים על קרבתו של האמן לאירוע. פיט כלל מדי פעם דיוקנאות של אנשים ומשפחות בקטעי הצייד האלה.^[2] בעוד שצייד היה באותה עת בילוי השמור לאצולה, האליטה האורבנית האמידה הייתה להוטה לרכוש תמונות צייד של פיט כדי לקשט את בתיהם בסמלים של אורח חיים המתאים רק לאריסטוקרטים.^[9]

כמה מקטעי הצייד שלו מציגים את הסצנה כאילו נראית מבעד לעיני בעל חיים שחווה את הזירה. אימוץ נקודת המבט של בעלי החיים התפרשה כהשתקפותו של פיט ברעיונות פילוסופיים ומדעיים חדשים על ההבדלים והדמיון בין התודעה של בעלי החיים לאדם שפותחו באירופה של המאה ה-17.^[10]

קטעי הצייד החדשניים של פיט השפיעו על אמנים העוסקים בז'אנר בצרפת וברפובליקה ההולנדית.^[2]

שיתופי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמנהג באותה עת באנטוורפן, פיט שיתף פעולה באופן קבוע עם ציירים אחרים שהתמחו בתחומים אחרים כמו דמיות, נוף או ציור אדריכלי. לפיכך, הוא הסתמך על ציירי דמויות כמו קורנליס שוט, תומאס וילבוארטס בוסצ'רט ואולי לעיתים על ג'ייקוב ג'ורדנס ועל ציירי דמות ואדריכלות כמו ארסמוס קוולינוס השני.^[1]

רישומים ותחריטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאן פיט ייצר רישומים רבים של בעלי חיים המבוססים בדרך כלל על מחקרים מהטבע. הארמיטאז' מכיל אוסף רישומי גואש גדול של צייד. האוסף עשיר בצבע ובוצע בקפידה ונועד ככל הנראה כדוגמאות לציירים.^[11]

פיט היה תחריטן מיומן וייצר סדרה של תחריטים המתארים בעיקר בעלי חיים וכלבים. אלה פורסמו בחייו בשתי מערכות המכונות בהתאמה "סט הכלבים ובעלי החיים". קבוצת שמונה הדפסים של סדרת הכלבים פורסמה בשנת 1642. לוח השער מציגה שני כלבי צייד מול הדום עם הקדשה לדון קרלו גואסקו הספרדי, שהיה פטרון הפרסום. הלוחות האחרים מראים כלבים באמצע פעילויות ומצבים שונים.^[12]

הקבוצה השנייה של הדפסי בעלי החיים תיארה שמונה קרבות עזים עם שור, סוס, כלב, פרה, עגלה ליד עץ ושני שועלים.^[13]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Keyes, G. 'Salerooms Discoveries: Still Life Drawings by Fyt and Snyders', The Burlington Magazine 119 (1977), p. 310-312
Martin, Gregory, The Flemish School, 1600–1900, National Gallery Catalogues, 1970, National Gallery, London,

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא יאן פיט בוויקישיתוף

יאן פיט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Matthias Depoorter, Joannes Fijt Archived 2 August 2015 at the Wayback Machine at Barok in Vlaanderen
^ ¹ ² ³ Liechtenstein, the Princely Collections, Metropolitan Museum of Art, 1985, p. 295-296
^ ¹ ² ³ Joannes Fijt at the Netherlands Institute for Art History (in Dutch)
^ ¹ ² ³ Jan Fyt at the Thyssen-Bornemisza Museum
^ Jan Fyt, The spoils of the chase being guarded by a dog, a landscape beyond at Sotheby's
^ Jan Fyt, Hunting dogs and wild rabbits at the Liechtenstein Museum
^ The Collector's Cabinet: Flemish Paintings from New England Private Collections, Univ of Massachusetts Press, 1983, pp. 54–55
^ Linda Kalof, Looking at Animals in Human History, London, UK: Reaktion Books, p. 105
^ Jan Fyt, Still Life with a Red Curtain at the Norton Museum of Art
^ Sarah R. Cohen, Life and Death in the Northern European Game Piece, in Early Modern Zoology, vol. 7, no. 1, 2007, pp. 603–640
^ Jan Fyt, Fox Hunt at the Hermitage
^ The Set of the Dogs at the British Museum
^ Jan Fyt (1611-1661), The Set of Animals (set of 8)]

[:0-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Matthias Depoorter, Joannes Fijt Archived 2 August 2015 at the Wayback Machine at Barok in Vlaanderen

[:1-2] ¹ ² ³ Liechtenstein, the Princely Collections, Metropolitan Museum of Art, 1985, p. 295-296

[:2-3] ¹ ² ³ Joannes Fijt at the Netherlands Institute for Art History (in Dutch)

[:3-4] ¹ ² ³ Jan Fyt at the Thyssen-Bornemisza Museum

[5] Jan Fyt, The spoils of the chase being guarded by a dog, a landscape beyond at Sotheby's

[6] Jan Fyt, Hunting dogs and wild rabbits at the Liechtenstein Museum

[7] The Collector's Cabinet: Flemish Paintings from New England Private Collections, Univ of Massachusetts Press, 1983, pp. 54–55

[8] Linda Kalof, Looking at Animals in Human History, London, UK: Reaktion Books, p. 105

[9] Jan Fyt, Still Life with a Red Curtain at the Norton Museum of Art

[10] Sarah R. Cohen, Life and Death in the Northern European Game Piece, in Early Modern Zoology, vol. 7, no. 1, 2007, pp. 603–640

[11] Jan Fyt, Fox Hunt at the Hermitage

[12] The Set of the Dogs at the British Museum

[13] Jan Fyt (1611-1661), The Set of Animals (set of 8)]

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]