הצגת המקור של הדף "יהודי איראן (סרט)"

{{סרט
| תמונה = Jews-of-iran-docu-banner1.jpg
}}
'''יהודי איראן''' הוא [[סרט דוקומנטרי]] מ-[[2005]] מאת ה[[קולנוע]]ן ה[[איראנים|איראני]]-[[הולנדים|הולנדי]] רמין פרחאני. הסרט חוקר את חיי י[[יהדות איראן|הודי פרס]] שחיים בתוך החברה האסלאמית הדומיננטית באיראן. למרות ה[[אפליה]] שהם נתקלים בה, הם בוחרים להישאר באיראן ולא לעזוב את הארץ.

הסרט היה הראשון מסוגו שסיקר את הנושא, והוא תיעד גם את הקשרים בין מוסלמים ליהודים וגם את ה[[סטריאוטיפ]]ים והדעות הקדומות כלפי המיעוט היהודי. פרחאני מצהיר כי הסרט נוצר "כדי לעזור למערבים לתקן את תדמית המזרח התיכון" ולאפשר להם "להבחין בדקויות ובנורמות" השונות בתוך התרבות.

== רקע ==
אף על פי שיהודים חיו באיראן כבר 2,700 שנה, [[המהפכה האיראנית]] ב־[[1979]] גרמה לרוב היהודים לעזוב את המדינה. באיראן המודרנית, ה[[אנטישמיות]] המשתוללת ממשיכה לאיים על האזרחים הנותרים.

== תקציר ==
בסרט מתנגנת ברקע מוזיקה מזרח תיכונית, הוא מציע צילומים של ארכיטקטורה בת מאה כאשר הסרט התיעודי מטייל ב[[טהראן]], [[אספהאן]] ו[[שיראז]].

מגוון רחב של [[איראנים]]־[[יהודים]] מתראיינים: מאישה זקנה בבית חולים ועד סטודנטית למדעי המחשב. כמו כן מתראיינים סטודנטים מוסלמים; הם מסבירים שאין להם חברים יהודים בגלל הפוליטיקה [[ישראל|הישראלית]] או כיוון שיהודים "לא מתערבבים" עם מוסלמים איראנים.

הסרט מציג גם דוגמאות לסובלנות דתית, כמו הסיפור של שתי נשים, אחת יהודייה והשנייה מוסלמית, שהפכו לחברות קרובות מימי הלימודים בקולג'. חברותן המשיכה לגדול גם לאחר הלימודים, וגם בני משפחותיהן התיידדו זה עם זה. סיפורן מדגים את האפשרות למצוא קשרים אנושיים חמים ואמיתיים מעבר לחלוקות דתיות ותרבותיות, ומציע תקווה להבנה ושלום בין קהילות שונות.

ב[[איספהאן]], האמן היהודי סולימאן ששון מסביר כיצד עבודתו מושפעת מאוד מ[[אמנות פרסית]] ומ[[אדריכלות אסלאמית]]. מצביע על ציוריו, הוא מסביר כיצד הוא משלב באופן טבעי [[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיבים]] [[דת]]יים, כמו [[עשרת הדיברות]] ותפילת [[דוד]], עם סגנון אמנות פרסי מסורתי.

לבסוף, פרחאני מבקר בשיראז, בה הואשמו 13 יהודים ב[[ריגול]]. הראיות נגדם הן נסיבתיות ובנויות על הודאות סחוטות, מה שמוביל לאמונה שההאשמות הראשוניות נרקמו. אף על פי כן, הם עומדים בפני [[עונש מוות|עונשי מוות]], ומקבלים עונשי מאסר של 2–9 שנים.
[[קובץ:2005_1223_iran_faith_600.jpg|ממוזער| יהודי איראני מתפלל בבית כנסת בשיראז, איראן.]]

== תגובות ==
בתגובה לסרט, רמין פרחאני דיבר על התגובות הרגשיות של יהודים ואיראנים בגולה, אומר כי הם "קיבלו יותר תחושה עם מה שאנחנו מראים בסרט". הוא מתאר תגובות של עיניים רטובות ורגשות נוסטלגיים לגבי אבדן השורשים, מה שמדגים את ההד הרגשי העמוק שהסרט הצליח ליצור.<ref name="Jandaghianinterview">{{Cite web|last=Jandaghian|first=Shohreh|year=2006|title=First Documentary Film about Persian-Jews in Iran|url=http://www.cinemawithoutborders.com/news/127/ARTICLE/1100/2006-10-18.html|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20101213031659/http://cinemawithoutborders.com/news/127/ARTICLE/1100/2006-10-18.html|archive-date=2010-12-13|access-date=July 23, 2007|publisher=Digital Journal Online}}</ref>

חריף מהאגודה של יהודים מהמזרח התיכון וצפון אפריקה הצביע על הערך המוסף של הסרט בכך שהוא מספק "הצצה נדירה לחייהם של כמה מ-25,000 היהודים שעדיין נמצאים באיראן" ומציע "תובנה יוצאת דופן לגבי האפליה הרשמית ממנה סבלו יהודים תחת המשטר האסלאמי". דבריו אלו מצביעים על כך שהסרט לא רק מעורר רגשות אלא גם מספק פרספקטיבה חשובה על המציאות הקשה שחווים יהודים באיראן תחת מגבלות דתיות ואפליה.<ref name="Harif">{{Cite web|year=2005|title=Jews of Iran|url=http://www.harif.org/iran.html|access-date=July 23, 2007|publisher=Harif, Association of Jews from the Middle East and North Africa}}</ref>

== ראו גם ==
* [[יהדות איראן]]
* [[עלילת הדם בשיראז]]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:יהדות איראן ופרס]]
[[קטגוריה:סרטי 2005]]