הצגת המקור של הדף "יום הכיפורים"

{{פירוש נוסף|נוכחי=אחד הימים המקודשים בלוח השנה העברי|אחר=סרט על מלחמת יום הכיפורים|ראו=[[כיפור (סרט)|כיפור]]}}
{{חג
| שם = יוֹם הַכִּפּוּרִים
| סוג מועד = מועד
| תמונה = Maurycy Gottlieb - Jews Praying in the Synagogue on Yom Kippur.jpg
| כיתוב = [[יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים]] ([[1878]]), [[ציור]] של [[מאוריצי גוטליב]]
| סיבה = ציווי מקראי{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|כו|לב}}}}
| סמלים = [[צום]], בגדים [[לבן|לבנים]], מחילה
| מתקשר = [[ראש השנה]], [[הושענא רבה]] ו[[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]]
| תאריך התחלה = [[י' בתשרי]] {{תאריכים}}
}}
'''יוֹם הַכִּפּוּרִים''' (מכוּנה גם '''יוֹם כִּיפּוּר''' או בקצרה '''כִּיפּוּר''') הוא אחד מ[[מועדי ישראל]] אשר חל ב[[י' בתשרי|עשרה]] ב[[תשרי]], ועל פי הדת היהודית ביום זה העוונות מתכפרים דרך טקסים שונים של תפילה, בקשת סליחה וכפרה.

[[הלכה|הלכתית]] הוא חמור יותר מ[[יום טוב]] אך פחות מ[[שבת]], אך בשל סגולתו למחילת עוונות, המצוות, האיסורים, והמנהגים הרבים הקשורים בו, הוא נחשב ל[[קודש וחול ביהדות|קדוש]] במיוחד. בתורה מכונה יום הכיפורים "שבת שבתון" ו"מקרא קודש", והוא נקבע כמועדו של האירוע המרכזי ב[[שנת היובל|שנות יובל]].

בעבר היה ל[[יום הכיפורים בבית המקדש|אחד המועדים הבולטים בעבודת המקדש]], ועיקרו היה טקסי טיהור של המקדש ו[[וידוי (יהדות)|וידוי]] של [[הכהן הגדול]] על חטאי העם. על פי [[חז"ל]], ביום הכיפורים ירד משה מההר עם [[לוחות הברית]] השניים ונסלח [[חטא העגל]] לעם ישראל,{{הערה|{{בבלי|תענית|ל|ב}}.}} ולכן הוא נחשב בעבר ליום שמח ואף מוזכר ב[[משנה]], יחד עם [[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]], כשני הימים הטובים ביותר של עם ישראל.{{הערה|{{משנה|תענית|ד|ח}}.}}

כיום עומדות במוקדו ה[[תשובה (יהדות)|תשובה]] וה[[סליחה]]. על פי הציווי בתורה נדרש להתענות בו עינוי הנפש, ו[[חז"ל]] פרשו זאת כ[[חמשת העינויים|חמישה עינויים]]: הימנעות מ[[אכילה]] ו[[שתייה]], סיכה (סיכת הגוף בשמן), [[רחיצה]], נעילת הסנדל (נעילת נעל עור) ו[[תשמיש המיטה]] (קיום יחסי אישות).{{הערה|{{משנה|יומא|ח|א}}}} הנימוק ל[[צום]] ולתענית אינו מפני [[אבלות (יהדות)|אבלות]] או צרה, כב[[תענית ציבור|תעניות ציבור]], אלא בשל קדושתו הרבה של היום. מבין מצוות היהדות, ה[[תענית]], ה[[תפילה (יהדות)|תפילה]] וההימנעות ממלאכה ביום הכיפורים זוכות לאחוזי שמירה מהגבוהים ביותר בקרב היהודים, גם אלה ש[[חילונים|אינם שומרים מצוות]].

== מקור יום הכיפורים ==
===הציווי בתורה===
היום העשירי בחודש תשרי נקרא בלשון המקרא "יום הכיפורים" ומופיע בחומשים [[ויקרא]] ו[[במדבר]] בהקשר של תענית, שביתה ממלאכה וקורבנות שמוקרבים באותו יום:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה '''יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא'''. מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה'. וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה '''כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם''' לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם...|מקור=[[S:ביאור:ויקרא כג#יום הכיפורים|ויקרא כג כו-לב]]}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַ-ה' רֵיחַ נִיחֹחַ פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם...|מקור=[[S:ביאור:במדבר כט#ז|במדבר כט ז-יא]]}}
בנוסף מופיעה בחומש ויקרא העבודה הייחודית ליום הכיפורים, בה ניתנים גורלות על [[שעיר לעזאזל (מצווה)|שני שעירים]], שאחד מוקרב כקורבן והשני נשלח ל[[עזאזל]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת, גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל... וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם, אַחַת בַּשָּׁנָה וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.|מקור=[[S:ביאור:ויקרא טז|ויקרא טז]]}}
התאריך והיום מוזכרים בספר ויקרא כמועד האירוע המרכזי של [[שנת היובל]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ '''בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים''' תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם. וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ.  |מקור={{תנ"ך|ויקרא|כה|ז|יא}}}}

===בספרים החיצוניים===
[[ספר היובלים]] פרק ל"ד מקשר את יום הכיפורים עם חטא [[מכירת יוסף]] על ידי אחיו, שאירע בעשור בחודש השביעי וכפרתו מוטלת על בני ישראל לדורותיהם. פרק ה' מקשר את יום הכיפורים עם [[מעשה בני האלוהים|חטא בני האלוהים]] לפני המבול, אשר מלבד מעשי [[תועבה]] כלל גם את החלפת [[לוח השנה במגילות קומראן|לוח השנה]] ה[[שנה טרופית|שמשי]], לפיו נהגו ה[[איסיים]] ו[[הכהנים בני צדוק]], ב[[הלוח העברי|לוח השנה]] ה[[לוח ירחי-שמשי|ירחי-שמשי]], לפיו נהגו ה[[פרושים]]. [[ילקוט שמעוני]] מקשר את [[עזאזל]] המקראי עם המלאך החוטא המוזכר ב[[ספר חנוך א'#חלק ראשון|ספר העירים]].{{הערה|רחל אליאור, [https://benyehuda.org/read/21547 כיפורים, כפרה, טומאה וטהרה – זיכרון ושכחה, 'באר העבר' ותהום הנשייה]}}

===במחקר===
ישנה מחלוקת לגבי זמן ההתחלה המדויק בו החלו לקיים את מסורת החג.

לפי החוקרים הדוגלים בגרסה המאוחרת ביותר, ראשיתו של יום הכיפורים מאוחרת מימי [[עזרא]] ו[[נחמיה]]{{מקור|סיבה=דרוש מקור להפרדה בין גישה זו מגישת הביניים}}. החוקרים הדוגלים בכך מתבססים על מספר עדויות טקסטואליות, רובן מתוך המקרא עצמו. בין עדויות אלו: התיאור ב[[ספר נחמיה]] של קריאת התורה בפני העם ב[[ראש השנה]],{{הערה|{{תנ"ך|נחמיה|ח|ב}}.}} ו[[ב' בתשרי|למחרת]] הכרזה על מצוות חג ה[[סוכות]]{{הערה|{{תנ"ך|נחמיה|ח|יג}}.}} וקיומו לאחר מכן{{הערה|{{תנ"ך|נחמיה|ח|יז}}.}} ללא אזכור של יום הכיפורים שאמור להיות ביניהם, וקביעת יום לצום ותשובה ב[[כ"ד בתשרי]].{{הערה|{{תנ"ך|נחמיה|ט|א|ב}}.}} הציון ב[[ספר יחזקאל]] של ימי טיהור המקדש בחודש [[ניסן]]{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|מה|יח|כ}}.}} וכן תיאורים מקראיים נוספים.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.osimhistoria.com/osim-tanach/osimtanach_ep73|הכותב=יותם שטיינמן ושחר ענבר|כותרת=בצום - יום הכיפורים|אתר=עושים תנ"ך|מידע נוסף=דקות - 42:00-27:05}}</ref>

החוקרים הדוגלים בקדמותו של יום הכיפורים{{מקור|סיבה=דרוש מקור לכך שטענות אלו הועלו ע"י חוקרים ולא ע"י [[אפולוגטיקה|אפולוגטים]] דתיים}} טוענים בתגובה שחג הסוכות נזכר בספר נחמיה מפני מצוות העלייה לרגל והישיבה ב[[סוכה]], לעומת טקסי יום הכיפורים בהם העם אינו מצווה להשתתף, ושרשימת ימי הצום שבספר זכריה מכילה ימי זיכרון לאסונות לאומיים ולכן אינה אמורה לכלול את יום הכיפורים. עוד הם מציינים את אופיים העתיק של טקסי שילוח השעיר לעזאזל וטיהור ארון הברית{{מקור}}.

חוקרים רבים מחזיקים בגישת ביניים, לפיה מסורת יום הכיפורים נבנתה בהדרגה. החוקרים המצדדים בעמדה זו מציינים כי דיני יום הכיפורים שבתורה אינם מצווים על השתתפות העם בטקסים, וטוענים כי רק חלק מהמנהגים – למשל, מנהגי הצום ואיסור המלאכה – החלו אחרי תקופת עזרא ונחמיה, ואילו המועד עצמו נחגג בימי קדם בטקסי טיהור בבית המקדש, בדומה ל[[#מקבילות בתרבויות האזור|יום הכפרה הבבלי]] שכונה "כופורו". השפעות בבליות שונות על עם ישראל בתקופה זו, לצד נקודות הדמיון הרבות בין מנהגי יום הכפרה הבבלי ליום כיפור – בהן שימוש בשעיר לעזאזל, הוראות הטיהור של הכהן הגדול ועוד – העלו השערה שמקורם של מנהגים רבים של יום הכיפורים נובע ממסורות [[בבל]]יות.<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.osimhistoria.com/osim-tanach/osimtanach_ep73|הכותב=יותם שטיינמן ושחר ענבר|כותרת=בצום - יום הכיפורים|אתר=עושים תנ"ך|מידע נוסף=דקות - 19:35-10:43}}</ref><ref name=":0" /> חלק מהחוקרים הזכירו את ה[[משנה]] המספרת שביום הכיפורים היו הבתולות יוצאות לחולל בכרמים והבחורים היו בוחרים להם נשים מתוכן,{{הערה|{{משנה|תענית|ד|ח}}}} והציעו שבעבר הרחוק היה יום הכיפורים יום של ששון ושמחה על טיהור המקדש.{{הערה|שם=מקראית|[[אנציקלופדיה מקראית]] בהוצאת [[מוסד ביאליק]], כרך ג', עמ' 597-599}} על פי חוקר המקרא שחר ענבר, הטקסט העוסק ביום הכיפורים בספר [[ויקרא]] בעל מספר מאפיינים חריגים, המעידים כי שולב בסיפורו של משה בשלב מאוחר בהרבה. הטקסט הקדום ביותר שנמצא המתייחס למסורת של מנהגי צום ואיסור מלאכה הוא מן המשנה.<ref name=":0" />

מסורות מקבילות של טיהור וכפרה, בעלות קווי דמיון למאפייני יום הכיפורים נמצאו במסמכיהן ההיסטוריים של מספר תרבויות מ[[המזרח הקדום]], וייתכן ויש בכך להעיד על מקורם המוקדם של מנהגים אלו. חוקר התרבויות פרופ' נחום מגד אמר שצומות כפרקטיקה רוחנית המבקשת להפריד אותנו מן הגשמיות ומתוך כך לחבר את האדם לעולמות עליונים, הם תופעה אוניברסלית המושרשת היטב גם במסורות אינדיאניות והודיות. במסורות האינדיאניות קיימים גם ימים המוגדרים בלוח השנה כמקודשים לאלים.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=ימי צום בתרבויות העולם - [location] - מסע אחר|אתר=מסע אחר|תאריך=12 באוקטובר 2016|כתובת=https://www.masa.co.il/article/ימי-צום-בתרבויות-העולם/}}}}

חוקר המקרא שחר ענבר הציע שמקור מנהג שעיר לעזאזל במסורות קדומות שמקורן [[פוליתאיזם|פוליתאיסטי]].<ref name=":1" /> קיימת סברה, שהצורך בטיהור היסודי של בית המקדש נוצר בעקבות רצח בבית המקדש,{{הערה|שם=גלעד|{{הארץ|אילון גלעד|לאיזו מטרה נוצר יום הכיפורים?|1.2726285|9 בספטמבר 2015}}}} כאשר [[יוחנן בן יוידע]] {{אנ|Johanan (High Priest)}} הרג את אחיו ישוע ש[[בגוהי]] {{אנ|Bagoas}} הפחה רצה למנות לכהן גדול.{{הערה|[[יוסף בן מתתיהו]], [[קדמוניות היהודים]], ספר י"א, פרק ז', [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.11.7 פסקה א'].}}

קביעת המועד בעשירי בחודש מוסברת על ידי ההפרש בין [[שנת שמש]] ל[[שנת ירח]] שהוא כעשרה ימים.{{הערה|[[מנחם המאירי]], חיבור התשובה, משיב נפש, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21880&st=&pgnum=445 מאמר ב' פרק ט'].}}

== טיבו של יום הכיפורים ==
לפי ה[[תורה]], מטרת יום הכיפורים היא:
:{{ציטוטון|...'''כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ.'''|{{תנ"ך|ויקרא|טז|כט}}}}
ב[[מורה הנבוכים]] כותב הרמב"ם:
:{{ציטוטון|טעמו של הציווי על צום כפור ברור גם כן: לתת את '''דעת התשובה'''. והוא היום שבו הוריד אדון הנביאים את הלוחות השניות ובישׂר להם שנסלח חטאם הגדול. ואותו יום נעשׂה לנצח יום תשובה ועבודת ה' צרופה. לכן הורחק ממנו כל עונג גופני (מצוות העינוי) וכל מאמץ להשׂיג תועלת גופנית (איסור המלאכה), כוונתי לעשׂיית מלאכות, ומצטמצמים בו באמירת הוִידוּיים, כלומר, בהודאה בחטאים ובתשובה מהם.}}{{הערה|מורה נבוכים ([[מיכאל שורץ]]) ג לט}}

[[קובץ:Weinles On the eve of Yom Kippur.jpg|250px|ממוזער|"בערב יום הכיפורים", יעקב וינלס, 1900 לערך]]
בניגוד לחגים אחרים אין במקרא תיאור של קיומו ב[[ממלכת ישראל]] או ב[[ממלכת יהודה]], והחוקרים חלוקים מתי נוסד מוֹעד זה.{{הערה|הרב [[יואל בן נון]], {{יוטיוב|LBpFbLWD4Gw |שם = היעדרו של יום הכיפורים מימי שלמה עד נחמיה|ערוץ =
המכללה האקדמית הרצוג}}}}{{הערה|דר. יחיעם שורק, [https://www.hayadan.org.il/fest-or-joy-in-yom-kippur-0310148/comment-page-1#comments "מתענים או נהנים? איך הפך יום כיפור מחג מחולות ליום תענית"], באתר [[הידען]]}} יש המבדילים בין התענית (שאינה מוזכרת במקרא מחוץ לתורה) לבין יום הטיהור של המקדש. ב[[מגילת המקדש]], יום הכיפורים נתפס כיום של טיהור המקדש. לפי [[ספר היובלים]], יום הכיפורים הוא יום אבל שנועד לכפר על [[מכירת יוסף]].

===תשובה וכפרת חטאים===
רעיון ה[[תשובה (יהדות)|תשובה]] מוזכר בתורה במספר מקומות, וספרי הנביאים מרחיבים עליו בפסוקים אין־מספר. יום הכיפורים על פי תפיסת [[חז"ל]] הוא היום המרכזי לסליחה, למחילה ולטהרה, שבו האל מוחל וסולח לעוונות עמו ישראל. כיוון שלהלכה אין מחילה ללא תשובה, מוקדש יום זה להתנקות ולהשתחררות מ[[חטא]]ים ומקיבעונות שליליים וכדי לקדם את תחילת השנה החדשה עם מצפון נקי ו"ראש שקט".

על פי חלק מהדעות ב[[חז"ל]], יום הכיפורים מאופיין באווירה טהורה, שכוחה יפה לטהר את האדם, גם מבלי שהאדם ישוב בתשובה. "עיצומו של יום מכפר". לכל הדעות, אין יום הכיפורים מכפר על עבירות שבין אדם לחברו אלא אם כן ביקש את מחילת חברו.{{הערה|{{רמב"ם|תשובה|ב|ט|ספר=המדע}}}}

הוגים רבים דנו בשאלה הגדולה של התשובה, כיצד מעשה החטא שהאדם עשה יכול להתבטל ולהתפוגג כלא היה, אף שהדבר כבר נעשה, ולעיתים אף יש לו תוצאות ורישומים בעולם, אך ברור הוא שרעיון התשובה הוא רעיון יסודי ביהדות, הכרוך עם יום הכיפורים.

לדעתו של [[יונה גירונדי|רבנו יונה]] בספרו [[שערי תשובה]] ישנה מצוות עשה מיוחדת ביום הכיפורים לשוב בתשובה, מצווה הנפרדת מהמצווה הכללית כל ימות השנה לשוב בתשובה, הוא מפרש כך את הפסוק "לפני ה', תתטהרו", כלומר, בעודכם לפני ה' היינו יום הכיפורים, אז תטהרו, שובו בתשובה.

===קדושת היום===
יום הכיפורים נחשב ביהדות ליום הקדוש ביותר בשנה,{{הערה|1={{היברובוקס|הרב שמואל בעלקין|קדושת ישראל וקדושת היהדות|12347|הפרדס, יוני 1968, עמ׳ 7|עמוד דיגיטלי=9}}{{ש}}{{ערוץ7|חגי גרוס|יהדות: מתפללים יחד ביום הכיפורים|3328|20 בספטמבר 2004|Articles/Article}}{{ש}}[https://he.chabad.org/library/article.asp?AID=485954 "יוסי גולדמן, היום שאחרי"], אתר חב"ד{{ש}}הרב יעקב פישר, [http://www.etzion.org.il/dk/1to899/621daf.htm "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"]{{ש}}[http://www.kipa.co.il/holidays/show.asp?id=4400 "יום התשובה והאהבה, הרב שאר יישוב הכהן"]{{קישור שבור|21.1.2019}}}} זאת על סמך ההדגשה הרבה של מאפייני הקדושה של האל בתפילות היום והקדושה שבהתנתקות מהוויות העולם באיסור המלאכה ובצום. עם זאת, על פי ההלכה, ה[[שבת]] קדושה מיום הכיפורים. יש המביאים מקור לכך מתפילת השבת: "וקידשתו '''מכל''' הימים",{{הערה|הרב אביגדור נבנצאל, '''שיחות לפרשת השבוע''', ספר שמות, עמוד שס}} כמו גם מכך שעונש [[חילול שבת]] ([[סקילה (עונש מוות)|סקילה]]) חמור מעונש חילול יום הכיפורים ([[כרת]]), ומספר [[עלייה לתורה|העולים לתורה]] בשבת גדול מביום הכיפורים (שבעה למול שישה). הרב [[עדין אבן ישראל]] טוען כי אף על פי שמבחינת ההלכה השבת אכן קדושה מיום הכיפורים, בפועל, העם היהודי לדורותיו ראה תמיד ביום הכיפורים את היום הקדוש ביותר בשנה.{{הערה|1=בספרו אור פני מלך, {{קישור כללי|כותרת=היום הקדוש {{!}} בית המדרש {{!}} שיעורי תורה|אתר=אתר ישיבה|כתובת=https://www.yeshiva.org.il/midrash/2699|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-09-26}}}} כבר [[פילון האלכסנדרוני]] מספר שאף המקילים ראש בשאר מצוות התורה מקפידים לשמור על יום הכיפורים.{{הערה|על החוקים לפרטיהם, [http://www.earlyjewishwritings.com/text/philo/book27.html ספר ראשון], פסקה 186.}}

== יום הכיפורים בזמן המקדש ==

{{הפניה לערך מורחב|יום הכיפורים בבית המקדש}}

יום כיפור לא מוזכר בתיאורי חנוכת בית המקדש על ידי [[שלמה המלך]] בחודש תשרי, שנחנך שבעת ימים, מח' בתשרי ועד [[ערב חג]] הסוכות, כולל יום הכיפורים.{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ח|}}, {{תנ"ך|דברי הימים ב|ז|}}}} לדעת [[רבי יוחנן]] היה זה מפני שבאותה שנה לא קיימו את יום הכיפורים, החלטה שזכתה להסכמה משמים באמצעות [[בת קול]].{{הערה|{{בבלי|מועד קטן|ט|א}}}} גם בתיאורים של הקמת ה[[מזבח העולה|מזבח]] על ידי [[יהושע בן יהוצדק]] ו[[זרובבל בן שאלתיאל]]{{הערה|{{תנך|עזרא|ג|}}}} ושל [[קריאת התורה]] על ידי [[עזרא הסופר]],{{הערה|{{תנך|נחמיה|ח|}}}} שהתקיימו ב[[תשרי]], מוזכרת חגיגת [[סוכות]] אך לא יום הכיפורים.

אופיו של יום הכיפורים בזמן המקדש נסוב ברובו סביב העבודה ב[[בית המקדש]]. למעשה, במקרא מוצג יום זה כיום שבו מכפרים על המקדש מטומאות בני ישראל, ונראה כי כפרתם של בני ישראל נועדה "לנקות" אותם כדי לאפשר את המציאות שבה שוכנת נוכחות אלוהית תמידית בתוך עם שמטבע הדברים חוטא "וכיפר... וכן יעשה לאהל מועד השוכן אתם בתוך טומאותם".{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|טז|טז}}}}

ביום זה היה מונהג במקדש סדר יום מיוחד, שעיקרו היה התרת כניסתו של ה[[כהן גדול|כהן הגדול]], שהותרה פעם אחת בלבד בשנה – אל תוך [[קודש הקודשים]], המקום המקודש ביותר במקדש, שאליו נאסרה כניסה בכל ימות השנה. [[עבודת יום הכיפורים]] כוללת הקרבת [[קורבן (יהדות)|קורבנות]] מיוחדים: מוקרב [[פר]] ל[[חטאת]] ו[[כבש הבית|איל]] ל[[קורבן עולה|עולה]], ומובאים שני שעירים שעליהם נערך גורל – שעיר אחד [[שעיר לעזאזל (מצווה)|משולח לעזאזל]] ושעיר אחד מוקרב. את דם הפר ודם השעיר מזים לפני [[ארון הברית]] בקודש הקודשים ועל הפרוכת ב[[היכל]]. על הקורבנות מתוודה הכהן הגדול על עוונותיו, עוונות אחיו הכהנים, ועל עוונות עם ישראל.

כן כוללת העבודה הקטרת [[קטורת הסמים|קטורת]], שנעשית בקודש הקודשים. ביציאתו משם מתפלל הכהן [[תפילה (יהדות)|תפילה]] קצרה על עם ישראל. הקטרת הקטורת ביום הכיפורים היוותה סלע מחלוקת ב[[תקופת בית שני|ימי בית שני]] בין ה[[פרושים]] וה[[צדוקים]], כאשר הצדוקים טענו שיש להקטיר את הקטורת קודם הכניסה לקודש הקודשים, כדי להיכנס לשם מלווים בענן, ואילו הפרושים טענו שיש להקטיר אותה רק בפנים. יש הקושרים ויכוח לכאורה טכני זה עם אמירות מהותיות, כגון השאלה האם יש לפנות אל האל בדעה צלולה או בערפל מיסטי.

עבודת כהן גדול המיוחדת ליום הכיפורים נעשית ב'''[[בגדי כהונה#בגדי כהן הדיוט|בגדי לבן]]''' – ארבעה בגדים פשוטים מבד, השונים מבגדיו הרגילים של הכהן הגדול, '''[[בגדי כהונה#בגדי כהן גדול|בגדי זהב]]''', הכוללים ארבעה בגדים נוספים ומפוארים, שבו הוא עובד גם ביום זה את העבודות הרגילות. נראה שבגדי הלבן מסמלים עמידה של [[התבטלות]] בפני האלוהים, כהתאמה ליום זה של טהרה וכפרה, לעומת הפאר הרגיל שיש בעבודת מלך מלכי המלכים.

הכהן הגדול היה עורך את כל עבודות היום (כולל העבודות הרגילות). בין עבודה רגילה לעבודה המיוחדת ליום הכיפורים, הוא היה טובל במקווה ומחליף את בגדיו. בנוסף, הכנות רבות היו נערכות לפני יום הכיפורים (ביניהן, היה פורש מאשתו שבעה ימים קודם לכן) על מנת שיבוא מוכן כדבעי אל עבודת יום זה, במיוחד הקטרת ה[[קטורת (בית המקדש)|קטורת]] שנחשבת כ"עבודה קשה שבמקדש".{{הערה|{{בבלי|יומא|מב|ב}}}}

=== מנהגים בזמן המקדש ===
* '''מחולות בכרמים''' – בימי ה[[משנה]] היו הבנות נוהגות לצאת ביום זה וב[[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]] ול[[ריקוד|רקוד]] ב[[כרם|כרמים]], ובחורים היו יוצאים לחפש בנות זוג בין החוגגות, כפי שנאמר במשנה "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות... {{מונחון|וחולות|מרקדות במחול}} בכרמים... מי שאין לו אשה נפנה לשם".{{הערה|{{משנה|תענית|ד|ח}} וב{{בבלי|תענית|לא|א}}.}} רבים תמהו על הקשר בין מעשים אלה ליום הכיפורים, ויש שהסבירו שביום הזה האדם נקי וטהור ושמח יותר, על כן ראוי הוא ביותר לחפש בו בת זוג. יש אומרים שמנהג זה הוא הסיבה שבתפילת המנחה ביום הכיפורים קוראים בתורה את [[איסור עריות|פרשת העריות]] שב"פרשת אחרי מות", המגדירה עם מי אסור להתחתן.{{הערה|{{אוצר החכמה|רבי [[צבי בנימין אוירבך]]|נחל אשכול|21131|הלברשטט תרכ"ח, חלק ב', הלכות תשעה באב, עמ' 18, אות טז|עמוד דיגיטלי=19}}.}} לדעת ה[[חיד"א]] המחולות התקיימו במוצאי יום כיפור ולא ביום כיפור עצמו.{{הערה|[[ברכי יוסף]] אורח חיים, סימן קמ"א, אות ד. וכן הוצע גם ב[[משנת ארץ ישראל]], [https://www.sefaria.org.il/Mishnat_Eretz_Yisrael_on_Mishnah_Taanit.4.8.2 תענית פרק ד' משנה ח'].}}

אולם, יש הסוברים שמנהג המחולות המתואר במשנה התקיים רק בט"ו באב, וכלל לא ביום הכיפורים.{{הערה|דברי [[רב שרירא גאון]] ו[[רב האי גאון]], המובאים במשנת ארץ ישראל שם. וראו עוד רבי [[ישכר תמר]], '''עלי תמר''', כתובות פ"ב ה"א, עמ' צא; וכן במאמרו של הרב [[איתם הנקין]], [https://asif.co.il/wpfb-file/ט_ו-באב-המחולות-והחגים-pdf/ ט"ו באב – המחולות והחגים], '''עלוני ממרא''' 122 (תשס"ט), עמ' 71–72.}}

=== מקבילות בתרבויות האזור ===
טקסי כפרה במזרח הקדמון מוכרים גם מהספרות ה[[אכד]]ית. לשורש כפ"ר בעברית מקביל הפועל ה[[אכדית|אכדי]] kuppuru המשמש בספרות האכדית בטקסים לפיוס האלים על ידי טיהור והרחקת הרע. בתעודה המפרטת את טקסי [[ראש השנה הבבלי]] {{אנ|Akitu}}, מתועד טיהור מקדשיהם של [[מרדוך]] ו[[נבו (אל)|נבו]] ביום החמישי לחג, תוך שימוש בפגר כבש ובשילוב תפילה של הכהן הגדול בסוף היום. עם זאת, הדמיון ליום הכיפורים העברי כללי בלבד. כך למשל, בעוד התורה מחייבת את הכהן הגדול לבצע את כל עבודת היום בעצמו, התעודה הבבלית מטילה אותה על משרתי המקדש ואוסרת על הכהן הגדול לחזות בה, לבל יטמא.{{הערה|שם=מקראית}}

== ערב יום הכיפורים ==
{{ערך מורחב|ערב יום הכיפורים}}
ב[[ערב יום הכיפורים]], הוא [[ט' בתשרי]], נהוגים [[מנהג (יהדות)|מנהגים]] אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, יום הכיפורים. מנהגים אלה כוללים:
* [[סעודה מפסקת]] – על פי הנאמר בפסוק "בתשעה לחודש בערב, מערב עד ערב תשבתו שבתכם", למדו [[חז"ל]] ש"כל האוכל ושותה בתשיעי – מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי".{{הערה|{{בבלי|ברכות|ח|ב}}}} על אף שהמצווה נמשכת כל היום, הדגש בקהילות ישראל היה בעיקר על הסעודה המפסקת, המתבצעת סמוך לכניסת הצום.
* [[כפרות]] – יש הנוהגים, כהכנה ליום הכיפורים, לסובב [[תרנגול]] מעל לראש ולומר "זה התרנגול ילך למיתה ואני אלך ואכנס לחיים טובים ארוכים ולשלום", ולבסוף לשחוט אותו ולעשות ממנו [[ארוחה]] לעניים. ישנם הנוהגים לסובב סכום כסף סביב הראש ולתת אותו לצדקה ככופר נפש. יש השוללים מנהג זה משום "[[דרכי האמורי]]", והמחלוקת בדבר היא עוד בתקופת ה[[ראשונים]], ובאה לידי ביטוי ב[[רשב"א]] ור' [[יוסף קארו]] ששללו, לעומת ה[[רמ"א]] שהתיר.
* [[טבילה (יהדות)|טבילה]] במקווה – מקובל שגברים הולכים לטבול ב[[מקווה טהרה]] אחרי חצות היום.
* [[מלקות (הלכה)|מלקות]]{{הערה|הרב [[מרדכי אליהו]], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/11358 ערב כיפור], באתר [[ישיבה (אתר אינטרנט)|ישיבה]]}} – ישנו מנהג עתיק בו הזכרים היו מתאספים במקווה או בבית הכנסת וכל אחד בתורו היה כורע ברך וסופג 39 מלקות בגב ובחזה, זכר לעונש המלקות הקדום מימי המקרא. גם היום יש כאלה שממשיכים ללקות בבית הכנסת, אבל בדרך כלל מדובר באקט סמלי בלבד. בדרך כלל המצליף היה משתמש ברצועה מעור של עגל והמהדרין היו משתמשים ב[[שוט]] מיוחד.
* [[עלייה לקבר]] יקירים ו[[פולחן קברי צדיקים ביהדות|קברות צדיקים]] היא מנהג המעוגן במסורת היהודית. כך, הוזכר ב[[רמ"א]] סימן תר"ו שנהגו לילך ב[[ערב ראש השנה]] ויום הכיפורים לקברות קרובים וצדיקים. המנהג הוזכר כבר קודם ב[[מהרי"ל]] וב[[כלבו (ספר)|כלבו]].

== מצוות ומנהגים במהלך יום הכיפורים ==
[[קובץ:Kaufmann Day of Atonement.jpg|ממוזער|250px|"יום הכיפורים", ציור [[צבע שמן|שמן על בד]] מאת [[איזידור קאופמן]] (לפני 1907)]]
ליום הכיפורים מספר מאפיינים:{{ש}}
* '''צום ותענית''': מצוות איסור חמשת עינוגי הגוף – אכילה ושתייה, נעילת נעלי עור,{{ביאור|ויש שאוסרים נעליים נוחות שרגילים ללכת בהן בכל השנה.{{הערה|[[פניני הלכה]] [http://ph.yhb.org.il/15-09-05/ ימים נוראים ט, ה]}}}} רחיצה, סיכת הגוף ותשמיש המיטה (קיום [[יחסי מין]]).
* '''שביתת מלאכה''': מצוות איסור מלאכה (כמו בשבת).
* '''מאפיינים נוספים''': תפילה וחשבון נפש, סעודה מפסקת, לבישת בגדים לבנים, [[תקיעה בשופר]], [[חזרה בתשובה]].

=== צום ותענית ===
{{ערך מורחב|חמשת העינויים}}
ביהדות, יום הכיפורים הוא יום [[צום]] ו[[תענית]]. המצווה היסודית ביום זה, על פי ה[[הלכה]], היא עינוי הגוף, ככתוב בתורה:{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|טז|כט}}}}
:{{ציטוטון|וְהָיְתָה לָכֶם, לְחֻקַּת עוֹלָם: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ '''תְּעַנּוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם''', וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ--הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם.}}

במקרא לא פורטו עינויי הנפש של יום הכיפורים, אך [[חז"ל]] למדו שמדובר באיסור על חמשת עינוגי הגוף – אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה בשמנים, יחסי מין, ונעילת נעלי עור{{ביאור|הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ש והשולחן ערוך צמצמו איסור זה לנעלי עור בלבד וכך ההלכה, בעוד רש"י ורבנו ירוחם הרחיבו איסור לזה לכל נעל נוחה, גם כזו העשויה מחומרים סינתטיים, וכך נוהגים המחמירים, בשל הרצון לעשות שינוי מכל ימי השנה ולהרגיש תחושה של עינוי.}} – כיוון שעינוי יום הכיפורים הוזכר חמש פעמים במקרא.{{ביאור|במקרא מוזכר מספר פעמים הפועל "עינוי" בהקשרים שונים, ולפיכך הוא מקבל בכל מקום משמעות שונה (כגון עינוי של אונס למשל). הסיבה להחלת הפרשנות במובנה הנוכחי מובאת בהרחבה ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]].{{הערה|{{בבלי|יומא|עד|ב}}}}}} על פי חלק מהדעות רק אכילה ושתייה אסורות מן התורה, ושאר העינויים מקורם באיסור חכמים,{{ביאור|לדבר זה יש מקור בנביאים, למשל הפסוק ב[[ספר ישעיהו]]: "לָמָּה '''צַּמְנוּ''' וְלֹא רָאִיתָ, '''עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ''' וְלֹא תֵדָע",{{הערה|{{תנ"ך|ישעיה|נח|ג}}}} אשר מקביל בין עינוי נפש לבין צום.}} אשר יכולים להקל בהם כאשר הנסיבות דורשות זאת.{{ביאור|למשל למלך ולכלה מותר לרחוץ פניהם, וליולדת ולמי שחושש מעקיצת עקרב מותר לנעול סנדל.}}

שיעור האכילה האסורה ביום הכיפורים מהתורה הוא [[רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה#ככותבת הגסה|כותבת הגסה]], והאוכל שיעור זה תוך [[כדי אכילת פרס]] עונשו [[כרת]]. שיעור השתייה האסורה להתחייב כרת הוא [[כמלוא לוגמיו]].{{הערה|{{משנה|יומא|ח|ב}}; {{רמב"ם|שביתת עשור|ב|א|ספר=זמנים}}; {{שולחן ערוך|אורח חיים|תריב|א}}.}} על [[חצי שיעור|פחות משיעורים אלו]] אין עונש כרת, אך עדיין אסור מהתורה לאכול ולשתות אפילו מעט.{{הערה|{{תלמוד בבלי|יומא|עג|ב}} (יש מחלוקת [[אמוראים]] בעניין); {{רמב"ם|שביתת עשור|ב|ג|ספר=זמנים}}.}}

מטרת הצום מבוארת ב[[תורה]], בפסוק הסמוך לציווי על העינוי:{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|טז|ל}}}} {{ציטוטון|כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם: מִכֹּל, חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה', תִּטְהָרוּ.}}

טיב הקשר בין ה'''עינוי''' ל'''כפרה''' איננו מפורש, אך נראה שתענית מהווה תנאי הכרחי לכפרת האדם מישראל{{מקור}}. דינו של זה שאינו מתענה הוא [[כרת]]. בשונה מצומות אחרים ביהדות (כדוגמת [[תשעה באב]]) אשר בהם הצום הוא ביטוי ל[[אבלות (יהדות)|אבלות]], ביום הכיפורים מטרת הצום היא לעינוי הגוף כתנאי לכפרה וכדי לשחרר את האדם ממגבלות הגוף ובכך לעשות אותו דומה ל[[מלאך|מלאכים]] שאין להם צרכים גופניים, כדי שיוכל להתרכז בעבודה הרוחנית של היום.

יום הכיפורים נחשב גם כיום שמח מכיוון שביום זה מכפר ה' על חטאי עם ישראל. הבדל זה בין הצומות מקבל ביטוי בהלכות ה[[סעודה מפסקת|סעודה המפסקת]]. בערב תשעה באב נאסר על פי חז"ל לאכול בסעודה זו יותר מתבשיל אחד, נאסרה אכילת בשר ונאסרה שתיית יין. לעומת זאת, על ערב יום הכיפורים דרשו [[חז"ל]]: "'''כל האוכל ושותה בתשיעי – מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי'''" (כלומר, עריכת [[סעודה]] טובה ודשנה בערב יום הכיפורים משולה לצום של שני ימים: יום הכיפורים עצמו וערב יום הכיפורים).

יום הכיפורים והתענית שבו נהוגים גם בשבת ודוחה את מצוות [[עונג שבת]], בניגוד לצומות האחרים, שכולם מדברי חכמים, אשר במקרה שהם חלים בשבת, הם נדחים או מוקדמים.{{ביאור|[[תענית אסתר]] מוקדמת ו[[ארבע תעניות|שאר הצומות]] נדחים. אף על פי שלפי [[דוד אבודרהם|האבודרהם]], צום [[עשרה בטבת]] היה דוחה את השבת אילו היה חל בה, דבר שאינו עומד למבחן בימינו בגלל [[הלוח העברי]] הקבוע הנוהג היום.}} על אף חומרתו הרבה של הצום, הרי שישנם מצבים [[פיקוח נפש|של סכנת חיים]] ומצבים נוספים בהם אסור לצום, ולכן ישנם הנחיות כיצד לנהוג במקרה שנאלצים לשתות או לאכול. ואלו שממש נאלצו לאכול מוסיפים [[יעלה ויבוא|קטע תפילה]] מותאם ב[[ברכת המזון]] לכבודו של יום הכיפורים כמו בכל החגים.{{הערה|[[S:שולחן ערוך אורח חיים תריח|שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרי"ח]]}}

=== איסור מלאכה ===
בהמשך לציווי על העינוי, מצווה התורה גם על שביתה: {{ציטוטון|תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם, '''וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ''' - הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם.}}

איסורי המלאכה ביום הכיפורים זהים [[ל"ט אבות מלאכה|לאיסורי המלאכה בשבת]], ואין בהם את ההקלה הכתובה ב[[יום טוב|ימים טובים]] – התרת "מלאכת [[אוכל נפש]]". בדומה למצוות העינוי, גם עבירה על איסור המלאכה גוררת עונש [[כרת]].

=== חשבון נפש ותשובה ===
{{הפניה לערך מורחב|תשובה (יהדות)}}

יום הכיפורים אומנם מכפר <!-- כפי שהיה כתוב קודם היה נשמע כאילו לא נסלח העברות של בין אדם לחברו וככה זה יותר ברור שזה שאין כפרה זה רק אם לא מפייס את חברו! -->על ה[[מצווה#בין אדם למקום ובין אדם לחברו|עבירות שבין אדם למקום]] (לאל), אך על עבירות שבין אדם לחברו אין כפרה מהאל עד שיפייס את חברו, ועל כן אמרו חז"ל ש"עבירות שבין אדם לחברו, אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה (ויפייס) את חברו". כתוצאה מכך נוצר מנהג שבו אנשים עושים [[חשבון נפש]] ו[[תשובה (יהדות)|תשובה]], מבקשים סליחה איש מרעהו לקראת יום זה, ומיישבים חשבונות ישנים בדרכי שלום. זהו כנראה גם המקור ל[[ברכת הבנים]] הנהוגה בערב יום הכיפורים.

בנוסף, מכיוון שלרוב הדעות אין יום הכיפורים מכפר ללא תשובה, נוהגים לעשות חשבון נפש כללי על כל מעשיו של האדם. מנהג מרכזי של יום הכיפורים הוא '''וידוי דברים''' שהוא תהליך שבו מתוודה האדם על חטאיו לפני האלוהים ומכיר בהם. ה'''[[וידוי (יהדות)|וידוי]]''' (יסוד הַכָּרָתִי) הוא חלק מתהליך התשובה שכולל '''[[חרטה]] על החטא''' (יסוד נפשי), '''עזיבת החטא''' (יסוד מעשי) ו'''קבלה לעתיד''' שלא לחזור על החטא (יסוד רוחני). אף שהווידוי צריך להיות אישי, תפילת הווידוי של יום הכיפורים מסודרת ומנוסחת לפי סדר האלף בית "אשמנו, בגדנו, גזלנו...". עם זאת, רבים מוסיפים את חטאיהם האישיים לווידוי. נהוג שמתחילים בווידוי כבר בתפילת המנחה שלפני יום הכיפורים (שמא ייחנק בסעודה המפסקת וימות ללא כפרה), והיא חוזרת בכל תפילה מתפילות יום הכיפורים.

[[הרמב"ם]] בהתאם מגדיר את יום הכיפורים כ"זמן תשובה":
:{{ציטוטון|יום הכיפורים הוא זמן תשובה לכול, ליחיד ולרבים, והוא קץ מחילה וסליחה לישראל. לפיכך חייבין הכול לעשות תשובה ולהתוודות, ביום הכיפורים.}}{{הערה|{{רמב"ם|תשובה|ב|ז|ספר=המדע}}}}

=== לבישת בגדים לבנים ===
נוהגים ללבוש חולצה לבנה או שמלה לבנה כרמז לטהרה (כך גם היה מנהגן של בנות ירושלים בתקופת חז"ל על פי המשנה). יש גברים נשואים הלובשים מעל לבגדים מעין חלוק לבן הנקרא ב[[יידיש]] "[[קיטל]]". עם זאת, נוהגים שחתן בשנתו הראשונה לנישואין גם אינו לובש בגד לבן מאחר שלבש כבר ביום חתונתו. המקור למנהג לבישת הלבן הוא על פי הפסוק, "אם יהיו חטאיכם כשנים – כשלג ילבינו". לבן הוא צבע המסמל ניקיון, טהרה ואף פשטות. ייתכן שמקורו של המנהג הוא בבגדי הלבן של [[כהן גדול|הכהן הגדול]], המיוחדים לעבודת יום הכיפורים. עוד רמז נמצא בספרים שביום זה ישראל רוצים להידמות ל[[מלאך|מלאכים]] לכן הם לובשים בגדי לבן. יש קהילות בהן ממש אסור ללבוש בגדים כהים ביום זה, בעיקר לא לחזנים.

יש קהילות בהן נשות הקהילה קונות או מכינות לחזן (או שליח הציבור) בגד לבן במיוחד ליום הכיפורים, על פי הפסוק "בעוון נדרים – אשתו של אדם מתה" מסכת שבת (לב). ומתוך הנחה שמי שמתיר את הנדרים מציל את נשות הקהילה ממוות.

=== תקיעת שופר ===
בסוף [[תפילת נעילה]], במוצאי הצום, [[תפילת נעילה#תקיעה בשופר|תוקעים בשופר]], זכר לתקיעת השופר ביום הכיפורים של [[שנת היובל]] המודיע על שחרור ה[[עבדות|עבדים]], וכהודעה לציבור על סיום הצום.{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3068790 מדוע תוקעים בשופר במוצאי יום כיפור?]}} התקיעה מותרת רק לאחר צאת החג, ולכן נהוג להאריך בתפילה כדי להגיע לתקיעה לאחר [[צאת הכוכבים]], או לפחות [[בין השמשות (יהדות)|בין השמשות]]. יש נוהגים לתקוע תקיעה אחת בלבד, ויש התוקעים תקיעה שברים תרועה ותקיעה. הספרדים נוהגים לתקוע תשר"ת, תש"ת תר"ת ואחר כך תרועה גדולה.

== תפילות יום הכיפורים==
[[קובץ:Kol Nidrei.jpg|ממוזער|250px|נוסח [[כל נדרי]], הנאמר בפתיחת יום הכיפורים.]]
[[קובץ:The National Library of Israel - Kol Nidre - 1785178 KOLTANGIR.ogg|ממוזער|הקלטת תפילת כל נדרי בנוסח [[מרוקו]], תחילת שנות ה-60, נלקח מארכיון הסאונד של [[הספרייה הלאומית]]]]
{{ערך מורחב|סדר תפילות יום הכיפורים}}

נוהגים [[תפילה (יהדות)|להתפלל]] ב[[בית הכנסת]] במשך רוב היום. יום הכיפורים הוא היום היחיד בשנה שבו מתפללים חמש תפילות ולא ארבע כפי שנהוג בכל שבת וחג: מתפללים (לפי הסדר) [[תפילת ערבית|ערבית]], [[שחרית]], [[תפילת מוסף|מוסף]], [[תפילת מנחה|מנחה]], ומוסיפים [[תפילת נעילה]], והוספו להן פיוטים רבים.

נהוג להתפלל עטופים בטלית בכל התפילות (גם בערבית, ומתעטפים מבעוד יום). בחלק מקהילות ה[[אשכנזים]] נוהגים גם ללבוש [[קיטל]] לפי הפסוק "אם יהיו חטאיכם כשנים – כשלג ילבינו, אם יאדימו כתולע – כצמר יהיו".{{הערה|{{תנך|ישעיהו|א|יח}}}}

בכל אחת מתפילות יום הכיפורים, כולל תפילת מנחה שלפני יום הכיפורים, משולבת תפילת '''[[וידוי (יהדות)|וידוי]]''' כשהיא מסודרת לפי אותיות האלף בית – "'''א'''שמנו, '''ב'''גדנו, '''ג'''זלנו, '''ד'''יברנו דופי" וכו' – כדי ליצור מכלול מקיף ושלם של וידוי סביב רובן של העבירות הקיימות. ב[[קריאת שמע|שמע ישראל]] נהוג להגיד את הפסוק "[[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד]]" בקול רם במקום בלחש כנהוג בדרך כלל.

<!-- הכנסתי את מה שהיה כתוב כאן בתוספת של הספרדים ובתוספת של האשכנזים כדי שיהיה קל יותר להבנה שאלו תוספות לפי העדות ושלא לבלבל עם כל נדרי שגם היא תוספת בפני עצמה הנאמרת גם אצל הספרדים וגם אצל האשכנזים! -->
* '''[[תפילת ערבית]]:''' תפילות יום הכיפורים נפתחות בעדות התימנים וספרדים בפיוטים "[[לך אלי תשוקתי]]" ו"[[שמע קולי|שמע קולי אשר ישמע בקולות]]" ואצל רוב האשכנזים נוהגים לומר את "[[תפילה זכה]]", תפילה שכוללת וידוי ובקשה שיסוריי התענית יכפרו על החטאים. לאחר מכן אומרים את תפילת [[כל נדרי]] – התרת נדרים שהתחייבנו בהם בשנה החולפת (ובחלק מהנוסחים גם של השנה הבאה), ובעיקר נדרים שאינם מדעת, שהם מעשים שאנו חוזרים עליהם שוב ושוב.
* '''[[תפילת שחרית|שחרית]]:''' [[קריאת התורה|הקריאה בתורה]] בתפילת שחרית היא בפרשת עבודת יום הכפורים, [[ויקרא]] פרק טז, אשר נמצא ב[[פרשת אחרי מות]]. זהו היום היחיד בשנה בו שישה [[עלייה לתורה|עולים לתורה]] (ב[[שבת]] – שבעה). ל[[מפטיר]] קוראים בקורבנות היום, ספר [[במדבר]], פרק כט, פסוקים ז–יא מתוך [[פרשת פינחס]]. ה[[הפטרה]] מספר ישעיה ומתחילה במילים "ואמר סלו סלו" (מפטירין {{תנ"ך|ישעיהו|נז|יד}} עד {{תנ"ך|ישעיהו|נח|יד|ללא=ספר}}; האיטלקים והתימנים מוסיפים {{תנ"ך|ישעיהו|נט|כ|כא}}; ב[[נוסח רומניא]] התחילו ב{{תנ"ך|ישעיהו|נז|טו|ללא=ספר}}). לאחר ההפטרה עורכים בעדות אשכנז את תפילת [[יזכור|הזכרת נשמות]].
* '''[[תפילת מוסף|מוסף]]:''' בקהילות אשכנז פותח שליח ציבור את תפילת המוסף בפיוט התחינה "[[הנני העני ממעש]]" וכן אומרים את הפיוט "[[ונתנה תוקף]]". תפילת מוסף של יום הכיפורים כוללת את "[[סדר העבודה]]" שבו מפרטים את סדר [[יום הכיפורים בבית המקדש|העבודה במקדש]] בעבר, מכיוון שזה היום היחיד שבו היה נכנס הכהן הגדול לקודש הקודשים ב[[בית המקדש]], לבקש כפרה על העם. כמו כן, נהוגים פיוטים המתארים את מראהו של הכהן הגדול בצאתו בשלום מן הקודש, שמתואר שם ברוב הדר. גרסה קדומה מאוד של שבח זה של [[מראה כהן]], מופיעה כבר בספר [[בן סירא]], מתקופת בית שני.
* '''[[תפילת מנחה|מנחה]]:''' קריאת התורה בתפילת מנחה בדומה לתפילה שחרית, לקוחה מפרשת אחרי מות ועוסקת ב[[איסור עריות|איסורי עריות]] ({{תנ"ך|ויקרא|יח}}). הקריאה בהפטרה היא [[ספר יונה]] העוסק בעניין התשובה ולפיכך קוראים אותו כהפטרה. ויש המוסיפים מ{{תנ"ך|מיכה|ז|יח|כ}}.
* '''[[תפילת נעילה|נעילה]]:''' תפילה זו חותמת את יום הכיפורים וכוללת פיוטים ותחינות הנוגעים לסיומו המתקרב של היום. בעדות המזרח וחלק מעדות אשכנז נהוג לומר את הפיוט "[[אל נורא עלילה]]" לפני תפילת נעילה. בסופה נקראים פסוקים (שמות) של [[קבלת עול מלכות שמיים]] באופן דומה לפסוקים הנאמרים בזמן [[מוות|יציאת נשמה]].

== יום הכיפורים בישראל ==
צביון החיים בישראל משתנה בצורה משמעותית ביום הכיפורים, ויום זה זוכה ליחס שונה מזה שזוכים לו יתר חגי ומועדי ישראל. מאפיינים בולטים של מועד זה, שאינם ניכרים בחגים אחרים:
[[קובץ:Yom Kippur on Highway 20 Tel-Aviv.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת רוכבי [[אופני כביש|אופניים]] ב[[נתיבי איילון]] הריקים ממכוניות ביום הכיפורים 2004]]
* הפסקה כמעט מוחלטת של תנועת כלי הרכב בערים. [[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] מופסקת בהדרגה כבר החל מצהרי ערב יום הכיפורים. סגירה של נמלי הים והאוויר. כתוצאה מכך, רמת [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] נמוכה באופן משמעותי מבשאר ימות השנה.{{הערה|{{וואלה!|עדי חשמונאי|ביום כיפור: זיהום האוויר צנח ב-99% ברחבי הארץ|2790797|5 באוקטובר 2014}}}}{{הערה|1=[[המשרד להגנת הסביבה]], [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Object&enDispWho=News^l3174&enZone=News ביום הכיפורים נרשמה איכות אוויר טובה מאוד בגוש דן ובירושלים]}}{{הערה|{{הארץ|צפריר רינת|שמיכה של חלקיקים|1.1383511|3 בפברואר 2007}}}} בירושלים נחסם המעבר משכונות מזרח העיר לכיוון מערב באמצעות בטונדות.{{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס|המשטרה מנעה מערבים בירושלים לנסוע ביום כיפור|0000017f-e5ae-dea7-adff-f5ffdb000000|3 באוקטובר 2006}}}}{{הערה|{{nrg|עמרי מניב|שטח אש כיפור: כך הפחידה העירייה את תושבי מזרח ירושלים|161/220|28 בספטמבר 2010|54|2}}}}{{הערה|{{הארץ|ניר חסון וגילי כהן|מזרח ירושלים תיחסם ביום כיפור|0000017f-e886-dc7e-adff-f8af8aa40000|10 באוקטובר 2016}}}}{{הערה|{{mynet3|ירושלים|לירן תמרי|זעם במזרח העיר בעקבות הצבת בטונדות לקראת יום כיפור: ״מסכנות חיי אדם״|BJl7YquBw|24 בספטמבר 2020}}}}
* הפסקה מוחלטת של שידורי ה[[רדיו]] וה[[טלוויזיה בישראל|טלוויזיה]] בכל ערוצי הכבלים והלוויין, למעט [[רדיו א-שמס]] המשדר למגזר הערבי והורשה לשדר ביום הכיפורים.{{הערה|{{וואלה!|מיה מנע|בעקבות החלטת בג"ץ: רדיו א-שמס ישדר ביום כיפור|2871019|8 ביולי 2015}}}} עם זאת, חברות שמשדרות דרך האינטרנט יכולות לשדר כרגיל וחלקן אף עושות כך.{{הערה|{{וואלה!|עמית לגו|יום הכיפורים הגיע: אילו שירותי טלוויזיה נסגרים ואילו ישארו פתוחים?|3316382|8 באוקטובר 2019}}}}
* סגירה מוחלטת של כל הפעילות העסקית והשירותים לציבור. למעט ארגונים חיוניים כגון [[מגן דוד אדום]] ו[[משטרת ישראל]], כלל הארגונים והמוסדות בישראל מפסיקים שירותם במהלך יום כיפור. גם חנויות הפועלות ב[[שבת]] אינן פועלות ביום הכיפורים, וגם רבים מהמפעלים הפועלים בכל ימות השנה אינם פועלים ביום זה.{{ביאור|יוצא דופן הוא [[מפעל נשר רמלה]] הפועל גם ביום הכיפורים.}}
* על-פי סקר של מכון גוטמן משנת 1999, כ-67% מכלל התושבים היהודים צמו, ובכללם כמחצית מן המגדירים עצמם [[חילונים]].{{הערה|{{הארץ|שחר אילן|כל ישראל מאה שערים|1.1558528|28 בספטמבר 2006}}}} סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה משנת 2019 מראה כי כ-60% מהיהודים מתכוונים לצום.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.idi.org.il/articles/28746|הכותב=פרופ' תמר הרמן, ד"ר אור ענבי|כותרת=רוב הציבור היהודי מתכוון לצום ביום כיפור|אתר=המכון הישראלי לדמוקרטיה|תאריך=7/10/2019}}</ref>
* אי קיום אירועי ספורט או ייצוג ישראלי בתחרויות ספורט בינלאומיות. ב[[אולימפיאדת סיאול (1988)|אולימפיאדת סיאול]] [[הוועד האולימפי הישראלי]] אסר על השייטים להתחרות במקצה שחל ביום הכיפורים. כתוצאה מכך, [[אלדד אמיר]] ו[[יואל סלע]] ככל הנראה החמיצו זכייה במדליה ודורגו רק במקום הרביעי. האחים [[רן טורטן|רן]] ו[[דן טורטן]] שהתחרו למרות האיסור נשלחו חזרה לישראל עוד בטרם הסתיימו השיוטים, למרות טענתם שרק התאמנו, ולא התחרו. ועדה שהקימה התאחדות הספורט בישראל קבעה כי הם התחרו ולא רק התאמנו והחליטה להרחיקם מכל פעילות במסגרת ההתאחדות לספורט ואיגוד השיט לתקופה של 5 שנים. האחים ערערו על ההחלטה, שבוטלה לאחר כשנתיים וחצי על ידי בית המשפט העליון.

בנוסף למאפיינים אלה, המתיישבים עם אופיו הדתי של יום הכיפורים, נוצרו גם מנהגים אחרים, מהם העומדים בסתירה לאופי זה:
* יום הכיפורים הוא יום תחילתה של [[מלחמת יום הכיפורים]], ולכן ערב יום הכיפורים מהווה גם יום זיכרון למלחמה זו. בפרט ניכר הדבר ב[[אמצעי התקשורת]], העוסקים, בימים שלפני החג, במלחמה זו, באופן שהפך למעין מסורת בישראל.
* רוכבי [[אופניים]], [[סקייטבורד]]ים ו[[גלגיליות]] רבים, ובמיוחד ילדים, מנצלים את הפסקת תנועת כלי הרכב הממונעים לנסיעה בכבישים. המושג כִּיפּוּרוּטוֹפְּיָה מסמל את היותו [[יום חופשי ממכוניות]].{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=דניאל רובינסון ודניאל מישורי|שם=כִּיפּוּרוּטוֹפְּיָה סביבה אורבאנית ללא מכוניות|כתב עת=חברה, כתב עת סוציאל-דמוקרטי|כרך=11|עמ=14-16|מו"ל=יסו"ד - ישראל סוציאל-דמוקרטית|שנת הוצאה=2004|קישור=http://hevramag.net/גיליון-11/כִּיפּוּרוּטוֹפְּיָה-סביבה-אורבאנית/}}{{קישור שבור|25.4.2020}}}}
* מנהג שהתפתח אצל חלק מה[[חילונים]] הוא קיום מסיבות בטבע ביום הכיפורים, כאשר המשתתפים מגיעים למקום האירוע לפני כניסת הצום, לנים במקום ועוזבים לאחר סיום הצום, כך שלא יהיה צורך לנסוע במהלך יום הכיפורים עצמו. בחלק מהמקרים, מוקדשות מסיבות אלה לדיון חופשי במשמעויות יום הכיפורים, אך הן אינן כרוכות בצום מצד המשתתפים.{{הערה|{{ynet|טלי יצחקי ואחיה ראב"ד|מסיבה ביום כיפור: "זה לא טראנס, זה פיקניק"|2981734|26 בספטמבר 2004}}}}
*במהלך השנים התפתחה תופעה של יידוי אבנים על כלי רכב שנוסעים ביום זה, ובכלל זה [[אמבולנס]]ים.{{הערה|{{הבוקר||שבתון מלא ביום הכפור - מכוניות נרגמו בת"א|19580925|66}}{{ש}}{{ynet|אפרת וייס ושרון רופא|כרגיל: תאונות וידויי אבנים ביום כיפור|1154089|27 בספטמבר 2001}}{{ש}}[http://www.ashdodnet.com/article/15302 מאירועי כיפור באשדוד: צוות אמבולנס יילד אישה], אשדודנט, 28 בספטמבר 2009{{ש}}[http://sites.google.com/site/newskrayot/home/full-news/18910A סיכום יום הכיפורים תשע"א בחיפה והקריות], ידיעות הקריות{{ש}}{{ynet||יום כיפור: 3 טבעו למוות, 93 התעלפו עקב הצום|3955778|18 בספטמבר 2010}}{{ש}}{{nrg|יאיר קראוס|יום כיפור: יידוי אבנים, שריפות ותאונות אופניים|726/730|23 בספטמבר 2015|1|2}}}}

==יום שני של גלויות==
בניגוד לימי [[יום טוב]] שנהוג בחוץ לארץ לציין עבורם [[יום טוב שני של גלויות]], יום הכיפורים מצוין כיום אחד בלבד בכל רחבי העולם. היו שנהגו לקיים בחוץ לארץ שני ימים של יום הכיפורים,{{הערה|כגון אביו של [[רב שמואל בר רב יצחק]] ({{ירושלמי|ראש השנה|א|ד}}) ורבא ({{בבלי|ראש השנה|כא|א}})}} בעיקר ב[[חסידות אשכנז]].{{הערה|{{טור|אורח חיים|תרכד}}.}} אולם ה[[רמ"א]]{{הערה|[[המפה]] על {{שולחן ערוך|אורח חיים|תרכד|ה}}}} מביא בשם ה[[אור זרוע]] שאין לעשות כן, מחשש שיבא לידי [[פיקוח נפש]].{{הערה|ראו גם [http://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/6313-sFile.pdf יום טוב שני של יום הכיפורים], מאורות הדף היומי, כ"ו אב תשס"ו.}}

ללא קשר לדיני יום טוב שני של גלויות, היו שנהגו יומיים של יום הכיפורים בשנת 1941, בימי [[פולמוס השבת ביפן]], בשל הספק של [[קו התאריך בהלכה|קו התאריך]].

==ציון היום בדתות אחרות==
===בקרב ה[[שומרונים]]===
יום הכיפורים, או "יום סלוחיה" (יום הסליחות) ב[[ארמית]] שומרונית (נהגה: '''/jom saluwaja/'''), דומה במאפייניו העיקריים ליום הכיפורים בקרב היהודים: צום, תפילה במשך רוב היום, והימנעות מעבודה. עקב פרשנות מחמירה לפסוק {{ציטוטון|כִּ֤י כָל־הַנֶּ֨פֶשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־תְעֻנֶּ֔ה בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וְנִכְרְתָ֖ה מֵֽעַמֶּֽיהָ}}{{הערה|{{תנך|ויקרא|כג|כט}}}} חובת הצום חלה על כל העדה, כולל ילדים, למעט תינוקות בני פחות משנה. זהו היום היחיד בשנה שבו הנשים מצטרפות לתפילת הציבור.{{הערה|יעקב גלר, "[https://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayetze/gel.html השומרונים: מוצאם, מורשתם וחגיהם]", '''דף שבועי''' 420 (פרשת ויצא תשס"ב), [[אוניברסיטת בר-אילן]].}} בבית הכנסת ב[[קריית לוזה]] קוראים את התורה מתוך כתב יד שומרוני עתיק, המכונה [[ספר אבישע]], השמור בשאר ימות השנה ב[[כספת]].

===ב[[יהדות קראית|יהדות הקראית]]===
לקראים [[הלוח הקראי|לוח שנה שונה]] משאר העם היהודי, המבוסס על [[קידוש החודש]] על פי הראיה, וכתוצאה מכך יום כיפור אצלם לא תמיד חל באותם ימים של שאר העם היהודי.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.karaite.org.il/karaite/Holidaysandcal|הכותב=|כותרת=היהדות הקראית העולמית|אתר=|תאריך=}}}} עם זאת גם אצלם חלים בו כל האיסורים החלים על יום השבת ואף יותר מכך בשל מצוות עינוי הנפש אשר בו.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.israclick.com/?p=381|הכותב=|כותרת=חגי תשרי בקהילה הקראית|אתר=|תאריך=}}{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}}} 

===בכת היחד===
בניגוד לקראים שאצלם יום כיפור יכול לחול בכל ימות השבוע, ב[[לוח השנה במגילות קומראן]] יום כיפור חל רק ב[[יום שישי]]. [[סרך היחד|עדת היחד]] פירשו את הביטוי "שבת שבתון"{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|לב}}.}} כשבת אחר שבת.{{הערה|[[שמריהו טלמון]], '''[https://www.jstor.org/stable/23681749?seq=3 לוח השנה של בני עדת היחד]''' (עמוד 107), [[קדמוניות]], כרך ל', חוברת 2 ([[ה'תשנ"ח]] - [[1997]]).}}

===באסלאם===
{{ערך מורחב|עשוראא}}
בתחילת דרכה של ה[[אסלאם]], בהשפעת היהודים שהתגוררו ב[[חצי האי ערב]], הורה [[מוחמד]] למוסלמים לקיים את הלכות יום הכיפורים, במה שנקרא יום [[עשוראא]] – היום העשירי של חודש [[מוחרם]], הוא החודש הראשון של השנה המוסלמית. לאחר הרעת היחסים בינו לבין השבטים היהודים, בשנה הראשונה שלאחר [[ההגירה]] קבע מוחמד צום חדש – ה[[רמדאן]] על מנת להחליף את יום הכיפורים. לאחר קביעת הרמדאן כחודש צום חובה, מוחמד לא ביטל את עשוראא אלא השאירו כאחד הימים הקדושים, שיכול המאמין לצום בו, ומוסלמים רבים מקפידים לצום בו עד היום.{{הערה|[[סורת אל-בקרה]], פסוקים 182–187}} אולם כיוון שב[[הלוח המוסלמי|לוח המוסלמי]] נאסר [[עיבור השנה]], מועדו שונה ממועד יום הכיפורים והוא יכול להופיע ביום העשירי של מופע הירח, בכל אחד מחודשי [[הלוח העברי]].{{הערה|שראל בן זאב, '''היהודים בערב''', הוצאת אחיאסף, ירושלים 1957}}

==לקריאה נוספת==
*[[ש"י עגנון]], '''[[ימים נוראים (עגנון)|ימים נוראים]]''', [[הוצאת שוקן]], 1998, "ספר שלישי הוא ספר יום הכיפורים", עמודים ריה-שכב.
* אריאל, ז, (מהדיר), '''ספר החג והמועד''', [[הוצאת עם עובד]], 1978.
*[[אברהם סתיו]], '''מבית לפרוכת: פשט, עיון ומשמעות בעבודת יום הכיפורים''', אלון שבות, תשע"ד.
* הרב [[יצחק זילברשטיין]], '''שבת שבתון - בענייני חולה ביום הכיפורים''', הוצאת בית דוד, ה'תשנ"ט (מהדורה שנייה)
* {{צ-מאמר|שם=כיפורים|קישור=https://www.jstor.org/stable/23617286|כתב עת=[[ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה]]|שנת הוצאה=1969|עמ=88–95|כרך=ט|מחבר=ברוך אברהם לוין}}

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימילון=יום כפור|ויקימילון 2=יום הכפורים|ויקיציטוט=יום הכיפורים}}
* [https://blog.nli.org.il/tag/יום-כיפור/ כתבות, מאמרים וחומרים ארכיוניים על יום הכיפורים], מתוך בלוג "הספרנים", הספרייה הלאומית
* {{קיצור שולחן ערוך|קלג}}
* [[s:רמב"ם הלכות שביתת עשור|הלכות שביתת עשור (איסורי המלאכה ודיני התענית)]] באתר [[ויקיטקסט]]
* [https://www.yeshiva.org.il/tags/יום-כיפור הלכות ושיעורים על יום הכיפורים]
* [https://www.nli.org.il/he/discover/judaism/holidays/yom-kippur פרטים ומידע על יום הכיפורים] באתר [[הספרייה הלאומית]]
* [[s:רמב"ם הלכות עבודת יום הכפורים|הלכות עבודת יום הכיפורים (יום הכיפורים במקדש)]] באתר [[ויקיטקסט]]
* [http://www.kipa.co.il/holidays/kipur/ יום כיפור] באתר [[כיפה (אתר אינטרנט)|כיפה]]
* [https://kaparot.org.il/ יום כיפור] באתר חב"ד
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/music/Compilations/holidays/Pages/Yamim_Noraim.aspx לקט פיוטים וסליחות ליום הכיפורים] באתר [[הספרייה הלאומית]]
* [[רחל אליאור]], [http://pluto.huji.ac.il/~mselio/mahshevet-22-pp-3-52-elior.pdf כיפורים, כפרה, טומאה וטהרה — זיכרון ושכחה, 'באר העבר' ותהום הנשייה]
* {{האקדמיה ללשון העברית - מילה|יום כיפור ויום הכיפורים|2011/10/04|יום-כיפור-ויום-הכיפורים}}
* [http://web.nli.org.il/sites/NLIS/he/Education/Pages/itemPage.aspx?ItemID=NNL03_EDUSP5279 יום הכיפורים: פריטי מקור ומשאבי הוראה], אתר החינוך של [[הספרייה הלאומית]]
* [https://www.sivanrahavmeir.com/holiday/יום-כיפורים/ תכנים על יום כיפור] באתר של [[סיון רהב-מאיר]]
* {{כיפה|הרב רונן נויברט|כיפורים כ-פורים|יהדות/חגים/פורים/כיפורים-כ-פורים/|22 בפברואר, 2013 14:27}}
* [https://www.ranlevi.com/2019/10/07/osim_tanach_yom_kippur/ יום הכיפורים], ב[[פודקאסט]] עושים תנ"ך, באירוח [[חוקר המקרא]], הדוקטור שחר ענבר
* [https://blog.nli.org.il/tag/יום-כיפור/ מאמרים וכתבות בנושא יום הכיפורים] בבלוג "הספרנים" של [[הספרייה הלאומית]]
* {{בריטניקה}}
* [https://www.hayadan.org.il/fest-or-joy-in-yom-kippur-0310148 מתענים או נהנים? איך הפך יום כיפור מחג מחולות ליום תענית], ד"ר יחיעם שורק באתר [[הידען]]
* מידע על [https://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=sub,exact,יום%20הכיפורים,NOT&query=any,exact,מלחמת%20יום%20הכיפורים,AND&tab=default_tab&search_scope=Local&sortby=rank&vid=NLI&lang=iw_IL&mode=advanced&offset=0 יום הכיפורים] בקטלוג "מרחב" של [[הספרייה הלאומית]]
* {{מיקרופדיה|יום הכפורים}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007531830605171|יום הכיפורים}}
* {{אסיף}}

== ביאורים ==
{{ביאורים}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{סדר יום הכיפורים}}
{{חגי ישראל ומועדיו}}
{{בקרת זהויות}}

{{הבהרה הלכתית}}

[[קטגוריה:יום הכיפורים|*]]
[[קטגוריה:אירועים בחודש תשרי]]
[[קטגוריה:חגי תשרי]]
[[קטגוריה:פרשת אמור]]