יחסי אנגולה – כף ורדה
| יחסי אנגולה – כף ורדה | |
|---|---|
|
|
| |
| אנגולה | כף ורדה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,246,700 | 4,033 |
| אוכלוסייה | |
| 38,270,932 | 525,701 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 84,723 | 2,587 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 2,214 | 4,922 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה |
יחסי אנגולה–כף ורדה הם נקודות הציון ההיסטוריות ומערכת היחסים הדו-צדדיים הרשמיים, הפוליטיים, השיתופיים והמדיניים שבין הרפובליקה של אנגולה לבין הרפובליקה של כף ורדה. יחסיהן מבוססים בעיקר על חוויותיהן המשותפות, לדוגמה, המושבות הפורטוגזיות, הן לפני, אחרי ובמהלך המאבק לעצמאות.
כיום, דומינגוס פריירה מגלהאס מכהן כשגריר של כף ורדה לאנגולה.[1]
שנות השבעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כף ורדה חתמה על הסכם ידידות עם אנגולה בדצמבר 1975, זמן קצר לאחר שאנגולה זכתה בעצמאות שלה. כף ורדה וגינאה-ביסאו שימשו נקודות עצירה עבור חיילים קובנים בדרכם לאנגולה להילחם במורדים של יוניטה ובחיילים בדרום אפריקה.
ראש הממשלה, פדרו פיירס שלח חיילי FARP לאנגולה, היכן ששירתו בתור שומרי ראש אישיים של נשיא אנגולה, חוסה אדוארדו דוס סנטוס.[2]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Angola: President Dos Santos Accredits U.S., Côte D'Ivoire Ambassadors". Angola Press Agency via allAfrica. 2008. נבדק ב-2008-01-09.
- ^ Lobban, Richard (1995). Cape Verde:Crioulo Colony to Independent Nation. pp. 111–112.
