הצגת המקור של הדף "יחסי טורקיה–ישראל"

{{יחסי מדינות
| מדינה 1 = טורקיה
| מדינה 2 = ישראל
| מפה = Turkey-israel.svg
| משטר 1 = [[דמוקרטיה נשיאותית]]
| משטר 2 = [[דמוקרטיה פרלמנטרית]]
| צבע 1 = #FF0000
| צבע 2 = #0038b8
}}
בין '''טורקיה''' ל'''ישראל''' לא מתקיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים, נכון ל-[[13 בנובמבר]] [[2024]].<ref>{{Cite news|title=ארדואן טוען: "ניתקנו את היחסים עם ישראל"|url=https://www.ynet.co.il/news/article/hjziffmgkl|work=Ynet|date=2024-11-13|access-date=2024-11-13|language=he|first=איתמר|last=אייכנר}}</ref>

טורקיה הייתה המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה במדינת ישראל ב-1949, ובתחילת [[1950]] כוננו שתי המדינות [[יחסים דיפלומטיים]] והחליפו ביניהן נציגים בדרגת ציר. היחסים בין המדינות ידעו עליות ומורדות:

בין השנים [[1955]]–[[1958]] קיימה טורקיה קשר קרוב עם [[עיראק]] במסגרת [[ברית בגדאד]], אולם לאחר ה[[הפיכה צבאית|הפיכה הצבאית]] בעיראק ב-1958 התחזקו קשריה עם ישראל. לאחר [[מלחמת ששת הימים]] הלכו והידרדרו היחסים, וב-[[1980]] בעקבות [[חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל|חוק ירושלים]] הורידה טורקיה את דרג היחסים עם ישראל. מסוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] ועד לסוף [[העשור הראשון של המאה ה-21]] טורקיה וישראל היו בנות ברית קרובות שבאו לידי ביטוי בשיתופי פעולה ביטחוניים, וכלכליים. התחזקות האסלאמיזציה של טורקיה תחת [[ארדואן]] החל מסוף העשור הראשון של המאה ה-21 הביאה לאי יציבות ביחסים, שמושפעים רבות מ[[הסכסוך הישראלי-פלסטיני]].

==היסטוריה==
=== 1948–1967 ===
[[קובץ:חנוכת_הקשר_הטלפוני_טורקיה–ישראל,_1949.jpg|ממוזער|חנוכת הקשר הטלפוני טורקיה–ישראל, 1949]]
[[קובץ:Chaim Weizmann - Seyfullah Esin - Moshe Sharett 1950.jpg|250px|ממוזער|שמאל|3 ביולי 1950: סייפולה אסין, שגרירה הראשון של טורקיה בישראל, משוחח עם הנשיא [[חיים ויצמן]] ושר החוץ [[משה שרת]], בסיום טקס הגשת כתב האמנתו ב[[רחובות]]. אסין שימש עד לאותה עת כמיופה כוח טורקיה בישראל.]]
[[קובץ:Levi Eshkol and İsmet İnönü 1964.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ראשי הממשלה [[לוי אשכול]] ו[[איסמט אינני]], 1964.]]
טורקיה נמנתה בנובמבר 1947 על המדינות שהתנגדו ל[[תוכנית החלוקה]]. עם זאת, במרץ 1949, לאחר ש[[מצרים]] ו[[לבנון]] חתמו על [[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות|הסכם שביתת נשק עם ישראל]], הכירה טורקיה במדינת ישראל ובתחילת 1950 כוננו שתי המדינות יחסים דיפלומטיים והחליפו ביניהן נציגים בדרגת [[צירות|ציר]]. בכך הייתה טורקיה למדינה המוסלמית הראשונה שהכירה בקיומה של מדינת ישראל.

בתגובה לזעם בעולם הערבי על המהלך הטורקי, השיבו דובריה של טורקיה כי ארצם הייתה בין המדינות המערביות האחרונות שהכירו במדינת ישראל וכי אנקרה המתינה עד שהתברר מעל לכל ספק כי ישראל היא עובדה מוגמרת טרם הכירה בקיומה.{{הערה|התלות בייבוא אנרגיה והשלכותיה על מדיניות החוץ של טורקיה בשנים 1973–1981, עבודת דוקטורט, אלון ליאל, 1987 – עמוד 264}}

לישראל היה עניין רב בכינון קשרים דיפלומטיים עם טורקיה, אשר כמדינה מוסלמית, הקרובה גאוגרפית וגובלת במספר מדינות ערביות שנמצאו בעימות עם ישראל, יכלה לסייע לישראל רבות בתחום המדיני, הכלכלי ואף הצבאי. בתחילת שנות החמישים, [[שגרירות ישראל באנקרה|אנקרה]] הייתה אחת מארבע הבירות היחידות בהן הוצב [[נספח צבאי]] ישראלי (יחד עם [[שגרירות ישראל בוושינגטון|וושינגטון]], [[שגרירות ישראל בפריז|פריז]] ו[[שגרירות ישראל בלונדון|לונדון]]). ב-1953 אף נוסח הסכם תרבות רשמי בין טורקיה וישראל והחל משא ומתן להעלאת דרג הנציגויות בתל אביב ובאנקרה מצירות ל[[שגרירות]].

בתחילת 1955 פעלה טורקיה לקשור קשרים עם מדינות ערב דבר שהעלה חששות בישראל על פגיעה ביחסים עמה מצד טורקיה. בצאתו לשיחות ב[[עיראק]] הצהיר ראש ממשלת טורקיה, [[אדנאן מנדרס]], שהשיחות לא תפגענה בקשרים עם ישראל.{{הערה|{{הבוקר||מנדרס: למזרח התיכון נשקפת סכנה מהקומוניזם ולא מישראל|19550103|15}}{{ש}}{{מעריב||ציר ישראל בתורכיה נקרא להתיעצות|19550107|7}}}} אולם ההסכם בין טורקיה לעיראק בינואר 1955 וכינונה של [[ברית בגדאד]] ב-24 בפברואר 1955, הגבילו במידה רבה את חופש התמרון של אנקרה - והשיפור המתוכנן ביחסים התרבותיים והמדיניים לא יצא אל הפועל.{{הערה|שם=ליאל-265|התלות בייבוא אנרגיה והשלכותיה על מדיניות החוץ של טורקיה בשנים 1973–1981, עבודת דוקטורט, אלון ליאל, 1987 – עמוד 265}} מצד אחד, מנדרס הצהיר שלא יחתום על ברית הגנה עם ישראל{{הערה|{{מעריב||תורכיה: לא נציע ברית לישראל|19550116|6}}}} ומנגד פעלו בטורקיה, כולל אנשי האופוזיציה, להרגיע את ישראל שהקשרים עם עיראק לא יבואו על חשבון הקשרים עם ישראל.{{הערה|{{מעריב|ש. כהן|גם האופוזיציה בתורכיה מרגיעה את ישראל|19550117|14}}}}

משבר ממשי ראשון ביחסי טורקיה - ישראל התרחש בנובמבר 1956, מיד לאחר "[[מבצע קדש]]". בעקבות המלחמה קרא משרד החוץ באנקרה לציר הטורקי בת"א לשוב לטורקיה כאשר דובר המשרד מודיע שהציר לא ישוב לתפקידו עד אשר {{ציטוטון|הבעיה הפלסטינית תמצא את פתרונה בצורה צודקת ובת קיימא בהתאם להחלטות האו"ם}}.

במחצית השנייה של שנות החמישים ובראשית שנות השישים נמשכו מגעים בדרג בכיר בין טורקיה וישראל. המגעים התקיימו בעיקר במסגרת הניסיון ליצור "[[ברית הפריפריה|חגורה פריפריאלית]]" של מדינות שאינן ערביות במזרח התיכון, באמצעות הידוק שיתוף הפעולה המדיני והצבאי בין טורקיה, איראן, אתיופיה וישראל.

ב-24 ביולי 1958, כתב ראש ממשלת ישראל [[דוד בן-גוריון]] לנשיא האמריקני [[דווייט אייזנהאואר]] איגרת סודית בה תיאר את תוכניותיו האזוריות:
:{{ציטוטון|התחלנו לחזק את קשרינו עם ארבע ארצות שכנות במעגל החיצוני של המזרח התיכון – איראן, סודאן, אתיופיה וטורקיה – במטרה להקים סכר חזק בפני הזרם העז הנאצריסטי-סובייטי. אוכל לציין בסיפוק שהצעדים הראשונים שנעשו בכיוון זה זכו להצלחה ... בזמן האחרון הולכים ומתהדקים הקשרים בערוצים סודיים עם ממשלת טורקיה ... המטרה שלנו היא ליצור קבוצת מדינות שלא תהיה בהכרח ברית רשמית ופומבית, ואשר תוכל, בסיוע הדדי ובמאמצים משותפים, לעמוד איתן בפני התפשטותה של ברית המועצות באמצעותו של נאצר, ואשר תוכל אולי אפילו להציל את עצמאותה של לבנון ואולי בבוא העת גם של סוריה}}.{{הערה|Demo-Islam – Islamic decmocracy in Turkey, Alon Liel, page 183.|כיוון=שמאל}}

באוגוסט 1958 יצאה משלחת בראשות ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שרת החוץ [[גולדה מאיר]], [[ראש המוסד]] [[איסר הראל]], ראש אגף המודיעין [[יהושפט הרכבי]], שגריר ישראל באיטליה [[אליהו ששון]] והיועץ המדיני המיוחד [[ראובן שילוח]], למפגש עם ראש ממשלת טורקיה [[אדנאן מנדרס]]. בשנים הבאות התקיימו מספר מפגשים משולשים בין נציגי שירותי המודיעין של טורקיה, איראן וישראל שהתקיימו כל אחת בתורה במדינות החברות בציר המשותף.

שיתוף הפעולה בין ארבע המדינות שנכללו ב"[[ברית הפריפריה|חגורה הפריפריאלית]]" הלך ודעך משלהי שנות ה-60 ופסק לחלוטין לאחר [[המהפכה האתיופית]] ב-1974 ו[[המהפכה האיראנית]] ב-1979.

=== 1967–1986 – מדיניות ההצמדה ===
בעקבות מלחמת ששת הימים שפרצה ביוני 1967, החלה "מדיניות ההצמדה" - כינוי למדיניות שבה "מוצמדים" יחסי ישראל טורקיה ליחסי ישראל והפלסטינים. במהלך המלחמה ולאחריה הפגינה טורקיה סולידריות איתנה עם העולם הערבי: אנקרה הבטיחה שלא תאפשר שימוש כלשהו בבסיסים הצבאיים שבשטחה כנגד מדינות ערביות ומיד לאחר המלחמה היא מיהרה לתמוך בעמדות הערביות בדבר הצורך בנסיגה ישראל מכל [[השטחים הכבושים]].{{הערה|שם=ליאל-265}}
[[מלחמת יום כיפור]] באוקטובר 1973 הייתה נקודת ציון נוספת בהתדרדרות היחסים שבין טורקיה וישראל וגם במהלכה תמכה טורקיה בתקיפות רבה בעולם הערבי. התמיכה הטורקית בהחלטות עצרת האו"ם ב-20 בנובמבר 1974 (בדבר הענקת מעמד משקיף ל[[הארגון לשחרור פלסטין|ארגון לשחרור פלסטין]]) ו[[החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם|החלטה 3379]] מ-10 בנובמבר 1975 (בדבר הגדרת ה[[ציונות]] כתנועה [[גזענות|גזענית]]), הבהירו בצורה חדה ביותר את העדפותיה של טורקיה בסכסוך הישראלי ערבי, ודרדרו את היחסים ביניהם.

במהלך המחצית השנייה של שנות ה-70, הופעל לחץ כבד על טורקיה לנתק את קשריה עם ישראל, לחץ אשר נבע מתלותה של טורקיה בנפט ערבי. עם זאת, העמידה התקיפה של טורקיה על זכותה לקיים את הקשר הדיפלומטי עם ישראל הבהירה למדינות ערב שהסיכוי להביא לניתוק הקשר בין אנקרה ות"א הוא קלוש ביותר – והלחצים בנושא אכן פחתו במידה רבה בין 1975–1979.{{הערה|1=התלות בייבוא אנרגיה והשלכותיה על מדיניות החוץ של טורקיה בשנים 1973 – 1981, עבודת דוקטורט, אלון ליאל, 1987 – עמוד 269}} ב-11 באוגוסט 1976 פתחו שני מחבלים פלסטינים באש על נוסעי [[אל על]] ב[[נמל התעופה איסטנבול|נמל התעופה באיסטנבול]] והרגו ארבעה אנשים. בדצמבר אותה שנה, ביקרה בישראל משלחת סופרים ועיתונאים מטורקיה ונפגשה עם שר החוץ [[יגאל אלון]].{{הערה|[[אודי מנור]], '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 378}}

בשבוע האחרון של יולי 1980 פרץ משבר חמור ביחסי טורקיה – ישראל על רקע הדיון ב[[הכנסת|כנסת]] על [[חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל]]. כבר ב-25 ביולי 1980, עוד בטרם אושר החוק רשמית, פרסם ראש הממשלה דמירל הודעת גינוי חריפה על הצעת החוק. מיד לאחר אישורו הרשמי של החוק, ב-30 ביולי 1980, החזירה טורקיה את מיופה הכוח בתל אביב להתייעצויות באנקרה וב-28 באוגוסט 1980 הודיעה ממשלת טורקיה כי החליטה לסגור את הקונסוליה הכללית שלה בירושלים בתגובה למהלך הישראלי. אולם שר החוץ הטורקי ארקמן הודיע במקביל כי לסגירת הקונסוליה לא תהיה השלכה על דרג היחסים שבין טורקיה וישראל. למרות זאת, ב-26 בנובמבר 1980 הודיעה ממשלת טורקיה לממשלת ישראל על כוונתה להוריד את דרג היחסים בין המדינות. מיד לאחר מסירת ההודעה לממשלת ישראל קראה טורקיה לסגל הדיפלומטי שלה בתל אביב לשוב לאנקרה כאשר היא מחליטה להשאיר בישראל דיפלומט בדרג של מזכיר שני. במקביל נתבקש [[שגרירות ישראל באנקרה|הסגל הדיפלומטי של ישראל באנקרה]], למעט המזכיר השני, לעזוב את טורקיה תוך שלושה חודשים.{{הערה|התלות בייבוא אנרגיה והשלכותיה על מדיניות החוץ של טורקיה בשנים 1973–1981, עבודת דוקטורט, אלון ליאל, 1987 – עמוד 272}} גם קווי התעופה והים בין ישראל לטורקיה הפסיקו לפעול.{{הערה|שם=הכחשה 58|[[יאיר אורון]], '''הכחשה: ישראל ורצח העם הארמני''', פרק 3, עמ' 58–59}} מאז, במשך מספר שנים, טורקיה נקטה במדיניות אנטי-ישראלית. למשל, בינואר 1984 קרא [[נשיא טורקיה]] לבאי ועידת קזבלנקה לנקוט אסטרטגיה משותפת נגד ישראל.{{הערה|{{מעריב|שפי גבאי|הפסגה האיסלמית ננעלה אמש תוך חילוקי דעות|19840119|34}}}}

===1986–2000 – ברית אסטרטגית===
החל מ-1986 החלה התחממות מחודשת בקשרים בין ישראל לטורקיה שהתבטאה במינוי דיפלומטים בדרג בכיר לתחזוק הקשרים בין המדינות,{{הערה|{{מעריב|ש. כהן|תורכיה וישראל מהדקות את הקשרים ביניהן|19860814|30}}{{ש}}{{מעריב|רפאל מן|נציג דיפלומטי חדש מתורכיה|19860909|21}}}}{{הערה|1=Lenore G. Martin, Dimitris Keridis, [http://books.google.co.il/books?id=ANDseq7d9OMC&pg=PA181 The Future of Turkish Foreign Policy], page 181, remark 72|כיוון=שמאל}} אולם עדיין התנגדה ממשלת טורקיה לקשרים קרובים מידי. למשל, הממשלה ביקשה מחברי פרלמנט שלא לבקר בישראל.{{הערה|{{מעריב|ש. כהן|יבוטל ביקורה של משלחת פרלמנטרית תורכית בארץ|19861026|30}}}} בספטמבר 1987 נפגשו שרי החוץ של המדינות בעצרת האו"ם.{{הערה|{{מעריב|שאול בן חיים|השכנים חוזרים|19870921|80}}}} בפגישה סוכם על הידוק היחסים הכלכליים בין המדינות{{הערה|{{מעריב||סין וישראל|19871001|17}}}} ושר החוץ של טורקיה נענה להזמנה לבקר בישראל.{{הערה|{{מעריב|רפאל מן|שר החוץ של תורכיה נענה להזמנה לבקר בישראל|19871005|7}};{{מעריב||צעד לקראת נירמול|19871006|84}}}} בעקבות הפגישה הורחב שיתוף הפעולה בין המדינות באקדמיה, במסחר ובחקלאות.{{הערה|{{מעריב|ש. כהן|שיפור ביחסי ישראל תורכיה בעקבות פגישת פרס הלפוגלו|19871102|34}}{{ש}}{{מעריב|יוסף חריף|החשבון התורכי הביא את שר החוץ היווני לירושלים|19871204|106}}}}

בשנים 1988 ו-1989 הועמדו שוב היחסים בצלו של [[הסכסוך הישראלי-ערבי]]. השנה הראשונה של [[האינתיפאדה]] הייתה רצופת גינויים פומביים מצד אנקרה למעשי צה"ל, לצד הודעות תמיכה חד משמעיות בזכות הפלסטינים ל[[הגדרה עצמית]], "על כל המשתמע מכך". בנובמבר 1988 מיהרה טורקיה להכריז על הכרה ב[[מדינה פלסטינית|מדינה הפלסטינית]], שעל כינונה [[מגילת העצמאות הפלסטינית|הכריזה]] המועצה הלאומית הפלסטינית – והדבר עורר בישראל תגובה נזעמת. טורקיה הייתה המדינה הרביעית שהכירה במדינה זו, והראשונה מבין המדינות המקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל. מיופה הכוח הטורקי זומן למשרד החוץ בירושלים, שם הובעה מורת רוחה של ישראל על שטורקיה לא מצאה לנכון לשמוע את עמדתו של נציג ישראל רשמי בטרם החליטה על המהלך.{{הערה|שם=ReferenceA|1=Turkey – Military, Islam and Politics, 1970 – 2000 – Alon Liel – Page 196.|כיוון=שמאל}}

בשנת 1991, לאחר [[מלחמת המפרץ]] והצהרת [[ועידת השלום במדריד (1991)|ועידת השלום במדריד]], השתפרו היחסים באופן דרמטי ובנובמבר אותה שנה החליפו שתי המדינות שגרירים.{{הערה|שם=הכחשה 58}} בינואר 1992 הועלה דרג היחסים בין ישראל לטורקיה. היחסים עם ישראל החלו להתמלא בתוכן, תחילה כלכלית ותיירותית ובהמשך גם מדינית וצבאית, למורת רוחו של העולם הערבי, אך לא במידה שיכלה עוד להשפיע על מדיניותה של אנקרה. בין יוני 1992 ונובמבר 1994 נערכה סדרה של ביקורים רמי דרג, חסרי תקדים ביחסים בין שתי המדינות שבמסגרתם ביקרו הנשיא [[עזר ויצמן]] ושר החוץ [[שמעון פרס]] בטורקיה, ו[[ראש ממשלת טורקיה]] טאנסו צ'ילר בישראל. טורקיה ניצבה איתנה מאחורי מסכת היחסים הענפה עם ישראל והתנערה מההתקפות הערביות בנושא.

בשנת 1996 החלה להסתמן ביחסי טורקיה–ישראל תמונה שהזכירה לרבים את הברית האסטרטגית בין שתי המדינות ב-1958. אמנם בשתי הבירות עשו מאמץ ניכר להציג את היחסים המתהווים, כולל הצבאיים, כבעלי אופי בילטראלי וכבלתי מכוונים נגד צד שלישי כלשהו, אך הפילוסופיה הפרו-מערבית והפרו-דמוקרטית של שתי המדינות יצרה תחושה אצל שאר מדינות המזרח התיכון, כי נרקמת כאן ברית שמטרותיה רחוקות יותר מהידוק הקשר הבילטראלי. במהלך ביקור בישראל של סגן שר החוץ הטורקי אונור אויימן בינואר 1996, הוא הגדיר את היחסים בין שתי המדינות כ"מצוינים בכל היבט שהוא".

במרץ 1996 הגיע הנשיא דמירל לביקור רשמי בישראל – ביקור ראשון מסוגו של נשיא טורקיה. ביקורו של דמירל העלה לשיא את היחסים הכלכליים בין שתי המדינות. במהלך הביקור נחתם [[הסכם סחר]] המסיר את מגבלות המכסים בין שתי המדינות עד שנת 2000, והוחלט על עיבוי הקשרים בתחומי החקלאות, התעשייה, התקשורת והרפואה כאשר הדגש הוא על תחומי ה[[היי-טק|היי טק]]. בין ישראל וטורקיה נוצרו יחסים קרובים במיוחד, שניתן אפילו להגדירם כ"יחסים מיוחדים" וישראל הפכה לאחת המדינות הקרובות ביותר לטורקיה.

====הסברים להידוק היחסים====
שיקולים שונים הנחו את טורקיה בהידוק יחסיה עם ישראל במהלך שנות ה-90:
#חיזוק הביטחון האזורי הטורקי, תוך הסתמכות על הקשר המשמעותי ברמת הרכש, האימונים והתכנון בין שני הצבאות החזקים במזרח התיכון, והבטחת ביטחונה של טורקיה כנדבך חשוב בקביעת מעמדה באזור.
# הפקת טובות הנאה מעוצמתה של השדולה היהודית בוושינגטון, הרואה עצמה חופשייה להשפיע על מדיניות החוץ של ארצות הברית.
# הרצון של טורקיה להרתיע יריבים פוטנציאליים באזור, דוגמת איראן, סוריה ויוון, ולשפר את יכולתה להיאבק בטרור.
# השאיפה לחיזוק אזורי של הכוחות הדמוקרטיים, החילוניים והתומכים בכלכלת שוק, או במילים אחרות: שיווק "המודל הטורקי – ישראלי" במזרח התיכון ובמדינות חבר העמים, במידה רבה כאנטיתזה למודלים אחרים, ובראשם "המודל האיראני".
# הצורך של טורקיה בטכנולוגיות אזרחיות הנמצאות ברשות ישראל, בין השאר בגלל קשיים בהשגתן של טכנולוגיות אלה במקומות אחרים.
# המאבק חסר הפשרות שניהל הצבא הטורקי באסלאמיזציה הגוברת.
# הרצון של טורקיה בהנהגתם של טורגוט אוזאל וסולימאן דמירל, להדק את הקשר עם המערב והתסכול המתמשך של המנהיגות המדינית והצבאית, לנוכח הכתף הקרה שהפגינה אירופה לטורקיה.
# התלות של טורקיה בנפט מוסלמי נעשתה בלתי משמעותית עם חלוף משבר האנרגיה. מערכת היחסים המקיפה עם המדינות המוסלמיות אמנם נותרה בעינה, אך נעשתה מאוזנת יותר. המאזן המסחרי החל נוטה לטובת טורקיה, והטורקים נעשו מעניקי אשראי לחלק מן המדינות המוסלמיות.{{הערה|שם=ReferenceA}}

השיקולים הישראליים להידוק הקשר עם טורקיה בשנות ה-90:
# חיזוק הלגיטימציה לישראל במזרח התיכון, על ידי יצירת שלום חם, ואף יותר מכך, עם מדינה מוסלמית גדולה וחשובה דוגמת טורקיה.
# הצורך הישראלי המתמיד במציאת שווקים לתוצרת ולידע של התעשייה הצבאית והאווירית, על כל המשתמע מכך לביטחונה וכלכלתה של ישראל.
# היתרון האסטרטגי מודיעיני משיתוף פעולה ביטחוני עם מדינה הגובלת באויבותיה המובהקות של ישראל – סוריה, עיראק ואיראן.
# הרצון להרחיב את הסחר האזרחי עם שוק גדול ומתפתח דוגמת השוק הטורקי.
# השאיפה לחזק באזור מדינה בעלת מודל שלטוני דומה למודל הישראלי בסוגיות של דמוקרטיה, חילוניות וכלכלה חופשית, בין השאר כדי להוכיח שהמודל יכול להתאים גם למדינות נוספות במזרח התיכון.{{הערה|שם=ReferenceB|1=Turkey – Military, Islam and Politics, 1970 – 2000 – Alon Liel – Page 241|כיוון=שמאל}}

ישנם שהסבירו את הידוק הקשרים בין ישראל לטורקיה בהתקדמות תהליך השלום בין ישראל והפלסטינים וירדן. הם מציינים שדרג היחסים הועלה רק לאחר [[ועידת מדריד]] ובמקביל להחלטה להעניק דרג של שגריר גם לנציג אש"ף באנקרה. לטענתם, ההתקדמות לקראת שלום בין ישראל לחלק משכנותיה היא שאפשרה לטורקיה לחמם את יחסיה עם ישראל.{{הערה|שם=ReferenceB}} על פי גישה זאת, הביקור של נשיא טורקיה בישראל, חודשים אחדים לאחר [[רצח יצחק רבין]], נועד להדגיש את תמיכתה של טורקיה בהסדרי השלום המתגבשים בין ישראל לפלסטינים, ולחזק את ממשלתו של שמעון פרס להמשיך בדרך בה צעד רבין.{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=מדינות המזרח התיכון}}

===2000–2006 – חזרה למדיניות ההצמדה===
[[קובץ:WORLD ECONOMIC FORUM ANNUAL MEETING 2009 - Recep Tayyip Erdogan.jpg|שמאל|ממוזער|300px|[[הפורום הכלכלי העולמי]] ב[[דאבוס]], [[29 בינואר]] [[2009]] – ראש ממשלת טורקיה [[רג'פ טאיפ ארדואן|ארדואן]] קם ועזב את המקום, במחאה כנגד [[נשיא מדינת ישראל]] [[שמעון פרס]], בעקבות [[מבצע עופרת יצוקה]]]]
פרוץ [[האינתיפאדה השנייה]] לא הרע משמעותית את היחסים בין טורקיה לישראל, אף על פי שמדינות מוסלמיות אחרות ניתקו באותה תקופה את יחסיהן עם ישראל. טורקיה מחתה בפני ישראל על הסגר שהטילה ישראל על [[יאסר ערפאת]] במבצע [[חומת מגן]], שלחה אליו שליחים רמי דרג, והעניקה לו סיוע כספי והומניטארי, אולם היחסים החמים עם ישראל ועם הפלסטינים בו זמנית – ואף קודמו עסקאות ל[[שיפוץ]] טנקים, בניית [[תעלת השקיה|תעלות השקיה]] בדרום מזרח טורקיה וייצוא מים מטורקיה לישראל.

ב-6 באפריל 2002 אמר ראש ממשלת טורקיה, [[בולנט אג'וויט]], לחברי מפלגתו (DSP), שישראל מבצעת [[רצח עם]] בפלסטינים. ישראל דרשה מטורקיה "הבהרות" ואג'וויט השיב שדבריו לא הובנו כהלכה והם משקפים רק את דאגתו מהמתרחש באזור.{{הערה|יאיר אורון, '''הכחשה: ישראל ורצח העם הארמני''', עמ' 110–111}}

המהפך הפוליטי של 3 בנובמבר 2002 בטורקיה, דחק אל מחוץ לחיים הפוליטיים אישים מרכזיים שתחזקו את הקשרים הטובים עם ישראל, כמו ראש הממשלה היוצא [[בולנט אג'וויט]], ראשי הממשלה בעבר [[מסוט ילמאז]] ו[[טנסו צ'ילר|טאנסו צ'ילר]], ושר החוץ עד לא מכבר [[איסמעיל ג'ם]]. שתי המפלגות המנצחות בבחירות לא מילאו תפקיד משמעותי במדיניות החוץ ולא התנסו בקשרים עם ישראל.

ב-14 בנובמבר 2002, באיחור של עשרה ימים, שוגר מכתב של [[אריאל שרון|ראש הממשלה שרון]], בו בירך את ארדואן על ניצחונו בבחירות. {{ציטוטון|אנו שואפים להמשיך ולחזק את שיתוף הפעולה ... ואת הידידות האמיצה ... המבוססת על ערכים משותפים}}, כתב שרון לארדואן.{{הערה|שם=Turkey, Alon Liel page 195|1=Demo-Islam – Islamic decmocracy in Turkey, Alon Liel, page 195|כיוון=שמאל}} אולם מצד טורקיה נשמעו קולות אחרים. בראיון שהעניק סגן יו"ר מפלגת "הצדק והפיתוח", מוראט מרג'אן, לעיתון ה"ג'רוזלם פוסט", נאמרו הדברים הבאים:{{הערה|שם=Turkey, Alon Liel page 195}}
{{ציטוטון|שרון הוא אחד ממקורות הטרור במזרח התיכון ... הוא לא מבין את הדינמיקה של הכוח בו הוא משתמש. הוא אינו מאפשר את קידום תהליך השלום ואינו מכבד את התהליך ... שרון יצר את האווירה שהצמיחה את הטרור}}. במהלך 2004 ביקר ראש ממשלת טורקיה, [[רג'פ טאיפ ארדואן]], באופן ישיר את ישראל בשורת התבטאויות חריפות.

אף על פי שארדואן היווה את ראש החץ של הביקורת על ישראל, בכל זאת לא היה מדובר ב"משבר ארדואן". בכירים אחרים במערכת הפוליטית הטורקית, ובראשם שר החוץ גול, ניסו להרגיע את המתיחות.

שורשי המתיחות נגעו בראש ובראשונה לעצירת תהליך השלום בין ישראל ושכנותיה. מספר סיבות מוחשיות הביאו לכך שטורקיה הרשתה לעצמה לפגוע ביחסים עם ישראל במהלך שנת 2004, וביניהן ניתן למנות את ארבע הסיבות הבאות:
* התמשכות האינתיפאדה, חיסולים של מנהיגים פלסטינים והמצור על ערפאת.
* התקרבות משמעותית של טורקיה לסוריה.
* הידיעות הבלתי פוסקות אודות מכירת נשק ישראלי ל[[כורדים]].
* ההתקררות ביחסים בין טורקיה וארצות הברית, על רקע [[מלחמת עיראק|המלחמה בעיראק]].

שיפור מסוים חל בשנת 2005, בעקבות [[תוכנית ההתנתקות|ההתנתקות]]. במהלך חודש מרץ 2005 ביקר שר החוץ [[עבדוללה גול]] בישראל, ובראשית מאי אותה שנה ביקר בה לראשונה גם ראש הממשלה ארדואן. עצירת המשך תהליך ההתנתקות בעקבות [[מלחמת לבנון השנייה]], בקיץ 2006, שבה ועוררה רחשים שליליים בצמרת הפוליטית הטורקית.

=== 2008–2016 – השפל בתקופת ארדואן ===
[[קובץ:Turkimta.jpg|250px|ממוזער|בניין שגרירות טורקיה (שני משמאל) ב[[רחוב הירקון]] ב[[תל אביב]], 2013]]
בתקופת [[רג'פ טאיפ ארדואן]] חלה התדרדרות משמעותית ביחסים בין שתי המדינות עקב הקו האנטי-ישראלי והרטוריקה האנטי-ישראלית החריפה שנקט ארדואן.

בדצמבר [[2008]] תקף ארדואן בחריפות את ישראל על [[מבצע עופרת יצוקה]]. בתחילת המבצע כינה אותו "[[פשע נגד האנושות]]",{{הערה|{{NFC|משה ריינפלד|טורקיה: הפצצות ישראל פשע נגד האנושות|001-D-184718-00|28 בדצמבר 2008}}}} וכעבור ימים אחדים הוסיף: "ישראל עושה מעשים לא אנושיים ב[[רצועת עזה]], שיגרמו לה להשמיד עצמה".{{הערה|{{הארץ||ראש ממשלת טורקיה: ישראל עושה מעשים לא אנושיים|1.1559250|5 בינואר 2009}}}} ימים אחדים לאחר החלטת [[מועצת הביטחון]] על [[הפסקת אש]] קרא להרחיק את ישראל מה[[או"ם]], כל עוד אינה נשמעת להחלטה.{{הערה|{{ynet||ר"מ טורקיה: להרחיק את ישראל מהאו"ם|3657233|16 בינואר 2009}}}} בכנס [[הפורום הכלכלי העולמי]] ב[[דאבוס]], לאחר ש[[נשיא מדינת ישראל]] [[שמעון פרס]] הגן בנאומו על עמדת ישראל, נטש ארדואן בזעם את הבמה.{{הערה|{{ynet||פרס נאם על עזה, ארדואן נטש: "אתם הורגים"|3664122|29 בינואר 2009}}}} במהלך מבצע עופרת יצוקה גם התקיימו בטורקיה [[הפגנה|הפגנות]] רבות כנגד ישראל, כולל במהלך משחקיהן של קבוצות ספורט ישראליות ונציגים ישראליים המשחקים בטורקיה.

באוקטובר [[2009]] ביטלה טורקיה את השתתפות ישראל בתרגיל האווירי [[אנטוליאן איגל]].{{הערה|{{nrg|מיה בנגל ואמיר בוחבוט|חשש בישראל: טורקיה מתקרבת לאיראן|952/601|12 באוקטובר 2009|1|1}}}} ובינואר [[2010]] ארדואן תקף את מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים ו[[לבנון]], וקבל על העדר הביקורת העולמית על [[מדיניות הגרעין של ישראל]], ביחס לביקורת על הפיתוח הגרעיני ב[[איראן]].{{הערה|{{nrg|סוכנויות הידיעות|ארדואן: צעדי ישראל מאיימים על השלום|038/440|11 בינואר 2010|1|2}}}} במקביל, התלוננה ישראל רשמית על שידורן בטורקיה של סדרות טלוויזיה בעלות טונים [[אנטישמיות|אנטישמיים]] ומסרים אנטי-ישראליים בוטים. כתגובה, השפיל סגן שר החוץ, [[דני אילון]] במכוון את שגריר טורקיה בישראל לעיני המצלמות.{{הערה|{{mako|אודי סגל|איילון על השפלת השגריר הטורקי: "תם עידן ההתרפסות"|41c2f7eae112621004|news-military/israel|12 בינואר 2010}}}} בעקבות זעמה של טורקיה וביקורת קשה מתוך משרד החוץ וגורמים בכירים במערכת הפוליטית, נאלץ אילון להתנצל.{{הערה|{{ישראל היום||אילון התנצל - המשבר הסתיים|article/30275}}}}

בשנת 2010 חלה הידרדרות נוספת ביחסים בין שתי המדינות, בעקבות אירועי [[המשט לעזה (2010)|המשט לעזה]], אותו הוביל ארגון [[IHH]] הטורקי בתמיכת ממשלת טורקיה, ונוצר המשבר הדיפלומטי החמור ביותר מאז כינון היחסים בין המדינות. טורקיה החזירה את שגרירה מתל אביב לאנקרה, בוטלו משחקי ידידות בין שתי המדינות, וברחובות הערים בשתי המדינות התקיימו הפגנות כנגד המדינה השנייה.{{הערה|{{ynet|יעל ברנובסקי|מאות מול שגרירות טורקיה בת"א: ארדואן פשיסט|3897012|31 במאי 2010}}{{ש}}{{וואלה|מערכת וואלה! חדשות|הפגנות בטורקיה מול נבחרת ישראל בכדורעף|1713933|24 ביולי 2010}}}} מול השגרירות הטורקית.{{הערה|{{ynet|יעל ברנובסקי|מאות מול שגרירות טורקיה בת"א: ארדואן פשיסט|3897012|31 במאי 2010}}}} ארדואן כינה את פעולות ישראל - בהם נהרגו תשעה אזרחים טורקים שתקפו חיילים - כ"פיראטיות" ואיים כי "אם אתם - ישראל - רוצים את טורקיה כאויב, היא תהיה אויב חזק וקשה".

עם זאת, ב-[[2 בדצמבר]] [[2010]], שלחה טורקיה 2 [[כבאות אווירית|מטוסי כיבוי]] כדי לעזור לכוחות הכיבוי בישראל לכבות את [[השרפה בכרמל (2010)|השרפה בכרמל]]. ארדואן טען, שהסיוע ניתן "מתוך מניעים [[סיוע הומניטרי|הומניטריים]] וחובה [[אסלאם|איסלאמית]]", ושטרם הגיע הזמן לשיפור ביחסי שתי המדינות – עד אשר ישראל תתנצל ותפצה את נפגעי המשט.{{הערה|{{ynet|[[סוכנות הידיעות הצרפתית|AFP]]|ארדואן לישראל: עוד נעביר דף, קודם תתנצלו|3994765|5 בדצמבר 2010}}}} ביולי [[2011]] הוסיף ארדואן דרישה שלישית, שישראל תסיר את הסגר על עזה, כתנאי לנרמול היחסים עם טורקיה.
[[קובץ:Erdogan waving flag of Palestine to get simpathy of his voters while keep Turkey's ties with Israel & US.gif|250px|ממוזער|קריקטורה של [[רג'פ טאיפ ארדואן]] על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מאת [[קרלוס לטוף]]]]

ב-[[1 בספטמבר]] 2011 פורסמו מסקנות [[דו"ח פאלמר]] של ועדת האו"ם לבדיקת אירועי המשט לעזה והחריף המשבר בין טורקיה לישראל. טורקיה הודיעה על הורדת דרג היחסים הדיפלומטיים למזכיר שני בלבד, ועל גירוש [[שגרירות ישראל באנקרה|שגריר ישראל בטורקיה]]. ב-[[6 בספטמבר]] 2011, הודיע ראש הממשלה ארדואן על ניתוק כל קשרי המסחר והקשרים הצבאיים עם ישראל אולם בהמשך היום, התפרסמה הודעה מטעם הממשל הטורקי כי מדובר אך ורק בהפסקת קשרי המסחר הצבאיים והביטחוניים בין שתי הממשלות.{{הערה|{{ynet|[[אטילה שומפלבי]]|"טורקיה מקפיאה הסחר? כבר שנה וחצי אין כזה"|4118615|6 בספטמבר 2011}}}} מאוחר יותר הודיע ארדואן כי צוטט שלא כהלכה גם לגבי אמירותיו שספינות מלחמה של טורקיה ילוו ספינות סיוע לעזה לצורך הגנה עליהן מפני ישראל, ואמר כי אם ישראל לא תתערב ב[[חופש התנועה]] לא ישלחו ספינות קרב. התובע הכללי בטורקיה דרש כי יועברו אליו שמות החיילים הישראליים שפעלו לעצירת המשט, לנקיטת הליכים משפטיים נגדם וארגון [[IHH]] העביר אליו 10 שמות וביקש הוצאת צווי מעצר נגדם.{{הערה|{{ישראל היום||ארדואן מרכך עמדותיו: "דבריי לא צוטטו נכון"|article/37862}}}} עיתון טורקי דיווח שארדואן הורה שלא למנוע ממטוסי קרב טורקיים ירי על מטרות ישראליות.{{הערה|{{ynet|אביאל מגנזי|"ארדואן הורה: לא למנוע ירי על מטרות ישראליות"|4121595|13 בספטמבר 2011}}}} במאי 2012 הוגשו בטורקיה [[כתב אישום|כתבי אישום]], ובהם תביעה לגזור תשעה מאסרי עולם, נגד ארבעה קציני צה"ל בכירים, עקב מעורבותם בהשתלטות על המרמרה במשט לעזה.{{הערה|{{הארץ|ברק רביד|כתבי אישום בטורקיה נגד אשכנזי ובכירים בצה"ל: התביעה דורשת 9 מאסרי עולם|1.1717718|28 במאי 2012}}}}

ב[[פברואר]] [[2013]] [[אהמט דבוטואולו]], שר החוץ הטורקי, מתח ביקורת על ישראל על [[תקיפת שיירת הנשק הסורית במחוז ריף דמשק שבסוריה|תקיפתה את שיירת הנשק בסוריה]].{{הערה|{{mako|ערד ניר|שר החוץ של טורקיה: "ישראל היא מדינה פורעת חוק"|e2f1baa5165ac31004|news-world/international|4 בפברואר 2013}}}}

ב-[[22 במרץ]] [[2013]], בסיום ביקורו של [[נשיא ארצות הברית|נשיא]] [[ארצות הברית]] [[ברק אובמה]] ב[[ישראל]], ובתיווכו, התקשר [[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] למקבילו הטורקי, [[רג'פ טאיפ ארדואן|ארדואן]] והתנצל על תקרית [[המשט לעזה (2010)|המרמרה]].{{הערה|{{הארץ|ברק רביד|נתניהו התקשר לארדואן והתנצל על הרג האזרחים הטורקים במשט לעזה|1.1974020|23 במרץ 2013|מנויים=לא}}}} בשיחה זו, החליטו השניים על נירמול היחסים והחזרת השגרירים לפעילות.

באוגוסט 2013 טען ארדואן שישראל עומדת מאחורי [[ההפיכה במצרים (2013)|ההפיכה במצרים]]. ארצות הברית גינתה בחריפות טענה זו,{{הערה|{{nrg||ארצות הברית מגנה בתוקף את דברי ארדואן|501/030|20 באוגוסט 2013|1|2}}}} ו[[אביגדור ליברמן]], יו"ר [[ועדת החוץ והביטחון של הכנסת]] אמר שארדואן הוא "ממשיך דרכו של גבלס".{{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס|ליברמן: ארדואן הוא ממשיך דרכו של גבלס|1.2102885|21 באוגוסט 2013|מנויים=לא}}}}[[קובץ:שגריר טורקיה בישראל כאמל אוקום מגיש את כתב האמנתו (1).jpg|250px|ממוזער|שמאל|שגריר טורקיה בישראל [[כמאל אוקם]] מגיש את כתב האמנתו, ב-12 בדצמבר 2016]]ביולי [[2014]] במהלך [[מבצע צוק איתן]] תקף ארדואן את חברת הכנסת [[איילת שקד]] בטענה שהיא מזכירה את היטלר. מאוחר יותר גינה את ישראל בחריפות, [[הסתה|הסית]] נגדה והאשים אותה ב"[[רצח עם]]" נגד הפלסטינים.{{הערה|{{ynet||ארדואן: ישראל מבצעת רצח עם מיום היווסדה|4545354|17 ביולי 2014}}}} בעקבות דבריו אלפי מפגינים אלימים תקפו את נציגויות ישראל ב[[טורקיה]], דבר שהוביל את [[משרד החוץ]] להורות על פינוי משפחות נציגי ישראל בטורקיה מחשש לשלומן,{{הערה|{{ערוץ7||בני משפחות הדיפלומטים הישראלים בטורקיה הוחזרו לישראל|453269|4218 ביולי 2014}}}} ולפרסום [[אזהרת מסע]] לטורקיה.{{הערה|{{ynet|אטילה שומפלבי|אזהרה: הימנעו מנסיעות לא חיוניות לטורקיה|4546131|18 ביולי 2014}}}}

בדצמבר 2015 פורסם שישראל תקים קרן אשר תפצה את נפגעי ה[[המשט לעזה (2010)|מרמרה]], התביעות של טורקיה כנגד ישראל יבוטלו, השגרירים יחזרו ובכיר בארגון [[חמאס]], [[סאלח אל-עארורי]] לא ייכנס לטורקיה.{{הערה|{{nrg||פריצת דרך ביחסים עם טורקיה: ישראל תפצה את נפגעי המרמרה|743/410|17 בדצמבר 2015|1|2}}}}

ב-[[19 במרץ]] [[2016]] התרחש [[פיגוע ההתאבדות באיסטנבול (מרץ 2016)|פיגוע התאבדות באיסטנבול]], שבו נרצחו גם שלושה תיירים ישראלים ונפצעו 11.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר ורן בוקר, שליח לטורקיה|שלושה ישראלים נרצחו בפיגוע באיסטנבול, 11 נפצעו|4780325|19 במרץ 2016}}}} בהתייחס לפיגוע, אירם אקטאש (İrem Aktaş), הממונה על התקשורת הדיגיטלית במפלגתו של ארדואן, פרסמה בחשבונה ב[[טוויטר]] כי היא מייחלת לכך שכל הפצועים הישראלים בפיגוע ימותו. בתגובה להתבטאות זו נמסר, כי החלו להינקט צעדים להדחתה מתפקידה במפלגה.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|פעילה של ארדואן צייצה "הלוואי שהישראלים ימותו" - ותודח|4780326|19 במרץ 2016}}}}

ב-27 ביוני 2016 כינסו בנפרד [[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] וראש הממשלה הטורקי [[בינאלי ילדרים]] מסיבות עיתונאים, והכריזו כי הושג הסכם פיוס בין המדינות לאחר נתק של 6 שנים. עיקרי ההסכם: ישראל תשלם פיצויים בסך 21 מיליון דולרים למשפחות הרוגי משט המרמרה, החזרת השגרירים לתל אביב ול[[שגרירות ישראל באנקרה|אנקרה]], העברת סחורות טורקיות לעזה דרך [[נמל אשדוד]], הקמת תחנת כוח ומתקן התפלה בעזה, פתיחת משא ומתן לרכישת [[גז טבעי]] מישראל ומניעת פעילות טרור של חמאס מטורקיה.{{הערה|{{ישראל היום|שלמה צזנה|6 שנים אחרי פרשת המרמרה: ישראל וטורקיה חתמו על הסכם פיוס|392619|28 ביוני 2016}}}}
[[קובץ:Isaac Herzog state visit to Turkey, March 2022 (GPOHA1 0643).jpg|ממוזער|[[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] [[יצחק הרצוג]] ו[[בן הזוג של נשיא מדינת ישראל|רעייתו]] מיכל, נוחתים ב[[אנקרה]] ל[[ביקור נשיא מדינת ישראל הרצוג בטורקיה|ביקור ממלכתי]].]]

=== 2016–2021 – ניסיונות לנרמול היחסים מחדש ===
אחרי 6 שנות משבר ביחסים, חתמו ממשלות ישראל וטורקיה על הסכם הפיוס. כתוצאה מההסכם [[ישראל]] פתחה משרד במטה ארגון [[נאט"ו]] בבריסל וכך תשלים את תהליך ההאמנה הרשמי לברית הצפון אטלנטית. ב-12 בדצמבר 2016 הגיש השגריר הטורקי [[כמאל אוקם]], את כתב האמנתו לנשיא מדינת ישראל [[ראובן ריבלין]].

במאי 2017, נשיא טורקיה ארדואן יצא במתקפה קשה על ישראל בהאשימה כי "העולם מתעלם ממעשי הטבח והאכזריות - והיא (ישראל) מרגישה חסינה".{{הערה|שם=כבושה|{{ynet|אייל להמן|ארדואן: ירושלים כבושה וזה עלבון, מוסלמים - סעו לאל-אקצה|4959194|8 במאי 2017}}}} בנוסף, ארדואן קרא לטורקים לעלות במאות אלפים למסגד אל-אקצא בירושלים והשמיע ביקורת על הצעת [[חוק המואזין]]. בנאומו הזהיר ארדואן גם מהעברת [[שגרירות ארצות הברית בישראל|שגרירות ארצות הברית]] לירושלים. הוא האשים את ישראל באפליה ובגזענות כלפי הפלסטינים, והצהיר שלסגר הישראלי על עזה "אין מקום באנושות". גורמי משרד החוץ הישראלי פרסמו תגובה חריפה: "מי שמפר זכויות אדם באופן שיטתי בארצו, שלא יטיף מוסר לדמוקרטיה האמיתית היחידה במרחב. ישראל שומרת באדיקות על חופש פולחן מלא ליהודים, מוסלמים ונוצרים – ותמשיך לעשות זאת חרף השמצות חסרות שחר". לאחר מכן הנשיא ראובן ריבלין ניהל שיחה עם נשיא טורקיה ארדואן על נרמול היחסים, שיחה אשר תרמה לשיפור היחסים בין המדינות.{{הערה|שם=כבושה}}

על רקע [[העימותים בגבול ישראל-עזה (2018)|המהומות בגבול עזה]] במאי 2018, גירשה טורקיה את [[שגרירות ישראל באנקרה|שגריר ישראל]] [[איתן נאה]].{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|החרפה ביחסים: טורקיה מגרשת את השגריר הישראלי|5261337|15 במאי 2018}}}} השגריר עבר בדיקות ביטחוניות קפדניות ב[[נמל התעופה הבינלאומי אנקרה אסנבואה|נמל התעופה באנקרה]]. בתגובה לגירוש השגריר, גירשה ישראל את הקונסול הטורקי מירושלים. עם זאת היחסים הדיפלומטיים בין המדינות לא נותקו לחלוטין.

ב-11 באוקטובר 2019 גינה [[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] את המבצע הטורקי בצפון-מזרח [[סוריה]] נגד הכוחות ה[[כורדים]].{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|נתניהו: מגנים את הפלישה הטורקית, נסייע לכורדים|5605249|10 באוקטובר 2019}}}}[[קובץ:Isaac Herzog state visit to Turkey, March 2022 (GPOHA1 0866).jpg|250px|ממוזער|שמאל|הנשיא יצחק הרצוג עם ארדואן ב[[ביקור נשיא מדינת ישראל הרצוג בטורקיה|ביקור]] בטורקיה.]]באוגוסט 2020 טורקיה התנגדה לחתימת [[הסכם איחוד האמירויות–ישראל|הסכם נרמול היחסים]] בין ישראל ל[[איחוד האמירויות הערביות]]. משרד החוץ הטורקי הוציא מסר בו נאמר כי "ההיסטוריה לא תסלח לאיחוד האמירויות על ההסכם" וכי לפלסטינים יש זכות להגיב להסכם בעוצמה בה יחפצו.{{הערה|שם=טורקיה|{{ynet|ynet|טורקיה על ההסכם עם איחוד האמירויות: "לפלסטינים הזכות להגיב בעוצמה"|57812690|14 באוגוסט 2020}}}} בהמשך אף הודיע המשרד כי תישקל האפשרות לסגור את השגרירות באיחוד האמירויות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://nationalpost.com/pmn/news-pmn/turkey-may-suspend-ties-with-uae-over-israel-deal-erdogan-says|הכותב=רויטורס|כותרת=Turkey may suspend ties with UAE over Israel deal, Erdogan says|אתר=אתר National Post|תאריך=14 באוגוסט 2020|שפה=אנגלית}}}} בתגובה, ישראל הודיעה על תמיכתה ב[[יוון]] על רקע הפלישות הטורקיות ל[[מים טריטוריאליים|מים הטריטוריאליים]] שלה.{{הערה|{{ישראל היום|אריאל כהנא|ישראל: תומכים במאבק היווני מול טורקיה|article/790203}}}}

בדצמבר 2020 ארדואן אמר: "המדיניות הישראלית לא מתקבלת על הדעת, אך מעוניינים בהידוק היחסים".{{הערה|{{מעריב אונליין|רויטרס|ארדואן: "המדיניות הישראלית לא מתקבלת על הדעת, אך מעוניינים בהידוק היחסים"|news/politics/Article-810875|25 בדצמבר 2020}}}}

=== 2021–2023 – חידוש נרמול היחסים ===
עם כניסתו של [[יצחק הרצוג]] לתפקיד [[נשיא מדינת ישראל]], התקשר ארדואן לברך אותו.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|ארדואן התקשר לנשיא הרצוג: "פוטנציאל גבוה לשיתוף פעולה עם ישראל"|59645080|13 ביולי 2021}}}}

ב-[[9 בנובמבר]] [[2021]] נעצרו בטורקיה בני הזוג אוקנין, תיירים [[ישראלים]], לאחר שצילמו את מעונו של [[נשיא טורקיה]] [[רג'פ טאיפ ארדואן]].{{הערה|{{כיכר השבת|כיכר השבת|טורקיה תאפשר ביקור של נציג משרד החוץ|405475|15 בנובמבר 2021}}}} בעקבות זאת [[המטה לביטחון לאומי]] הוציא [[אזהרת מסע]] לטורקיה.{{הערה|{{ערוץ7||המל"ל פרסם אזהרת מסע לטורקיה|531640|3314 בנובמבר 2021}}}} ב-18 בנובמבר 2021 הזוג שוחרר ושב לישראל.{{הערה|{{ynet|יואב זיתון, איתמר אייכנר, מאיר תורג'מן, רועי רובינשטיין|סוף טוב לדרמה בטורקיה: בני הזוג אוקנין שוחררו ממעצר וחזרו הביתה|news/article/rya8esx00t|18 בנובמבר 2021}}}} באותו יום שוחח ראש ממשלת ישראל, [[נפתלי בנט]], עם נשיא טורקיה [[רג'פ טאיפ ארדואן|ארדואן]]. זו הייתה השיחה הראשונה בין מנהיגי ישראל וטורקיה, מאז שנת 2013.{{הערה|{{כאן||בנט שוחח עם ארדואן: התקשורת בין המדינות תפקדה ביעילות ודיסקרטיות|117080|18 בנובמבר 2021|Item}}}}

עם הפשרת היחסים בין המדינות, ב-9 במרץ 2022 [[ביקור נשיא מדינת ישראל הרצוג בטורקיה|ביקר]] נשיא מדינת ישראל [[יצחק הרצוג]] באנקרה ונפגש עם נשיא טורקיה [[רג'פ טאיפ ארדואן|ארדואן]]. זהו הביקור הרשמי הראשון של נשיא מדינת ישראל בטורקיה מזה 15 שנים.{{הערה|{{מעריב אונליין|[[אנה ברסקי]]|הנשיא הרצוג ורעייתו המריאו לטורקיה: "ננסה לאתחל את היחסים"|news/politics/Article-903064|9 במרץ 2022}}}}{{הערה|{{ישראל היום|אמנון לורד|הנשיא הרצוג המריא לטורקיה: "ננסה לאתחל את היחסים בין המדינות"|news/geopolitics/article/8975639|9 במרץ 2022}}}}
[[קובץ:Isaac Herzog state visit to Turkey, March 2022 (GPOZAC 7519).jpg|ממוזער|[[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] [[יצחק הרצוג]], מתקבל בקבלת הפנים ממלכתית בארמון הנשיאות הטורקי.]]
במאי 2022, הגיע לישראל שר החוץ של טורקיה, [[מבלוט צ'בושולו]], בפעם הראשונה מזה 15 שנה, ונפגש עם שר החוץ יאיר לפיד, ועם שר התיירות [[יואל רזבוזוב]].{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|לפיד לצד שר החוץ הטורקי: "המטרה כעת - שיתוף פעולה כלכלי בין המדינות"|news/article/byjghdopc|25 במאי 2022}}}} ב-17 באוגוסט, הודיעו שתי המדינות על החזרת השגרירים וחידוש היחסים הדיפלומטיים במלואם.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|השגרירים יוחזרו: ישראל וטורקיה הכריזו על נרמול יחסים מלא|61768650|17 באוגוסט 2022}}}} ב-27 באוקטובר, ביקר שר הביטחון, [[בני גנץ]], בטורקיה ונפגש עם נשיא טורקיה ארדואן.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|גנץ נפגש עם ארדואן באנקרה: "שיתוף הפעולה מציל חיים"|news/article/sjei611uej|27 באוקטובר 2022}}}} לאחר ארבע שנים של הקפאת היחסים הדיפלומטיים מסרה [[אירית ליליאן]] את כתב ההאמנה לנשיא טורקיה ארדואן, והחלה ממלאת באופן רשמי את תפקיד שגרירת ישראל בטורקיה. חודשים ספורים לאחר מכן, בינואר 2023, שאקיר אוזקן טורונלר מסר את כתב האמנה שלו לנשיא יצחק הרצוג, ומינויו כשגריר טורקיה בישראל נכנס לתוקף רשמית.

ביוני 2022 החלה שרשרת של ניסיונות פיגועי טרור כנגד שוהים ישראלים בטורקיה שסוכלו על ידי גופי המודיעין הישראליים והטורקיים.{{הערה|{{ynet||בשיתוף פעולה עם טורקיה: סוכל "פיגוע איראני משמעותי" נגד ישראלים|news/article/h16tsdqkq|12 ביוני 2022}}}} באפריל 2023 נחשף בתחקיר [[עובדה (תוכנית טלוויזיה)|עובדה]] שמחבלים מאיראן ניסו לפגוע בתיירים ישראלים שטיילו באיסטנבול וזאת הסיבה שמדינת ישראל קראה לאזרחיה לצאת בדחיפות מהמדינה.{{הערה|{{mako|אילנה דיין שרית מגן יהודית וינברגר|חילוץ בלב איסטנבול: "יש עליכם התרעה חמה, האיראנים יושבים לכם על הזנב" {{!}} עובדה|49e9a0fccd3c781026|news-military/2023_q2|27 באפריל 2023}}}}

בפברואר [[2023]] פקדה [[רעידות האדמה בטורקיה ובסוריה (2023)|רעידת אדמה קשה]] את אזור דרום טורקיה. ישראל שלחה משלחת של מאות אנשים שעסקו בחילוץ והצלה ובסיוע רפואי ו[[הומניטרי]] במסגרת "[[מבצע ענפי זית]]",{{הערה|{{אתר צה"ל||סיכום מיוחד של פעילות המשלחת בטורקיה|95988|6 בפברואר 2023}}}} והנשיא ארדואן, שהודה למשלחת הישראלית, אף אמר שישראל ואזרבייג'ן היו שתי המדינות הראשונות שהגישו עזרה.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר, יואב זיתון, אטילה שומפלבי, שרון כידון, ישי שנרב|משלחת צה"ל חוזרת מטורקיה: "19 חילוצים - הישג משמעותי"|news/article/hjfqq8upo|12 בפברואר 2023}}}}

=== מלחמת חרבות ברזל: שפל חדש ביחסים ===
[[קובץ:Isaac Herzog state visit to Turkey, March 2022 (GPOHA1 0925).jpg|ממוזער|[[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] [[יצחק הרצוג]], בפגישה עם נשיא טורקיה רג'יפ ארדואן בארמון הנשיאות הטורקי.]]
בערב שלאחר [[מתקפת הפתע על ישראל]] ב-7 באוקטובר 2023 התקיימה באיסטנבול הפגנת ענק בהשתתפות אלפים החוגגת את פעולות חמאס. הגדולה ביותר מחוץ ל[[מדינת אויב]] של ישראל.{{הערה|{{יוטיוב|DwHI5PyoQmg|שם=Hamas attack on Israel: Rallies in support of Gaza in Tehran, Istanbul and Beirut • FRANCE 24|אורך=01:34|ערוץ=FRANCE 24 English}}}} לאור האווירה העוינת בקרב הטורקים לישראל, ולאור חשש מפעילות גדולה של אנשי [[כוח קודס]] האיראנים במדינה, המטה ללוחמה בטרור הוציא ב-17 באוקטובר אזהרת מסע למדינה בדרגה הגבוהה ביותר. האוסרת על ישראלים לבקר במדינה ולישראלים השוהים בה לעזוב מידית.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|המל"ל: על כל הישראלים השוהים בטורקיה לצאת ממנה בהקדם|vacation/flights/article/skfpflnwp|17 באוקטובר 2023}}}} האיסור החמור הביא לסיטואציה בה קבוצות טורקיות בכדורסל נאלצו לארח קבוצות ישראליות במגרש נייטרלי בבוסניה.{{הערה|{{וואלה|אהרלה ויסברג|משחקי החוץ של הפועל ירושלים וחולון הועברו מטורקיה לבוסניה|3623974|21 בנובמבר 2023}}}}

לאורך המלחמה הן בקרב השלטונות ואת בקרב האזרחים התגברו עמדות התומכות בטרור נגד ישראל. אמר ארדואן בנאומו בפרלמנט הטורקי, כי "[[חמאס]] אינו ארגון טרור אלא תנועת שחרור שמנהלת מלחמה כדי להגן על אדמתה", וביטל את הגעתו המתוכננת לישראל.{{הערה|{{מעריב אונליין|[[רויטרס]]|ארדואן חושף למה לחץ את ידו של נתניהו ויורה: חמאס לא ארגון טרור|news/world/Article-1047448|25 באוקטובר 2023}};{{ש}}{{חדשות 13|[[מוריה אסרף וולברג]]|ארדואן: חמאס הוא לא ארגון טרור; ישראל: "דברי הסתה"|news/politics/state-policy/fru08-903770445/|25 באוקטובר 2023}}}} ב-28 באוקטובר 2023, בעצרת תמיכה ענקית בתושבי רצועת עזה, שארדואן עודד הגעה אליה ואף השתתף בה בעצמה, הוא נשא את הדברים הבאים: "חמאס לא ארגון טרור, אבל את, ישראל, כובשת"; "ישראל עומדת מאחורי ה-PKK גם בכסף וגם בנשק. אנחנו יודעים את זה".

ב-28 באוקטובר 2023, בעקבות הצהרת נשיא טורקיה [[רג'פ טאיפ ארדואן|ארדואן]] בהפגנה למען רצועת עזה ב[[איסטנבול]] כי "ישראל מבצעת פשעי מלחמה", שר החוץ אלי כהן הודיע על החזרת שגרירת ישראל בטורקיה [[אירית ליליאן]] ושאר הנציגים הדיפלומטים מטורקיה לטובת קיום הערכה מחדש של יחסי ישראל–טורקיה.

ב-4 בנובמבר 2023, משרד החוץ הטורקי הודיע כי השגריר בישראל, [[סאקין אוזקן טורונלר]], יחזור ל[[אנקרה]] להתייעצויות בעקבות המלחמה בעזה והפעילות של צה"ל ברצועה.

ב-15 בנובמבר 2023 נשיא טורקיה ארדואן קרא למדינת ישראל "מדינת טרור" בעקבות פשיטת ישראל על צפון [[רצועת עזה]].{{הערה|{{ישראל היום|שירית אביטן כהן|מחריף את הטון: ארדואן כינה את ישראל "מדינת טרור" - בישראל בוחנים תגובה|news/world-news/middle-east/article/14825765|15 בנובמבר 2023}}}}
[[קובץ:Isaac Herzog state visit to Turkey, March 2022 (GPOHA1 0985).jpg|ממוזער|[[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] [[יצחק הרצוג]] ו[[נשיא טורקיה]] [[רג'פ טאיפ ארדואן]], ב[[מסיבת עיתונאים]] משותפת.]]
ב-14 בינואר 2024 הכדורגלן הישראלי [[שגיב יחזקאל]] נעצר ונלקח לחקירה לאחר שציין 100 ימים ל[[החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)|חטיפה לעזה]] במהלך משחק בליגה הטורקית.

ב-9 באפריל 2024, ברקע דחיית ישראל לבקשת הטורקים להצנחת סיוע הומניטרי בעזה, טורקיה הטילה הגבלות על ייצוא לישראל ב-54 קטגוריות, המשמשות את תחום הבנייה והתשתיות בישראל, עד להכרזה על הפסקת אש במלחמה.{{הערה|{{ynet|נווית זומר, הילה ציאון|בעקבות החרם הטורקי: חשש מעליית מחירי הדיור|yedioth/article/yokra13878859|9 באפריל 2024}}}} בעקבות ההצהרה הטורקית הכריז שר החוץ, [[ישראל כ"ץ (הליכוד)|ישראל כ"ץ]], שמדינת ישראל תפנה לגורמים פרו-ישראלים בארצות הברית במטרה לעצור השקעות בטורקיה ועל נקיטת צעדים מקבילים שייפגעו בכלכלה הטורקית.{{הערה|{{כלכליסט|יובל אזולאי|טורקיה מגבילה יצוא של עשרות מוצרים לישראל; השר כ"ץ: ננקוט צעדים לעצור השקעות בטורקיה|local_news/article/b16byufgr|9 באפריל 2024}}}}

ב-2 במאי 2024 פרסמה סוכנות הידיעות בלומברג כי ארדואן הורה להפסיק לחלוטין את כל יחסי המסחר בין טורקיה לישראל.{{הערה|{{וואלה|גיא אלסטר|המשבר מחריף: טורקיה הפסיקה את כל המסחר עם ישראל בשל המלחמה בעזה|3661641|2 במאי 2024}}}}

ב-30 ביוני 2024 מטוס [[אל על]] שהמריא [[נמל התעופה ורשה שופן|מנמל התעופה של ורשה]] נחת נחיתת חירום ב[[נמל התעופה הבין-לאומי של אנטליה]], המטוס נחת עקב בעיה רפואית של אחת הנוסעות. לנוסעים לא הייתה אפשרות לרדת מהמטוס (כולל לנוסעת עם הבעיה הרפואית) והצוות הטורקי סירב לתדלק את המטוס כדי שימריא לישראל למרות שהובטח זאת, המטוס המריא ל[[רודוס]] שם הוא תודלק והנוסעת פונתה לביה"ח. מטוס אל על זה הוא המטוס הראשון של אל על שנוחת בטורקיה מאז פרוץ [[מלחמת חרבות ברזל]], השפל ביחסים בין שתי המדינות והפסקת הטיסות בין ישראל לטורקיה.{{הערה|{{ynet|איריס ליפשיץ-קליגר, איתמר אייכנר|מטוס אל על ביצע נחיתת חירום בטורקיה - בנמל התעופה סירבו לתדלק אותו|news/article/rkd6neywr|30 ביוני 2024}}}}

ב-28 ביולי 2024 נוצר שפל חדש ביחסים, כשנשיא טורקיה ארדואן אמר דברים שמתפרשים כאיום צבאי של ממש על ישראל: "כפי שנכנסנו ל[[נגורנו קרבאך]] ול[[לוב]], כך נעשה גם בישראל. אנחנו צריכים להיות חזקים".{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|עליית מדרגה חמורה באיומים של ארדואן|news/article/sjzciw4f0|29 ביולי 2024}}.}} [[שר החוץ]] [[ישראל כ"ץ (הליכוד)|ישראל כ"ץ]] הגיב: "ארדואן הולך בדרכו של [[סדאם חוסיין]] ומאיים לתקוף את ישראל. רק שיזכור מה קרה שם ואיך זה הסתיים".{{הערה|{{מעריב אונליין|סוכנויות הידיעות|"בדיוק כפי שנכנסנו לקרבאך וללוב": האם ארדואן מאיים בפלישה לישראל?|news/politics/Article-1120677|28 ביולי 2024}}.}}{{הערה|{{יוטיוב|ZJSTQiDR6yU|שם=חזית נוספת? נשיא טורקיה ארדואן מאיים בפלישה לישראל|אורך=01:58|ערוץ=[[כאן חדשות]]|תאריך=29 ביולי 2024}}}}

ב-2 באוגוסט 2024 הורד הדגל בשגרירות טורקיה בתל אביב ל[[דגל בחצי התורן|חצי התורן]], בשל [[ההתנקשות באסמאעיל הנייה|חיסולו של אסמאעיל הנייה]]. בעקבות זאת, הורה [[שר החוץ]] [[ישראל כ"ץ (הליכוד)|ישראל כ"ץ]] לזמן את סגן השגריר הטורקי בישראל לשיחת [[נזיפה]] חמורה.{{הערה|{{חדשות 13|ליאור ורוצלבסקי, גיל תמרי|הדגל הורד לחצי התורן אחרי חיסול הנייה, סגן השגריר זומן לשיחת נזיפה|news/politics/state-policy/turkey-3-904180757/|2 באוגוסט 2024}}}}

ב-7 בספטמבר 2024, בעקבות התקרית שבה נהרגה האזרחית הטורקית-אמריקאית איישנור אזגי אייגי, קרא ארדואן להקמת ברית מדינות מוסלמיות נגד ישראל.{{הערה|{{ynet|ליאור בן ארי|ארדואן קורא לעולם המוסלמי להתאחד נגד ישראל: היא תרצה לכבוש גם את טורקיה|news/article/bkrm0019nr|7 בספטמבר 2024}}}}

== יחסים צבאיים ==
בין ישראל וטורקיה התקיימו קשרים צבאיים הדוקים שבאו לידי ביטוי בין היתר בתמרונים ימיים משותפים ל[[חיל הים הישראלי]] וה[[חיל הים הטורקי|טורקי]] ואימונים אוויריים משותפים ל[[חיל האוויר הישראלי]] וה[[חיל האוויר הטורקי|טורקי]] בתרגיל ה[[אנטוליאן איגל]]. בנוסף, תעשיות הנשק הישראליות ייצאו אמצעי לחימה שונים לטורקיה והשביחו אמצעי לחימה קיימים שלה. חיל האוויר הישראלי נהג לבצע חלק מאימוני הטייסות שלו בטורקיה עקב הצורך במרחקים גדולים. במהלך שנת 2009 התערערו היחסים הצבאיים של טורקיה וישראל, כאשר ביטלה טורקיה את האימון המשותף עם חיל האוויר הישראלי.

טענה ישראלית נוספת הייתה שטורקיה מבקשת להוות את חלק הארי ב[[יוניפי"ל|כוח הרב-לאומי]] בלבנון, משום שאין היא בוטחת במדינות מוסלמיות אחרות, דוגמת [[בנגלדש]] ו[[מלזיה]].

באפריל [[2010]] דווח שישראל הקפיאה עסקה למכירת מערכות נשק מתקדמות לטורקיה, לטענתה, עקב היחס העוין של ראש ממשלת טורקיה כלפי ישראל.{{הערה|{{mako|none|דיווח: "אמברגו ישראלי על מכירת נשק לטורקיה"|f86143809d02821004|news-military/security|21 באפריל 2010}}}}

חרף המתיחות בין המדינות, בין השנים 2017–2019 העבירו גורמי ביון ישראלים לעמיתיהם הטורקים מידע מודיעיני שמנע 12 פיגועים שתוכננו להתבצע על אדמת טורקיה.{{הערה|{{ישראל היום|[[אריאל כהנא]]|ישראל סיכלה עשרות פיגועים של דאעש ואיראן בעולם|672699|9 בספטמבר 2019}}}}

ב-[[21 באוקטובר]] [[2021]] טענה טורקיה כי נתפסו 15 [[מרגל]]ים של [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|המוסד]].{{הערה|{{וואלה|גיא אלסטר|דיווח בטורקיה: הרשויות עצרו 15 חברי רשת ריגול של המוסד|3466565|21 באוקטובר 2021}}}}

בספטמבר 2022 עגנה המשחתת הטורקית TCG Kemalreis (F-247) בנמל חיפה לראשונה זה 12 שנה.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר, ליאור אל-חי, דניאל סלאמה|לראשונה זה יותר מעשור: ספינת מלחמה טורקית עגנה בישראל|news/article/skex29xgo|3 בספטמבר 2022}}}}

==כלכלה ותיירות==
ב-[[1988]] מחתה ממשלת טורקיה על מה שבעיניה נראה כניצול פועלים טורקים שעבדו בישראל.{{הערה|יובל לישראל מאת חיים יבין - 11 בינואר בתאריך הנקוב}}

החל בשנות ה-90 התקיימו מגעים בין טורקיה לישראל, כמו גם עם [[ירדן]] ו[[ערב הסעודית]], בדבר ייצוא מים מטורקיה למדינות אלה. מטרת הפרויקט הייתה להזרים את מי ה[[ג'ייהאן (נהר)|ג'ייהאן]] וה[[סייהאן]] בצינור או באמצעות מיכליות אל מדינות אלה, זכה לשם "נהר השלום" או "מי השלום" (Barış Suyu), אך לא יצא לבסוף אל הפועל, בין היתר בשל עלותם הגבוהה של המים.

בשנת [[1997]] חתמו ישראל וטורקיה על הסכם ל[[נמל חופשי|אזור סחר חופשי]]. הסכם זה מהווה את התשתית החוקתית לסחר בין המדינות. ההסכם מכסה תוצרת תעשייתית אך כמעט ולא תוצרת חקלאית. בין השנים 1997 ל-2007 גדל היקף הסחר בין המדינות מכ-300 מיליון דולר לכ-3 מיליארד דולר. טורקיה מייצאת לישראל: כלי רכב (כ-5% מסך יבוא הרכב לישראל), טקסטיל, חומרי גלם לבנייה ו[[פירות יבשים]]. ישראל מייצאת לטורקיה אמצעי לחימה, כימיקלים, מערכות השקיה ובקרת מים, ציוד תקשורת וציוד רפואי. טורקיה היא המדינה השביעית מבחינת היקף היצוא הישראלי אליה.{{הבהרה|סיבה=נכון למתי?}} ענפי היצוא העיקריים: תזקיקי נפט, כימיקלים, ציוד חקלאי, זרעים, מכונות ופלסטיק. ענפי היבוא העיקריים: כלי רכב, [[טקסטיל]], מינרלים, מכונות ומכשירים, [[פלסטיק]] ומוצריו. [[מינהל סחר חוץ]] ב[[משרד הכלכלה]] מפעיל נספחות כלכלית ב[[איסטנבול]]. בין השאר נרקמה תוכנית להקמת צינור שיספק חשמל, גז ונפט מטורקיה לישראל, שכונתה [[מסדרון התשתיות]]. במהלך שנת 2010, לאחר [[המשט לעזה (2010)|פרשת המשט לעזה]], הוקפא המיזם על ידי ממשלת טורקיה.{{הערה|{{וואלה|אורה קורן|טורקיה מקפיאה שני מיזמי אנרגיה עם ישראל|1682523|3 ביוני 2010}}}}

טורקיה נחשבה כיעד פופולרי ביותר בקרב תיירים ישראלים, ומדי שבוע יצאו עשרות טיסות מ[[נמל התעופה בן-גוריון]] ל[[איסטנבול]] ול[[אנטליה]], ועל בסיס עונתי גם לשדות התעופה הסמוכים ל[[מרמריס]] ו[[בודרום]], ולעיתים גם ל[[טרבזון]]. בימי ראשון וחמישי בתקופת הקיץ והחגים עשוי היה מספר הטיסות היומי לעמוד על עשרות. מספר התיירים הישראלים היוצאים לטורקיה עמד בשנת [[2007]] על כ-400,000, שהיוו כ-2% מסך התיירים הפוקדים את המדינה.{{הערה|[http://www.mfa.gov.il/MFAHeb/Mfa/Director+General/interviews/D.G%20Avramovitch%20about%20Israel-Turky%20relations%20070207 ראיון מנכ"ל משרד החוץ על יחסי ישראל-טורקיה]}} התיירות הישראלית לטורקיה תלויה באופן כזה או אחר בטוב היחסים בין המדינות. כך שהסלמה ביחסים מביאה עמה לירידה חדה בתיירות הישראלית אליה.{{הערה|{{וואלה|עומר רבין|"הישראלים לא יחזרו מהר לטורקיה"|1682119|2 ביוני 2010}}}}

טורקיה היא שותפת הסחר החמישית בגודלה של ישראל בכל האמור בייבוא, אולם היקף היבוא הישראלי ממנה ירד מ-8.1% בשנת 2018 עד ל-5.7% בשנת 2023. בשנת 2024 כ-14% מסך צריכת הברזל והפלדה לבניין בישראל מקורם בטורקיה, וכן כ-66% מ[[שמן זית|שמן הזית]]{{הערה|[https://moj.my.salesforce.com/sfc/dist/version/download/?oid=00D1t000000uX5h&ids=0683Y00000f4ivT&d=%2Fa%2F3Y0000045Sco%2Frfjoam3dVxD8kOUQS3x9VdqhmXmk_1.iXEkIZWTVneI&asPdf=false קביעת חובת רישיון בייבוא מטורקיה], [[משרד הכלכלה והתעשייה]], 16 ביוני 2024}}

בעקבות [[מלחמת חרבות ברזל]], הודיעה טורקיה בתחילת מאי 2024 על הקפאת המסחר עם ישראל עד שתושג הפסקת אש קבועה ברצועת עזה.{{הערה|{{כלכליסט||טורקיה מקפיאה המסחר עם ישראל, "עד להפסקת אש קבועה ברצועת עזה"|local_news/article/sj0rhnwz0|2 במאי 2024}};{{ש}}{{כלכליסט|נורית קדוש|החרם הטורקי עלול לפגוע באספקת דגים טריים ושמן זית|shopping/article/hytzkhszr|6 במאי 2024}}}} בין השאר הביא צעד זה להפסקת יצוא מכוניות מטורקיה לישראל.{{הערה|{{כלכליסט|תומר הדר|יבוא הרכב מטורקיה חוסל לשנים קדימה|local_news/car/article/hkn1100xpta|5 באוגוסט 2024}}}}

==נושאים פוליטיים במחלוקת בנוסף לסכסוך הישראלי-פלסטיני==
===היחס לרצח העם הארמני===
[[ישראל|מדינת ישראל]] לא הכריזה על הכרה ב[[רצח העם הארמני]], כדי שלא לפגוע ביחסים עם טורקיה. [[אהוד טולידאנו]], פרופסור לתולדות האימפריה העות'מאנית, מונה ב-1997 לשגריר ישראל בטורקיה. בסוף אוגוסט של אותה שנה, סוכנות הידיעות הטורקית הממלכתית פרסמה שב-1981 האשים טולידאנו את טורקיה בביצוע טבח בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]]. טולידאנו טען שהראיון איתו תורגם שלא כהלכה, אולם לבסוף מונה [[אורי בר-נר]] לשגריר בטורקיה בפברואר 1998.{{הערה|יאיר אורון, '''הכחשה: ישראל ורצח העם הארמני''', עמ' 215–216.}}

בשנת [[2000]] נערך באוניברסיטת תל אביב (3–6 באפריל) ובאיסטנבול (9–12 באפריל) כינוס בין-לאומי ישראלי–טורקי, תחת הכותרת "מלחמת העולם הראשונה – היבטים מזרח תיכוניים". [[רצח העם הארמני]] לא עלה כלל בסדר היום של הכינוס.{{הערה|יאיר אורון, '''הכחשה: ישראל ורצח העם הארמני''', עמ' 220}}

בשנת [[2007]] הסירה הכנסת מסדר היום הצעה של ח"כ [[חיים אורון]] ([[מרצ]]) לדון בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת ברצח העם הארמני. ההחלטה התקבלה בעקבות הוראה של ראש הממשלה [[אהוד אולמרט]] ושרת החוץ [[ציפי לבני]], בשל החשש ממשבר ביחסים עם טורקיה.{{הערה|{{הארץ|גדעון אלון|בהוראת אולמרט - הכנסת לא תדון ברצח העם הארמני|1.1394122|14 במרץ 2007}}}} כעבור שנה החליטה הכנסת לאפשר דיון בנושא, למרות לחץ שהפעיל משרד החוץ.

באוקטובר 2007 התפרסם כי טורקיה תבעה מישראל להפעיל לחץ על [[הקונגרס האמריקני]] לבל יכיר ברצח העם הארמני. טורקיה איימה כי היחסים בין טורקיה לישראל יפגעו במידה שתהיה הכרה אמריקנית בעניין.{{הערה|{{הארץ|ברק רביד וסוכנויות הידיעות|טורקיה לישראל: עזרו לנו לעצור הכרה אמריקאית בשואה הארמנית|1.1559117|10 באוקטובר 2007}}}}

===יחסי טורקיה–כורדים===
ממשלת ישראל נמנעה מלבקר את טורקיה על מלחמתה נגד הבדלנים הכורדים, המובלת על ידי [[מפלגת הפועלים של כורדיסטן]].{{הערה|{{מידה|כותב=עפרה בנג'ו|כותרת=הכורדים מחפשים את הדרך אל ליבה של ישראל|מספר כתבה=35852|תאריך=11 בפברואר 2015}}}} עם זאת, גורמים ישראליים פרטיים ביקרו את הממשל הטורקי על יחסו למיעוט כורדי ועל התנהלות הצבאית הברוטלית נגד מורדים ונגד האוכלוסייה הכורדית באזורי המרד במזרח טורקיה ובצפון עיראק. באופן היסטורי שלושה גורמים מרכזיים עיכבו את פיתוח יחסי ישראל עם [[הכורדים בטורקיה]]: ההתחשבות ברגישויותיה של טורקיה, התחשבות בעמדת ארצות הברית באשר לסוגיה הכורדית וחששות הכורדים עצמם. בתחילת המאה ה-21 היה שטורקיה עצמה פיתחה יחסים הדוקים ביותר עם [[כורדיסטן העיראקית|הכורדים בעיראק]] ופתחה אף בתהליך שלום עם מפלגת הפועלים של כורדיסטן.

===הסכסוך הטורקי–קפריסאי===
{{הפניה לערך מורחב|יחסי ישראל–קפריסין}}
ישראל נמנעה מלהתערב ב[[הסכסוך הקפריסאי|סכסוך הקפריסאי]], לאור היחסים החמים שהיו לה עם טורקיה בסוף המאה ה-20 מחד, ולאור העמדה הפרו-פלסטינית המסורתית של קפריסין היוונית מאידך. בכל אלה חל שינוי עם [[אסלאמיזציה]] של טורקיה והתרת קשריה הדיפלומטיים והצבאיים עם ישראל. לאור פרישת טורקיה מהסכמי שיתוף הפעולה הצבאיים עם ישראל, היה צורך דחוף למציאת שותף אסטרטגי אזורי עבור ישראל על מנת לאפשר כושר תמרון לחילות הים והאוויר שלה. זאת מצאה ישראל במהרה בדמות [[קפריסין]] ויוון – אויבותיה המסורתיות של טורקיה שחיפשו לשפר את מצבן האסטרטגי אל מול העליונות הדמוגרפית והצבאית הטורקית.

==נציגויות ==
* [[טורקיה]] מחזיקה ב[[שגרירות]] ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]], והחזיקה עד 1980 ב[[קונסוליה]] ב[[ירושלים]].
* [[ישראל]] מחזיקה ב[[שגרירות ישראל באנקרה|שגרירות באנקרה]] וב[[קונסוליה]] ב[[איסטנבול]].

== ראו גם ==
* [[היהודים באימפריה העות'מאנית]]
* [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל]]
* [[ירושלים בתקופה העות'מאנית]]
* [[נאו-עות'מאניות]]
* [[המשט לעזה (2010)]]
* [[שגרירות ישראל באנקרה]]
* [[יחסי ארמניה–ישראל]]

== לקריאה נוספת ==
* [[יוסי אלפר]], '''מדינה בודדה: החיפוש החשאי של ישראל אחרי בעלות ברית באזור''', [[הוצאת מטר]]
* [[משה יגר]], '''ראשיתו של שירות החוץ 1948–1967''', [[הוצאת כרמל]], 2021, עמ' 158–160.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{ynet|רון בן ישי|המשבר עם טורקיה: הכל אבוד?|3790043|14 באוקטובר 2009}}
* [[יעקב עמידרור]], [https://web.archive.org/web/20131012062114/http://www.jcpa.org.il/Templates/showpage.asp?FID=628&DBID=1&LNGID=2&TMID=99&IID=23469 טורקיה - כבר לא שותפה אסטרטגית], [[המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה]], 19 באוקטובר 2008
* [[צבי מזאל]], [https://web.archive.org/web/20111001223639/http://www.jcpa.org.il/JCPAHeb/Templates/showpage.asp?FID=628&DBID=1&LNGID=2&TMID=99&IID=23457 המשבר עם טורקיה: עוד שלב מתוכנן בהתקרבותה לגורמים קיצוניים במזרח התיכון], המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 15 באוקטובר 2009
* ברוך גלעד, [https://web.archive.org/web/20160303204420/http://www.archives.gov.il/NR/exeres/2D2C131A-6737-4048-9A9F-B811F4DF4CE6,frameless.htm?NRMODE=Published יחסי ישראל-טורקיה 1967-1961] פרסום באתר ארכיון המדינה
* {{בלוג ארכיון המדינה|רצח באיסטנבול? נשיא טורקיה טורגוט אוזל ונשיא ישראל חיים הרצוג|2012/11|blog-post_8820}}
* {{מערכות1|א"ש|על היגיון ועל שיקולי מדיניות במזרח התיכון|448|2013}}
* {{ynet|טלי פרקש|בגלל האנטישמיות: יהודי טורקיה בורחים|4444799|23 באוקטובר 2013}}
* {{ynet|איתמר אייכנר|8 שנות איבה: הסכסוך בין ישראל לטורקיה|4821115|28 ביוני 2016}}
* {{ynet|איתמר אייכנר|אחרי ניצחון ארדואן: יחסי ישראל-טורקיה לאן|5295862|25 ביוני 2018}}
* עפרה בנג'ו, איך שגלגל מסתובב: [https://mida.org.il/2022/05/25/איך-שגלגל-מסתובב-ישראל-שוב-שימושית-עבו/ ישראל שוב שימושית עבור טורקיה], באתר [[מידה (אתר אינטרנט)|מידה]], 25 במאי 2022
* {{ynet|עומר עינב|כשאטאטורק שיחק כאן כדורגל|news/article/yokra13762615|16 בינואר 2024}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{ניווט יחסי חוץ|טורקיה|ישראל}}
[[קטגוריה:יחסי טורקיה–ישראל|*]]