הצגת המקור של הדף "כורסי"

{{אתר ארכאולוגי
| מפה = {{ממי|סוג=אתר ארכאולוגי}}
{{מפה דינמית|זום=13}}
}}{{תמונות מרובות
 | סיומת = מראה כללי של האתר
 | כיוון = אנכי
 | רוחב = 250
 | תמונה1 = Kursi Church aerial.jpg
 | תמונה2 = Kursi0036.JPG
|יישור=שמאל}}
[[קובץ:הכנסיה בכורסי.JPG|250px|ממוזער|שמאל|מבט מהאוויר]]
[[קובץ:Kursi0007.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שרידי המנזר והכנסייה בגן לאומי כורסי]]
[[קובץ:Kursi0028.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הבפטיסטריום]]
[[קובץ:Kursi0042.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שרידי הקפלה שעל הגבעה]]
'''גן לאומי כורסי''' הוא [[אתר ארכאולוגי]] לחופה המזרחי של [[הכנרת]], ובו שרידיו של [[מנזר]] [[נוצרי]], המתוארך למחצית [[המאה ה-5]] לספירה. על פי המסורת הנוצרית מזוהה האתר עם מקום התרחשותו של "[[נס החזירים]]" שביצע [[ישו]]. המקום התגלה תוך כדי הכנות לסלילת [[כביש 789|כביש עוקף כנרת]], בדרך ל[[מעלה גמלא]]{{הערה|שם=אתר נוצרי|{{דבר|מנדל נון|אתר נוצרי בקדמת הכנרת|19700913|116}}}}. ב-[[1980]] נפתח המקום כ[[גנים לאומיים בישראל|גן לאומי]].

==המקום בנצרות==
{{ערך מורחב|נס החזירים}}
המסורת הנוצרית מזהה בכורסי (הנקראת גם "גרגרסה" או "גרסה"), את המקום שבו ביצע [[ישו]] את "נס החזירים" בו ריפא שני אחוזי שד משגעונם. הנס מתואר ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]] בספרי [[הבשורה על-פי מתי]] ({{ברית חדשה|מתי|ח|28|קצר=כן|ללא=ספר|34}}) ו[[הבשורה על-פי לוקאס]] ({{ברית חדשה|לוקאס|ח|26|39|ללא=ספר|קצר=כן}}):
{{ציטוט|תוכן="וַיְהִי כְּבֹאוֹ אֶל־עֵבֶר הַיָּם אֶל־אֶרֶץ הַגַּדְרִיִּם וַיִּפְגְּשׁוּהוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֲחוּזֵי שֵׁדִים יֹצְאִים מִבָּתֵּי הַקְּבָרוֹת וְהֵמָּה רַגְזָנִים מְאֹד עַד אֲשֶׁר לֹא־יָכֹל אִישׁ לַעֲבֹר בַּדֶּרֶךְ הַהוּא׃ וְהִנֵּה הֵם צֹעֲקִים לֵאמֹר מָה לָּנוּ וָלָךְ יֵשׁוּעַ בֶּן הָאֱלֹהִים הֲבָאתָ הֲלֹם לְעַנּוֹתֵנוּ בְּלֹא עֵת׃ וְשָׁם עֵדֶר חֲזִירִים רַבִּים רֹעִים הָרְחֵק מֵהֶם׃ וַיִּתְחַנֲנוּ אֵלָיו הַשֵׁדִים לֵאמֹר אִם תְּגָרֲשֵׁנוּ תְּנָה לָּנוּ לָבוֹא בְּעֵדֶר הַחֲזִירִים׃ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לֵכוּ וַיֵּצְאוּ וַיָּבֹאוּ בְּעֵדֶר הַחֲזִירִים וְהִנֵּה הִשְׂתָּעֵר כָּל־עֵדֶר הַחֲזִירִים מִן־הַמּוֹרָד אֶל־הַיָּם וַיָּמוּתוּ בַּמָּיִם׃ וַיָּנוּסוּ הָרֹעִים וַיָּבֹאוּ הָעִירָה וַיַּגִּידוּ אֶת־הַכֹּל וְאֵת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לַאֲחוּזֵי הַשֵׁדִים׃ וְהִנֵּה כָּל־הָעִיר יָצְאָה לִקְרַאת יֵשׁוּעַ וְכִרְאוֹתָם אֹתוֹ וַיְבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לַעֲבֹר מִגְּבוּלָם."}}
על פי השערת החוקרים זוהה מקום זה כ"קורשי" הקדומה, מקום הנזכר ב[[תלמוד]] ארבע פעמים, תמיד כמקום של [[עבודה זרה]].

ה[[מחקר|מחקר המדעי]] הראשון באשר למיקומו של נס החזירים, נערך על ידי המלומד וה[[תאולוגיה|תאולוג]] הנוצרי [[אוריגנס]]. הוא פסל על הסף את הנוסח המופיע במתי ("ארץ הגדריים"), בטענה ש"גדרה" היא עיר ביהודה שלידה מרחצאות מפורסמים, ובקרבתה אין לא אגם ולא ים. גם את הנוסח "גרשה" המופיע במרקוס הוא דחה מטעמים דומים. לטענתו שם העיר הוא "גרגשה" ומדובר בעיר קדומה שנקראה על שם תושביה, ואשר גרשו את ישו לאחר מעשה הנס{{הערה|מנחם מור, '''לאוריאל: מחקרים בתולדות ישראל בעת העתיקה מוגשים לאוריאל רפופורט''', הוצאת [[מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי]], ירושלים, [[2005]], עמוד: 443}}.

==האתר==
במקום נמצאים שרידי יישוב שבמרכזו [[מנזר]] נוצרי גדול, באורך של 145 מטר וברוחב של 123 מטר. המנזר מ[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|התקופה הביזנטית]] הוא הגדול במנזרי [[ארץ ישראל]]. היישוב מוקף ב[[חומה]] ובו, מלבד המנזר, גם [[בית בד]] וחדרי עזר שונים. על פי הערכת החוקרים הוא נבנה במחצית [[המאה ה-5]]. מחוץ לשטח המנזר התגלו שרידיו של [[בית מרחץ]] גדול. בנוסף התגלו שרידי [[מעגן]] בחוף הכנרת הסמוך לאתר.

כנסיית המנזר נבנתה במתכונת של [[בזיליקה]]. שתי שורות של [[עמוד]]י [[שיש]] לבנים מחלקים את אולם הכנסייה לשלוש [[ספינה (אדריכלות)|ספינות]]. העמודים, בעלי כותרות בסגנון [[הסדר הקורינתי]] נשאו [[קשת (מבנה)|קשתות]] אבן, ושרידים של קשתות אלה משוחזרים במקום. ה[[אפסיס]] של הכנסייה הכיל במה גדולה. במקום נמצאו גם עמודי שיש קטנים ששימשו כחלק מסורג שהקיף, כנראה, את הבמה.

בכנסייה ובחדרים הצמודים אליה השתמרו [[פסיפס]]ים מעוטרים בדגמים גאומטריים ודגמים מן החי והצומח. רצפת האולם המרכזי נהרסה כליל, אולם הפסיפסים של שתי הסטראות נותרו שלמים ברובם, והם מרשימים ביופיים, ייחודם ודיוק התיאורים שבהם. פסיפס הכנסייה מתוארך למאה שישית (שנת 585/6 לפי הכתובת), והוא מונח באתרו. גודל הפסיפס: 45X28 מטר (1260 מ"ר) בכנסייה, 8X18 מ' (144 מ"ר) באולם, 18X3 מ' (54 מ"ר) בכל אחת מה[[ספינה (אדריכלות)|סטרות]]; סך הכול: 252 מ"ר. צבעי האבנים: לבן, שחור, אפור, אדום, חום, צהוב, חרדל, כתום, ורוד. צפיפות אבני הפסיפס: 90–100 אבנים בדצמ"ר בסטראות. פסיפס האולם המרכזי נהרס כמעט כולו. הפסיפסים של שתי הסטראות מעוטרים ב-296 מדליונים מעוינים המאכלסים עופות, דגים, סלים, פרות, עלים ופרחים. החפצים והפירות המתוארים היו נפוצים ומצויים, ושיטת עיטור בשטיח המחולק לתאים רבועים בהם עיטורי צמחים ובעלי חיים נפוץ מאוד באומנות התקופה הביזנטית. הגידולים החקלאיים המיוצגים בפסיפס הם: [[תאנה]], [[רימון מצוי|רימון]], [[עוזרר]], [[גפן היין|גפן]], [[אתרוג]], [[לופה]] בשלה להכנת ספוג לרחצה, [[דלעת הבקבוק]]{{הערה|[http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=30264 אביי אמר: אפילו קרא וחבושא – דלעת הבקבוק], בפורטל הדף היומי}} לאכילה או לשימוש ככלי לאגירת נוזלים – בעיטור יחידאי בכל ארץ ישראל, [[מלון (פרי)|מלון]] עגול, [[מלון עג'ור]], [[תפוח]], [[דובדבן]], [[שיזף]], גרעיני [[דלועיים]] מוגשים למאכל על עלה של [[קולקס]] הקדמונים, [[אפרסק]]{{הערה|{{מטיילים עם ענת||גן לאומי כורסי: טיול לכנסייה ביזנטית יפה ופסיפסים מרהיבים בצפון|גן-לאומי-כורסי-טיול-לכנסייה-ביזנטית-יפ}} – מאמר מפורט עם תמונות להכרת פסיפסי כנסיית כורסי}}.

בצמוד לאפסיס נבנה [[בפטיסטריום]] המעוטר בפסיפסים. בכניסה לחדר נמצאת כתובת הקדשה המתארכת את בנייתו לסוף [[המאה ה-6]] לספירה:
{{ציטוט|תוכן="נכתב בתקופת אהוב האלוהים, סטפנוס הכומר וראש הכנסייה, הפסיפס נעשה באגן הטבילה (פוטיסטריון) בחודש דצמבר, בתקופת מס הנכסים ה-4, בזמן צדיק וירא שמים, ואהוב ישו, מלכנו מאוריציוס, קונסול ראשון."}}
מדרום, בצמוד אל הכנסייה נמצאת [[קריפטה]] ובה נמצאו שרידיהם של כשלושים שלדי גברים. ניתן לשער כי היו אלו נזירים שנקברו במקום.

על גבעה מדרום למנזר התגלו שרידי [[מערה]] ובה [[קפלה]] קטנה. הקפלה, רוצפה בשלוש שכבות של פסיפסים, דבר המעיד על חשיבותה. בנוסף נמצאו בה שרידי אפסיס ועמודים שונים. על פי השערת החוקרים, הקפלה מציינת את מיקום הסלע שלידו התרחש הנס.

בשנת [[614]], בעת פלישת ה[[סאסאנים]] לארץ ישראל, ניזוקו מבנים רבים כולל הכנסייה, והיישוב הצטמצם מאוד. כעבור זמן מה שופצה הכנסייה, אך ב[[המאה ה-8|מאה ה-8]] היא חרבה ברעש אדמה. ה[[ערבים]] שהתיישבו באזור ב[[המאה ה-9|מאה ה-9]] שינו את יעוד המבנים וככל הנראה השחיתו את הדמויות ברצפת הפסיפס.

<gallery widths="190" heights="190" perrow="4">
קובץ:Kursi0026.JPG|הפסיפס בכניסה לחדר הטבילה
קובץ:Kursi0015copy.jpg|פסיפס מן הכנסייה
קובץ:Kursi0012.JPG|פסיפס מן הכנסייה
קובץ:Kursi0009.JPG|פסיפס מן הכנסייה
קובץ:Arches and mosaic in Kursi's monastery.jpg|שרידי קשתות ופסיפס
</gallery>

==המחקר באתר==
עד [[מלחמת ששת הימים]] שכנו במקום [[כפר]] ו[[מוצב]] [[סוריה|סורים]], ומהמוצב נפתחה מדי פעם אש על [[דייג]]ים [[ישראל]]ים ועל ספינות [[חיל הים]] בכנרת. המוצב היה יעד למספר פעולות של [[צה"ל]], בין היתר ב[[מבצע כנרת]] ב-[[1955]]{{הערה|{{שערים|[[נפתלי לאו]]|חוסלו מוצבים סוריים שהפריעו לדיג בכנרת|19551213|2}}, {{שערים||המשך|19551213|29}}}} וב[[מבצע סנונית]] ב-[[1962]], עת כוח של [[שייטת 13]] היה אמור לפעול נגדו. אש שנורתה על הכוח סיכלה את המשימה והכוח נסוג ללא נפגעים.

בשנת [[1970]], עם סלילתו של כביש באזור התגלו שרידי המנזר והיישוב{{הערה|שם=אתר נוצרי}}. המקום נחפר בין השנים [[1974]]-1970 על ידי [[דן אורמן]] ו[[וסיליוס צפיריס]] מטעם [[רשות העתיקות|אגף העתיקות]]{{הערה|שם=הנזיר|{{מעריב|מאיר הראובני|הנזיר לשעבר מעמק המצלבה חושף את סודות כורסי|19720124|162}}}}. בשנת [[1980]] במסגרת חפירות נוספות שנערכו מדרום למנזר, נחשפה [[קפלה]] קטנה ומפוארת שה[[אפסיס]] שלה משולב במערה. על פי המסורת הנוצרית הסלע היה מקום המפגש בין ישו למשוגע, והמערה הייתה מקום מגוריו. ב[[ספטמבר]] [[1982]], לאחר סיום החפירות ושחזור הכנסייה, החומות ו[[בית בד|בית הבד]], נפתח האתר לקהל, והוא משמש כיום כגן לאומי המושך ומעורר עניין רב בקרב ה[[צליינים]] המבקרים בארץ הקודש.

במהלך [[דצמבר]] [[2015]], במסגרת חפירות שערכה [[אוניברסיטת חיפה]] בחוף כורסי, מול אתר המנזר, התגלו שרידי [[מבנה ציבור]] גדול, ייתכן [[בית כנסת]], ובסמוך לו לוח שיש גדול, בן כ-1,500 שנה, הכולל כתובת הקדשה ב[[ארמית]] וב[[עברית]] האופיינית ל[[בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל|בתי כנסת מתקופת התלמוד]]{{הערה|[http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=25247&mag_id=125 חפירות חוף כורסי] באתר [[רשות העתיקות]].}}. תגלית זאת העלתה כי במקום התקיים גם יישוב יהודי{{הערה|{{מעריב אונליין|[[יונתן הללי]]|נחשפה כתובת בעברית יחידה מסוגה בארץ המספקת הוכחה לקיום היישוב כורסי בכנרת|news/israel/Article-518015|16 בדצמבר 2015}}}}{{הערה|{{ערוץ7|מנחם שוורץ|ישוב יהודי קדום התגלה בגן הלאומי חוף כורסי|312132|16 בדצמבר 2015}}}}.

באפריל 2024 נמצא בחפירות באתר מטבע מתקופת השלטון המוסלמי, מלפני כ-1,200 שנים{{הערה|{{ynet|אילנה קוריאל|תגלית בחג: ילדים מצאו מטבע בן 1,200 שנה סמוך לכינרת|environment-science/article/hjjyijuza|26 באפריל 2024}}}}.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Kursi, Golan Heights|תצוגה=כורסי}}
* {{שמורת טבע|גן לאומי כורסי}}
* [http://www.tiuli.com/track_info.asp?track_id=26 כורסי] - מסלול טיול מפורט מאתר [http://www.tiuli.com טיולים בארץ]
* {{מטיילים עם ענת|Avital Anat & Paris S. Harry|2014, Cucurbits depicted in Byzantine mosaics from Israel, 350–600 CE, ''Annals of Botany'' 114, 2: 203-222|עיטורים-של-דלועיים-בפסיפסים-ביזנטיים}}
* {{דבר|צבי אילן|מן הקונגרס הארכיאולוגי: חפירות מנזר כורסי|19720305|164}}
* {{מעריב|מנחם תלמי|מקלע סורי על גבי אתר ביזנטי|19720324|224}}
* {{דבר|צבי אילן|כורסי של הכנרת|19811009|93}}
* {{תמונה}} {{הארץ|משה גלעד|גן לאומי כורסי הוא אי של שפיות|00000189-90d5-d1ae-a38b-f7f52f040000|26 ביולי 2023}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{גנים לאומיים בישראל}}
{{האתרים הנוצריים בצפון הכנרת}}
{{אתרים נוצריים בארץ ישראל}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:רמת הגולן: גנים לאומיים|כורסי]]
[[קטגוריה:הכנרת: כנסיות ומנזרים]]
[[קטגוריה:רמת הגולן: אתרים ארכאולוגיים]]
[[קטגוריה:הכנרת]]
[[קטגוריה:אתרי הברית החדשה]]