הצגת המקור של הדף "כושי"

[[קובץ:John McCullough as Othello.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתרגום הראשון לעברית של מחזהו של [[ויליאם שייקספיר]], "[[אותלו]]", נקרא גיבור המחזה "איתיאל הכושי"]]
'''כושי''' היא מילה שמקורה ב[[תנ"ך]], שמתייחסת לאדם (לרוב [[האדם השחור]] ממוצא [[אפריקה|אפריקאי]]) בעל [[צבע עור]] כהה ביותר (קרוב ל[[שחור]]). החל מהעשורים האחרונים של [[המאה ה-20]] נחשבת מילה זו ל[[מילת גנאי]] [[גזענות|גזענית]], או לפחות ל[[תקינות פוליטית|בלתי תקינה פוליטית]].{{הערה|1=[[רפאל ניר]], "[http://www.snunit.k12.il/seder/mabat/politic2.html תקינות פוליטית לשון נקייה והזניית השפה]", '''פנים''' 7, סתיו}}{{הערה|שם=רוביק|{{nrg|רוביק רוזנטל (טור דעה)|הזירה הלשונית: אל תקרא לי שחור|987/731|22 בספטמבר 2005|1|}}}} ה[[הטעמה]] התקנית של המילה היא ב[[מלרע]], אך דוברי [[עברית ישראלית]] הוגים אותה, בדרך כלל, ב[[מלעיל]].

==מקור המונח==
המילה העברית "כושי" מתייחסת ב[[תורה]] למי שבא מארץ [[ממלכת כוש|כוש]], שהיא, כנראה, [[סודאן]] של היום, ולמעשה, האזור המיושב מדרום למצרים. [[כוש בן חם]] היה בכורו של [[חם (דמות מקראית)|חם]] בן [[נח]].

במהלך [[העת העתיקה]] כוש זוהתה כ[[אתיופיה]], עקב טעות שנוצרה ב[[תרגום השבעים]], בו "כוש" מתורגמת ל"אתיופיה". למעשה [[ממלכת כוש]] אכן הייתה קיימת אך באזור [[סודאן]] ולא באתיופיה. הבלבול נוצר כיוון שהאזור מדרום ל[[מצרים]] נקרא בפי המצרים בשם "כוש", על שם הממלכה הדומיננטית בו, ואילו ה[[יוונים]] קראו לאזור זה בשם "אתיופיה". מאוחר יותר, כאשר [[קיסרות אקסום]] ה[[חבש]]ית [[התנצרות|התנצרה]], היא אמצה לעצמה את השם "אתיופיה". כך נוצרה הטעות, הקיימת עד היום.

בתורה ב[[ספר בראשית]] מסופר על [[כנען (דמות מקראית)|כנען]], בנו האחר של חם שקולל על ידי נח: {{ציטוטון|וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן; עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו}} ({{תנ"ך|בראשית|ט|כה|קצר=כן}}). [[אירופה|אירופאים]] ניצלו מאוחר יותר פסוק זה כדי להסביר את שעבוד ה[[אפריקה|אפריקאים]] כהי העור ל[[עבדות]] (אף על פי שהוא קילל את כנען ולא את כוש).{{הערה|1=ההיפוך שנעשה בין כנען לכוש נדון בהרחבה בספרו של [[אברהם מלמד (פרופסור)|אברהם מלמד]], '''"היהפוך כושי עורו: האדם השחור כאחר בתולדות התרבות היהודית"''', הוצאת זמורה ביתן ו[[הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה]], 2002; וראו גם מאמרו של מנחם קליין "[http://www.netivot-shalom.org.il/parshheb/aharey11.php וזכרת כי עבד היית]"}}

בספר [[במדבר]] ({{תנ"ך|במדבר|יב|א|קצר=כן|ללא=ספר}}) מסופר על [[מרים הנביאה|מרים]] ו[[אהרן]], אחיו של [[משה רבנו]], המרכלים {{ציטוטון|עַל-אֹדוֹת [[האישה הכושית|הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית]] אֲשֶׁר לָקָח}}, דבר שאינו מקובל בקרב בני ישראל. [[רש"י]] נותן כאן פרשנות החורגת מן ה[[פרשנות הפשט למקרא|פשט]], באומרו: "אשה כושית – מגיד שהכל מודים ביופיה, כשם שהכל מודים בשחוריתו של כושי", ומחזק את דבריו באומרו: "כושית – ב[[גימטריה]] יפת מראה". בפירושו לדברי [[אברהם]] לשרי אשתו: {{ציטוטון|הִנֵּה־נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת־מַרְאֶה אָתְּ}} ({{תנ"ך|בראשית|יב|יא|קצר=כן}}) כותב רש"י: "עכשיו אנו באים בין אנשים שחורים ומכוערים, אחיהם של כושים, ולא הורגלו באישה יפה". בספר [[עמוס]] משווה הנביא את יחסו של ה' לעם ישראל ליחסו לעמים אחרים, ובין היתר לכושים: {{ציטוטון|הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל}}. וכן בתהילים {{ציטוטון|שִׁגָּיוֹן לְדָוִד אֲשֶׁר שָׁר לה' עַל דִּבְרֵי כוּשׁ בֶּן יְמִינִי}} ({{תנ"ך|תהילים|ז|א|קצר=כן}}) שלפי [[מדרש שוחר טוב]], [[דוד המלך]] משתמש בכינוי גנאי ל[[שאול המלך]] בן שבט בנימין. 

שני [[מטבע לשון|מטבעות לשון]] מפורסמים עושים שימוש במילה כושי: [[ירמיהו הנביא]] מציג את השאלה "היהפוך כושי עורו?", שהפכה כביטוי למציאות שאינה יכולה להשתנות. את האמרה "הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת" טבע ה[[מחזאי]] [[פרידריך שילר]] בדרמה "קשר פיאסקו", שפורסמה בשנת [[1783]]. בנוסף, תרגומו הראשון לעברית של המחזה ה[[שייקספיר]]י "[[אותלו|אותלו: המורי מוונציה]]" נעשה בידי [[יצחק סלקינסון]] בשנת 1874, והוא נקרא בשם "איתיאל הכושי".

=="כושי" ככינוי גזעני==
ב[[עברית ישראלית|עברית הישראלית]] לא שימש המונח "כושי" בתחילה ככינוי פוגעני. להפך, בשנים קודמות אף שימש לעיתים כ[[שם חיבה]] לאדם כהה עור או [[ג'ינג'י]] (לדוגמה [[כושי רימון]]). מילים אחרות עשו שימוש בצבע העור כ[[כינוי גנאי]], דוגמת המונח "שוואַרצע" ([[יידיש]]: שחור).{{הערה|שם=רוביק}}

דוגמאות נוספות  לשימוש חיובי שנעשה בעברית של אמצע המאה ה-20 ניתן למצוא בספר הילדים הידוע [[ דירה להשכיר]] של [[לאה גולדברג]] בו מתגוררת "חתולה כושית", בספר [[עצרת  החיות]] של [[אריך קסטנר]] המתרגמת [[מרים ילן-שטקליס]] המתייחסת ל"ילד כושי"{{הערה|{{הארץ|מיכאל דק|האם מותר עדיין לכתוב "כושי" בספר לילדים?|0000017f-f6dc-d47e-a37f-fffc5f3f0000|17 באפריל 2019}}}} ועוד.

בחצי השני של [[המאה ה-20]] הפכה המילה "כושי" לכינוי פוגעני, ולדעתו של [[רוביק רוזנטל]] היא "נחשבת למילה הגזענית הבוטה והמקוממת ביותר באוצר ביטויי הגזענות בשפה.".{{הערה|שם=רוביק}} הדבר נבע בין השאר מהזהות שנוצרה בינו לבין המונח ב[[אנגלית]] "ניגר" (שהוא כינוי גנאי) ו-"Negro" (שהייתה פעם מילה תקינה,{{הערה|1=לדוגמה הארגון "United Negro College Fund" {{אנ|United Negro College Fund}}}} אולם ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]], עם הצלחת מאבק השחורים בהובלת [[התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח]] ב[[ארצות הברית]] ל[[שוויון זכויות]], הפך לכינוי לא מקובל).{{הערה|1=אין זהות בין המושגים מאחר שלכינויים היסטוריה שונה, ראו רוביק רוזנטל, שם.}}

שינוי משמעותו של הכינוי "כושי" בא לידי ביטוי גם בתחום התרבות ובתחום הצרכנות: [[שיר ילדים|שיר הילדים]] "[[כושי כלב קט]]" נאסר לשידור ב[[קול ישראל]] ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]], מחשש לפגיעה ביחסי ישראל עם [[מדינות אפריקה]].{{הערה|1=גיא טנא, [http://www.articles.co.il/article/3559 כושי כלב קט- צנזורה מוזיקלית בישראל]  באתר "מאמרים".}} שמה של ה[[גבינה]] שיוצרה בישראל ונקראה "כושי" שונה ל"אושי", וגם שמו של [[קרמבו]], שנקרא "כושי" בראשית הפצתו בארץ ישראל, שונה.

=== בישראל: כינוי גנאי ליהודי אתיופיה ===
{{ערך מורחב|כינויי קהילת ביתא ישראל}}
במהלך [[העלייה מאתיופיה]] ישראלים אשר הורגלו בביטוי זה החלו לקרוא ל[[ישראלים יוצאי אתיופיה]] בשם זה. התרבות האתיופית מבחינה במושגים השונים של כהי העור. העמים ה[[חבשים]] יושבי אתיופיה אינם רואים עצמם כ[[האדם השחור|שחורים]], מכיוון שמוצא [[עם|עמים]] אלו הוא [[שמיים (עמים)|שמי]] ולא [[אפריקה|אפריקאי]], באתיופיה עצמה נעשתה הפרדה כמעט מוחלטת בין אפריקאים שחורים לחבשים, גם החבשים עצמם השתמשו במונח "טוקר" (שחור) כלפי אפריקאים כהי עור, עמים אלו ניצלו זאת כמו האירופאים ל[[עבדות]] ([[אמהרית]]: "ברייה" - "עבד") של העמים האפריקאים הלא חבשים באתיופיה, [[ההתרחבות האתיופית|האימפריאליזם החבשי]] בייחוד זה של [[המרוץ לאפריקה]] שבו אתיופיה השתתפה באופן בלתי רשמי גרם למוות של כ-5 מיליון אפריקאים שחורי עור על ידי הקיסר [[מנליק השני]], דבר זה יותר מאוחר העלה לשלטון את הרודן [[מנגיסטו היילה מריאם]] שלא היה חבשי.{{הערה|1=בנאום שנאם מנגיסטו לפני [[המהפכה האתיופית]] הצהיר כך "בארץ הזו, ישנם משפחות אריסטוקרטיות המסווגות באופן אוטומטי בני אדם עם עור כהה, שפתיים עבות, ושיער מקורזל כ"ברייה" ... שיהיה ברור לכלום שאני אעצור את הכינויים הגזעניים הללו." מתוךPaul B. Henze, Layers of Time, page 290}} מרחיב על כך החוקר [[דני בודובסקי]]:

{{ציטוט|תוכן=באתיופיה היו קיימות אבחנות ברורות בין הסוגים השונים של צבע העור ומרביתם המכריע של האתיופים{{הערה|1= עוד טעות נפוצה ההשוואה בין אתיופים לחבשים.}} (ובם גם היהודים) לא הגדירו עצמם כשחורים ("טוקור" ב[[אמהרית]]) אלא כחומים ("טעים" באמהרית), או כאדומים ("קאי", "קאי דמה") - אם היה להם גוון עור בהיר יותר. מבחינת עולם התוכן השתייכו ה"שחורים" לעולם התוכן של העבדים, דבר שיש בו להסביר את התגובות הקשות כל כך והעלבון לכך שבארץ הם נתקלים במקרים בהם קוראים להם כושי, מילה הנתפסת כקללה ופגיעתה של זו קשה אף ממכה וכדברי פתגם אתיופי ידוע - "[[נקע]] של הפה - אי אפשר לרפא אפילו ב[[מסאג']] של [[חמאה]]".{{הערה|1=דני בודובסקי, [http://www.iaej.co.il/על-הקהילה/מאוצר-הפתגמים-של-יהודי-אתיופיה/ '''מאוצר הפתגמים של יהודי אתיופיה''']}}}}

בפסק דין מינואר [[2007]], הדן במקרה בו קרא נהג למאבטח "כושי", כתב ה[[שופט]] יצחק מילנוב את הדברים הבאים:
{{ציטוט|תוכן=הכינוי "כושי" נחשב בעיני החברה בכללותה ככינוי גנאי וכעלבון, שנועד להטיל דופי באדם בשל צבע עורו הכהה, ולסמנו כ"חריג", וכנחות ביחס לאדם בעל צבע עור בהיר. המדובר, למעשה, בביטוי גזעני, שנועד להשפיל ולבזות את התובע, אך ורק בשל השתייכותו לעדה האתיופית  ובשל היותו בעל צבע עור כהה, ומשכך הוא נופל בגדר החלופה  הרביעית של הגדרת "לשון הרע" שבסעיף 1 לחוק (ביטוי שנועד "לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית").{{הערה|א (י-ם) 7878/05 אבי צגאי נגד איגנה אבי אבשלום, ניתן ב-11 בינואר 2007}}}}

בדיון בעתירה ל[[בג"ץ]] התייחסה [[נשיא בית המשפט העליון|נשיאת בית המשפט העליון]] [[דורית ביניש]] לקצין בחיל האוויר שכינה חייל בכינוי "כושי" וקבעה כי זו
{{ציטוט|תוכן=התבטאות חמורה, שמקומה לא יכירנה בחברה בישראל בכלל, ובצה"ל בפרט. התבטאות זו חמורה בשל אופייה הפוגע והגזעני; היא חמורה במיוחד כשהיא מושמעת מצד קצין בכיר כלפי פקודו. היא מפיצה רוח רעה בשורות הצבא, ופוגעת הן בחייל היחיד הן בעדה שלמה, שהפליאה להיקלט בארץ ונושאת בעול השירות בצבא, וראויה להערכה ותחושת אחווה מצד חיילים ורעים לנשק.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=10064660.n08|סוג=בג"ץ|עותר=טוראי אברהם (אבי) ימר|משיב=הרמטכ"ל ואחרים}}, ניתן ב-30 ביוני 2011}}}}

== ראו גם ==
* [[Nigger]]
* [[האדם השחור]]
* [[שנקלה]]
* [[כינויי קהילת ביתא ישראל#כושים|"כושים" ככינוי לקהילת ביתא ישראל]]
* [[עשרה כושים קטנים]]
* "ליל הכושים" - ראו [[התקפת לח"י בחולון|התקפת לח"י בחולון, 1946]].
* [[Woman Is the Nigger of the World]]

==לקריאה נוספת==
* אברהם מלמד, '''"היהפוך כושי עורו: האדם השחור כאחר בתולדות התרבות היהודית"''', הוצאת זמורה ביתן והוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2002.
* [[פרנץ פאנון]], "ניסיונו הקיומי של השחור", בתוך: [[יהודה שנהב]] (עורך), '''קולוניאליות והמצב הפוסטקולניאלי''', 2004, עמ' 25–46.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=כושי}}
* {{nrg|[[רוביק רוזנטל]]|הזירה הלשונית: אל תקרא לי שחור|987/731|22 בספטמבר 2005|1|}}
** {{nrg|[[רוביק רוזנטל]]|הזירה הלשונית: בלע את הלשון|995/626|14 באוקטובר 2005|1|}}
* {{ynet|[[אריאנה מלמד]]|"למה יש פה כושי?"|2700275|21 ביולי 2003}}
* {{ynet||התפטר נהג אגד שקרא "כושי" למאבטח אתיופי|3031644|12 בינואר 2005}}
* {{תקדין|לילך דניאל|מסעדה בבת ים תפצה סועדים שכונו על ידי המלצרית "כושים" בטופס ההזמנה|5656222|19 באפריל 2017}}
* {{הארץ|דורון קורן|כושי היא מלה יפהפיה|1.4048936|25 באפריל 2017}}
* {{הארץ|אפרת ירדאי|כושי היא מלה משפילה|1.4052457|29 באפריל 2017}}
* {{הארץ|אילון גלעד|כיצד ומתי הפכה "כושי" למילת גנאי בעברית?|1.4182269|21 ביוני 2017}}
* {{הספרנים|האם "כושי כלב קט" צריך לבקש סליחה?|נתי גבאי|chov-pc|26 ביוני 2022}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:כושים|*]]
[[קטגוריה:גזענות]]
[[קטגוריה:כינויי גנאי]]
[[קטגוריה:עברית ישראלית]]
[[קטגוריה:האדם השחור]]

<!--נא לא להוסיף בינוויקי ל-en:Nigger. זה קישור שגוי שנידון באריכות בדף השיחה. -->