הצגת המקור של הדף "כפרות"

[[קובץ:Kapparot Lithography.jpg|שמאל|ממוזער|240px|משפחה יהודית באירופה מבצעת את מנהג הכפרות. [[ליתוגרפיה]], סוף המאה ה-19/ראשית המאה ה-20]]
'''כפרות''' הוא [[מנהג (יהדות)|מנהג]] [[יהודים|יהודי]] עתיק שנערך ב[[ערב יום הכיפורים]] (ובעת הצורך גם ב[[עשרת ימי תשובה]]). על פי ה[[מסורת (יהדות)|מסורת]], מסובבים [[תרנגול הבית|תרנגול]] מעל הראש של כל יהודי ויהודיה ומבקשים שהתרנגול ילך למיתה, ותמורתו ילך האדם לחיים טובים ולשלום. לאחר מכן נמסר התרנגול ל[[שחיטה (הלכה)|שחיטה]], וניתן לרוב כ[[צדקה (יהדות)|צדקה]] לעניים או נפדה ב[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] הנמסר לעניים מה שמכונה '''פדיון כפרות'''. יש המקיימים את המנהג ללא בעלי-חיים, באמצעות הנפת כסף מעל הראש ותרומתו ישירות לעניים, באופן המדגיש את מימד ה[[צדקה (יהדות)|צדקה]] במנהג. 

סביב המנהג התפתח פולמוס על רקע מניעים שונים. עם התומכים הבולטים למנהג נמנים, [[הרמ"א]], ה[[רא"ש]] ו[[האר"י]] ובין המתנגדים למנהג ניתן למנות את ה[[רמב"ן]] ה[[רשב"א]] ורבי [[יוסף קארו]]. כיום הנושא מושך התנגדות גדולה, הן מצד ארגוני [[זכויות בעלי חיים]] והן מצד רבנים, אשר טוענים שקיום המנהג באמצעות בעלי-חיים עלול לגרום לעבירה על איסור [[צער בעלי חיים (יהדות)|צער בעלי חיים]].

==תיאור המנהג==
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - The "Kaparot" Ritual (2).jpg|שמאל|ממוזער|230px|כפרות ב[[מאה שערים]]]]
נהוג לקיים את מנהג הכפרות השכם בבוקר ב[[ערב יום הכיפורים]] או קודם לכן ב[[עשרת ימי תשובה]]. יש להחזיק את התרנגול (לזכר) או התרנגולת (לנקבה) או את כסף ה'כפרות' ביד ימין ולומר:
{{ציטוט|תוכן=בְּנֵי אָדָם{{ש}}
יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל. <small>({{תנ"ך|תהלים|קז|י|קצר=כן}})</small>{{ש}}
יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק. <small>({{תנ"ך|תהלים|קז|יד|קצר=כן}})</small>{{ש}}
אֱוִוילִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲווֹנוֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ. כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת. וַיִּזְעֲקוּ אֶל אֲ-דֹנָי בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם. יוֹדוּ לַא-דֹנָי חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. <small>({{תנ"ך|תהלים|קז|יז|כא|קצר=כן}})</small>{{ש}}
אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ. וַיְחֻנֶּנּוּ וַיאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת מָצָאתִי כפֶר. <small>({{תנ"ך|איוב|לג|כג|כד|קצר=כן}})</small>}}

מסובבים את התרנגול או הכסף מעל הראש שלוש פעמים ואומרים:
{{ציטוט|תוכן=זֶה חֲלִיפָתִי, זֶה תְּמוּרָתִי, זֶה כַּפָּרָתִי. זֶה הַתַּרְנְגוֹל <small>[או: זֶה הַכֶּסֶף]</small> יֵלֵךְ לְמִיתָה <small>[או: יֵלֵךְ לִצְדָקָה]</small> וַאֲנִי אֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם.}}

אומרים את כל התפילה שלוש פעמים. נהוג<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://he.wikisource.org/wiki/שולחן_ערוך_אורח_חיים_תרה_א|כותרת=שולחן ערוך אורח חיים תרה א – ויקיטקסט|אתר=he.wikisource.org|תאריך_וידוא=2020-06-02}}</ref> לקחת שניים או שלושה תרנגולים לאשה בהריון עבורה ועבור העובר. נהגו לקחת תרנגול לבן, כי הצבע הלבן מסמל את החפים מפשע וכן את כפרת העוונות, כמו שנאמר בספר ישעיה: "אם יהיו חטאיכם כשנים, כשלג ילבינו", עם זאת, אין חובה להדר דווקא אחר תרנגולים לבנים. מבין [[יהודי גרמניה]] יש שאינם נוהגים לסובב את הכפרות מעל ראשם אלא לצרור את המעות ולהניחן על שולחן, להניח את ידם על הצרור ולומר "זו כפרתי". את כסף ה'כפרות' נותנים לצדקה. אלו המשתמשים בתרנגול נוהגים לשחוט אותו ולתת אותו ישירות לעניים למאכל, או למכור אותו ולתרום את הכסף תמורתו לצדקה.

==מקור המנהג==
===מקורות אפשריים===
יש הרואים{{הערה|הרב [[שלמה קורח]], עריכת שולחן חלק ח' עמוד קפד.}} בטקס ה[[שעיר לעזאזל (מצווה)|שעיר לעזאזל]] שבוצע ב[[בית המקדש]] ביום הכיפורים אב טיפוס למנהג הכפרות, בשל הדמיון הרב שביניהם, שבו עוונות האדם מושתים על חיה שנשלחת למיתה, כדי לכפר עליו. ההבדל העיקרי ביניהם שבעוד ששילוח השעיר היה לאומי ומיועד לחול על כל העם, הטקס בתרנגול הוא טקס פרטי שבו כל אדם אחראי לעצמו.

סביר להניח כי לאחר [[חורבן בית המקדש השני]] וביטול טקס הכפרה באמצעות השעיר, ראו כמה מחכמי ישראל לתקן את מנהג הכפרות כתחליף לטקס זה.

סדר הכפרות והמילים שנאמרים במהלכו דומים לסדר שהיה נהוג בעת קיום מצוות [[פדיון הבן]] בתקופת הגאונים:
{{ציטוט|ונוטל הכהן הכספים ומעבירם על ראש הבן ואומר: זה תחת זה, זה חילוף זה, זה מחולל על זה, יצא זה לכהן ונכנס הבן הזה לחיים, לתורה וליראת שמים.|פירוש רבינו חננאל על התורה, הועתק בר' בחיי בפרשת שופטים}}

[[הגאון מווילנה]]{{הערה|בהגהותיו על ה{{שולחן ערוך|אורח חיים|תרה|א}}}} כתב שמקור המנהג הוא ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], שם יש לו רמז בדמות כפרות עם צמחים על פי פרשנות ה[[גאונים]] המובאת בפירוש [[רש"י]]:
{{ציטוט|ובפירוש הגאונים מצאתי, שעושין חותלות מכפות תמרים ([[עציץ]]) וממלאים אותם עפר וזבל בהמה. ובעשרים או חמישה עשר יום לפני ראש השנה כל אחד ואחד עושים לשם כל קטן וקטנה שבבית וזורעים לתוכו פול המצרי או קטנית וקוראים לו "פרפיסא" וצומח, וב[[ערב ראש השנה]] נוטל כל אחד את שלו ומחזירו (מסובבו) סביבות ראשו שבע פעמים ואומר: זה תחתי וזה חליפתי וזה תמורתי ומשליכו לנהר.|[[רש"י]] ד"ה "פרפיסא", מסכת שבת דף פא עמוד ב}}
בהמשך נמצא גם כתרנגול ממש בתשובות גאוני בבל לעיל.{{הערה|מובא בפסקי ה[[רא"ש]], [[מסכת יומא]], פרק שמיני, סימן כ"ג}} לעומתו ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] לא נמצא למנהג כל זכר.

===התפתחות המנהג===
ישנן עדויות לכך שהמנהג הקדום של הכפרות היה גם מהצומח ולא רק עם בעלי חיים. מנהג זה היה מספר שבועות לפני ראש השנה, בו היו מכינים מהוצין של תמר, חותלות, בהן היו ממלאים עפר וזבל בהמה וזורעים בה מיני דגנים הצומחים מהם. ובערב ראש השנה היו נוטלים את העציץ מהאדמה עם הצמחים שנבטו וצמחו ומסובבים מעל הראש שבע פעמים, תוך אמירת 'זה חליפתי וזה תמורתי'.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=זהר עמר|שם=על כפרות מצמחים וחותלות מתמרים|כתב עת=חלמיש|כרך=34/8|עמ=35-33|שנת הוצאה=תשנ"ג}}</ref>

המקור המפורש הקדום ביותר למנהג הכפרות עם בעלי חיים, הוא מתשובות רב [[ששנא גאון]] ([[סורא]], [[המאה ה-7]]). מובא גם בפסקי ה[[רא"ש]] בסוף [[מסכת יומא]]:
{{ציטוט|תוכן=וששאלתם שאנו רגילים לשחוט ערב יוהכ"פ תרנגולים, ואין אנו יודעים מנהג זה למה, אי משום תמורה מאי שנא תרנגול מבהמה וחיה? והשיב רב שושנא גאון: הא ודאי [[קושיא]] היא ויש לומר בה שני טעמים. אחד שתרנגול מצוי בביתו של אדם מבהמה וחיה, ועוד יש במקומנו עשירים שעושים תמורה אילים, עיקר ממבעלי קרניים דומות של יצחק אבינו, לפיכך לא דבר קבוע הוא. ועוד שמענו מחכמים הקדמונים שאף על פי שיש מי שעושה תמורה בבהמה שדמיה יקרים, תרנגול מובחר לפי ששמו גבר...}}

ממקור זה המזכיר את "חכמינו הראשונים" ניתן להסיק שמנהג הכפרות היה נפוץ לכל הפחות כבר ב[[המאה ה-6|מאה ה-6]] ב[[בבל]] בתקופת [[סבוראים|רבנן סבוראי]]. מסקנה זו מקרבת את שורשי המנהג לתקופת התלמוד. ואכן, בתלמוד ישנם רמזים למנהג שהיו שוחטים עופות ובהמות בערב יום הכיפורים, ואת החלקים הללו היו זורקים לעופות השונים כדי שיאכלום, אולם מדובר היה בבהמות שנאכלו בסעודה המפסקת, וגם לא מוזכר עניין הכפרה או סיבוב ראש התרנגול מעל לראש המתכפר.{{הערה|כתובות, ה, א: "אלא מעתה, יום הכיפורים שחל להיות שני בשבת, ידחה, גזירה שמא ישחוט בו עוף". ובתשובה לאחד הגאונים, ככל הנראה רב עמרם גאון, באמצע המאה ה-9 נכתב במפורש: "יום הכפורים שחל להיות בשבת ידחה, שכיוון שרגילין ישראל לשחוט תרנגולין כל אחד ואחד לכפרתו, ליחוש שמא ימהרו וישחטו בין השמשות של שבת". מקור נוסף בתלמוד הוא במסכת חולין, צד, ב, וכן בדף קי, א}} לפי זה היו נפוצים קטעים ממנהג הכפרות כבר במאה הרביעית.

נראה שאצל העשירים היה מקובל לבצעו אף עם [[בהמה]] (כנראה שלא סובבו אותה מעל הראש אלא סמכו עליה את ידיהם כמו [[סמיכה (קורבן)|בקורבן]]), למרות שרב שושנא מצדיק בדבריו את השימוש בתרנגול. באשכנז נהגו לשחוט אווזים ותרנגולים.{{הערה|1=תשובות הרשב"א, סימן שצ"ה}} המנהג שהתחיל כנראה בבבל עבר משם ל[[ספרד]] ל[[צרפת]] ול[[אשכנז]], ומשם לכל תפוצות ישראל. ל[[תימן]] לא הגיע מנהג זה.{{הערה|הרב [[עמרם קורח]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7292&st=&pgnum=140&hilite= סערת תימן עמוד קכ"א בהערה]. באתר [[היברו בוקס]]}}

==הפולמוס על המנהג==
===מתנגדים===
[[קובץ:Kapparot4876.jpg|ימין|ממוזער|250px|קופות כפרות על בימת בית הכנסת יד משה ב[[חשמונאים (יישוב)|חשמונאים]] בערב יום כיפור]]
[[קובץ:Shulchan-aruch-605.png|שמאל|ממוזער|250px|בהדפסה הראשונה (שנת ה'של"ח) של שולחן ערוך, אורח חיים, עם הגהות הרמ"א, נכתב בכותרת של סימן תר"ה: "מנהג כפרות בערב יום כפור מנהג של שטות הוא". הרמ"א חלק על דעת השו"ע אך לא שינה את הכותרת המקורית.{{ש}}
בהדפסות מאוחרות יותר, כולל כל ההדפסות בימינו, הסירו את המלים "מנהג של שטות הוא".]]
על ה[[מנהג (יהדות)|מנהג]] להשתמש בתרנגול לטקס זה, ניטש [[פולמוס]] נוקב לאחר שב[[ספרד]] קמו לו מתנגדים. ה[[רמב"ן]] סבר שהמנהג הוא "מ[[דרכי האמורי]]", כלומר מקורו ב[[עבודה זרה]] או [[אמונה טפלה]] שמקורה אינו יהודי.{{הערה|ארחות חיים ערב יום הכפורים סעיף א'}} הרשב"א מעיד על המנהג בעירו בספרד<ref>שו"ת הרשב"א חלק א' סי' שצ"ה</ref>:
{{ציטוט|היו שוחטין תרנגול זקן לכפרה על נער היולד וחותכין ראשו ותולין הראש בנוצתו בפתח הבית עם שומים, והבלים הרבה שנראו בעיני כדרכי האמורים, וריחקתי כל זה הרבה, ובחסד עליון נשמעו דברי ולא נשאר מכל זה וכיוצא בזה בעירנו מאומה.}}

התנגדות נוספת למנהג הייתה מצד דמיונו להקרבת קרבן, מה שאסור מחוץ לבית המקדש. על פי טעם זה היו שרצו גם לאסור את התרנגול לאכילה כי החשיבו אותו כ"קודשים בחוץ" (קורבנות שנשחטו מחוץ לבית המקדש). אולם הרשב"א בספרד, על אף שיצא נגד המנהג בחריפות וביטל את המנהג בעירו, דחה טעם זה כיוון שהתרנגול ממילא אינו ראוי לקרבן.

ה[[רמב"ם]] לא הזכיר את המנהג, ומשום כך [[יהדות תימן|התימנים]] אינם נוהגים מנהג כפרות כלל. רבי [[יוסף קארו]], בעל ה[[שולחן ערוך]], המשיך את הקו של רבני ספרד וטען כי יש לבטל את המנהג. על כך כתב הערוך השולחן ([[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]], סימן תר"ה סעיף ה') "וכבר טרחו גם בדורות שלפנינו לבטלן, ולא עלתה בידן, כי ההמון דבוק בזה כמו על מצות אתרוג ועוד יותר." בהדפסות הראשונות של שולחן ערוך, אורח חיים, הייתה הכותרת של סימן תר"ה: "מנהג כפרות בערב יום כפור מנהג של שטות הוא". בהדפסות מאוחרות יותר, כולל כל ההדפסות בימינו, הסירו את המלים "מנהג של שטות הוא".{{הערה|{{הספרנים|חן מלול|השולחן ערוך כינה את מנהג הכפרות "שטות" – וצונזר!|kapparot|26.09.2017}}}} אחרים התנגדו למנהג בעיקר בשל החשש שמא החיפזון בשחיטת התרנגולים בערב יום הכיפורים יגרום לפגם בכשרות שלהם.{{הערה|הרב [[אברהם דנציג]] חיי אדם כלל קמ"ד סעיף ד. "ואי לדידי צייתי ואינם רוצים לבטל מנהג זה, טוב יותר היה להם לסבב על ראשיהם במעות, כמו שכבר נשרש בלב עמי הארץ שאם אי אפשר להם להשיג תרנגול, אזי מסבבין במעות, שבאמת כן מצינו במנהג קדמונים שהיו מסבבים בזרעים (כמש"כ המ"א בשם רש"י בשבת פ"א), ותחשב להם לצדקה, ושלא יהיו נכשלים באיסור נבלה חס וחלילה}}

====צער בעלי חיים====
{{הפניה לערך מורחב|צער בעלי חיים (יהדות)}}
על המנהג נמתחת ביקורת גם מצד [[צער בעלי חיים (עמותות)|אגודות צער בעלי חיים]] שמוחות נגדו על שום הצער הנגרם לתרנגולים, וישנם רבנים שהצטרפו לקריאה להחליף את התרנגולים בכסף, בעיקר מקרב רבני עדות המזרח, שפוסקים לפי הבית יוסף שסבור כי מדובר במנהג של שטות. בין היתר אמר הרב [[חיים דוד הלוי]], מחבר [[קיצור שולחן ערוך מקור חיים]]:
{{ציטוט|תוכן="ולמה צריכים אנו דווקא בערב היום הקדוש, להתאכזר על בעלי חיים, ללא כל צורך, ולטבוח בהם ללא רחמים, בשעה שאנו עומדים לבקש חיים על עצמנו מאת אלוקים חיים"|מקור=שו"ת עשה לך רב ג עמוד סז}}
הרב [[שלמה אבינר]] כתב כי לנוכח בעיות כשרות וצער בעלי חיים, ולאור דברי כל הרבנים שלעיל, יש להמליץ ולהעדיף לעשות כפרות על ידי כסף.{{הערה|1={{nrg|הרב [[שלמה אבינר]]|רצוי לעשות כפרות עם כסף ולא עם תרנגול|158/058|17 בספטמבר 2010||}}}} הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] נהג בתחילה לעשות כפרות בתרנגול, בהמשך עבר להשתמש בדגים ובשנותיו האחרונות היה מסובב עם מעות שמסר לאחר מכן כצדקה לעניים, אם כי לא ידוע מה הנימוק לשינוי זה, והאם נבע מהחשש לצער בעלי חיים.{{הערה|1=רב טוביה פריינד, '''שלמי מועד''', עמ' נה-נו}}

המעבר לשימוש בכסף הוביל מוסדות רבים לפזר [[קופת צדקה|קופות צדקה]] ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]] בבתי הכנסת הקוראים לתרום להם בעין יפה תחת הכותרת "פדיון כפרות".

===תומכים===
לעומתם, רבי [[משה איסרליש]] (הרמ"א), בהסתמך על מסורת אשכנז מבית מדרשם של [[בעל הטורים]] ואביו ה[[רא"ש]], הגן על מנהג זה באופן חריף ביותר וכותב "ואין לשנות". גם [[האר"י]] היה נזהר לקיים מנהג זה ואף הוסיף עליו פרטי הלכות. כמו כן [[האדמו"ר הזקן]], מייסדה של [[חסידות חב"ד]], מציין בספרו [[שולחן ערוך הרב]] כי במקומו נוהגים לערוך כפרות.{{הערה|1=רבי [[שניאור זלמן מליאדי]], [[שולחן ערוך הרב]] [https://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/605 סימן תר"ה סעיף א']}} כיום רבים מה[[יהדות אשכנז|אשכנזים]] וגם מהספרדים מקיימים את מנהג זה.

==בישראל==
[[קובץ:PikiWiki Israel 19404 Religion in Israel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שחיטת תרנגולות לאחר הכפרות לנשים]]
במהלך שנות ה-50 עברה [[ישראל]] משחיטה מקומית לשחיטה בבתי מטבחיים גדולים. באמצע שנות ה-60 נקבע איסור בחוק לבצע שחיטה בלא פיקוח וטרינרי, למעט במקרים של שחיטה של כמות קטנה לצריכה עצמית, אולם האיסור לא נאכף על שחיטת תרנגולות לכפרות.

בספטמבר 2007 הורשע לראשונה אדם על שחיטת תרנגולות לכפרות.{{הערה|1=[http://www.news1.co.il/Archive/001-D-140853-00.html שוחט הכפרות הורשע בגלל היעדר וטרינר]}} באותה תקופה החלו רשויות שונות להפסיק לבצע שחיטת כפרות בהיעדר פיקוח וטרינרי. למשל, בפתח תקווה, בוטלה השחיטה לכפרות. במקום אחד בוצע מנהג הכפרות על תרנגולות, אך התרנגולות הועברו בחיים לשחיטה בבית מטבחיים.{{הערה|{{mynet2|פתח תקוה|קורין אלבז|פ"ת: פעילי בעלי חיים נגד מנהג כפרות במישקולץ|article/3195|2 באוקטובר 2014}}}} בשנת 2014 [[משרד החקלאות ופיתוח הכפר|משרד החקלאות]] הוציא הנחיות לגבי ביצוע מנהג הכפרות הקובעות שהשחיטה תתבצע רק בבית מטבחיים.{{הערה|{{ynet|ארז ארליכמן|כפרות עם תרנגול? תזדקקו לאישור וטרינרי|4572055|17 בספטמבר 2014}}}} בלחץ של גורמים דתיים הוצאו בשנה לאחר מכן תקנות מקלות במעט המתירות באישור ראש רשות מקומית הקמת [[בית מטבחיים]] נייד לצורך כפרות. תקנות אלו עוררו דיון בכנסת ונציגי [[יהדות חרדית|הציבור החרדי]] הבהירו שתקנות שיאפשרו קיום כפרות הן הכרח לצורך שמירת הקואליציה.{{הערה|{{ערוץ7|חזקי עזרא|"בלי שחיטת כפרות - תיפול הקואליציה"|304113|11 באוגוסט 2015|}}}}

לקראת יום כיפור תשע"ו יזמו [[שר החקלאות]] [[אורי אריאל]] ועמותת [[אנימלס]] קמפיין הקורא להפסקת השימוש בתרנגולות למנהג הכפרות והחלפתו בפדיון כפרות.{{הערה|{{נענע10|ניק קוליוחין|זו כפרתי: השר אריאל יזם קמפיין מיוחד לעידוד כפרות בכסף במקום בתרנגולות|1147754|10 בספטמבר 2015||news}}.}} במקביל, באותה שנה, התעמתו פעילי זכויות בעלי חיים עם מקיימי המנהג ב[[בני ברק]], ב[[רחובות]], ב[[פתח תקווה]] וב[[אשדוד]].{{הערה|[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/306616 עימותים באשדוד בגלל הכפרות], חיים לב, [[ערוץ שבע]]}}{{הערה|{{וואלה!|יניר יגנה ודנה ירקצי|המחלוקת על הכפרות: קטטה המונית בין פעילים לחרדים באשדוד|2891933|21 בספטמבר 2015}}}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Kapparot|שם ויקישיתוף=כפרות}}
* {{תרבות|מתיה קם|טקס כפרות|טקס-כפרות|lexicon}}
* [[אליהו רחמים זייני]], [https://www.orvishua.net/files/files/articles/rosh-hayeshiva/1192558243.pdf מנהג הכפרות בערב יום הכיפורים]
* {{ynet|הרב נפתלי רוטנברג|לא מאהבת בעלי חיים, אלא משנאת חרדים|4703098|21 בספטמבר 2015}}
* הרב [[שלמה אבינר]], {{וידאו}}
* {{וואלה!||גם ביהדות יש התנגדות למנהג ה"כפרות"|982401|27 בספטמבר 2006}}
* {{וואלה!|דדי שי|לא מבינים מוסר השכל|1357487|7 באוקטובר 2008}}
* {{ynet||ח"כים ורבנים: די לכפרות עם תרנגולים|4130459|3 באוקטובר 2011}}
* {{ynet||הרב לאו על הכפרות: היזהרו ממצווה הבאה בעברה|4424747|1 בספטמבר 2013}}
* הרב [[אליעזר מלמד]], [http://ph.yhb.org.il/15-05-08/ מנהגי כפרות - פניני הלכה]
* {{עונג שבת|רמי נוידרפר|כַּפָּרָה עליכם... על כפרות ותרנגולים|2012/09|20}}
*[http://web.nli.org.il/sites/NLIS/he/Education/Pages/itemPage.aspx?ItemID=NNL03_EDUSP5279 יום הכיפורים: פריטי מקור ומשאבי הוראה], באתר החינוך של [[הספרייה הלאומית]]
*[https://kaparot.org.il/chabad/ פדיון כפרות באינטרנט] באתר kaparot.org.il
* {{יוטיוב|Gzp-2SS96sY|שם=פדיון כפרות בבית שמש – תש"פ|אורך=1:09}}
* מידע על [https://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=any,exact,כפרות,AND&tab=unified_tab&search_scope=uni&sortby=rank&vid=NLI&lang=iw_IL&mode=advanced&offset=0 כפרות] בקטלוג "מרחב" של [[הספרייה הלאומית]]
* {{מיקרופדיה}}
* {{אסיף}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{סדר יום הכיפורים}}
{{הבהרה הלכתית}}
[[קטגוריה:ליטורגיה יהודית]]
[[קטגוריה:מנהגים יהודיים: חגים]]
[[קטגוריה:יום הכיפורים]]
[[קטגוריה:ימים נוראים]]
[[קטגוריה:זכויות בעלי חיים]]