מדליין ג'וליה

מדליין ג'וליה
Madeleine M. Joullié

לידה	29 במרץ 1927 (בת 97) פריז, צרפת
ענף מדעי	כימיה אורגנית
מקום מגורים	סאו פאולו, בוסטון, פריז, ריו דה ז'ניירו, פילדלפיה
מקום לימודים	אוניברסיטת פנסילבניה
מוסדות	אוניברסיטת פנסילבניה (1953) אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה אוניברסיטת קולומביה אוניברסיטת קיימברידג'
פרסים והוקרה	מדלית ג'ון סקוט (2015) ACS Award for Encouraging Women into Careers in the Chemical Sciences (1998) תוכנית פולברייט מדליית גרוון-אולין (1978)

מדליין ג'וליה (בצרפתית: Madeleine M. Joullié‏; נולדה ב-29 במרץ 1927) היא כימאית אורגנית אמריקאית ממוצא צרפתי. ג׳וליה הייתה פרופסור באוניברסיטת פנסילבניה. מחקריה עוסקים בכימיה הטרו-ציקלית (Heterocyclic), כימיה רפואית וסינתזה של תוצרים טבעיים. ג'וליה הייתה האישה הראשונה שמונתה למרצה בפקולטה לכימיה באוניברסיטת פנסילבניה בשנת 1953 ומשנת 1974 ועד 1994 הייתה פרופסור מן המניין. היא פרסמה כ-300 מאמרים ושלושה ספרים. היא זכתה בפרסים רבים, בהם גם פרסים על הוראת הכימיה. ג'וליה חברה באקדמיה האמריקאית לאומנויות ומדעים ועמיתה באגודה המלכותית לכימיה. ג'וליה פעלה רבות למען מתן שוויון הזדמנויות לחוקרים.

קורות חיים

מדליין ג'וליה נולדה בשנת 1927 בפריז, צרפת. בילדותה הוריה עברו להתגורר גדלה פאולו, ברזיל, שם ג'וליה התחנכה בבתי ספר פרטיים. אביה היה איש עסקים שעסק בתחום הפרמצבטיקה ואימה הייתה מורה. אביה שלח אותה לארצות הברית על מנת שתרכוש השכלה גבוהה. היא למדה תואר ראשון בכימיה בסימונס קולג' לנשים (1949). את התואר השני בכימיה (1950) עשתה באוניברסיטת פנסילבניה והייתה האישה הראשונה והיחידה באותה תקופה שלמדה לתואר שני. גם את הדוקטורט בכימיה אורגנית (1953) סיימה באוניברסיטת פנסילבניה.

בסיום לימודיה יעץ לה המנטור שלה, ד"ר אלן דיי (Allan R. Day) להישאר באוניברסיטת פנסילבניה ולעסוק במחקר ובהוראה. בכך הייתה ג'וליה לכימאית האורגנית הראשונה שקיבלה קביעות באוניברסיטה גדולה. בהיותה האישה הראשונה ובתחילה גם היחידה שלימדה באוניברסיטה היא התקשתה בתחילה להביא סטודנטים שיעבדו איתה במעבדה אך בהמשך הפכה למרצה מבוקשת וחינכה אלפי סטודנטים וחוקרים. בשנת 1974 היא מונתה כפרופסור מן המניין. יחד עם המינוי כפרופסור מן המניין היא מונתה גם כאחראית על אפליה מתקנת ומילאה תפקיד חשוב במינוי נשים ומיעוטים לסגל האוניברסיטה.

ג'וליה הרצתה במסגרת מלגת פולברייט בברזיל (1965), באותו זמן גם פרסמה ספר על כימיה הטרוציקלית בפורטוגזית. ב-1965 הייתה פרופסור אורחת באוניברסיטאות קולומביה, CRNS (גרנובל, צרפת), באוניברסיטת קליפורניה (סנטה ברברה), אוניברסיטת קיימברידג' (אנגליה) ועוד.

בתחילת שנות ה-70 היא סינתזה טילורון, חומר שעוזר להגן על תאים ומשמש כתרופה אנטי-ויראלית. גילוי זה זיכה אותה בפרס American Chemical Society‏ (ACS) בפילדלפיה בשנת 1972. ב-1978 זכתה במדליית גרוון-אולין על תרומתה לכימיה סינתטית ולהוראה. לאורך השנים ג'וליה הייתה פעילה באגודות רבות בהם האקדמיה האמריקאית לאומנויות ומדעים, באגודה המלכותית לכימיה ועוד וזכתה בפרסים רבים על מחקר והוראת הכימיה. ג'וליה עבדה לאורך השנים גם עם השירות החשאי האמריקאי, ושימשה כיועצת של חברות אנרגיה וסטרן אלקטריק ושל.

באוניברסיטת פנסילבניה הכירה ג'וליה את בעלה, פרופ' ריצ'רד פרנג, שהיה פיזיקאי. הם נישאו בשנת 1959. פרופ' פרנג נפטר בשנת 2008.

פעילות מחקרית

ג'וליה שילבה לאורך השנים מחקר והוראת הכימיה. ככימאית תיארה ג'וליה שהיא "בוחנת מוצרים וחומרים על מנת ללמוד מה הם עושים ואיך ליצר אותם באופן מלאכותי וליצור מבנים חדשים". בתחילת שנות ה-70 היא סינתזה טילורון, חומר שעוזר להגן על תאים ומשמש כתרופה אנטי-ויראלית. בשנות ה-80 הייתה הראשונה לדווח על סינתזה א-סימטרית של האנטיביוטיקה Furanomycin. היא גם הייתה הראשונה שהשתמשה בסוג מסוים של תגובה כימית כדי לסנטז חומצת אמינו מלאכותית. היא סייעה בפיתוח שיטות להחלפה ארומטית, במצבים בהם קשר כימי נשבר ומוחלף, והציגה מושג בו משתמשים עד היום – "העברת כיראליות" (Chirality transfer) – להעברה של תכונות באמצעות קשר כימי.

בסוף שנות ה-80 עבדה בשיתוף פעולה עם יהודה פולקמן (בית הספר לרפואה הרווארד) ופרופ' וייס (אוניברסיטת פנסילבניה) בפיתוח מולקולת סוכר, בטא-ציקלודקסטרין סולפט, שנצמדת לכלי דם גדולים ומפחיתה צמיחה של כלי דם קטנים חדשים. הפחתת אספקת הדם לגידולים ממאירים מעכבת את גדילתם. התרכובת שהיא פיתחה הפכה את הטיפול של פולקמן ליעיל ועוצמתי יותר (פי 100–1000) וגם מונעת חסימה מחדש של כלי דם בדפנות העורקים אחרי ניתוחים.

בשנות ה-90 היא פרצה דרך בסינתזה של חומר הנקרא דידמנים B‏ (Didemnin B), המתבסס על כימיקל שבו בעלי חיים ימיים משתמשים כדי להגן על הזחלים שלהם. סינתזת החומר היוותה פריצת דרך בהבנה של חומרים טבעיים אלו, ששימשו לחקר הסרטן והובילו למציאת תרכובות נגד סרטן, וירוסים ודיכוי של מערכת החיסון.

בשנות ה-90 היא סייעה לשירות החשאי במציאת ריאגנט חדש לזיהוי של טביעות אצבע.

פרסים

• 1972 Philadelphia Section Award, American Chemical Society
• 1978 Garvan Medal, American Chemical Society
• 1984 Faculty Award, American Cyanamid Company
• 1985 Scroll Award, American Institute of Chemists
• 1991 Lindback Award for Distinguished Teaching
• 1991 Class of 1970 Endowed Chair
• 1991 Philadelphia Section Award, AWIS
• 1994 POCC Award, Philadelphia Organic Chemists Club
• 1994 Henry Hill Award, American Chemical Society
• 1995 H. Martin Friedmann Lectureship, Rutgers University
• 1998 ACS Award for Encouraging Women into Careers in the Chemical Sciences
• 1999 Distinguished Achievement Award University of Pennsylvania Graduate Student Associate and Phi Lambda Upsilon
• 2002 Arthur C. Cope Senior Scholar Award, American Chemical Society
• 2009 Edward Leete Award
• 2015 John Scott Medal and Prize, City of Philadelphia

מקורות

• Longdom Publishing SL, Promoting Academic Excellence and Seamless Access to Scholarly Knowledge, Organic Chemistry: Current Research
• AGENT OF CHANGE, Madeleine Joullié makes molecules and waves, leaving her mark in her specialty, her institution, and the lives of her students, Tuesday, November 24, 2020
• Oral history interview with Madeleine M. Joullié
• Journal of Organic Chemistry

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מדליין ג'וליה בוויקישיתוף