לדלג לתוכן

מוזיאון מסילות הברזל הרוסיות

מוזיאון מסילות הברזל הרוסיות
Музей железных дорог России
רכבות במוזיאון
רכבות במוזיאון
מידע כללי
סוג מוזיאון לתחבורה
כתובת סמטת הספרייה 4, תחנת הרכבת בלטייסקי, סנקט פטרבורג
מיקום סנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים מסילות הברזל הרוסיות
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1978
תאריך פתיחה רשמי 25 ביולי 1978 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 59°54′21″N 30°17′52″E / 59.905712°N 30.297791°E / 59.905712; 30.297791
אתר מוזיאון מסילות הברזל הרוסיות
(למפת סנקט פטרבורג רגילה)
 
המוזיאון
המוזיאון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוזיאון מסילות הברזל הרוסיותרוסית: Музей железных дорог России) ממוקם ליד תחנת הרכבת בלטיסקי (Baltiysky) בסנקט פטרבורג והוא אחד ממוזיאוני הרכבות הגדולים בעולם. המוזיאון הוקם בשנת 1978, אם כי האתר הנוכחי שלו ותצוגת התערוכות נפתחה לציבור ב-1 בנובמבר 2017.[1] המוזיאון מבצע שימוש במבנה ששימש כתחנת תיקון קטרים מהמאה ה-19 שנבנה בשנים 18571858, אולם המוזיאון מכיל גם בניין שני ובו אזורי תצוגה נוספים.[1]

מוזיאון הרכבות הרוסיות מתוחזק על ידי חברת הרכבות הרוסית ואין להתבלבל עם המוזיאון המרכזי לתחבורת רכבות שבבעלות הסוכנות הפדרלית לתחבורת הרכבות וממוקם ברחוב סדובאיה בסנקט פטרבורג, אך לא כולל תצוגה של רכבות אמיתיות כי עם דגמים מוקטנים[2][3].

בשנת 1974 האיגוד המקצועי והנהלת רכבות אוקטיברסקאיה החליטו להקים מוזיאון לעובדי המפעל. התערוכה הראשונה נפתחה בשנת 1978 והיא הייתה ממוקמת במרכז לנינגרד, בשדרות ליטייני. מאוחר יותר הציעה קבוצה קטנה של עובדי רכבת נלהבים לשמר את החלקים ההיסטוריים. הצעתם נתקלה בהתנגדות הנהלת הרכבת שסיפקה אתר בפאתי העיר הדרומיים כדי לאחסן ולתקן קטרים וקרונות. המוזיאון בשושרי נפתח לציבור בשנת 1991 ותחנת הרכבת הקרובה "הקילומטר השישה עשר" ששימש את המבקרים להגיע למוזיאון שינתה את שמה ל"מוזיאון הקיטור" (על שם הרכבת הראשונה שנוצרה ברוסיה). המוזיאון חלש על שטח בגודל 7,500 מטרים רבועים והציג 40 תערוכות, כולל 18 קטרים מסוגים שונים[4].

בחודש מאי 2001 נסגרה תחנת הרכבת ורשבסקי בסנקט פטרבורג לשירותי הנוסעים המתוכננים, והחלק היקר ביותר באוסף המוזיאון בשושרי הונח על גבי הרציפים של התחנה. בחודש אוגוסט 2001 נפתח האתר החדש של המוזיאון לציבור. על פני 20,000 מ"ר הוצג מלאי של 80 פריטים היסטוריים. לאחר שהאוסף הועבר לחלק המרכזי של העיר, מספר המבקרים גדל מאוד והמוזיאון הפך לאחד המקומות הפופולריים ביותר מסוגו. המבקרים יכלו גם לעשות מסע ברכבת שמונעת על ידי קיטור רטרו. עם זאת, מאחר שתחנת ורשבסקי סופק באופן בלעדי לשימוש מסחרי, למוזיאון לא הייתה תערוכה מקורה. חוץ מזה, היה צורך בהסרת מסילות התחנה הישנה כדי לפנות שטח לבנייה מתוכננת של קומפלקס מגורים; כך שבשנים 2007–2012 הפרויקט להקצאת אתר חדש למוזיאון נדחה עד סוף שנת 2017 משהושלמה בנייתו של מבנה חדש[4][5][6].

ב-30 באוקטובר 2017 נפתח האתר המחודש של מוזיאון הרכבת הרוסית בבניין המשוחזר של תחנת הקטר לשעבר של תחנת הרכבת בלטייסקי[7]. המוזיאון נחנך במלאת 180 שנה לרכבות רוסיה והוא כולל תערוכות פנים וחוץ לאחסון ובסביבות 35 אלף חפצים היסטוריים, כולל 118 פריטים של מלאי מתגלגל ותערוכות מתחלפות[8]. זהו אחד ממוזיאוני הרכבת הגדולים ביותר באירופה[9] ובשנת 2019 המוזיאון היה מועמד לפרס המוזיאון האירופי של השנה מטעם פורום המוזיאון האירופי[10].

סקירה כללית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב התערוכות הוצגו בעבר במוזיאון רכבות אוקטיאברסקי בתחנת הרכבת ורשבסקי לשעבר. עם זאת, עוד תערוכות נוספו לאוסף וחלק גדול של אוסף המוזיאון הוא תחת הגג. כל הסיפור של הרכבת מוצג מתקופת ריצ'רד טרביצ'יק ועד היום.[1] שני דגמי רכבות HO נמצאים גם הם. דגם אחד הוא של רכבת הנוסעים הראשונה של רוסיה - רכבת צארסקויה סלו והרכבת השנייה של תחנת ולדיווסטוק.[1] ניתן לראות גם את רכבות הטילים מדגמי RT-23 Molodets ו-Obukhovskii 12"/52 ועליו תותח רכבת שחונה מחוץ לאזור התערוכה הפתוחה[1]. אחת היצירות הייחודיות היא רכבת TEP-80, רכבות דיזל אשר קבעה שיא עולם למהירות של רכבת דיזל - 271 קמ"ש - בשנת 1993. המוזיאון כולל את קטר הדיזל הראשון שנבנה ברוסיה הסובייטית בשנת 1924 על פי צו של לנין[11]. רכיבים אינטראקטיביים כגון סימולטור של רכבת TEP-70 (ТЭП-70) זמינים. המוזיאון מספק אולמות הרצאה וחינוך ופרויקטים לילדים[12].

רוב הקטרים והקרונות ניתן לצפות בהם רק מבחוץ, אבל יש כאלה שניתן להיכנס לתוכם. סביבת המוזיאון ידידותית לנכים ונגישה לכיסאות גלגלים[13]. תיאורים והסברים מלאים של התערוכות ניתנים הן ברוסית והן באנגלית. סיורים מודרכים הם כרוכים בתשלום נוסף.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 "Official Russian Railways Website".
  2. ^ "Railway Museum | St Petersburg, Russia Attractions". www.lonelyplanet.com (באנגלית). נבדק ב-2019-02-05.
  3. ^ "Central Museum of Railway Transport of Russia". www.russianmuseums.info. נבדק ב-2019-02-05.
  4. ^ 1 2 "History | Museum | Russian Railway Museum". rzd-museum.ru. נבדק ב-2019-02-05.
  5. ^ "Russian Railway Museum, Sankt Petersburg". www.dbmuseum.de. נבדק ב-2019-02-05.
  6. ^ "Mit Volldampf in die Bahngeschichte – neues Museum der Russischen Eisenbahn eröffnet". Sankt-Petersburger Herold (בגרמנית). 2018-02-06. נבדק ב-2019-02-05.
  7. ^ "Музей российских железных дорог открылся в Санкт-Петербурге - Администрация Санкт-Петербурга". www.gov.spb.ru (ברוסית). נבדק ב-2019-02-05.
  8. ^ "В Санкт-Петербурге открылся Музей железных дорог России". ТАСС. נבדק ב-2019-02-05.
  9. ^ В Петербурге открылся крупнейший в Европе музей железных дорог. Новости. Первый канал (ברוסית), נבדק ב-2019-02-05
  10. ^ "Nominations 2019 — Annual conference — The European Museum of the Year Award". europeanforum.museum. אורכב מ-המקור ב-2019-02-07. נבדק ב-2019-02-05.
  11. ^ "ERIH: Oktyabrskaya Railway Museum". www.erih.net (בגרמנית). נבדק ב-2019-02-05.(הקישור אינו פעיל)
  12. ^ "Russian railway museum". test.visit.iac.spb.ru. נבדק ב-2019-02-05.
  13. ^ "Russian Railway Museum, Sankt Petersburg". www.dbmuseum.de. נבדק ב-2019-02-05.