הצגת המקור של הדף "מועדון כדורגל סטיאווה בוקרשט"

{{לשכתב|נושא=ספורט|כל הערך=כן}}
{{קבוצת כדורגל
| שם = FCSB
| סמל = [[קובץ:Steaua 2015 Logo.png|200px]]
| שם מלא = מועדון כדורגל סטיאווה בוקרשט{{ש}}Fotbal Club Steaua Bucureşti
| כינוי = Militarii (איש ה[[צבא]]){{ש}}Roş-Albaştrii (ה[[אדום|אדומים]] -[[כחול]]ים)
| תאריך ייסוד = [[7 ביוני]] [[1947]]
| תאריך פירוק =
| אצטדיון = [[ארנה נציונאלה]], [[בוקרשט]]
| מספר מושבים = 55,600
| בעלים = [[ג'ורג'ה בקאלי]]{{הערה|שם=הארץ}}
| נשיא = ולריו ארגסיאלה
| יו"ר =
| מנכ"ל =
| מאמן = אליאס חרלאמבוס
| ליגה = [[ליגת העל הרומנית בכדורגל|ליגת העל הרומנית]]
| ללא תלבושת =
| pattern_la1 = _nikevapor4gr
| pattern_b1 = _fcsb2425a
| pattern_ra1 = _nikevapor4gr
| pattern_sh1 = _nikevapor4ur
| pattern_so1 = _nikematchfit2021rbn
| leftarm1 = 0000FF
| body1 = 0000FF
| rightarm1 = 0000FF
| shorts1 = FF0000
| socks1 = 0000FF
| pattern_la2 = _nikevapor4ur
| pattern_b2 = _fcsb2425h
| pattern_ra2 = _nikevapor4ur
| pattern_sh2 = _nikevapor4gr
| pattern_so2 = 
| leftarm2 = FF0000
| body2 = FF0000
| rightarm2 = FF0000
| shorts2 = 0000FF
| socks2 = FF0000
| pattern_la3 = 
| pattern_b3 = _fcsb2425t
| pattern_ra3 = 
| pattern_sh3 = _nikeleague3pg
| pattern_so3 = 
| leftarm3 = FE5442
| body3 = B0B0B0
| rightarm3 = FE5442
| shorts3 = B0B0B0
| socks3 = B0B0B0}}
[[קובץ:Steaua.png|200px|ממוזער|סמל הקבוצה בשנים 2003 - 2015]]
'''מועדון כדורגל סטיאווה בוקרשט''' (ב[[רומנית]]: '''FC Steaua Bucureşti''') הוא שמו הנפוץ של מועדון הכדורגל FCSB{{הערה|שם=הארץ|{{הארץ|שאול אדר|מועדון כדורגל סטיאווה בוקרשט מועדון כדורגל: טירוף של איש אחד ומדינה שלמה|0000017f-db09-d856-a37f-ffc949370000|19 באוקטובר 2017}}}}, [[מועדון כדורגל]] מהעיר [[בוקרשט]] שב[[רומניה]].

סטיאווה הוא מועדון הכדורגל הרומני היחידי, וכן המועדון ה[[מזרח אירופה|מזרח אירופאי]] השני ביחד עם [[הכוכב האדום בלגרד (כדורגל)|הכוכב האדום בלגרד]], שזכה ב[[ליגת האלופות|גביע אירופה]]. המועדון הוא המצליח ביותר ב[[כדורגל ברומניה|כדורגל הרומני]], ולזכותו 27 אליפות ב[[ליגת העל הרומנית בכדורגל|ליגת העל הרומנית]], 23 זכיות ב[[הגביע הרומני בכדורגל|גביע]], ו- זכיות ב[[הסופרקאפ הרומני|סופרקאפ]].

לאורך רוב ההיסטוריה שלו ייצג המועדון את [[צבא רומניה]], עד אשר ב-[[1998]] הופרדה מחלקת ה[[כדורגל]] מהלשכה הרומנית לביטחון לאומי. עם זאת, אצטדיון הבית של המועדון עדיין נמצא בבעלות הלשכה, המשאילה אותו למועדון למשך 49 שנים. החל משנת [[2002]] מנוהל המועדון על ידי [[איש עסקים|איש העסקים]] הרומני [[ג'ורג'ה בקאלי]], שקנה את השליטה במועדון.

עד [[2003]] היווה חלק ממועדון הספורט הצבאי סטיאווה שכולל גם קבוצות בענפי ה[[ספורט]] הבאים: [[ראגבי]], [[הוקי קרח]], [[כדוריד]], [[פולו מים]], [[כדורסל]] (כיום יש רק קבוצת נוער), [[כדורעף]], [[אתלטיקה]], [[שחייה]], [[התעמלות]], [[איגרוף]], [[קליעה]], [[רכיבה]], [[הרמת משקולות]], [[סיף]], [[טניס]] ו[[ג'ודו]]. מאז [[2016]] פועל [[מ.ס. סטיאווה בוקרשט|מועדון ספורט צבאי בשם דומה]], מהליגה השנייה{{הערה|שם=הארץ}}.

[[צבע]]י הקבוצה היא [[כחול]] ו[[אדום]] והיא עורכת את משחקי הבית ב[[ארנה נציונאלה]], המכיל כ-55,000 מקומות.

==היסטוריה==
===שנים ראשונות: 1947 - 1949===
ב-[[7 ביוני]] [[1947]], יזמתם של כמה [[קצין|קצינים]] ב[[צבא הרומני]] ה[[מלך|מלכותי]], הקימה את מועדון הספורט הראשון ברומניה ששייך לצבא, שנולד בצו שעליו חתם [[גנרל]] [[מיכאיל לסקר]], מפקד בכיר בצבא הרומני המלכותי. המועדון נקרא "ASA בוקרשט" (Asociaţia Sportivă a Armatei Bucureşti - התאחדות הספורט הצבאית), עם מחלקה אחת, של כדורגל, והיא הופקדה תחת הנהגתו של הגנרל [[אורסטה אלכסנדרסקו]]. ההחלטה אומצה ברגע שבו מספר קצינים כבר שיחקו כדורגל בקבוצות שונות, דבר שהיה בעצם הגרעין להחלטה לגבי הקמת קבוצת כדורגל תחרותית במסגרת הצבא. עם ההרכב הראשון של הקבוצה, לקח [[קולומן בראון-בוגדן]], [[מאמן כדורגל|מאמנה]] הראשון של הקבוצה בהיסטוריה, את הקבוצה למחנה אימונים סגור ב[[שמורת טבע|שמורת הטבע]] ב[[הר]]י [[סינאיה]]. אף על פי ש[[חולצה|חולצות]], [[מגף|מגפיים]] ו[[כדור משחק|כדורים]] היו חסרים, הלך הרוח בקרב חברי הקבוצה היה יחסית אופטימי. הודות למאמצים רבים, בזמן הקצר ביותר שהיה אפשרי השיגה הקבוצה את מדי האימון הראשונים שלה, בצבע כָּחוֹל יְרַקרַק וחולצות משחק בצבע [[כחול]]. ההפתעה הגדולה הייתה 40 זוגות המגפיים שרכשה הקבוצה עבור 20 שחקנים נבחרים מן הסגל.

כאשר הסגל התכונן בזמן מהיר, הקבוצה הכינה עצמה למשחקי העלייה בפליי-אוף לליגה השנייה ברומניה. למרות זאת, ה[[ממשלה]] ה[[קומוניזם|קומוניסטית]] החדשה שעלתה לשלטון ברומניה ב-[[1946]] והשיגה שליטה מוחלטת במדינה בסוף שנת [[1947]], הכריזה שעל כל התאחדויות הספורט במדינה להיות קשורות ל[[משרד הפנים]], [[משרד]] ממשלתי או [[חברה ממשלתית]]. למרות זאת זה לא היה מעמדה של קבוצת הליגה הראשונה [[כרמן בוקרשט]], שנשלטה בידי התעשיין העשיר [[דומיטרו מוצ'ורניצה]], שראה את קבוצתו מתרחקת מהאליפות ויותר מאוחר מודחת. את מקומה לקחה הקבוצה החדשה '''ASA''' בוקרשט, שבשלב מאוחר יותר התחזקה בידי שחקנים נפלטים מכרמן המפורקת.

התחרות הרשמית הראשונה של הקבוצה הייתה עונת [[1947]]/[[1948]] בליגה הרומנית הראשונה, שבה סיימו במקום ה-14. משחקה הרשמי הראשון של הקבוצה שוחק בבוקרשט מול [[דרמטה קלוז']], והוא נגמר בתוצאה 0-0. הקבוצה הצליחה להימנע מירידת ליגה אחרי שניצחה במשחקי הצלבה שבע קבוצות אחרות.

ב-[[5 ביוני]] [[1948]], לאחר הוראה 289 ממשרד הפנים הרומני, '''ASA''' נקראה מחדש בשם '''CSCA'''{{כ}} (Clubul Sportiv Central al Armatei - מרכז הספורט של הצבא).

ב-[[1949]], '''CSCA''' זכתה בתואר ראשון בהיסטוריה, [[הגביע הרומני בכדורגל|הגביע הרומני]], אחרי שניצחה את [[CSU קלוז']] (כיום [[אוניברסיטת קלוז']]) בגמר 1–2. עקב מעבר הליגה לשיטה ה[[סובייטית]] של משחקים ב[[אביב]] וב[[סתיו]], שנמשכה בשנים [[1950]]–[[1956]], '''CSCA''' שיחקה בסתיו בשנים הללו בתחרות לא-רשמית הנקראת "גביע הסתיו", שנערך בשישה בתים שונים, ללא [[טורניר]] גמר, וזכתה באחד מהם.

===קבוצת הזהב של CCA בשנים 1949 - 1961===
זמן קצר לאחר שזכו בתואר כלשהו לראשונה בתולדות המועדון, '''CSCA''' (צ'ה.סה.צ'ה.א) שינה את שמו שוב, הפעם ל-'''Casa Centrală a Armatei''', ובקיצור '''CCA''' (צ'ה.צ'ה.א) (הבית המרכזי של הצבא המלכותי).

תחת השם החדש, המועדון נכנס לסגל מועדוני הפאר של הכדורגל הרומני בזכות זכייתו באליפות ראשונה ובגביע ([[דאבל (ספורט)|דאבל]]) בשנת [[1951]], שנה אחרי שזכו בגביע השני בתולדות המועדון אחרי ניצחון 1–3 בגמר על [[פלאמורה רושיה אראד]]. תוארה הראשון של הקבוצה הושג בזכות [[ממוצע]] השערים (שבתקופה ההיא היה הנתון השני שקובע במקום הפרש שערים שקיים היום), והגביע הראשון שהשיג היה ניצחון בתצוגת כדורגל מרהיבה, 3-1, על [[פלאקרה מדיאש]] בגמר הגביע. שני תארים עוקבים הגיעו באופן רצוף שנה מאוחר יותר ועוד אחד הגיע בשנת [[1956]], הודות לסגל שהכיל את [[יוסיף פצ'ובסקי]], שחקן מפורסם בתולדות המועדון אשר היה ידוע בזכות [[רוח]] המשחק ההגונה שלו. הקבוצה זכתה גם בגביע הרומני ב-[[1952]], אחרי 0–2 בגמר על [[פלאקרה פלוישט]], ושוב ב-[[1955]] אחרי 3–6 בגמר על [[פרוגרסול אוֹראדיה]] (היום נקראת [[ביהור אוֹראדיה]]).

[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] היו שנים גדולות וכללו תצוגות מדהימות של המועדון, המועדון היה אגדה ברחבי הכדורגל הרומני, לעיתים אנשים חשבו שהמועדון הוא בעצם [[נבחרת רומניה בכדורגל|הנבחרת הרומנית]]. הקבוצה המפוארת כללה את ה[[שוער]] [[יון ווינסקו]], המגנים [[וסילה זבודה]] ו[[אלכסנדרו אפולזן]], הקשרים [[שטפאן אוניסיה]] ו[[טיבריו בונה]] והחלוצים [[קורנל גאורגה קאקוביאנו]], [[גאורגה קונסטנטין]], [[יון אלכסנדרסקו]], [[פרנצ'יסק זאבודה]] ו[[ניקולאיה טאטארו]]. הקבוצה הובלה בידי היועץ הטכני [[וירג'יל אקונומו]] והמאמנים [[איליה סאבוּ]] ו[[שטפאן דובאי]]. 1956 הייתה אחת השנים המוצלחות ביותר של '''CCA''', שחוץ מזכייה באליפות, הקבוצה השתתפה ב[[טורניר]] בינלאומי ב[[אנגליה]], בו היא ניצחה את [[לוטון טאון]] 4-3 (שנה אחרי שניצחו אותה 1–5 במשחק ידידות בבוקרשט), הקבוצה גם סיימה בתיקו 1-1 עם [[ארסנל]] ותיקו 3-3 עם [[שפילד יונייטד]], אבל סיימה עם הפסד 0–5 משפיל ל[[וולבס]]. כמו כן, ב-[[22 באפריל]] באותה השנה, ניצחה נבחרת רומניה את [[נבחרת יוגוסלביה בכדורגל|נבחרת יוגוסלביה]] 1-0 ב[[בלגרד]], כאשר את הרכב הנבחרת כלל רק את שחקנים של '''CCA'''.

[[1957]] הייתה שנה שרומניה חזרה לשחק בשיטת האביב-סתיו, וב[[אביב]] אותה השנה השתתפה '''CCA''' בטורניר [[גביע הדנובה]], והודחה בידי [[MTK בודפשט]] ה[[הונגריה|הונגרית]] בסיבוב הראשון. באותה השנה ערכה הקבוצה את הופעתה הראשונה בגביע האלופות, ונעצרה בידי [[בורוסיה דורטמונד]] ה[[גרמניה|גרמנית]] לאחר משחק פלייאוף שלישי ב[[בולוניה]].

===כוכב חדש (1961 - 1985)===
בשנת [[1961]], אחרי שזכתה בשני תוארי האליפות הקודמים במדינה, '''CCA''' שינתה את שמה שוב בזמן גמר הגביע ל-'''CSA סטיאווה בוקרשט''' (צ'ה.סה.א.)
(Clubul Sportiv al Armatei Steaua - מועדון הספורט הצבאי סטיאווה). השם "סטיאווה" פירושו ב[[רומנית]] הכוכב, ואומץ עקב נוכחותו של הצבא, כמו בכל קבוצה [[מזרח]]-[[אירופה|אירופית]] של הצבא, עם כוכב [[אדום]] (שהפך ל[[צהוב]]) לסמל את ה[[טריקולור]] הרומני - אדום, צהוב ו[[כחול]] כמו ב[[דגל רומניה]]), על סמלה.

ב-[[9 באפריל]] [[1974]], אצטדיון גנצ'ה, נחנך במשחק ידידות מול [[OFK בלגרד]], ונגמר בתוצאה 2-2. ה[[אצטדיון]] נחשב לחדיש בעידן שלאחר המלחמה ברומניה, והוא נבנה במיוחד בשביל כדורגל, עם תכולה של 30,000 מקומות וללא מסלול ריצה. עד אז, סטיאווה שיחקה את משחקיה הביתיים בשני אצטדיונים הגדולים ביותר בבוקרשט, "רפובליצ'י" ואצטדיון "23 באוגוסט" (שנקרא כיום [[אצטדיון ליה מנוליו]]).

בתוך רומניה היריבות החזקות כמו [[דינמו בוקרשט]], [[פטרולול פלוישט]] ו-[[UTA אראד]] הפכו את הליגה קשה יותר ויותר לזכייה בשביל קבוצת הצבא, ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] וב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] המועדון זכה רק בשלוש אליפויות תחת שמו החדש (ב-[[1967]]/[[1968]], [[1975]]/[[1976]] וב-[[1977]]-[[1978]]). למרות זאת, במהלך אותה התקופה, זכתה סטיאווה במספר גביעים לאומיים, 8 במספר (ב-[[1961]]/[[1962]], [[1965]]/[[1966]], [[1966]]/1967, 1968/[[1969]], 1969/[[1970]], 1970/[[1971]], [[1975]]/[[1976]] וב-[[1978]]-[[1979]]), וכך הודבק לה הכינוי "מומחי הגביע".

המחצית הראשונה של שנות ה-80 היה עני מאוד עבור המועדון, כאשר הקבוצה לא זכתה באף תואר במשך 6 שנים רצופות. למרות העובדה הזאת, הקבוצה קנתה כמה שחקנים שנחשבו למצוינים, כמו [[הלמוט דוקאדם]], [[שטפאן יובאן]], [[מיודראג בלודדיץ']], [[מריוס לאקאטוש]], [[ויקטור פיצורקה]], [[מיכאיל מאיירו]], [[גבריל באלינט]] ו[[אדריאן בומבסקו]], שיצרו את הבסיס לקבוצה העתידית. המאמצים הללו להביא שמות גדולים לקבוצה, לא הועילו הרבה לקבוצה באותו הזמן, אבל גרמו לבניית קבוצה מעולה ששיתפה פעולה ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] וב[[שנות ה-2000]].

===עידן הזהב השני (1985 - 1989)===
תחת פיקודם של המאמנים [[אמריך ייניי]] ו[[אנגל יורדנסקו]], סטיאווה רדפה אחרי האליפות בצורה מרשימה בעונת [[1984]]/[[1985]], שבה זכו לבסוף אחרי 6 שנים עקרות. העונה הבאה הייתה יוצאת מן הכלל מבחינה אירופית עבור סטיאווה. אחרי שהדיחה את ויילה BK, [[בודפשט הונבד]], קויסיסי להאטי, ו[[אנדרלכט]], הפכה סטיאווה לקבוצה הרומנית הראשונה אי פעם שמגיע לגמר של גביע אירופי. ב-[[7 במאי]] [[1986]], שיחקה סטיאווה ב[[אצטדיון רמון סאנצ'ס פיחואן]] בסביליה, מול [[ברצלונה (כדורגל)|ברצלונה]] שהייתה הפייברוטית הברורה, ב[[גמר גביע אירופה לאלופות 1986|גמר גביע אירופה]], ואחרי 90 דקות נטולות שערים, השוער האגדי של סטיאווה [[הלמוט דוקאדאם]] הציל את כל ארבעת הפנדלים שבעטה ברצלונה, והביא לראשונה לסטיאווה ולרומניה את גביע אירופה לאלופות, אחרי שגבריל באלינט ומריוס לקטוש כבשו את הבעיטות שלהם.

[[גאורגה חאג'י]], השחקן הרומני הטוב ביותר בכל הזמנים, הצטרף למועדון כמה חודשים אחרי הזכייה בגביע האלופות, והבקיע את הגול היחיד במשחק מול [[דינמו קייב]] שגרם לסטיאווה לזכות בתואר אירופי נוסף, [[הסופר קאפ האירופי]], ב-[[24 בפברואר]] [[1987]], ב[[מונקו]], [[צרפת]]. חודשיים בלבד אחרי שהפסידו את [[הגביע הביניבשתי]], אחרי הפסד 0–1 במשחק מול [[ריבר פלייט]] ה[[ארגנטינה|ארגנטינאית]], ב[[טוקיו]], [[יפן]].

למרבה הפלא, אלו שחשבו שזכייתה של סטיאווה בגביע אירופי הייתה אירוע חד פעמי, הופתעו לגלות שסטיאווה נותרה בפיסגת הכדורגל האירופי עד לסוף העשור, בו הגיעה סטיאווה לחצי גמר גביע האלופות, שם הפסידה ל[[בנפיקה ליסבון]] ב-1987/[[1988]]. סטיאווה אפילו הגיעה בשנית ל[[גמר גביע אירופה לאלופות 1989]], בו הפסידה לקבוצה הענקית של [[מילאן]] שבה שיחקו בין היתר [[מרקו ון בסטן]], [[רוד חוליט]] ו[[פרנק רייקארד]]. עד סוף העשור השיגה סטיאווה גם ארבעה תוארי אליפות נוספים ([[1985]]/[[1986]], 1986/1987, 1987/1988, 1988/[[1989]]) וארבעה גביעים ([[1984]]/1985, 1986/1987, 1987/1988, 1988/1989). בנוסף לכל, מאז [[יוני]] 1986 ועד [[ספטמבר]] 1989, סטיאווה צברה שיא של 104 משחקים ללא הפסד בליגה, שבאותו הזמן היה [[שיא עולמי]].

===העידן שלפני המהפכה (1990 - 2002)===
מהפכת הכדורגל הרומני ב-1989 פתחה את שחקני המדינה לשוק ההעברות הבינלאומי, דבר שהוביל לבסוף לעזיבתם של מספר שחקנים גדולים משנות ה-80 לעבור למועדונים ב[[מערב]] שבהם קיבלו יותר [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]]. גאורגה חאג'י עבר ל[[ריאל מדריד]] תמורת סכום שיא של 4,300,000 [[דולר]] לאותה התקופה, מריוס לאקאטוש עבר ל[[פיורנטינה]], [[דן פטרסקו]] עבר ל[[פוג'יה]], [[סילביו לונג]] עזב ל[[לוגרונס]], שטפאן יובאן ל[[ברייטון הוב אלביון]], [[טודורל סטויקה]] ל[[לאנס (כדורגל)|לאנס]], והרשימה עוד המשיכה.

לכן, עברו שלוש שנים שבהן הקבוצה זכתה רק בגביע לאומי אחד ב-[[1991]]/[[1992]]. התאוששות מהירה הובילה את הקבוצה לשוב למיטב ולזכות ב-6 תוארי אליפות רצופים מעונת 1992/[[1993]] עד עונת [[1997]]/[[1998]], וכך השוותה סטיאווה את שיא האליפויות ברציפות ברומניה ששייך לקבוצת [[קינֶזול טימישוארה]] עוד מ[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]]. באותן השנים סטיאווה זכתה גם בשלושה גביעים נוספים ב-[[1995]]/[[1996]], 1996/1997 וב-1998/[[1999]]. עוד שיא שנחשב לגדול בעיני האוהדים היה שמונה וחצי שנים בלתי מנוצחות על ידי היריבה השנואה דינמו, שכללו 19 משחקים גם במסגרת הליגה וגם במסגרת הגביע הרומני. כמו כן, דינמו עדיין לא ניצחה בדרבי את סטיאווה באצטדיון גנצ'ה מאז ספטמבר 1989.

ברמה הבינלאומית, המועדון הצליח להגיע לרבע הגמר של [[גביע אירופה למחזיקות גביע]] ב-[[1993]], בו הם הפסידו בגלל שערי חוץ ל[[אנטוורפן (כדורגל)|אנטוורפן]] מ[[בלגיה]]. סטיאווה הצליחה להעפיל גם לשלב הבתים של [[ליגת האלופות]] שלוש שנים ברצף בעונות [[1994]]/[[1995]] עד עונת [[1996]]/1997.

ב-1998, באמצעות שדולת נשיא מחלקת הכדורגל, [[מרצ'ל פושקאש]], הקבוצה נותקה מה-'''CSA''' (כל מחלקות הספורט במועדון), והקבוצה שינתה את שמה לשם האחרון שלה עד היום '''מועדון כדורגל סטיאווה בוקרשט''' ('''Fotbal Club Steaua Bucureşti'''), ובעליה היה איש העסקים הרומני [[ויורל פאונסקו]].

===השתלטותו של גאורגה בקאלי (2002 - עד היום)===
ויורל פאונסקו תיפקד גרוע מאוד כנשיא המועדון ומהר מאוד נכנסה הקבוצה לחובות. למרות הזכייה בתואר האליפות ב-[[2000]]/[[2001]], [[ג'ורג'ה בקאלי|גאורגה (ג'יג'י) בקאלי]], איש עסקים רומני נוסף, הציע את עצמו לתפקיד סגן-הנשיא, בתקווה שישקיע כספים למען הקבוצה. בקאלי רכש לבסוף 51% מ[[מניה|מניות]] הקבוצה בפברואר [[2002]] והפך את הקבוצה ל-'''SA''' (חברה בע"מ) ב-[[1 במרץ]] 2002. הגם שרבים מחו על הצעדים שנקט בקאלי ובגלל דמותו שנויית המחלוקת, הצליח בקאלי עד כה להרשים בתוכניות המנהלתיות שתכנן עבור המועדון, אחרי שנעזר בידי המנהל הביצועי [[מיכאי סטויקה]].

ב[[קיץ]] [[2004]], אחרי שנה שלישית ברציפות ללא תואר, המאמן ה[[איטליה|איטלקי]] המפורסם [[ולטר זנגה]] הגיע לקבוצה כמאמן ראשי, והיה למאמן הזר הראשון בקבוצה. אחרי מינויו הגיעו התוצאות במהרה, לאחר שהקבוצה העפילה לשלב הבתים ב[[גביע אופ"א]], והייתה לקבוצת הרומנית הראשונה ששורדת את תקופת האביב במפעלים אירופאים מאז [[1993]] (שגם אז הייתה זאת סטיאווה ששרדה את השלב), שם הם נעצרו לבסוף בידי [[ולנסיה (כדורגל)|ולנסיה]] אחרי [[דו-קרב בעיטות עונשין]] באצטדיון גנצ'ה. ולטר זנגה פוטר כאשר נשארו רק עוד שלושה מחזורים לסיום העונה ברומניה, אבל סטיאווה זכתה בכל זאת באליפות באותה העונה, ושמרה על התואר בעונה הבאה גם כן, שבה הגיעו המאמנים ה[[אוקראינה|אוקראיני]] [[אולג פרוטסוב]] ([[יולי]]-[[דצמבר]]) והרומני [[קוסמין אולרוֹיוּ]] ([[ינואר]]-עד היום), וסטיאווה גם הצליחה להגיע לחצי הגמר בגביע אופ"א (הודחו בידי [[מידלסברו (כדורגל)|מידלסברו]] לאחר שעברו ברבע הגמר את [[ראפיד בוקרשט]] בדרבי רומני נדיר). סטיאווה זכתה גם בסופרקאפ הרומני, אחרי 0–1 על ראפיד בוקרשט ביולי [[2006]], שהיה לתואר ה-50 במספר של המועדון בן 59 השנים.

בעונת 2006/2007 אחרי שעברה בהצלחה שני סיבובי מוקדמות, בהם הדיחה את [[גוריצה]] ה[[סלובניה|סלובנית]] ו[[סטנדרד ליאז']] הבלגית, סטיאווה הגיעה לשלב הבתים של ליגת האלופות, בו היא שובצה בבית ה' יחד עם [[ריאל מדריד]], [[אולימפיק ליון]] ו[[דינמו קייב]], אך הודחה מהמפעל אחרי שלב זה.

בשנת [[2011]] נחנך ה[[ארנה נציונאלה]] המכיל 55,000 מקומות והנהלת המועדון החליטה להעביר את משחקיה הביתיים לאצטדיון זה.

בדצמבר [[2014]] [[בית המשפט]] קיבל את התביעה של [[משרד ההגנה הרומני]] על הזכות על השם והסמל של המועדון{{הערה|{{וואלה!|מערכת וואלה! ספורט|הזוי: הצבא תבע, סטיאווה בוקרשט איבדה את זהותה|2808810|8 בדצמבר 2014}}}}. בתגובה לפסיקה, בקאלי הורה על שינוי שם המועדון ל-"FC FCSB" ראשי תיבות של '''מועדון כדורגל סטיאווה בוקרשט'''{{הערה|{{כלכליסט|אורי לוי|הסיפור המשוגע של סטיוואה בוקרשט: מיליארדר נגד הצבא בקרב על שם ויוקרה|sport/articles/0,7340,L-3723162,00.html|19 באוקטובר 2017}}}}.

===אבני דרך בתולדות הקבוצה===
* 1947: שנת ייסוד המועדון (בשם '''ASA Bucureşti'''), משחק ראשון ב[[דיוויזיה א]].
* 1949: שינוי השם (ל-'''CSCA Bucureşti'''), תואר ראשון לקבוצה, הגביע הרומני.
* 1951: שינוי השם (ל-'''CCA Bucureşti'''), אליפות ראשונה.
* 1955: משחק בינלאומי ראשון לקבוצה.
* 1957: בכורה במפעל אירופי.
* 1961: שינוי השם (ל-'''CSA Steaua Bucureşti''').
* 1971: גביע רומני עשירי.
* 1974: הקמת אצטדיון ג'נציה.
* 1984: משחק מספר 1000 בליגה הבכירה.
* 1985: תואר אליפות עשירי.
* 1986: זכייה בגביע אירופה לאלופות.
* 1987: זכייה בסופרקאפ האירופי.
* 1989: גמר אירופי שני.
* 1994: זכייה בסופרקאפ רומני לראשונה, השתתפות ראשונה בליגת האלופות.
* 1998: קבוצת הכדורגל מופרדת מן המועדון ('''CSA Steaua'''), שינוי השם (ל-'''FC Steaua Bucureşti'''), אליפות מספר 20.
* 1999: זכייה בגביע הרומני בפעם ה-20.
* 2006: תואר מספר 50 בתולדות המועדון (הסופרקאפ הרומני).
* 2017: שינוי שם מ-"FC Steaua București" ל"FCSB"

==סגל נוכחי==
; נכון ל-18 ביוני 2024
{{שחקן סגל/התחלה}}
{{שחקן סגל|מס=1|עמדה=שוער|שם=[[מיכאי רזוואן אודריה]]|ארץ=רומניה}}
{{שחקן סגל|מס=2|עמדה=מגן|שם=[[ולנטין קרצו]]|ארץ=רומניה}}
{{שחקן סגל|מס=3|עמדה=בלם|שם=[[יונוץ פנצרו]]|ארץ=רומניה}}
{{שחקן סגל|מס=4|עמדה=שוער|שם=מארק רדולסקו|ארץ=רומניה}}
{{שחקן סגל|מס=5|עמדה=קשר|שם=[[ג'וסקים דאווה]]|ארץ=קמרון}}
{{שחקן סגל|מס=6|עמדה=קשר|שם=[[דניס הרוץ]]|ארץ=רומניה}}
{{שחקן סגל|מס=7|עמדה=חלוץ|שם=[[פלורינל קומן]]|ארץ=רומניה}}
{{שחקן סגל|מס=8|עמדה=קשר|שם=[[אדריאן שוט]]|ארץ=רומניה}}
{{שחקן סגל|מס=9|עמדה=קשר|שם=[[דניאל פופה]]|ארץ=רומניה}}
{{שחקן סגל|מס=10|עמדה=קשר|שם=[[אוקטביאן פופסקו]]|ארץ=רומניה}}
{{שחקן סגל|מס=11|עמדה=חלוץ|שם=[[דוד מיקולסקו]]|ארץ=רומניה}}
{{שחקן סגל|מס=12|עמדה=שוער|שם=אלכסנדרו מקסים|ארץ=רומניה}}
{{שחקן סגל|מס=14|עמדה=מגן|שם=[[מאתיי טנאסה]]|ארץ=רומניה}}
{{שחקן סגל|מס=15|עמדה=חלוץ|שם=[[מריוס שטפנסקו]]|ארץ=רומניה}}
{{שחקן סגל|מס=16|עמדה=קשר|שם=[[מיכאי ליכסנדרו]]|ארץ=רומניה}}
{{שחקן סגל|מס=17|עמדה=קשר|שם=[[אדוארד רדסלבסקו]]|ארץ=רומניה}}
{{שחקן סגל|מס=18|עמדה=קשר|שם=[[מלקום אג'ומה]]|ארץ=צרפת}}
{{שחקן סגל|מס=19|עמדה=חלוץ|שם=[[לואיש פליפה]]|ארץ=ברזיל}}
{{שחקן סגל/אמצע}}
{{שחקן סגל|מס=20|עמדה=מגן|שם=[[נאנה אנטווי]]|ארץ=רומניה}}
{{שחקן סגל|מס=21|עמדה=מגן|שם=[[ולאד קיריקש]]|ארץ=רומניה}}
{{שחקן סגל|מס=22|עמדה=קשר|שם=[[מיכאי טומה]]|ארץ=רומניה}}
{{שחקן סגל|מס=23|עמדה=קשר|שם=[[אנדריי פאנדלה]]|ארץ=רומניה}}
{{שחקן סגל|מס=24|עמדה=חלוץ|שם=דניס קוליבשאנו|ארץ=רומניה}}
{{שחקן סגל|מס=25|עמדה=חלוץ|שם=[[אלכסנדרו בלוצה]]|ארץ=רומניה}}
{{שחקן סגל|מס=26|עמדה=קשר|שם=מתיאש לאסלו|ארץ=רומניה}}
{{שחקן סגל|מס=27|עמדה=קשר|שם=[[דריוס אולארו]]|ארץ=רומניה}} ([[קפטן (כדורגל)|קפטן]])
{{שחקן סגל|מס=28|עמדה=מגן|שם=[[אלכסנדרו פנטיה]]|ארץ=רומניה}}
{{שחקן סגל|מס=29|עמדה=חלוץ|שם=[[אלכסנדרו מוסי]]|ארץ=רומניה}}
{{שחקן סגל|מס=30|עמדה=קשר|שם=[[סיאבונגה נגזאנה]]|ארץ=דרום אפריקה}}
{{שחקן סגל|מס=32|עמדה=שוער|שם=[[שטפן טרנובאנו]]|ארץ=רומניה}}
{{שחקן סגל|מס=33|עמדה=בלם|שם=[[ריסטו ראדונוביץ']]|ארץ=מונטנגרו}}
{{שחקן סגל|מס=42|עמדה=קשר|שם=[[באבא אלחסן]]|ארץ=גאנה}}
{{שחקן סגל|מס=88|עמדה=מגן|שם=[[ריקרדו פדוראריו]]|ארץ=רומניה}}
{{שחקן סגל|מס=98|עמדה=קשר|שם=[[דוד פופה]]|ארץ=רומניה}}
{{שחקן סגל|מס=99|עמדה=שוער|שם=[[אנדריי ולאד]]|ארץ=רומניה}}
{{שחקן סגל|מס=|עמדה=בלם|שם=[[דוד קיקי]]|ארץ=בנין}}
{{שחקן סגל/סוף}}

====שחקנים מפורסמים בעבר ובהווה====
* שוערים: [[יון ווֹינסקו]], [[קוסטיקה טומה]], [[וסילה יורדאקה]], [[נקולה ראדוקאנו]], [[הלמוט דוקאדם]], [[סילביו לונג]], [[בוגדן סטליה]], [[וסילי חומוטובסקי]].
* מגינים: [[וסילה זאבודה]], [[אלכסנדרו אפולזאן]], [[אמריך ייניי]], [[פלורין מארין]], [[שטפאן יובאן]], [[מיודראג בלודדיץ']], [[אדריאן בומבסקו]], [[איליה ברבולסקו]], [[דן פטרסקו]], [[גאורגה פופסקו]], [[ניקולאיֶה אונגוריאנו]], [[דניאל פרודאן]], [[יוליאן פיליפסקו]], [[אנטון דובוש]], [[מירל ראדוי]], [[ג'ורג'ה אוגארארו]].
* קשרים: [[שטפאן אוניסיי]], [[טיבריו בוֹנֶה]], [[אנגל יורדנסקו]], [[טודורל סטויקה]], [[מיכאיל מאיירו]], [[לאסלו בלני]], [[גאורגה חאג'י|גיאורגה חאג'י]], [[לוצ'יאן באלאן]], [[באסראב פאנדורו]], [[קונסטנטין גאלצ'ה]], [[איליה דומיטרסקו]], [[יוסיף רוטאריו]] ו[[קטלין מונטאנו]].
* חלוצים: [[יון אלכסנדרסקו]], [[גיאורגה טאטארו]], [[פרנצ'יסק זאבודה]], [[גיאורגה קונסטנטין]], [[יוסיף פצ'ובסקי]], [[מרצ'ל ראדוקאנו]], [[ויקטור פיצורקה]], [[מריוס לאקאטוש]], [[גבריל באלינט]], [[אדריאן איליה]], [[יון ולאדויו]], [[אדריאן ניאגה]].

== מאמנים ==
{{טורים
| רוחב = 26em
| תוכן = * {{דגל|רומניה}} [[קולומן בראון-בוגדן]] (1947)
* {{דגל|רומניה}} [[קוליה ולקוב]] (1947 - 1949)
* {{דגל|רומניה}} [[פרנצ'יסק רונאי]] (1949 - 1950)
* {{דגל|רומניה}} [[גאורגה פופסקו]] (1950 - 1953)
* {{דגל|רומניה}} [[איליה סאבוּ]] (1953)
* {{דגל|רומניה}} [[פרנצ'יסק רונאי]] (1953 - 1954)
* {{דגל|רומניה}} [[איליה סאבו]] (1954)
* {{דגל|רומניה}} [[שטפאן דובאי]] (1954 - 1956)
* {{דגל|רומניה}} [[איליה סאבוּ]] (1956)
* {{דגל|רומניה}} [[אנג'לו ניקולסקו]] (1956 - 1957)
* {{דגל|רומניה}} [[גאורגה פופסקו]] (1957 - 1959)
* {{דגל|רומניה}} [[שטפאן אוניסיי]] (1959 - 1961)
* {{דגל|רומניה}} [[אאוג'ן מלאדין]] (1961)
* {{דגל|רומניה}} [[גאורגה פופסקו]] (1961 - 1962)
* {{דגל|רומניה}} [[שטפאן אוניסיי]] (1962 - 1963)
* {{דגל|רומניה}} [[גאורגה אולה]] (1963)
* {{דגל|רומניה}} [[איליה סאבוּ]] (1964 - 1966)
* {{דגל|רומניה}} [[שטפאן קובאץ']] (1966 - 1970)
* {{דגל|רומניה}} [[ולנטין סטנסקו]] (1970 - 1972)
* {{דגל|רומניה}} [[גאורגה קונסטנטין]] (1972)
* {{דגל|רומניה}} [[קונסטנטין טיאשקה]] (1972 - 1974)
* {{דגל|רומניה}} [[אמריך ייניי]] (1974 - 1978)
* {{דגל|רומניה}} [[גאורגה קונסטנטין]] (1978 - 1980)
* {{דגל|רומניה}} [[טראיאן יונסקו]] (1980)
* {{דגל|רומניה}} [[קונסטנטין צ'רנאיאנו]] (1981 - 1982)
* {{דגל|רומניה}} [[אמריך ייניי]] (1982 - 1984)
* {{דגל|רומניה}} [[פלורין האלאג'יאן]] (1984)
* {{דגל|רומניה}} [[אמריך ייניי]] (1984 - 1986)
* {{דגל|רומניה}} [[אנגל יורדנסקו]] (1986 - 1990)
* {{דגל|רומניה}} [[קוסטיקה שטפנסקו]] (1990)
* {{דגל|רומניה}} [[בוז'ור הלמג'אנו]] (1991)
* {{דגל|רומניה}} [[אמריך ייניי]] (1991)
* {{דגל|רומניה}} [[אנגל יורדנסקו]] (1992 - 1993)
* {{דגל|רומניה}} [[אמריך ייניי]] (1993 - 1994)
* {{דגל|רומניה}} [[דומיטרו דומיטריו]] (1994 - 1996)
* {{דגל|רומניה}} [[מיכאי סטויקיצה]] (1996 - 1998)
* {{דגל|רומניה}} [[אמריך ייניי]] (1998 - 1999)
* {{דגל|רומניה}} [[ויקטור פיצורקה]] (1999 - 2003)
* {{דגל|רומניה}} [[קוסמין אולרויו]] (2003)
* {{דגל|רומניה}} [[ויקטור פיצורקה]] (2003 - 2004)
* {{דגל|איטליה}} [[ולטר זנגה]] (2004 - 2005)
* {{דגל|רומניה}} [[דומיטרו דומיטריו]] (2005)
* {{דגל|אוקראינה}} [[אולג פרוטסוב]] (2005)
* {{דגל|רומניה}} [[קוסמין אולרויו]] (2006 - 2007)
* {{דגל|רומניה}} [[גאורגה חאג'י]] (2007)
* {{דגל|איטליה}} [[מאסימו פדראזיני]] (2007)
* {{דגל|רומניה}} [[מריוס לקאטוש]] (2007 - 2008)
* {{דגל|רומניה}} [[דורינל מונטיאנו]] (2008)
* {{דגל|רומניה}} [[מריוס לקאטוש]] (2009)
* {{דגל|איטליה}} [[כריסטיאנו ברגודי]] (2009)
* {{דגל|רומניה}} [[מיכאי סטויקיצה]] (2009 - 2010)
* {{דגל|רומניה}} [[ויקטור פיצורקה]] (2010)
* {{דגל|רומניה}} [[איליה דמיטרסקו]] (2010)
* {{דגל|רומניה}} [[מריוס לקאטוש]] (2010 - 2011)
* {{דגל|רומניה}} [[סורין קרצו]] (2011)
* {{דגל|ישראל}} [[רוני לוי]] (2011)
* {{דגל|רומניה}} [[איליה סטאן]] (2011 - 2012)
* {{דגל|רומניה}} [[לאורנציו רגקמפף]] (2012 - 2014), (2015-2017)
* {{דגל|רומניה}} [[קונסטנטין גלאקה]] (2014- 2015)
* {{דגל|רומניה}} [[מירל רדוי]] (2015)
* {{דגל|רומניה}} [[ניקולאיה דיקה]] (2017 - 2018)
* {{דגל|רומניה}} [[ניקולאיה דיקה]] (2018- 2019)
* {{דגל|רומניה}} [[בוגדן אנדון]] (2018- 2019)
* {{דגל|רומניה}} [[בוגדן וינטילה]] (2019 - 2020)
* {{דגל|רומניה}} [[אנטון פטריה]] (2020 - 2021)
* {{דגל|רומניה}} [[אדוארד ג'ורדנסקו]] (2021)
* {{דגל|רומניה}} [[אנטון פטריה]] (2022-2021)
* {{דגל|רומניה}} [[ניקולאיה דיקה]] (2022)
* {{דגל|רומניה}} [[ליאונרד סטריזו]] (2022-)
}}

==האצטדיון==
[[קובץ:Stadionul National - National Arena 3.jpg|ממוזער|[[ארנה נציונאלה]]]]
סטיאווה בוקרשט משחקת את משחקיה הביתיים ב[[אצטדיון גנצ'ה]], אצטדיון כדורגל הממוקם בדרום-מערבה של בוקרשט. האצטדיון, המכונה גם אצטדיון סטיאווה, נחנך ב-[[9 באפריל]] [[1974]] במשחק ידידות בין סטיאווה ל-[[OFK בלגרד]]. באותו זמן הוא היה אחד מאצטדיוני כדורגל-בלבד הראשונים שנבנו ברומניה. מפני שאין מסלולי [[אתלטיקה]] ומתקני מגרש, היציעים קרובים מאוד ל[[דשא]] וככה נוצרת אווירה מדהימה.

התכולה המקורית של האצטדיון מנתה 30,000 מקומות, אולם ב-[[1991]], כאשר הותקנו מושבי ה[[פלסטיק]], התכולה ירדה ל-27,063 מקומות.

מערכת תאורת ה[[זרקור]]ים החדישה נחנכה בשנת 1991. האצטדיון עבר שיפוצים בשנת [[1996]] כדי שיוכל לארח את משחקי [[ליגת האלופות]].

נכון לאוגוסט [[2006]], האצטדיון עדיין נמצא בשיפוצים, בניסיון לשפר את איכות המגרש והמתקנים שמסביב. למרות זאת, האצטדיון יהיה מוכן בזמן כדי לארח את משחקי הקבוצה בליגת האלופות.

גם [[נבחרת רומניה בכדורגל|נבחרת רומניה]] שיחקה חלק ממשחקיה הביתיים במגרש עד להקמת [[ארנה נציונאלה]]. המשחק הראשון של הנבחרת באצטדיון היה במרץ [[1977]], נגד [[נבחרת טורקיה בכדורגל|טורקיה]]. מאז עוד 58 משחקים בינלאומיים שוחקו בו, כאשר האחרון שוחק בנובמבר [[2003]] מול [[נבחרת ניגריה בכדורגל|ניגריה]].

==תארים==
===בינלאומיים===
* '''[[ליגת האלופות]]''': '''1'''
** 1985-1986: 0:0 (2:0 בפנדלים) מול [[ברצלונה (כדורגל)|ברצלונה]]
** סגנות: 1988-1989: 0-4 מול [[מילאן]]
* '''[[הסופר קאפ האירופי]]''': '''1'''
* 1986: 1-0 מול [[דינמו קייב]]
* '''[[הגביע הביניבשתי]]'''
** סגנות: 1986- 0-1 מול [[ריבר פלייט]]

===לאומיים===
* '''[[ליגת העל הרומנית בכדורגל|אליפויות]]''': '''(27):''' '''(שיא)'''
** 1951, 1952, 1953, 1956, 1959/1960, 1960/1961, 1967/1968, 1975/1976, 1977/1978, 1984/1985, 1985/1986, 1986/1987, 1987/1988, 1988/1989, 1992/1993, 1993/1994, 1994/1995, 1995/1996, 1996/1997, 1997/1998, 2000/2001, 2004/2005, 2005/2006, 2012/2013, 2013/2014, 2014/2015, 2023/2024
* '''[[הגביע הרומני בכדורגל|הגביע הרומני]]''': '''(24):''' '''(שיא)'''
** 1948/1949, 1950, 1951, 1952, 1955, 1961/1962, 1965/1966, 1966/1967, 1968/1969, 1969/1970, 1970/1971, 1975/1976, 1978/1979, 1984/1985, 1986/1987(*), 1987/1988, 1991/1992, 1995/1996, 1996/1997, 1998/1999, 2010/2011, 2014/2015, 2019/2020
* '''הסופרקאפ הרומני''': '''(6): (שיא)'''
** 1994, 1995, 1998, 2001, 2006, 2013

(*) = סטיאווה ויתרה על הגביע לאחר שנת 1990.

==מועדוני האוהדים==
===התקופה הוותיקה (1947 - 1995)===
סטיאווה הוא ללא ספק המועדון [[כדורגל]] המצליח ביותר בכל הזמנים ב[[רומניה]], עקב כך הקבוצה זוכה גם בתואר חביבת הקהל, כאשר יש לה את כמות האוהדים הגדולה ביותר במדינה. סקר שנערך בשנת [[2004]] ברחבי המדינה גילה שכ-40% מאוהדי הכדורגל ברומניה, אוהדים את הקבוצה מג'נציה (סטיאווה), כלומר לסטיאווה יש כ-5 מיליון אוהדים ברחבי ה[[מדינה]]. מובן מאליו שמספר האוהדים העצום של המועדון שייך גם להצלחתו הרבה בתחרויות השונה, ושליטתו המסורתית במסגרות הלאומיות והבינלאומיות.

למרות זאת, בהתחלה, בהיותו המועדון של הצבא, סטיאווה גייסה את מרבית אוהדיה מאנשי [[צבא]] ואנשים שקשורים לצבא. גל האוהדים הראשון של האוהדים החדשים שהצטרפו לקבוצה הגיע בתחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]], כאשר קבוצת ה[[זהב]] של '''CCA''' זכתה ב[[לב]]בותיהם של אוהדי כדורגל רבים שנשטפו בידי המשחק המרהיב שהקבוצה הפגינה באותם הימים.

עד שנת [[1974]] שאצטדיונה החדש של הקבוצה נבנה (אצטדיון ג'נציה) בדרום-מערב [[בוקרשט]], מרבית האוהדים של סטיאווה הגיעו מאזורים אשר היו סמוכים לאצטדיון הישן של הקבוצה, וכתוצאה מכך, כמעט כל חציה הדרומי של בוקרשט, [[עיר]] שנחצית גאוגרפית בידי [[נהר דמבוביצה]], נהפכו לתומכי הקבוצה.

במהלך השנים התבססה סטיאווה כקבוצה האהודה ביותר ברומניה. ב-[[1986]], ההצלחה המופלאה של סטיאווה בגביע אירופה לאלופות, והפיכתה של הקבוצה לאחת מהגדולות באירופה במשך כ-3 שנים נוספות, תפסה את עיניהם של חובבי כדורגל נוספים במדינה שנמשכו לאדום ולכחול של הקבוצה. [[דינמו בוקרשט]], שעד אז הייתה הקבוצה האהודה ביותר, הפסידה יותר ויותר אוהדים למען סטיאווה, וכיום תומכים בה רק 15% מאוהדי הכדורגל במדינה, נכון לסקר שנערך ב-2004 (לעומת 40% אוהדי סטיאווה).

===ארמטה אולטרה (1995 - 2001) - Armata Ultra===
תנועת ה[[אולטרס]] של סטיאווה החלה ב-[[4 בדצמבר]] [[1995]], כאשר מייסדי ה-'''ארמטה אולטרה''' ('''AU'''), קבוצת האולטרה הראשונה מבוקרשט (והשנייה ברומניה), התמקמו. במשך שנים, '''AU''' שלטו בתנועת האולטרה ברומניה. התנועה הגיעה למספר חברים מרשים במהרה, כאשר כללה 4,000 אוהדים, מספר שיא של אוהדים בתנועת אוהדים אחת ברומניה, עד היום. [[חוק]]י התנועה נורא נוקשים, גם בתוך וגם מחוץ למגרש: אסור [[עישון|לעשן]], אסור לאכול, אסור לשתות, אסור לשבת, מותר רק לעמוד ולצעוק קריאות עידוד. רבים ראו בהיעלמות של תנועת ה-'''AU''' כמותה של [[סיפור עם|אגדה]] וחלקים אפילו השוו זאת לנפילתה של לא פחות מ-[[האימפריה הרומית]]. התנועה התפרקה בשנת [[2001]], עקב בעיות פנימיות בקרב חבריה, כאשר קבוצות אוהדים קטנות אחרות, הזדהו כחלק מה-'''AU''', והתנהלו בניגוד למדיניות של התנועהף ובניגוד לסגנונה ודרך פעולותיה. ההפרעה בפירוק התנועה הייתה כל כך מורגשת עד שהיא יצרה קונפליקט בין מנהיגה, ז'אן פאבל, לדרג העליון ביותר בהנהלת סטיאווה. על אף שהתנועה התפרקה ונעלמה, רוחה של ''הארמטה אולטרה'' עדיין נושמת בתוך אוהדים רבים של סטיאווה, ועדיין אוהדים רבים מזהים את עצמם כחלק מה-'''AU''', דבר שמעיד כנראה על כך, שהיא הייתה תנועת האולטראס החזקה ביותר ברומניה.

===כיום (2001 - עד היום)===
נכון להיום, סטיאווה היא הקבוצה הרומנית היחידה שלא מובלת בידי מועדון אוהדים אחד. הנטייה היום היא להקים כמה קבוצות אוהדים, שלכל אחת מהן יהיה תפקיד שונה, במיקומה במגרש. הקבוצה החשובה של סטיאווה ממוקמת ב-Peluza Nord (ה[[יציע]] הצפוני), וחלק ממוקמות ב-Peluza Sud (היציע הדרומי). בגלל גישתן השונה של קבוצות האוהדים כלפי הקבוצה וכלפי המשחק, '''PS''', היציע הדרומי, נחשבים ליותר קשוחים ורציניים יותר בכל הקשור למשחק, ולעיתים פחות סבלניים, לאחרונה נוצרו מספר קונפליקטים בין שתי הקבוצות. ארבע הקבוצות ב-'''PS''' (האולטראס, [[צייד|הציידים]], ואקראם, סטיל אוסטיל) הכריזו רשמית על הפסקת פעילות בגלל הקונפליקטים עם הקבוצות מה-'''PN''' (היציע הצפוני), שמונות יותר אוהדים. הקבוצות ביציע הצפוני כוללות את Tineretului Korp,{{כ}} Titan Boys,{{כ}} Nucleo,{{כ}} Gruppo Tei,{{כ}} Skins Berceni,{{כ}} Insurgenţii,{{כ}} Inseparabilii,{{כ}} Cauza Noastră,{{כ}} Ultras Colentina,{{כ}} Gruppo Voluntari Est,{{כ}} Tradizione ו-Desant. קשה להחליט על סגנונם הייחודי של אוהדי סטיאווה, על אף שיש להם סגנון עידוד [[איטליה|איטלקי]], שנפוץ בקרב קבוצות האוהדים הרומניות, עם הרבה [[כוריאוגרפיה]], [[דגל]]ים תלויים, [[כרזה|שלטים]], ודגלים שמתנופפים ביציעים ושירי עידוד, אבל מצד שני שלארמטה אולטראס יש אופי [[חוליגניזם|חוליגני]] שלא בולט במיוחד. לכן, סגנונם דומה יותר לקהל ב[[מערב אירופה]], עם קבוצות אוהדים כמו של [[אייאקס]], [[אנדרלכט (כדורגל)|אנדרלכט]], [[בורוסיה דורטמונד]], [[פריז סן-ז'רמן]] וכו'.

בהתחשב בתצוגות הכוריאוגרפיות של הקהל, סטיאווה נהייתה לאחרונה המובילה בדירוג הלא-רשמי שנשלט במשך שנים בידי ה-Nuova Guardia מדינמו בוקרשט (כיוון שארמטה אולטראס לא ייחסה לכך חשיבות רבה), בתצוגות העידוד של האוהדים, שההופעה המדהימה האחרונה של אוהדי סטיאווה נראתה בחצי-גמר [[גביע אופ"א]] מול [[מידלסברו (כדורגל)|מידלסברו]] ב-[[2006]].

==שיאים==
* ניצחון גבוה ביותר: 12-0 מול '''CIL בלאג'''' ([[10 ביוני]] [[1964]], 1/8 גמר הגביע הרומני).
* ניצחון ליגה גבוה ביותר: 11-0 מול '''קורניבול הונדוארה''' ([[7 בדצמבר]] [[1988]], דיוויזיה א).
* הפסד שיא: 0-7 מול [[UTA אראד]] ([[14 בספטמבר]] [[1947]], דיוויזיה א).
* ניצחון חוץ גבוה ביותר: 9-0 מול '''לוקומוטיבה גאלאץ''' ([[27 ביוני]] [[1951]], 1/16 גמר, הגביע הרומני).
* הפסד ביתי גבוה ביותר: 1-6 מול [[UTA אראד]] (1947/1948, דיוויזיה א).
* ניצחון שיא באירופה: 6-0 מול [[יאנג בויז ברן]] ([[3 באוקטובר]] [[1979]], [[גביע אירופה למחזיקות גביע]]).
* הפסד שיא באירופה: 0-5 מול [[מונפלייה (קבוצת כדורגל)|מונפלייה]] ([[23 באוקטובר]] [[1990]], גביע אירופה למחזיקות גביע); 0-5 מול [[פריז סן-ז'רמן]] ([[27 באוגוסט]] [[1997]], שלבי ההעפלה ל[[ליגת האלופות]]); 0-5 מול [[מכבי חיפה (כדורגל)|מכבי חיפה]] ([[21 באוקטובר]] [[2011]], שלב הבתים של הליגה האירופית).
* שיא הופעות: [[טודורל סטויקה]] (368 משחקים ב-14 עונות).
* שיא כיבושים: [[אנגל יורדנסקו]] (146 שערים ב-14 עונות).
* רצף משחקים ללא הפסד בליגה: 104 משחקים ([[יוני]] [[1986]] - [[ספטמבר]] [[1989]]), שיא אירופי ושיא עולמי לשעבר.
* רצף משחקי בית ללא הפסד בליגה: 113 משחקים ([[נובמבר]] 1989 - [[אוגוסט]] [[1996]]).
* שיא אחוזים בליגה בעונה: 65 נקודות ב-34 משחקים (1988/1989; 2 נקודות/ניצחון = 95.58%).
* מספר השערים הנמוך ביותר שספגו בעונה: 16 (2005/2006, 0.53/משחק).
* הקבוצה הרומנית היחידה ששיחקה בליגת האלופות: (1994/1995, 1995/1996, 1996/1997, 2006/2007).
* הקבוצה הרומנית הראשונה שנכנסה ל[[ספר השיאים של גינס]]: (הלמוט דוקאדם, אחרי שהציל את כל ארבעת הפנדלים שבעטו מולו בגמר גביע האלופות ב-1986).
* הקבוצה המזרח-אירופאית הראשונה שזוכה בגביע אירופה לאלופות.
* הקבוצה בעלת הכי הרבה תארים ברומניה: 50.
* הקבוצה בעלת הכי הרבה אליפויות ברומניה: 26.
* הקבוצה בעלת הכי הרבה גביעים ברומניה: 22.
* הקבוצה בעלת הכי הרבה גביעי סופרקאפ ברומניה: 6.
* השחקן שזכה בהכי הרבה אליפויות עם הקבוצה: [[מריוס לאקאטוש]] (10).
* הקבוצה שזכתה בהכי הרבה אליפויות רצופות: 6 (1992/1993 עד 1997/1998, שווה לשיאה של [[קינֶזול טימישוארה]] מ-[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]]).
* הכי הרבה ניצחונות ליגה רצופים: 17 (שווה לשיאה של דינמו בוקרשט).
* סטיאווה בוקרשט היא הקבוצה היחידה שלא ירדו לליגה השנייה ברומניה.
* הכובש הצעיר ביותר במפעל אירופי: [[רזבאן אוֹקירוֹשי]] - 17 שנים ו-5 חודשים ([[2 באוגוסט]] [[2006]] מול [[גוריצה]]).

==יריבויות==
===היריבות מול דינמו בוקרשט===
הדרבי של סטיאווה בוקרשט מול [[דינמו בוקרשט]] הוא הדרבי המוביל בכדורגל הרומני ב-50 השנים האחרונות, כאשר סטיאווה ודינמו הן שתי הקבוצות המצליחות ביותר ברחבי המדינה. זה תמיד היה, ועדיין נשאר כדרבי בין קבוצת [[הצבא הרומני]] (סטיאווה) לקבוצת [[משרד הפנים]] (דינמו). לא פעם אחת הייתה התנגשות ומהומות בין אוהדי שתי הקבוצות, ב[[רחוב]]ות וגם בתוך ה[[אצטדיון]]. נקודת השיא הייתה לפני בעיטת הפתיחה בשנת [[1997]], כאשר אוהדי דינמו הבעירו ב[[אש]] חלק מן ה[[אצטדיון גנצ'ה]], היציע הדרומי (שבו היו אמורים לשבת). בין [[אוקטובר]] [[1991]] ל[[אפריל]] [[2000]], סטיאווה זכתה ברגעי תהילה רבים, וצברה 19 משחקים רשמיים ללא הפסד, בדרבי של בוקרשט, גם בגביע וגם בליגה.

===היריבות מול ראפיד בוקרשט===
היריבות השנייה של סטיאווה עומדת מאחורי רקע [[גזענות|גזעני]] שלם. [[ראפיד בוקרשט]], אחד ממועדוני הכדורגל הוותיקים ברומניה, ידוע כמועדונם של חובבי הכדורגל המדוכאים-[[קומוניזם|קומוניסטים]] מ[[המעמד הנמוך]] (לפיכך ישנה איבה רבה כל כך בינם לבין דינמו וסטיאווה), היריבות בין הקבוצות גם כן ארוכת יומין, אבל באה לידי ביטוי בעיקר כאשר ראפיד החלה להתבלט בכדורגל הרומני במהלך [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]]. אוהדי ראפיד ממוקמים בעיקר בשכונות פועלים ב[[ג'ולשט]] (Giuleşti) וחלק מאוהדי סטיאווה ודינמו רואים בהם ţigani ([[צוענים]]), וקוראים להם בכינוי הגנאי הגזעני "ciori" ([[עורב]]ים), בגלל סטראוטיפ שלכאורה רואה באוהדי ראפיד תושבים של השכונות המאוכלסות בצוענים של [[בוקרשט]], החלק העתיק והעני של העיר. לכן, המשחקים בין סטיאווה לראפיד מוצפים בקריאות גזעניות בקרב הקהל. במהלך השנים האחרונות, כל משחק בין סטיאווה לראפיד הסתיים בתקריות אלימות בין האוהדים שנובעות ומונעות עקב גזענות רבה. המפגש באצטדיון גנצ'ה ב[[אביב]] [[2005]] הסתיים בהרחקת שתי הקבוצות ממשחקים במגרשן למשך שני מחזורים, משום שהמשחק נעצר מספר פעמים לאחר שאוהדי הקבוצות זרקו [[סלע|אבנים]] ו[[כיסא]]ות למגרש. היריבות נעשתה מרה וחמה יותר לאחר שסטיאווה עברה את ראפיד ברבע-גמר [[גביע אופ"א]], [[דרבי (ספורט)|דרבי]] [[רומניה|רומני]] נדיר, ב-[[2006]].

===יריבות אחרות===
יריבויות היסטוריות קצת פחות רציניות קיימות גם עם קבוצות שאינן מ[[בוקרשט]], כמו [[אוניברסיטת קראיובה]], ובשנים האחרונות עם [[פוליטכניקה טימישוארה]].

==שונות==
===ההכנסות הגדולות ביותר ממכירת שחקן===
* 4,300,000 [[דולר]] מ[[ריאל מדריד]] עבור [[גאורגה חאג'י|גיאורגה חאג'י]] ב-[[1990]]
* 4,000,000 דולר מ[[אייאקס]] אמסטרדם עבור [[ג'ורג'ה אוגארארו]] ב-[[2006]]
* 3,700,000 דולר מ[[טוטנהאם הוטספר]] עבור [[איליה דומיטרסקו]] ב-[[1994]]

===ההוצאות הגדולות ביותר עבור קניית שחקן===
* 1,400,000 דולר לווסלוי עבור [[ולנטין באדיה]] ו[[בוגדן פאנאיט]] ב-[[2006]]
* 1,000,000 [[אירו]] ל[[פוליטכניקה טימישוארה]] עבור [[אובידיו פטרה]] ב-2006
* 1,000,000 דולר ל[[ארג'ש פיטשטי]] עבור [[אדריאן ניאגה]] ב-[[2001]]

===ספונסרים לחולצות===
* [[1947]]–[[1988]]: לא היה ספונסר
* 1988–[[1989]]: [[פורד]]
* [[1990]]–[[1991]]: [[קאסטרול]]
* 1991–[[1994]]: [[פיליפס]]
* 1994: '''[[CBS]]'''{{כ}}
* [[1995]]: '''BRCE'''{{כ}}
* [[1996]]–[[1997]]: '''Bancorex''' (''לשעבר BRCE'')
* 1997–[[1999]]: [[דיאלוג]]
* [[2000]]–[[2002]]: '''[[BCR]]'''
* 2002–[[2005]]: לא היה ספונסר
* [[2006]] - עד היום: '''RAFO'''

===יצרניות המדים===
* [[1947]]–[[1986]]: לא היה חברה רשמית
* 1986–[[2002]]: [[אדידס]]
* 2002 - עד היום: [[נייק]]

==טריוויה==
* במהלך השנים האחרונות, מנגינת הרכב ה[[טכנו]] ה[[גרמניה|גרמני]] [[סקוטר]] '''מאריה''' נהפך להמנונם הרשמי של אוהדי סטיאווה. למרות, שאמנים רבים ניסו להחדיר את מנגינתם להמנונם של אוהדי הקבוצה בלא הצלחה, כשם הצלחת סקוטר, המושמע בתחילת כל המשחקים ואותו שרים האוהדים במהלך המשחק.
* במהלך השנים האחרונות של השלטון הקומוניסטי ברומניה, בנו של הדיקטטור [[ניקולאה צ'אושסקו]], ולנטין, היה מעורב בחיי הקבוצה. אפילו שהדמות מעוררת המחלוקת, ולנטין צ'אוש'סקו, הודה בריאיון לאחרונה לא עשה יותר מלהגן על קבוצתו האהובה מפני שליטת דינמו והשפעתה, והבטיח את הגנתה עליה מפני משרד הפנים. הגם שחלק מהאוהדים מוחים על כך, רצף 5 האליפויות הרצופות של סטיאווה בשנים [[1984]]/[[1985]] עד [[1988]]/[[1989]] מאשר את העובדה שהקבוצה הייתה הטובה ביותר במדינה בתקופה ההיא.
* כיום, עם עבר אירופי עשיר מאחוריהם, סטיאווה הייתה כמעט אנונימית לפני המסע לזכייה בתואר המופלא שלהם ב-[[1986]] ב[[גביע אירופה לאלופות]]. עד אז, ההופעה המרשימה ביותר של סטיאווה באירופה הייתה רבע-גמר [[גביע אירופה למחזיקות גביע]] ב-[[1971]]/[[1972]]. חוץ מהגביעים האירופים, סטיאווה השתתפה פעמיים בתחרויות שלא שייכות ל[[אופ"א]] או ל[[פיפ"א]]. ב-[[1958]], סטיאווה הודחה בסיבוב הראשון של [[גביע הדנובה]] (כיום [[גביע מיטרופה]]) בידי [[MTK בודפשט]], וב-[[1982]] הקבוצה לא הצליחה לעבור את שלב הבתים של [[הגביע הבלקני]], בבית עם [[גלאטסראיי]] ו[[ברו סטארה זאגורה]].

==ענפי ספורט אחרים==
===כדוריד (גברים)===
קבוצת ה[[כדוריד]] של סטיאווה בוקרשט זכתה בגביע האירופי ב-[[1968]] וב-[[1977]] וגם בגביע האתגר ב-[[2006]].

הקבוצה זכתה באליפות ליגת הכדוריד ברומניה (ב-7 שחקנים) 27 פעמים: [[1963]], [[1967]], 1968, [[1969]], [[1970]], [[1971]], [[1972]], [[1973]], [[1974]], [[1975]], [[1976]], [[1977]], [[1979]], [[1980]], [[1981]], [[1982]], [[1983]], [[1984]], [[1985]], [[1987]], [[1988]], [[1989]], [[1990]], [[1994]], [[1996]], [[2000]] ו-[[2001]].
כמו כן, הקבוצה זכתה באליפות ליגת הכדוריד ברומניה (ב-11 שחקנים) 7 פעמים: [[1950]], [[1951]], [[1952]], [[1954]], [[1955]], [[1957]] ו-[[1961]].

הקבוצה גם זכתה בגביע רומניה בכדוריד 6 פעמים: [[1981]], [[1985]], [[1990]], [[1997]], [[2000]] ו-[[2001]].

מגרשה הביתי של הקבוצה הוא היכל הספורט לוסיאן גריגורסקו. מאמנה הוא וסילי סטאנגה.

===הוקי קרח===
'''CCA בוקרשט''' הקימה קבוצת [[הוקי קרח]] ב-[[1951]]. Hochei Club Steaua Suki Bucureşti נהפך למועדון ספורט עצמאי ב-[[2004]], אבל עדיין קשור ל-'''CSA בוקרשט'''. זהו מועדון הספורט המצליח ביותר ב[[רומניה]], כאשר זכה בליגה הלאומית 41 פעמים. כיום, הקבוצה היא האלופה הלאומית הנוכחית בליגה שכוללת רק 6 קבוצות נוספות, שהיריבה העיקרית של סטיאווה היא '''SC Miercurea Ciuc''' (סה.צ'ה. מיְיֶרקוּריָה צ'וּק) . כל שנה הגמר הוא בין שתי הקבוצות הללו.

הקבוצה משחקת את משחקי הבית שלה ב-'''זירת הקרח מיכאי פלאמארופול'''. מאמנה הנוכחי של הקבוצה הוא מריוס גליגה. הקבוצה היא הקבוצה השנייה באהדתה בקרב אוהדי סטיאווה, אחרי קבוצת הכדוגל.

===ראגבי===
קבוצת ה[[ראגבי]] של סטיאווה בוקרשט זכתה באליפות הליגה הרומנית 23 פעמים מאז שנת [[1947]]. הקבוצה היא אלופת הליגה הנוכחית. קבוצות הראגבי ברומניה לא משתתפות בגביעי אירופה הגדולים, בגלל הפער הברור ביניהן לבין המדינות המובילות בענף ברחבי היבשת. במקום זאת, נבחרת הראגבי של הליגה ברומניה, מורכבת בעיקר משחקני סטיאווה, והיא משתתפת בכל טורניר אליפות אירופה.

הקבוצה משחקת את משחקיה הביתיים ב-'''מגרש גנצ'ה השני''', בתוך קומפלקס הספורט של סטיאווה, על יד אצטדיון גנצ'ה. המאמן הנוכחי של הקבוצה הוא קוסטיקה פלוֹריה.

===כדורסל (גברים)===
קבוצת הכדורסל של סטיאווה זכתה באליפות ליגת הכדורסל הרומנית 21 פעמים: [[1956]], [[1958]], [[1959]], [[1960]], [[1961]], [[1962]], [[1963]], [[1964]], [[1966]], [[1970]], [[1978]], [[1980]], [[1981]], [[1982]], [[1984]], [[1985]], [[1986]], [[1987]], [[1989]], [[1990]] ו-[[1991]].

אחרי [[המהפכה הרומנית]], Baschet Club Steaua Bucureşti היה מועדון הכדורסל הראשון ברומניה שהפך לפרטי. למרות זאת, אחרי כמה שנים בלבד הוא פשט את הרגל. '''CSA סטיאווה''' מחזיקה כיום רק קבוצת נוער בכדורסל, תחת השם "Clubul Sportiv Şcolar Steaua Bucureşti" (מועדון הספורט לילדים של סטיאווה).

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים}}
* {{אתר רשמי|http://www.steauafc.ro||רומנית}}
{{פרופילי מועדוני כדורגל}}
* [http://www.fcsteaua.ro/ Fans website]
* [http://www.steaua.com/ English-language fan website]
* [http://www.labtof.ro/diviziaa/echipa/Steaua_Bucuresti/78/ Steaua Bucuresti statistics]
* [https://web.archive.org/web/20060901050107/http://www.liga1.ro/teaminfo.php/1/ Steaua Bucuresti - Liga 1 ranking]
* [http://www.steauaonline.com/ Steaua Bucuresti Online]
* [http://www.stelisti.ro/ Stelisti.ro] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20071031043502/http://www.stelisti.ro/ |date=2007-10-31 }}
* [http://www.ultras.ro/ Steaua's ultras site]
* [https://web.archive.org/web/20061005035923/http://steaua.trei.ro/ Steaua's history]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{ליגת העל הרומנית}}
{{הליגה האירופית}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:סטיאווה בוקרשט|*]]
[[קטגוריה:קבוצות כדורגל רומניות]]
[[קטגוריה:בוקרשט: מועדוני כדורגל]]
[[קטגוריה:אלופות אירופה בכדורגל לקבוצות]]
[[קטגוריה:קבוצות כדורגל שהוקמו ב-1947]]
[[קטגוריה:בוקרשט: מועדוני ספורט]]