הצגת המקור של הדף "מטבע"

{{פירוש נוסף|נוכחי=אמצעי תשלום עשוי מתכת}}
{{מפנה|מעות|אתר המילונים הפיננסיים־כלכליים|מעות (אתר)}}
[[קובץ:Israeli Coins.png|שמאל|ממוזער|250px|מטבעות מתקופת [[המנדט הבריטי]] ו[[ישראל|מדינת ישראל]]]]
[[קובץ:1756-Hispaniarum rex Ferdinand VI.jpg|ממוזער|250px|שני הצדדים של מטבע ספרדי מתקופת [[פרננדו השישי]] (1756)]]
'''מַטְבֵּעַ''', במשמעותו המקורית, הוא גוש [[מתכת]] בעל צורת [[עיגול]] או צורה דומה, שעליו הטבעה שנוצרה על ידי ריבון (ומכאן נגזר שמו{{הערה|{{מוסף שבת|יעקב עציון|המטבע והטבעת יוצאים לטבע|2011/03/04/המטבע-והטבעת-יוצאים-לטבע-לפרשת-ויקהל|גיליון 708}}.}}), ואשר מטרתו לשמש [[אמצעי תשלום]], המקל על פעולות הקנייה, המכירה וה[[תשלום]] עבור [[סחורות]], עבודה או שירותים.

בשל כך, המושג "מטבע" משמש היום כינוי כללי לכל ה[[כסף (אמצעי תשלום)|כספים]] הרשמיים ב[[מדינה|מדינות]] העולם, הכוללים [[שטר כסף|שטרות כסף]] ומטבעות המוגדרים כ[[הילך חוקי]] של כל מדינה. ב[[ישראל]] המטבע החוקי הנוכחי נקרא [[שקל חדש]], והוא כולל את שטרות הנייר והמטבעות.

המילה "מטבע" בשפה העברית יכולה להתקיים הן בצורת זכר והן בצורת נקבה.{{הערה|1=[https://www.safa-ivrit.org/irregulars/malefemale.php גם זכר גם נקבה], באתר "השפה העברית"}}

==היסטוריה==
[[קובץ:Kroisos BMC 31.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המטבעות הראשונים של [[קרויסוס]] מלך לידיה, עשויים מ[[אלקטרום]]]]
המטבעות הקדומים ביותר שנמצאו קשורים בעיקר לאזור [[אסיה הקטנה]] ב[[תקופת הברזל]]. פיתוח המטבע מיוחסת לעיתים קרובות ל[[לידיה|ממלכת לידיה]] אשר שגשגה באסיה הקטנה ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]]. המטבעות הקדומים נטבעו על ידי מלך לידיה, [[אליאטס]] בסביבות שנת 640 לפנה"ס.{{הערה|[[יובל נח הררי]], '''קיצור תולדות האנושות''', עמ' 185}} [[טורקיה]] ציינה מטבע זה במטבע מודרני שטבעה לכבודו.{{הערה|סביב הדמות נכתב ב[[אנגלית]] וב[[טורקית]]: המטבע הראשון בעולם [[640 לפנה"ס]]. ראו: [http://catalog.ebay.com/Turkey-500-Lira-1983-Lydia-First-Coin-World-/78233763/r.html תמונת המטבע] ב{{קישור שפה|אנגלית|Standard Catalog of World Coins|הקטלוג התקני של מטבעות העולם|קטלוג קראוזה}} במספר KM 957.}}

בהתאם לכך ניתן להבין כי [[שקל|שקל הקודש]] המוזכר ב[[תורה]] אינו מטבע אלא יחידת משקל של מתכת יקרה, לרוב [[כסף (יסוד)|כסף]], [[זהב]] או שתיהן גם יחד ב[[בסיס דו מתכתי]].

[[חז"ל]] דרשו בכמה מקומות שהתורה מצווה לפדות [[מעשר שני]] במטבע דווקא, על פי הכתוב (דברים יד כה) "וצרת הכסף בידך", ודרשו ש"צרת" פירושו צורה (בבא מציעא מז ב). באגדה מוזכר גם מטבע של [[אברהם אבינו]], אולם מוסכם במחקר שזהו [[אנכרוניזם]] מתקופת חז"ל על עת קדומה.

הנהגת שטרות כסף כ[[הילך חוקי]], החלה ב[[סין (אזור)|סין]] בשנת [[812]]. ב[[אירופה]] עד [[המאה ה-17]], שימשו המטבעות אמצעי תשלום בסיסי של ה[[מסחר]] והילך חוקי יחיד, עד ההנפקה הראשונה של [[שטר כסף|שטרות הכסף]] ב[[שוודיה]] ביולי [[1661]].

===הצורה העגולה===
בהיסטוריה ידועות צורות רבות שניתנו למטבעות: עיגולים, מרובעים, משולשים, משושים, מתומנים (או 12 צלעות בדומה למטבע ה-₪5 של היום) ועוד, אך הצורה העגולה היא הנפוצה ביותר והכמעט בלעדית לייצור מטבעות, שיתרונותיה הן, נוחות הנשיאה ומראה נאה הנשמר בצורתו לאורך זמן.

==מטבעות עתיקים==
[[קובץ:AncientRomanCoin.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטבע רומאי עתיק]]
[[קובץ:Part of Hoard thet was found in City of David.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטבעות זהב עם דיוקן הקיסר ה[[ביזנטים|ביזנטי]] [[הרקליוס]], שנמצאו ב[[עיר דוד]] בירושלים ב-[[2008]]{{הערה|1={{cite web |url=http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?sec_id=25&subj_id=240&id=1462&module_id= |title=מטמון ובו מאות מטבעות זהב נחשף בחפירות של רשות העתיקות בחניון גבעתי בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים |author= |date=2008-12-22 |work= |publisher=Israel Antiquities Authority |accessdate=2009-11-16 }}}}]]
לא קיימים מטבעות עתיקים כמטבעות בני זמננו, ערכם של המטבעות בעת העתיקה לא נגזר מהתחייבות [[בנקאי]]ת הניתנת כנגדם ("[[כסף פיאט|כסף סינתטי]]"), אלא משווי השוק של המתכת ("כסף טבעי"). לכן, נטבעו המטבעות העתיקים בעיקר מ[[מתכת אצילה|מתכות אצילות]], שסיפקו ערך שהיה גבוה מצד אחד, ומצד שני, משקלן היה קל לנשיאה. גם כיום נהוג לטבוע את המטבעות מחומרים מתכתיים שונים, בשל עמידותם וחוזקם, אולם לא מ[[מתכות יקרות]], כך שערכו הכספי של המטבע המודרני, גבוה על פי רוב מערך המתכת ממנו הוא מיוצר.

[[קובץ:Fake 10 Nis.png|שמאל|ממוזער|250px|מטבעות של עשרה ש"ח: המטבע הימני מקורי, ושני האחרים מזויפים]]
עם השנים קיבלו המטבעות צורה אחידה, וכל מדינה הנפיקה מטבעות בערכים קבועים, שנקבעו על פי ערכה ומשקלה של המתכת ממנה ניצקו. מאחר שערך המטבעות העתיקים נבע ממשקלן בזהב, בכסף ובנחושת, נוצר במהלך ההיסטוריה כר נרחב של פעולות זיוף מטבעות. כך למשל ייצרו זייפנים מטבעות שמשקלן היה קטן מהמקובל, או שהכילו הרכב מתכות שונה. צורת זיוף נוספת הייתה שיוף שולי מטבעות קיימים על מנת לעשות שימוש ב[[עיבוד שבבי|שבבי]] המתכת שהוסרו. כדי למנוע רמאויות מסוג זה, החלו יצרני המטבעות לטבוע חריצים בשולי המטבע, כך שכל שיוף ניתן יהיה להבחנה מידית. נוהג הטבעת מטבעות מחורצים בשוליהם השתמר עד ימינו, בעיקר מסיבות של יופי ואסתטיקה.

בזמננו משמשים המטבעות העתיקים בעיקר לאספנות ולתצוגה ב[[מוזיאון|מוזיאונים]], אולם עקב היותם עשויים ממתכת שהיא [[חומר]] עמיד, יש למטבעות לעיתים רבות חשיבות [[היסטוריה|היסטורית]], מאחר שקל למוצאם ב[[חפירה ארכאולוגית|חפירות ארכאולוגיות]] וללמוד מסוגם, מכמותם ומהימצאותם בסמיכות למטבעות אחרים על גיל השכבה שנתגלתה ועל התרבות שהתקיימה בה.

מטבעות עתיקים נודעים: [[דרכמה]], [[סטאטר]], [[דינר]], [[סלע (מטבע)|סלע]] ו[[אס (מטבע רומי)|אס]].

==סוגי מטבע והנגזרות ממנו==
מהמושג מטבע נגזרים מושגים נוספים:
* '''[[מטבע חוץ]]''' - מטבע של מדינה אחרת, שמשמש תיירים ועוסקים ב[[מסחר בינלאומי]].
* '''מטבע זיכרון''' - גוש מתכת הנראה כמטבע, אשר הונפק במיוחד לצורך הנצחת מאורע מסוים או אישיות מסוימת. מטבע זיכרון, הגם שהוא [[הילך חוקי]], עשוי פעמים רבות ממתכת יקרה, כגון כסף או זהב, ומחירו גבוה במידה ניכרת מערכו הנקוב, כך שהוא אינו משמש בפועל כאמצעי תשלום. "מטבעות" כאלה מהווים פריטי אספנות. דוגמה לכך היא סדרת "מטבעות יום העצמאות" שמנפיק [[בנק ישראל]] מדי שנה.{{הערה|[https://il.israelmint.com/collectible/bank-of-israel/coins/commemorative-coins/independence-day-coins.html מטבעות יום העצמאות], באתר האינטרנט של [[החברה הישראלית למדליות ולמטבעות]]}}
* '''מטבע קשה''' - אמצעי התשלום של מדינות המוכרות בעולם ככאלה בהן הכסף שומר היטב על ערכו יחסית למצב במדינות אחרים. דוגמאות ל"מטבעות קשים": ה[[אירו]] האירופי, ה[[ין יפני|ין היפני]], ה[[פרנק שווייצרי|פרנק השווייצרי]] ואחרים. בישראל ובמדינות רבות אחרות, נחשב גם ה[[דולר אמריקני|דולר האמריקאי]] למטבע קשה, אף ששערו נשחק בהתמדה יחסית למטבעות חזקים ממנו.

==איסוף מטבעות==
{{ערך מורחב|איסוף מטבעות}}
[[איסוף מטבעות]] הוא תחביב עולמי, שעיקרו לאסוף מטבעות שונים ממדינות ותקופות שונות.

==נומיסמטיקה==
{{ערך מורחב|נומיסמטיקה}}
נוּמִיסְמַטִיקַה היא מדע העוסק בחקר הכסף כאמצעי תשלום ובחקר עברו ההיסטורי, ה[[כלכלה|כלכלי]] וה[[גאוגרפיה|גאוגרפי]] על צורותיו השונות. מקור המילה מיוונית עתיקה: numisma – מטבע. מדע זה נעזר בעיקר במטבעות.

==ראו גם==
* [[שקל חדש]]
* [[מטבעות לאומיים]]
* [[מדליה]]
* [[קרן המטבע הבינלאומית]]
* [[ISO 4217]]
* [[עץ או פלי]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים
|ויקימילון=מטבע|שם ויקימילון=מַטְבֵּעַ
|ויקימילון 2=מעה}}
* א. רייפנברג, '''[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=107 מטבעות היהודים]''', ירושלים: [[הוצאת ראובן מס]], תשל"א ([https://www.hebrewbooks.org/36821 מהדורת תש"ח–1947])
* איתמר עצמון, [https://web.archive.org/web/20160303172545/http://www.gmcoins.org/httpwwwgmcoinsorgD7A2D795D791D7A8-D79CD7A1D795D797D7A8html.html עובר לסוחר] - המטבעות הראשונים בהיסטוריה והגורמים להמצאת המטבע, כיצד הפכו המטבעות את חיי המסחר לנחלת ההמון והשפיעו על מיזוג תרבויות ועיצוב פני החברה, מתוך הטור "הצד השלישי של המטבע", כתב העת [[סגולה (מגזין)|סגולה]], תשרי תשע"ד ספטמבר 2013
* {{TheMarker|ואדים סבידרסקי|על רקע התייקרות המתכת בעולם: בנק ישראל מגבש תוכנית להחלפת סדרת המטבעות|0000017f-dbc9-db22-a17f-fff9ab620000|21 באפריל 2011}}
* {{TheMarker|אשר שכטר|המטבע היציב באירופה הוא וירטואלי|0000017f-db22-d3a5-af7f-fbaefe7d0000|20 באפריל 2012}}
* {{ynet|יוגב ישראלי|נפתרה תעלומת מטבעות הכסף של ראשית ימי הביניים באירופה|environment-science/article/by89ahkxc|14 באפריל 2024}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007283907105171|מטבעות}}
* [http://colnect.com/he/coins/years קטלוג מטבעות מכל העולם לפי שנים]
* {{MathWorld}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:מטבעות|*]]
[[קטגוריה:אמצעי תשלום]]
[[קטגוריה:ממצאים ארכאולוגיים ממתכת]]