מיג 105 ספיראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיג 105-11 במוזיאון חיל האוויר במונינו

מיג 105 ספיראל היה מדגים טכנולוגי של מטוס חלל סובייטי מתוצרת משרד התכנון מיג. הצורך של ברית המועצות במטוס חלל ליישומים צבאיים הועלה כתגובה לתוכנית האמריקנית לבניית מטוס החלל בואינג X-20 דיינה-סור. מטוס החלל ספיראל אמור היה להיות משוגר לחלל מגבו של מטוס נושא מיוחד, שכונה 50/50. מטוס זה היה אמור להיות מעבורת החלל הסובייטית/רוסית הראשונה - אך מטוס זה לא נבנה מעולם.

פיתוח המטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעיונות ראשוניים לבניית מטוס חלל הועלו על ידי משרדי תכנון סובייטים אחדים עוד קודם לתחילת מיזם מיג 105 ספיראל. התוכנית הותנעה רשמית במשרד התכנון מיג בשנת 1965, שנתיים לאחר ביטול מטוס החלל X-20 על ידי ארצות הברית, אשר מיג 105 אמור היה להיות תגובה לו. פיתוח המטוס הופסק בשנת 1969, בעיקר עקב בעיות תכנון של המטוס המשגר, 50/50. כתגובה לתוכנית מעבורת החלל של ארצות הברית, חודשה העבודה על מטוס החלל בשנת 1974, ובשנת 1976 נערכה טיסת הניסוי הראשונה של מטוס חלל זה, בתוך האטמוספירה ובמהירות תת-קולית. בניגוד למטוסי ניסוי של ארצות הברית, דוגמת מרטין-מרייטה X-24 ודומיו, המריא המיג 105 בכוחות עצמו ממסלול על הקרקע, ולא נישא לאוויר על ידי מטוס אחר. עד 1978, עת בוטל הפרויקט באופן סופי, בוצעו 8 טיסות ניסוי. הביטול של טיסות הניסוי והמשך העבודה נבע בין השאר מן ההחלטה לפתח את מעבורת החלל בוראן.

מאפיינים טכניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צוות: 1
  • אורך: 8.5 מטרים
  • מוטת כנפיים: 6.4 מטרים
  • משקל: 4220 ק"ג
  • דחף מרבי של המנוע: 1650 ק"ג

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיג 105 ספיראל בוויקישיתוף