מעבורת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המעבורת "גאוות בילבאו" עוזבת את נמל פורטסמות'
מעבורת נושאת אוטובוס, מיצר טיקינה, אגם טיטיקקה
מעבורת פורקת כלי רכב באיסטנבול, ליד גשר גלאטה

מעבורת היא כלי שיט רחב שתכלית תפקידו לשאת בני אדם על חפציהם ממקום למקום על פני המים. מעבורת מאפשרת לעיתים גם מעבר פשוט של מכוניות ומשאיות, ויש אף מעבורות המובילות (אנ') רכבת שלמה על מטענה ונוסעיה.

המעבורת מחליפה גשר לשם חיבורן של שתי נקודות ביבשה. מעבורות נפוצות בעולם כולו, הואיל ויש צורך במעבר בין מקומות המופרדים על ידי מים. בארץ עשירה בנהרות כמו ברזיל, ובארץ עשירה בפיורדים כנורווגיה, המעבורת היא כלי תחבורה מן המעלה הראשונה בחשיבותו.

במדינות מפותחות ישנה נטייה לוותר על שירותי המעבורות ולהחליפם בגשר או במנהרה שמאפשרים קשר יציב, רצוף ומהיר יותר בין ארצות. דוגמאות בולטות לכך הן המנהרה שנחפרה בין צרפת ואנגליה מתחת לים, וגשר ארסונד שהוקם בין שוודיה לדנמרק. ההשקעה בשני פרויקטי ענק אלה הייתה גבוהה, ובאה כחלופה למעבורות שהתקיימו עד אז.

שרותי מעבורות בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעבורת MV Victoria בנמל בוקובה שבאגם ויקטוריה

חברת Marine Service Company מטנזניה מפעילה שרות לנוסעים ומטענים באגמי ויקטוריה, טנגניקה ומלאווי. החברה אף מפעילה את אחת מן המעבורות הוותיקות באזור, MV Liemba אשר נבנתה בשנת 1913 בתקופת השלטון הקולוניאלי הגרמני במזרח אפריקה.

אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את נתיב המים העמוס ביותר בעולם, תעלת למאנש, חוצות מעבורות רבות המקשרות בין הממלכה המאוחדת לבין נמלים שונים ביבשת אירופה, רובן לנמלים צרפתיים: קאלה, דנקרק, דייפ, רוסקוף, שרבור, קן, סן-מלו, לה האבר. מעבורות מפליגות מן האי הבריטי אף לבלגיה, דנמרק, הולנד, נורווגיה, ספרד ואירלנד. חלק מן המעבורות נושאות בעיקר תיירים, אולם רובן נושאות בעיקר מטענים, חלק מן המעבורות מיועדות אך ורק למשאיות מטענים. בבריטניה מעבורות מכונות לעיתים בכינוי הכולל RORO.

המעבורת Silja Symphony יוצאת מנמל הלסינקי אל הים הבלטי.

נתיב המעבורות הפעיל ביותר (במספר ההפלגות) הוא בחלקו הצפוני של מצר ארסונד, בין הלסינגבורג, סקונה בשוודיה ואלסינור בדנמרק. טרם נפתח לתנועה גשר ארסונד ביולי 2000, מעבורות למכוניות ומעבורות למכוניות ורכבות, חצו את המצר עד שבע פעמים בכל שעה. בשנת 2013 התדלדלה תנועת המעבורות במצר, אולם עדיין קיימת מעבורת החוצה את המצר כל 15 דקות, מכל צד, בשעות היום.[1] אורך הנתיב הוא כ-2.2 מיל ימי (כ-4.1 ק"מ) והחצייה אורכת כ-22 דקות. בעשור השני למאה ה-21 כל המעבורות בנתיב זה בנויות כך שהן יכולות לשוט לכל כיוון באותה יעילות ואין צורך לסובבן בקטע החזרה בנתיב. משמעות הדבר שלמעבורות אלה אין חרטום, או ירכתיים במובן המקובל של המונח, כך גם צד ימין וצד שמאל של הספינה, המשתנים בהתאם לכיוון שאליו שטה המעבורת. אף שמרחק החצייה קצר, על רוב המעבורות במצר יש מסעדות, קפטריה וקיוסקים. נוסעים היושבים במסעדת המעבורת ואשר אינם עולים למעבורת במכוניתם, יכולים לעשות חציה כפולה, או משולשת של המצר, בעודם סועדים וזאת במחיר נסיעה בודדת. כרטיסי נסיעה לנוסעים במעבורת זו זולים ביחס לקווים ארוכים יותר.

MV Festos Palace בנמל פיראוס, יוון

מעבורות תיירים גדולות שטות בים הבלטי בין אולנד בפינלנד לשוודיה, אסטוניה, לטביה וסנקט פטרבורג ברוסיה, וכן בין איטליה לסרדיניה, קרואטיה, ספרד ויוון. במובנים רבים מעבורות אלה דומות לאוניות תענוגות, אולם הן יכולות לשאת גם מאות כלי רכב בסיפונים נפרדים. בנוסף לכך שהן משמשות ככלי תחבורה ליעדי תיירות פופולריים, הן מהוות יעד תיירות כשלעצמן, עם מסעדות רבות, מועדוני לילה, ברים, חנויות ומופעי בידור. בנוסף פועלים שרותי מעבורות מקומיים רבים בפינלנד, שוודיה, נורווגיה, אסטוניה ויוון.

באזורים הדרום-מערביים והדרומיים של הים הבלטי קיימים מספר נתיבי מעבורות עם תנועה רבה של כלי רכב. כך קווי המעבורות בין טרלבורג בשוודיה לרוסטוק, טרלבורג לשווינואוישצ'ה, גדסר (דנמרק) לרוסטוק, גדיניה לקרלסקרונה, ויסטה בשוודיה לשווינואוישצ'ה, משמשים בעיקר להעברת כלי רכב מסחריים. בקווים הארוכים יותר, קיימים על המעבורת תאי שינה פשוטים.

באיסטנבול פועלים קווי מעבורות המקשרים בין הצד האירופי של הבוספורוס לבין צידו ביבשת אסיה וכן קווים לאיי הנסיכים ולערי חוף סמוכות. אוטובוס הים באיסטנבול המפעיל מעבורות נוסעים מאיסטנבול, הסיע בשנת 2014‏ 47 מיליון נוסעים, מספר נוסעי המעבורת הגדול בעולם.[2]

צפון אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעבורת Spirit of Vancouver Island מפליגה. זהו קו המעבורות העמוס ביותר בשרות המעבורות של בריטיש קולומביה

המבנה הגאוגרפי של קנדה, עם קו חוף ארוך ומספר רב של אגמים גדולים, הופך את המעבורות לכלי תחבורה חיוני בפרובינציות שונות. חברת BC Ferries הקנדית מפעילה את שרות המעבורות השלישי בגודלו בעולם, המעביר נוסעים בין האי ונקובר והיבשה, בחוף המערבי של קנדה. החברה מפעילה גם שרות מעבורות לאיים נוספים. בשנת 2015, החברה הסיעה למעלה מ-8 מיליון כלי רכב ו-20 מיליון נוסעים.[3]

אף על החוף המזרחי של קנדה קווי מעבורות רבים, חלקם מופעלים על ידי ממשלת קנדה. קווים אלה מגיעים בין היתר לניופאונדלנד. באגמים הגדולים היו בעבר קווי מעבורות רבים, אולם היום קיימות חברות בודדות המפעילות שירותים אלה. בתוך חלק מערי קנדה קיימים שרותי מעבורות, כך בהליפקס, טורונטו וונקובר.

המעבורת Spokane מפליגה מאדמונדס במדינת וושינגטון לקינגסטון.

חברת Washington State Ferries מפעילה את שרות המעבורות הגדול ביותר בארצות הברית והשני בגודלו בעולם בנפח תעבורת כלי רכב. לחברה עשרה קווים במפרץ פיוג'ט ובמצר חואן דה פוקה, כולל קווים בין מדינת וושינגטון לאי ונקובר.[4] בשנת 2016 הסיעה החברה 10.5 מיליון כלי רכב ו-24.2 מיליון נוסעים.[5]

מעבורת סטטן איילנד בניו יורק, המפליגה בין הרבעים של מנהטן וסטטן אילנד, היא קו המעבורות העמוס ביותר בארצות הברית במספר הנוסעים. להבדיל מרוב קווי המעבורות, הנסיעה בקו מעבורת זה היא חינם. בעיר ניו גם שרותי מעבורות קטנים יותר לאורך נהר ההדסון ליעדים בניו ג'רזי וצפון מנהטן. בשנת 2015 הכריז ראש העיר ניו יורק על תוכנית להרחבת שרותי המעבורות בעיר, כדי לקשר בין חלקי עיר מבודדים יחסית. אף בעיר ניו אורלינס שרותי מעבורות רבים, לנוסעים ולכלי רכב, כולל קו מעבורת הפועל בעיר מאז 1827, אחד העתיקים בצפון אמריקה.

מעבורות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברות Poseidon Lines ו-Salamis Lines הפעילו שירות מעבורות סדיר בין חיפה ופיראוס דרך לימסול ורודוס בתדירות של פעמיים בשבוע. השירות הופסק בשנת 2001 עקב המצב הביטחוני.

חברת מנו ספנות הפעילה קו מעבורת שבועי בין חיפה לאודסה עד לשנת 2003, שנתיים לאחר מכן ניסתה החברה לייסד קו סדיר בין חיפה ללימסול אך נסגר מיד עקב חוסר ביקוש ומחירים בלתי אטרקטיביים.

לאורך שנים הביעה טורקיה התעניינות לקשר את ישראל וצפון קפריסין על ידי קו מעבורת בין חיפה לפמגוסטה, התוכנית עמדה לצאת לפועל בשנת 2010 אך בוטלה על רקע משבר היחסים בין ישראל לטורקיה עקב פרשת המרמרה.

בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה, התחיל לפעול מעבורת בין העיר איסקנדרון (שבדרום טורקיה) לחיפה במטרה לאפשר מעבר משאיות בין טורקיה לירדן ועיראק, אך עד מהרה הוחלף המעבורת באניית משא.

בעבר עלו כמה רעיונות על הפעלת קווי מעבורות פנים ארציים, כגון, קו מעבורת מהיר לאורך חופי הים התיכון שתיתן לנהגים חלופה מהירה לכבישים העמוסים, וכן קו מעבורת שתחצה את המפרץ מחיפה לעכו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "in Swedish, "Vi seglar var 15:e minut" means "We sail every 15 minutes"". Hhferries.se. בדיקה אחרונה ב-27 בינואר 2018. 
  2. ^ Starr, Stephen (28 במאי 2015). "Istanbul shows ferries have a future". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-22 בספטמבר 2018. 
  3. ^ "ANNUAL REPORT 2015–2016 : BRITISH COLUMBIA FERRY SERVICES INC. & B.C. FERRY AUTHORITY" (PDF). Bcferries.com. בדיקה אחרונה ב-27 בינואר 2018. 
  4. ^ "WSDOT Ferries Division : NATION’S LARGEST FERRY SYSTEM" (PDF). Wsdot.wa.gov. דצמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-27 בינואר 2018. 
  5. ^ "Washington State Ferries : Traffic Statistics Rider Segment report" (PDF). Wsdot.wa.gov. 2016. בדיקה אחרונה ב-27 בינואר 2018. 




Swedish road sign 11 13 31.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא תחבורה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.