תקנות הגאונים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־22:23, 1 בספטמבר 2011

תקנות הגאונים הם תקנות שתוקנו במהלך 500 השנים שלאחר תקופת התלמוד - במהלך תקופת הסבוראים והגאונים. תקנות אלו כוללות חידושים שלא היו כתובים בתלמוד ואף שינויים מדין התלמוד לאור הנסיבות.

רקע היסטורי

לאחר תקופת התלמוד, בסוף המאה ה-5 לערך, הפך התלמוד הבבלי למקור סמכות הלכתי בלעדי כלפיו היו מחויבים כל תפוצות ישראל, כפי שכתב הרמב"ם: ”כופים כל עיר ועיר וכל מדינה ומדינה לנהוג בכל המנהגות שנהגו חכמי התלמוד... הואיל וכל אותם הדברים שבתלמוד הסכימו עליהם כל ישראל.”^[1] תקופת הגאונים סמלה פתחה של תקופה בה חדל להיות מקור סמכות אחיד ובלעדי. התקנות שתיקנו הגאונים חסרות הסמכות שיש לתלמוד, והן מהוות מענה לבעיות מסוימות שהתעוררו לאור הנסיבות החברתיות והכלכליות. כאשר תקנה של הגאונים סותרת מה שכתוב בתלמוד יש צורך להסביר מדוע הנסיבות שונות ויש סיבה פוזיטיבית לשינוי זה.^[2]

עם זאת, תקנות הגאונים נתקנו במרכז הלכתי גאוגרפי אחד, שעמד בראש היררכיית פסיקת ההלכה בכל תפוצות ישראל - מרכז התורה בבבל. זאת בשונה מתקנות הקהילה, שהתפשטו לאחר תום האלף הראשון, אז חרב מרכז התורה בבבל וההלכה בוזרה ליחידות קהילתיות.^[3]

תוקף הלכתי

לקריאה נוספת

שמחה אסף, תקופת הגאונים וספרותה, ירושלים, תשט"ו
הרב ישראל שציפנסקי, התקנות בישראל (כרך ג' - "תקנות הגאונים"), הוצאת מוסד הרב קוק, 1992

הערות שוליים

^ בהקדמה למשנה תורה.
^ שציפנסקי, עמ' ב-ג.
^ שמחה אסף, עמ' סד; שציפנסקי, עמ' ד.

[1] בהקדמה למשנה תורה.

[2] שציפנסקי, עמ' ב-ג.

[3] שמחה אסף, עמ' סד; שציפנסקי, עמ' ד.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 '''תקנות הגאונים''' הם תקנות שתוקנו במהלך 500 השנים שלאחר [[תקופת התלמוד]] - במהלך [[תקופת הסבוראים]] ו[[תקופת הגאונים|הגאונים]]. תקנות אלו כוללות חידושים שלא היו כתובים בתלמוד ואף שינויים מדין התלמוד לאור הנסיבות.
+==רקע היסטורי==
+לאחר [[תקופת התלמוד]], בסוף [[המאה ה-5]] לערך, הפך התלמוד הבבלי למקור סמכות הלכתי בלעדי כלפיו היו מחויבים כל תפוצות ישראל, כפי שכתב ה[[רמב"ם]]: {{ציטוטון|כופים כל עיר ועיר וכל מדינה ומדינה לנהוג בכל המנהגות שנהגו חכמי התלמוד... הואיל וכל אותם הדברים שבתלמוד הסכימו עליהם כל ישראל.}}{{הערה|בהקדמה ל[[משנה תורה]].}} תקופת הגאונים סמלה פתחה של תקופה בה חדל להיות מקור סמכות אחיד ובלעדי. התקנות שתיקנו הגאונים חסרות הסמכות שיש לתלמוד, והן מהוות מענה לבעיות מסוימות שהתעוררו לאור הנסיבות החברתיות והכלכליות. כאשר תקנה של הגאונים סותרת מה שכתוב בתלמוד יש צורך להסביר מדוע הנסיבות שונות ויש סיבה פוזיטיבית לשינוי זה.{{הערה|שציפנסקי, עמ' ב-ג.}}
+עם זאת, תקנות הגאונים נתקנו במרכז הלכתי גאוגרפי אחד, שעמד בראש היררכיית פסיקת ההלכה בכל תפוצות ישראל - מרכז התורה בבבל. זאת בשונה מ[[תקנות הקהילה]], שהתפשטו לאחר תום האלף הראשון, אז חרב מרכז התורה בבבל וההלכה [[ביזור|בוזרה]] ליחידות [[הקהילה היהודית|קהילתיות]].{{הערה|שמחה אסף, עמ' סד; שציפנסקי, עמ' ד.}}
+==תוקף הלכתי==
 ==לקריאה נוספת==
+* [[שמחה אסף]], '''תקופת הגאונים וספרותה''', ירושלים, תשט"ו
 * הרב ישראל שציפנסקי, '''התקנות בישראל''' (כרך ג' - "תקנות הגאונים"), הוצאת [[מוסד הרב קוק]], 1992
+==הערות שוליים==
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:משפט עברי]]

	הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
	אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.