אלפרד ורנר – הבדלי גרסאות
מ בוט החלפות: {{כ}}; |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 12: | שורה 12: | ||
|הערות= |
|הערות= |
||
}} |
}} |
||
'''אלפרד ורנר''' ([[גרמנית]]: '''Alfred Werner''') {{כ}}([[12 בדצמבר]] [[1866]] ב[[מלהאוזן]], [[אלזס]] - [[15 בנובמבר]] [[1919]]) היה [[כימאי]] [[שווייץ|שווייצרי]], חתן [[פרס נובל לכימיה]] לשנת [[1913]], "על עבודתו על [[קשר כימי|קשרי]] האטומים ב[[מולקולה|מולקולות]]", במיוחד על הצעת תצורה אוקטהדרלית ל[[קומפלקס]]י [[מתכת מעבר|מתכות מעבר]]. ורנר פיתח את הבסיס לכימית קואורדינציה מודרנית. כמו כן, גילה את החומר [[הקסול]]. רוב חייו החזיק במשרת פרופסור לכימיה ב[[אוניברסיטת ציריך]] שב[[שווייץ]] (משרה אותה קיבל בהיותו בן 29 בלבד). |
'''אלפרד ורנר''' ([[גרמנית]]: '''Alfred Werner''') {{כ}}([[12 בדצמבר]] [[1866]] ב[[מלהאוזן]], [[אלזס]] - [[15 בנובמבר]] [[1919]]) היה [[כימאי]] [[שווייץ|שווייצרי]], חתן [[פרס נובל לכימיה]] לשנת [[1913]], "על עבודתו על [[קשר כימי|קשרי]] האטומים ב[[מולקולה|מולקולות]]", במיוחד על הצעת תצורה אוקטהדרלית ל[[קומפלקס (כימיה)|קומפלקס]]י [[מתכת מעבר|מתכות מעבר]]. ורנר פיתח את הבסיס לכימית קואורדינציה מודרנית. כמו כן, גילה את החומר [[הקסול]]. רוב חייו החזיק במשרת פרופסור לכימיה ב[[אוניברסיטת ציריך]] שב[[שווייץ]] (משרה אותה קיבל בהיותו בן 29 בלבד). |
||
==כלל האוקטט== |
==כלל האוקטט== |
גרסה מ־09:23, 30 בספטמבר 2011
שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים [ פרסים והנצחה, שנת פטירה, ארצות מגורים, שנת לידה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
לידה |
12 בדצמבר 1866 מילוז, צרפת |
---|---|
פטירה |
15 בנובמבר 1919 (בגיל 52) ציריך, שווייץ |
ענף מדעי | כימיה |
מקום קבורה | בית הקברות רהאלפ |
מקום לימודים | |
מנחה לדוקטורט | Arthur Rudolf Hantzsch |
מוסדות | אוניברסיטת ציריך |
פרסים והוקרה | פרס נובל לכימיה (1913) |
בן או בת זוג | Emma Werner |
תרומות עיקריות | |
עבודות על קשרי האטומים במולקולות | |
אלפרד ורנר (גרמנית: Alfred Werner) (12 בדצמבר 1866 במלהאוזן, אלזס - 15 בנובמבר 1919) היה כימאי שווייצרי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1913, "על עבודתו על קשרי האטומים במולקולות", במיוחד על הצעת תצורה אוקטהדרלית לקומפלקסי מתכות מעבר. ורנר פיתח את הבסיס לכימית קואורדינציה מודרנית. כמו כן, גילה את החומר הקסול. רוב חייו החזיק במשרת פרופסור לכימיה באוניברסיטת ציריך שבשווייץ (משרה אותה קיבל בהיותו בן 29 בלבד).
כלל האוקטט
ב-1893 ורנר הראה כי מספר האטומים המקושרים לאטום מרכזי, "מספר הקואורדינציה", הוא לעתים קרובות ארבעה, או שישה, ומגיע לעתים רחוקות יותר עד שמונה. בעקבות גישה זו, הציע ב-1904 ריכרד אבג את הכלל הידוע כיום ככלל אבג, לפיו ההפרש בין הערכיות החיובית ביותר לשלילית ביותר של יסוד הוא בדרך כלל שמונה. כלל זה שימש מאוחר יותר את גילברט נ. לואיס, כאשר הציע, בשנת 1916, את כלל האוקטט בתאורית האטום הקובייתי שלו.
קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה באתר קרן נובל
- ביוגרפיה נוספת
שגיאות פרמטריות בתבנית:סדרה
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
הקודם: ויקטור גריניאר פול סבטייה |
פרס נובל לכימיה 1913 |
הבא: תיאודור ויליאם ריצ'רדס |