שיחה:רב יהודה – הבדלי גרסאות

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 12 שנים מאת ארדף בנושא "חיבר" או "מסר"
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 23: שורה 23:
השימוש במונחים "חיבר"; "מסר"; "נמסרו על ידו" בנוגע לתפילות וברכות שנקשרו בתלמוד הבבלי לשמו של רב יהודה זוקק הבהרה. מדוע לגבי קידוש לבנה נאמר שהוא "חיבר" את הברכה ואילו לגבי ברכות ותפילות אחרות נאמר רק שהוא זה ש"מסר" אותן? [[משתמש:ארדף|ארדף]] - [[שיחת משתמש:ארדף|שיחה]] 21:02, 30 באוקטובר 2011 (IST)
השימוש במונחים "חיבר"; "מסר"; "נמסרו על ידו" בנוגע לתפילות וברכות שנקשרו בתלמוד הבבלי לשמו של רב יהודה זוקק הבהרה. מדוע לגבי קידוש לבנה נאמר שהוא "חיבר" את הברכה ואילו לגבי ברכות ותפילות אחרות נאמר רק שהוא זה ש"מסר" אותן? [[משתמש:ארדף|ארדף]] - [[שיחת משתמש:ארדף|שיחה]] 21:02, 30 באוקטובר 2011 (IST)
:תיקנתי ל"חיבר", אך אכן ראוי לברר אם הוא זה שחיבר את נוסח הברכה או שמא רק מסר את נוסחה המדוייק. [[משתמש:טישיו|טישיו]] - [[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]] 00:27, 31 באוקטובר 2011 (IST)
:תיקנתי ל"חיבר", אך אכן ראוי לברר אם הוא זה שחיבר את נוסח הברכה או שמא רק מסר את נוסחה המדוייק. [[משתמש:טישיו|טישיו]] - [[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]] 00:27, 31 באוקטובר 2011 (IST)
::אם כבר, עדיף לתקן ל"מסר" שהרי לא ברור אם אכן הוא חברם. [[משתמש:ארדף|ארדף]] - [[שיחת משתמש:ארדף|שיחה]] 21:58, 31 באוקטובר 2011 (IST)

גרסה מ־22:58, 31 באוקטובר 2011

ערך זה הוצע בעבר כמועמד להכללה ברשימת הערכים המומלצים
הוצג כמומלץ בעמוד הראשי (ראו תבניות עמוד ראשי):
  • 23-24 בנובמבר 2011
ערך זה הוצע בעבר כמועמד להכללה ברשימת הערכים המומלצים
הוצג כמומלץ בעמוד הראשי (ראו תבניות עמוד ראשי):
  • 23-24 בנובמבר 2011
דיוןתקציר הערך

חיבב לשון הקודש?

המקור הוא על כך שאסור להתפלל בלשון ארמית, והטעם המובא שם (מלאכים) הוא לא מכיון שחיבב לשון הקודש. --שבעים פנים - שיחה 09:19, 30 ביוני 2010 (IDT)תגובה

זו מימרא של רבי יוחנן, אבל רב יהודה לא פירט את הסיבה, ומשני המקורות האחרים עולה שהוא החשיב את העברית יותר מהמקובל (גם אם לא כמו הניסוח ההחלטי שבערך). בברכה, ינבושדשיחה • י"ח בתמוז ה'תש"ע.
זה ממש מזעזע הראיות שלו ונפרוט אותם אחד לאחד:
1. בציטוט הראשון מובא שדברים של חול מותר לאומרם בלשון הקודש.
2. בגמרא קידושין מובא שרב יהודה הוכיח את רב נחמן שיאמר או כלשון התורה - תנ"ך וחז"ל או כלשון האנשים (איצטבא), אבל לא לשון שלישית.
3. בגמרא שבת י"ב ע"ב מובא שלא יבקש צרכיו בלשון ארמי, והגמרא סומכת זאת לאימרתו של רבי יוחנן והטעם - כי המלאכים אין מכירין.
הלך אותו חוקר שכתב את הערך, והחליט על דעת עצמו שיש קשר בין שלושת הדברים - מה? פשוט! הוא אהב עברית! ואני הקטן שואל? מהיכן ההוכחה? שבעים פנים - שיחה 09:31, 30 ביוני 2010 (IDT)תגובה
אגלה לך סוד: את הערך אני כתבתי. לגבי הנקודה הזו, איני זוכר בדיוק היכן ראיתי את הקישור בין שלושת המקורות (כנראה אצל הרב רפאל הלפרין או אצל הרב אהרן היימן בתולדות תנאים ואמוראים, אני צריך לבדוק), אבל הוא לא נראה לי מופרך. אפשר, אם כי אין זה מחויב, לקבל את דעתך לגבי הנקודה השלישית, וגם בשנייה אפשר לומר שרק רצה להוכיח את רב נחמן על שימוש בניב "גבוה", ובראשונה לומר שבסך הכל רצה ללמד הלכה. ובכל זאת, צירוף שלוש הנקודות מראה שהוא החשיב את העברית יותר מהמקובל, גם אם הניסוח שבערך ההחלטי מדי ויש לשנותו. אפשר להציע ניסוח החלטי פחות, ואפשר לבקש חוות דעת של ויקיפדים נוספים בנושא, האם יש למחוק מידע זה לגמרי. בברכה, ינבושדשיחה • י"ח בתמוז ה'תש"ע.
צריך לשקול את הענין, אך ברור שיש למתן את הנוסח בצורה שיבינו שמדובר בהשערה בלתי מוכרחת בלבד. שבעים פנים - שיחה 09:49, 30 ביוני 2010 (IDT)תגובה
יש כאן בעיה כללית. כידוע, האקדמיה נוטה לייחס לכל מאמר חז"ל איזשהו הקשר חברתי/ כלכלי/ פוליטי/ היסטורי, בדרך כלל תוך הפיכת התנאים והאמוראים לאנשים מגמתיים שהשתמשו בכוחם ההלכתי לקדם רעיונות "פוליטיים" תוך הסוואתם כהוראת הלכה שיונקת רק משיקול דעת תורני טהור. מנגד, בישיבות נוטים ללמוד את המאמרים הללו ללא כל זיקה היסטורית, באין הבדל אם האומר היה רב יהודה או החתם סופר, רבי עקיבא או הרש"ש. האמת, לענ"ד, איפשהו באמצע, או בשליש הקרוב יותר לצד הישיבתי. בכל זאת, באנציקלופדיה אנחנו אנוסים כנראה להיסמך על שולחנה של האקדמיה, באמירות שמקובלות בה. לכן בכל כהאי גוונא צריך לבדוק האם הפרשנות ההיסטורית מקובלת באקדמיה, באיזו מידה היא סבירה או לא, ובאיזה סגנון לנסח את הדברים, החלטי או זהיר. במקרה הספציפי אני חושב שיש "קייס" לעמדה האקדמית, בפרט מחמת הסעיף השלישי. (האמירה שהמלאכים לא מכירים את הלשון הארמית קשורה לחיבת לשון הקודש, אם מבין שתי הלשונות העיקריות שדוברו אז בקרב היהודים המלאכים מכירים רק אחת, ויש דרכים שונות להסברת הקשר, ואכמ"ל). עזר - שיחה 09:54, 30 ביוני 2010 (IDT)תגובה

העברה מרשימת ההמתנה למומלצים

והנה מוצע להמלצה עוד ערך מושקע של ינבושד (שיחה | תרומות | מונה). טישיו - שיחה 02:30, 23 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה

בעד ועם זאת, יש להמשיך במלאכת השיפור. יעל י 12:32, 23 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
מה לפי דעתך דורש שיפור? גילגמש שיחה 15:48, 23 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה

סוף העברה

"חיבר" או "מסר"

השימוש במונחים "חיבר"; "מסר"; "נמסרו על ידו" בנוגע לתפילות וברכות שנקשרו בתלמוד הבבלי לשמו של רב יהודה זוקק הבהרה. מדוע לגבי קידוש לבנה נאמר שהוא "חיבר" את הברכה ואילו לגבי ברכות ותפילות אחרות נאמר רק שהוא זה ש"מסר" אותן? ארדף - שיחה 21:02, 30 באוקטובר 2011 (IST)תגובה

תיקנתי ל"חיבר", אך אכן ראוי לברר אם הוא זה שחיבר את נוסח הברכה או שמא רק מסר את נוסחה המדוייק. טישיו - שיחה 00:27, 31 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
אם כבר, עדיף לתקן ל"מסר" שהרי לא ברור אם אכן הוא חברם. ארדף - שיחה 21:58, 31 באוקטובר 2011 (IST)תגובה