מערת הקריסטלים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
EmausBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.2+) (בוט מוסיף: ko:크리스탈 동굴
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:WLA hmns selenite.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גבישי סלניט ממכרה נאיקה]]
[[קובץ:WLA hmns selenite.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גבישי סלניט ממכרה נאיקה]]
[[קובץ:Gypsum-54542.jpg|שמאל|ממוזער|200px|"חרב" [[סלניט]]. דגם קטן של הגבישים הענקיים הנמצאים במערה]]
[[קובץ:Gypsum-54542.jpg|שמאל|ממוזער|200px|"חרב" [[סלניט]]. דגם קטן של הגבישים הענקיים הנמצאים במערה]]
'''מערת הקריסטלים''' (ב[[ספרדית]]: Cueva de los Cristales) היא [[מערה]] המחוברת ל[[מכרה]] נאיקה 300 מטר מתחת לפני האדמה ב[[נאיקה]], [[צ'יהואהוא]], [[מקסיקו]]. האולם המרכזי מכיל [[גביש]]י [[סלניט]] ענקיים ([[גבס]], CaSO4·2 H2O), מהגבישים הטבעיים הגדולים ביותר שנמצאו אי פעם. הגביש הגדול ביותר שנמצא במערה הוא באורך 11 מטר, בקוטר 4 מטרים ומשקלו 55 טון. המערה חמה בצורה קיצונית והטמפרטורות בה מגיעות ל-58 מעלות [[צלזיוס]] עם 90 עד 99 אחוזי [[לחות]]. כתוצאה מתנאים אלו המערה כמעט ולא נחקרה. ללא ציוד הגנה מתאים אנשים מסוגלים לסבול כ-10 דקות חשיפה בלבד.
'''מערת הקריסטלים''' (ב[[ספרדית]]: Cueva de los Cristales) היא [[מערה]] המחוברת ל[[מכרה]] נאיקה 300 מטר מתחת לפני האדמה ב[[נאיקה]], [[צ'יהואהוא]], [[מקסיקו]]. האולם המרכזי מכיל [[גביש]]י [[סלניט]] ענקיים ([[גבס]], CaSO4·2 H2O), מהגבישים הטבעיים הגדולים ביותר שנמצאו אי פעם. הגביש הגדול ביותר שנמצא במערה הוא באורך 11 מטר, בקוטר 4 מטרים ומשקלו 55 טון. המערה חמה בצורה קיצונית והטמפרטורות בה מגיעות ל-58 מעלות [[צלזיוס]] עם 90 עד 99 אחוזי [[לחות]]. תנאים אלה מקשים על חקר המערה. ללא ציוד הגנה מתאים אנשים מסוגלים לסבול כ-10 דקות חשיפה בלבד.


קבוצת מדענים בשם "פרויקט נאיקה" מעורבת בחקר המערות באזור המכרה.
קבוצת מדענים בשם "פרויקט נאיקה" מעורבת בחקר המערות באזור המכרה.


==היווצרות הגבישים==
==היווצרות הגבישים==
נאיקה שוכנת באזור געשי וקיים אולם [[מגמה]] תת-קרקעי מתחת למערה. המגמה חיממה את קרקע המים, שהפכה לרוויה ב[[מינרל]]ים, כולל כמויות גדולות של [[גבס]]. החלל הריק של המערה התמלא במים העשירים במינרלים ונשאר מלא כ-500,000 שנה. בזמן הזה, טמפרטורת נשארה קבועה ויציבה מעל 50 מעלות צלזיוס. הדבר אפשר לגבישים להיווצר ולגדול לממדים ענקיים אלו.
מכרה נאיקה שוכן באזור געשי. מתחת למערה רוחשת [[מגמה]] אשר מחממת אותה. במשך כחצי מיליון שנה הייתה מערה מלאה מים אשר רוויים ב[[מינרל]]ים שונים כולל כמויות גדולות של [[גבס]]. בזמן הזה, שררה במערה טמפרטורה של מעל 50 מעלות צלזיוס, מה שאיפשר לגבישים להיווצר ולגדול לממדים ענקיים.


==גילוי==
==גילוי==
בשנת [[1910]] כורים גילו מערה מתחת לעבודות הכרייה בנאיקה, מערת החרבות (Cueva de las Espadas). המערה ממוקמת 120 מטר מעל מערת הקריסטלים ומכילה גבישים קטנים ומרהיבים (באורך של כמטר אחד). מעריכים בגובה הזה, שינוי הטמפרטורה ירד בצורה חדה יותר, דבר שעצר את גדילת הגבישים.
בשנת [[1910]] כורים גילו מערה מתחת לעבודות הכרייה בנאיקה, מערת החרבות (Cueva de las Espadas). המערה ממוקמת 120 מטר מעל מערת הקריסטלים ומכילה גבישים קטנים ומרהיבים (באורך של כמטר אחד). הגבישים לא גדלו מעבר לכך מפני שהטמפרטורה במערה זו אינה גבוהה מספיק.


מערת הקריסטלים התגלתה בשנת [[2000]] על ידי כורים שחפרו מעבר חדש. המערה היא חור בצורת פרסת סוס בתוך [[סלע גיר|סלע הגיר]]. הרצפה שלה מכוסה בגושי גבישים שטוחים. גבישי ענק יוצאים מבלוקים אלו ומרצפת המערה. הגישה למערה אפשרית כיום מכיוון שחברת הכרייה שואבת את המים ומונעת מהם למלא את המערה. לו השאיבה הייתה נעצרת, המערה הייתה מתמלאת מים מחדש. הגבישים נהרסים באוויר, לכן פרויקט נאיקה מנסים לתעד ויזואלית את הגבישים לפני שיהרסו.
מערת הקריסטלים התגלתה בשנת [[2000]] על ידי כורים שחפרו מעבר חדש. המערה היא חור בצורת פרסת סוס בתוך [[סלע גיר|סלע הגיר]]. הרצפה שלה מכוסה בגושי גבישים שטוחים. גבישי ענק יוצאים מבלוקים אלו ומרצפת המערה. הגישה למערה אפשרית כיום מכיוון שחברת הכרייה שואבת את המים ומונעת מהם למלא את המערה. לו השאיבה הייתה נעצרת, המערה הייתה מתמלאת מחדש. הגבישים נהרסים במגע ממושך עם אוויר, לכן פרויקט נאיקה מנסים לתעד ויזואלית את הגבישים לפני שיהרסו.


אולם נוסף התגלה בחפירות בשנת [[2009]]. המערה החדשה, בשם ארמון הקרח, בעלת עומק של 150 מטר והיא לא מוצפת, אך הגבישים בה קטנים בהרבה.
אולם נוסף התגלה בחפירות בשנת [[2009]]. המערה החדשה, בשם ארמון הקרח, מצויה בעומק של 150 מטר ואיננה מוצפת, והגבישים בה קטנים בהרבה.


==סגירה עתידית==
==סגירה עתידית==
המערה הוצגה בערוץ דיסקברי בתוכנית "נאיקה: מאחורי מערת הקריסטלים" ב[[פברואר]] [[2011]]. בתוכנית נרמז כי קיימים אולמות נוספים, אך חקר נוסף יצריך הריסה של גבישים. נאמר שם שהמערה לבסוף תסתם מחדש ושפני המים בה יעלו מחדש.
המערה הוצגה ב[[ערוץ דיסקברי]] בתוכנית "נאיקה: מאחורי מערת הקריסטלים" ב[[פברואר]] [[2011]]. בתוכנית נרמז כי קיימים אולמות נוספים, אך חקר נוסף יצריך הריסה של גבישים. נאמר שם שהמערה לבסוף תסתם מחדש ושפני המים בה יעלו מחדש.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־12:33, 21 בנובמבר 2012

גבישי סלניט ממכרה נאיקה
"חרב" סלניט. דגם קטן של הגבישים הענקיים הנמצאים במערה

מערת הקריסטליםספרדית: Cueva de los Cristales) היא מערה המחוברת למכרה נאיקה 300 מטר מתחת לפני האדמה בנאיקה, צ'יהואהוא, מקסיקו. האולם המרכזי מכיל גבישי סלניט ענקיים (גבס, CaSO4·2 H2O), מהגבישים הטבעיים הגדולים ביותר שנמצאו אי פעם. הגביש הגדול ביותר שנמצא במערה הוא באורך 11 מטר, בקוטר 4 מטרים ומשקלו 55 טון. המערה חמה בצורה קיצונית והטמפרטורות בה מגיעות ל-58 מעלות צלזיוס עם 90 עד 99 אחוזי לחות. תנאים אלה מקשים על חקר המערה. ללא ציוד הגנה מתאים אנשים מסוגלים לסבול כ-10 דקות חשיפה בלבד.

קבוצת מדענים בשם "פרויקט נאיקה" מעורבת בחקר המערות באזור המכרה.

היווצרות הגבישים

מכרה נאיקה שוכן באזור געשי. מתחת למערה רוחשת מגמה אשר מחממת אותה. במשך כחצי מיליון שנה הייתה מערה מלאה מים אשר רוויים במינרלים שונים כולל כמויות גדולות של גבס. בזמן הזה, שררה במערה טמפרטורה של מעל 50 מעלות צלזיוס, מה שאיפשר לגבישים להיווצר ולגדול לממדים ענקיים.

גילוי

בשנת 1910 כורים גילו מערה מתחת לעבודות הכרייה בנאיקה, מערת החרבות (Cueva de las Espadas). המערה ממוקמת 120 מטר מעל מערת הקריסטלים ומכילה גבישים קטנים ומרהיבים (באורך של כמטר אחד). הגבישים לא גדלו מעבר לכך מפני שהטמפרטורה במערה זו אינה גבוהה מספיק.

מערת הקריסטלים התגלתה בשנת 2000 על ידי כורים שחפרו מעבר חדש. המערה היא חור בצורת פרסת סוס בתוך סלע הגיר. הרצפה שלה מכוסה בגושי גבישים שטוחים. גבישי ענק יוצאים מבלוקים אלו ומרצפת המערה. הגישה למערה אפשרית כיום מכיוון שחברת הכרייה שואבת את המים ומונעת מהם למלא את המערה. לו השאיבה הייתה נעצרת, המערה הייתה מתמלאת מחדש. הגבישים נהרסים במגע ממושך עם אוויר, לכן פרויקט נאיקה מנסים לתעד ויזואלית את הגבישים לפני שיהרסו.

אולם נוסף התגלה בחפירות בשנת 2009. המערה החדשה, בשם ארמון הקרח, מצויה בעומק של 150 מטר ואיננה מוצפת, והגבישים בה קטנים בהרבה.

סגירה עתידית

המערה הוצגה בערוץ דיסקברי בתוכנית "נאיקה: מאחורי מערת הקריסטלים" בפברואר 2011. בתוכנית נרמז כי קיימים אולמות נוספים, אך חקר נוסף יצריך הריסה של גבישים. נאמר שם שהמערה לבסוף תסתם מחדש ושפני המים בה יעלו מחדש.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מערת הקריסטלים בוויקישיתוף