ג'ובאני בטיסטה טייפולו – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ סקריפט החלפות (כנסייה, וונציה)
שורה 4: שורה 4:
נולד ב[[ונציה]], והיה לבן הצעיר מבין שישה אחים. אביו, דומניקו היה קפטן של ספינה ונפטר כשנה לאחר הולדת בנו, וכך השאיר את אמו, אורסטה, ואת שאר המשפחה, במצב כלכלי קשה.
נולד ב[[ונציה]], והיה לבן הצעיר מבין שישה אחים. אביו, דומניקו היה קפטן של ספינה ונפטר כשנה לאחר הולדת בנו, וכך השאיר את אמו, אורסטה, ואת שאר המשפחה, במצב כלכלי קשה.


ג'ובאני למד תחילה תחת גרגוריו לאזאריני (Gregorio Lazzarini), והשופע מיצירותיהם של בני תקופתו, ג'יובאני פיצטה (Giovanni Piazzetta) וסבסטיאנו ריקי (Sebastiano Ricci). כשהיה בן 19 סיים את יצירתו המשמעותית הראשונה, "עקדת יצחק" (אשר מוצגת כיום ב[[גלריית האקדמיה]]). בשנת [[1717]] סיים את לימודיו והתקבל לגילדת הציירים בונציה.
ג'ובאני למד תחילה תחת גרגוריו לאזאריני (Gregorio Lazzarini), והשופע מיצירותיהם של בני תקופתו, ג'יובאני פיצטה (Giovanni Piazzetta) וסבסטיאנו ריקי (Sebastiano Ricci). כשהיה בן 19 סיים את יצירתו המשמעותית הראשונה, "עקדת יצחק" (אשר מוצגת כיום ב[[גלריית האקדמיה]]). בשנת [[1717]] סיים את לימודיו והתקבל לגילדת הציירים בוונציה.


בשנת [[1719]] נישא למאריה סיסיליה גוארדי, אשר הייתה אחותם של שני ציירים ונציאנים מפורסמים, [[פרנצ'סקו גוארדי]] וג'יובני אנטוניו גוארדי. לזוג היו כתשעה ילדים, מתוכם ארבע בנות ושלוש בנים שרדו את תקופת הילדות.
בשנת [[1719]] נישא למאריה סיסיליה גוארדי, אשר הייתה אחותם של שני ציירים ונציאנים מפורסמים, [[פרנצ'סקו גוארדי]] וג'יובני אנטוניו גוארדי. לזוג היו כתשעה ילדים, מתוכם ארבע בנות ושלוש בנים שרדו את תקופת הילדות.


דיוניסו דולפין (Dolfin), בין למשפחה פטריקית עשירה, היה בין הראשונים אשר הזמינו ממנו עבודות. ג'ובאני נשכר כדי לעטר את הכנסיה בעיר אודינה, שם שימש דיוניסו כארכיבישופ.
דיוניסו דולפין (Dolfin), בין למשפחה פטריקית עשירה, היה בין הראשונים אשר הזמינו ממנו עבודות. ג'ובאני נשכר כדי לעטר את הכנסייה בעיר אודינה, שם שימש דיוניסו כארכיבישופ.


בשנת 1750 כבר היה לאחד מהאמנים הידועים והמוערכים באירופה. באותה שנה הוזמן על ידי הנסיך הבישופ קארל פיליפ פון גריפנקלאו לעבוד ב[[וירצבורג]], שבגרמניה של ימינו. הוא נשאר בעיר שלוש שנים ובשנת [[1753]] חזר לונציה. הוא נבחר לשמש כנשיא האקדמיה של [[פדובה]]. בשנת [[1761]] הוזמן על ידי המלך [[קרלוס השלישי, מלך ספרד|קרלוס השלישי]] לצייר פרסקו תקרה בעבור ארמון המלוכה ב[[מדריד]]. בשנת [[1770]] נפטר טיפולו במדריד.
בשנת 1750 כבר היה לאחד מהאמנים הידועים והמוערכים באירופה. באותה שנה הוזמן על ידי הנסיך הבישופ קארל פיליפ פון גריפנקלאו לעבוד ב[[וירצבורג]], שבגרמניה של ימינו. הוא נשאר בעיר שלוש שנים ובשנת [[1753]] חזר לוונציה. הוא נבחר לשמש כנשיא האקדמיה של [[פדובה]]. בשנת [[1761]] הוזמן על ידי המלך [[קרלוס השלישי, מלך ספרד|קרלוס השלישי]] לצייר פרסקו תקרה בעבור ארמון המלוכה ב[[מדריד]]. בשנת [[1770]] נפטר טיפולו במדריד.


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==

גרסה מ־22:31, 27 בדצמבר 2012

ג'ובאני באטיסטה טיפולו (נודע גם בשם "ג'אנבטיסטה טייפולו", איטלקית: Giovanni Battista Tiepolo או Giambattista Tiepolo‏; 5 במרץ, 1696 - 27 במרץ, 1770), היה צייר, אמן הדפסים ופרסקו מהרפובליקה של ונציה, אשר פעל גם באיטליה, ספרד וגרמניה. נחשב לאחד האמנים המייצגים של סגנון הרוקוקו.

ביוגרפיה

נולד בונציה, והיה לבן הצעיר מבין שישה אחים. אביו, דומניקו היה קפטן של ספינה ונפטר כשנה לאחר הולדת בנו, וכך השאיר את אמו, אורסטה, ואת שאר המשפחה, במצב כלכלי קשה.

ג'ובאני למד תחילה תחת גרגוריו לאזאריני (Gregorio Lazzarini), והשופע מיצירותיהם של בני תקופתו, ג'יובאני פיצטה (Giovanni Piazzetta) וסבסטיאנו ריקי (Sebastiano Ricci). כשהיה בן 19 סיים את יצירתו המשמעותית הראשונה, "עקדת יצחק" (אשר מוצגת כיום בגלריית האקדמיה). בשנת 1717 סיים את לימודיו והתקבל לגילדת הציירים בוונציה.

בשנת 1719 נישא למאריה סיסיליה גוארדי, אשר הייתה אחותם של שני ציירים ונציאנים מפורסמים, פרנצ'סקו גוארדי וג'יובני אנטוניו גוארדי. לזוג היו כתשעה ילדים, מתוכם ארבע בנות ושלוש בנים שרדו את תקופת הילדות.

דיוניסו דולפין (Dolfin), בין למשפחה פטריקית עשירה, היה בין הראשונים אשר הזמינו ממנו עבודות. ג'ובאני נשכר כדי לעטר את הכנסייה בעיר אודינה, שם שימש דיוניסו כארכיבישופ.

בשנת 1750 כבר היה לאחד מהאמנים הידועים והמוערכים באירופה. באותה שנה הוזמן על ידי הנסיך הבישופ קארל פיליפ פון גריפנקלאו לעבוד בוירצבורג, שבגרמניה של ימינו. הוא נשאר בעיר שלוש שנים ובשנת 1753 חזר לוונציה. הוא נבחר לשמש כנשיא האקדמיה של פדובה. בשנת 1761 הוזמן על ידי המלך קרלוס השלישי לצייר פרסקו תקרה בעבור ארמון המלוכה במדריד. בשנת 1770 נפטר טיפולו במדריד.

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:קצרמר

פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.