יחס הרזרבה

יחס הרזרבה הוא מונח במקרו כלכלה המתאר את היחס בין כמות המזומנים שבידי הבנקים לבין גובה ההתחייבויות שלהם לציבור. יחס זה נתון לפיקוחו של הבנק המרכזי, והוא משתנה של מדיניות מוניטרית.

בפועל מקובל כי גובה התחייבויות הבנקים לציבור גדול בהרבה מכמות המזומנים שהבנקים מחזיקים בפועל. למעשה, אם כל לקוחות הבנק יבואו בבת-אחת למשוך את התחייבויות הבנק כלפיהם הבנק יפשוט רגל, אך משיקולים סטטיסטיים ניתן להניח באופן סביר כי הלקוחות שומרים על קצב משיכה מסוים הקטן בהרבה מפוטנציאל המשיכה המקסימלי, וכמו כן לעתים קרובות הם מממשים את פיקדונותיהם שלא באמצעות מזומן אלא באמצעות העברה של התחייבות בנקאית, למשל בהמחאה, כך שהבנקים יכולים להתחייב לשלם הרבה יותר מכמות המזומן שבפועל נמצאת בידיהם.

עם זאת, מקובל כי הבנק המרכזי מפקח על פעילות זו של הבנקים, וקובע יחס המכריח את הבנקים לשמור על שיעור מזומנים מסוים כערובה להתחייבויותיהם כלפי הציבור. ככל שיחס הרזרבה גדול יותר כך הבנקים מוכרחים להחזיק ערובות מזומנים גדולות יותר כנגד התחייבויותיהם כלפי הציבור, ועל-כן ליחס הרזרבה קשר ישיר לסיכון שנוטל הבנק על-עצמו ועל היכולת שלו לעמוד בהתחייבויותיו. ככל שיחס הרזרבה קטן יותר כך הבנק פחות יציב, ומאידך לבנק יש אינטרס ליחס רזרבות קטן מכיוון שאז יתאפשר לו להלוות יותר ומכאן גם להרוויח יותר.

לעתים נדירות הנחת העבודה שעומדת בבסיס יחס הרזרבה קורסת, כמו למשל במצב של מלחמה, חשד להונאה בבנק או משבר כלכלי קשה. במצבים כאלה לקוחות הבנקים "יסתערו" באחת על הבנק למשיכת כספיהם והבנק צפוי לקרוס. על-אף שאלו מקרים נדירים, הם מזעזעים את הכלכלה באופן שההתאוששות אורכת זמן. דוגמה בולטת לאירוע כזה היה המשבר הכלכלי העולמי של 1929.

בישראל, עומד יחס הרזרבה של הבנקים המסחריים על כ-6%. להשוואה, במהלך 2008 העלתה סין את יחס הרזרבה במדינה ל-17.5%.

חובת הנזילות בישראל

הוראת חובת הנזילות היא אחת ההוראות הבודדות אשר מפורסמות בחוק בנק ישראל (סעיף 38) אך חלות על בנק מסחרי שכן ההוראות החלות על בנק מסחרי מפורסמות בהוראות "ניהול בנקאי תקין" ולא בחוק בנק ישראל. מכאן ניתן ללמוד על חשיבותה של ההוראה מצד בנק ישראל. בישראל קיימת חובת נזילות של 6% על פיקדונות עו"ש ופיקדונות הסגורים עד שבוע. חובת נזילות של 3% מחויבת על פיקדונות של שבוע ועד שנה. בישראל אין חובת נזילות על פיקדונות בני שנה ומעלה. כמו כן בין 2011 ל 2014 התקיימה גם חובת נזילות על פעילויות בנגזרים של תושבי חוץ בת 10%. חובת נזילות זו לא הייתה חובת נזילות קלאסית אלא סנקציה אשר בנק ישראל קבע כדי להתמודד עם כניסות מאסיביות וספקולטיביות של כספים במטבע חוץ מצד משקיעי חוץ.

כדי להתמודד עם מורכבות הוראות חובת הנזילות קבע בנק ישראל כי עמידה בחובת הנזילות תחושב על בסיס חודשי. כלומר ניתנת האפשרות לבנק מסחרי לעמוד בחלק מהימים בחודש הנזילות בגירעון ובחלק אחר בעודפים כך שבממוצע יעמוד באותה חובה. אי עמידה בחובת הנזילות גוררת קנסות על הבנק המסחרי ועל נושאי משרה בכירים ונחשבת עבירה רגולטורית.

ראו גם

• הלימות ההון

קישורים חיצוניים

• אסף צימרינג, מאחורי מסך הז'רגון - על ההבדל בין יחס הרזרבה לבין יחס הלימות ההון, העין השביעית

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.