מלווה קצר מועד – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Inongm (שיחה | תרומות)
עדכון, הרחבה
Inongm (שיחה | תרומות)
מ ויקיזציה, ניסוח
שורה 1: שורה 1:
'''מלווה קצר מועד''' (ב[[ראשי תיבות]]: מק"ם) הוא [[איגרת חוב]] ממשלתית שאינה נושאת ריבית ה[[הנפקה|מונפקת]] על ידי [[בנק ישראל]] לציבור לתקופה של עד שנה אחת.
'''מלווה קצר מועד''' (ב[[ראשי תיבות]]: מק"ם) הוא [[איגרת חוב]] ממשלתית שאינה נושאת ריבית ה[[הנפקה|מונפקת]] על ידי [[בנק ישראל]] לציבור לתקופה של עד שנה אחת.


== רקע ==
== היסטוריה ==
השימוש במק"ם החל ב[[שנות ה-60]] של [[המאה ה-20]]. המק"ם הונפק על ידי הממשלה (בניהולו של בנק ישראל) לשם מימון הוצאותיה. ב-1984 הוסדרה הנפקת המק"ם בחקיקה חדשה אולם היקפי הנפקות המק"ם היו נמוכים וכך גם מחזורי המסחר. רק ב-1995, עם הצמדת היקף יתרות המק"ם לשיעור עליית המדד או שיעור עליית [[אמצעי התשלום]] (תיקון מספר 6 לחוק) החל המסחר במק"ם להתרחב ולהפוך למשמעותי.
השימוש במק"ם החל ב[[שנות ה-60]] של [[המאה ה-20]]. המק"ם הונפק על ידי הממשלה (בניהולו של בנק ישראל) לשם מימון הוצאותיה. ב-1984 הוסדרה הנפקת המק"ם בחקיקה חדשה אולם היקפי הנפקות המק"ם היו נמוכים וכך גם מחזורי המסחר. רק ב-1995, עם הצמדת היקף יתרות המק"ם לשיעור עליית המדד או שיעור עליית [[היצע כסף|אמצעי התשלום]] (תיקון מספר 6 לחוק) החל המסחר במק"ם להתרחב ולהפוך למשמעותי.
המק"ם מונפק לציבור על ידי בנק ישראל אולם המילווה הוא אגרת חוב של הממשלה למחזיק בה. הממשלה מוכרת את המק"ם לבנק ישראל, וזה מנפיק את המק"ם לציבור. את תמורת ההנפקה הממשלה מחוייבת להפקיד בחשבון בבנק ישראל אשר יכול לשמש לפירעון המק"ם או לתשלום הריבית עליו.
המק"ם מונפק לציבור על ידי בנק ישראל אולם המילווה הוא אגרת חוב של הממשלה למחזיק בה. הממשלה מוכרת את המק"ם לבנק ישראל, וזה מנפיק את המק"ם לציבור. את תמורת ההנפקה הממשלה מחוייבת להפקיד בחשבון בבנק ישראל אשר יכול לשמש לפירעון המק"ם או לתשלום הריבית עליו.



גרסה מ־10:00, 10 ביולי 2015

מלווה קצר מועדראשי תיבות: מק"ם) הוא איגרת חוב ממשלתית שאינה נושאת ריבית המונפקת על ידי בנק ישראל לציבור לתקופה של עד שנה אחת.

היסטוריה

השימוש במק"ם החל בשנות ה-60 של המאה ה-20. המק"ם הונפק על ידי הממשלה (בניהולו של בנק ישראל) לשם מימון הוצאותיה. ב-1984 הוסדרה הנפקת המק"ם בחקיקה חדשה אולם היקפי הנפקות המק"ם היו נמוכים וכך גם מחזורי המסחר. רק ב-1995, עם הצמדת היקף יתרות המק"ם לשיעור עליית המדד או שיעור עליית אמצעי התשלום (תיקון מספר 6 לחוק) החל המסחר במק"ם להתרחב ולהפוך למשמעותי. המק"ם מונפק לציבור על ידי בנק ישראל אולם המילווה הוא אגרת חוב של הממשלה למחזיק בה. הממשלה מוכרת את המק"ם לבנק ישראל, וזה מנפיק את המק"ם לציבור. את תמורת ההנפקה הממשלה מחוייבת להפקיד בחשבון בבנק ישראל אשר יכול לשמש לפירעון המק"ם או לתשלום הריבית עליו.

המכרז להנפקת מק"ם

בתחילת כל חודש מנפיק בנק ישראל סדרה חדשה של מק"ם לטווח של שנה ולטווח של שלושה חודשים. הנפקת המק"ם מבוצעת בדרך של מכרז מחיר מפלה. הערך הנקוב לפדיון של המק"ם הוא 100 אג' (1 שקל) והוא מונפק ונסחר בניכיון. כלומר המק"ם אינו מחלק ריבית ולכן מחירו תמיד נמוך או שווה לערכו הנקוב. בדרך כלל סכום ההנפקה לסדרות לשנה הם 10 מיליארד ש"ח ולשלושה חודשים 3 מיליארד ש"ח והם מפורסמים מראש לציבור.

המכרז מתבצע כעסקה מחוץ לבורסה דרך מערכות שב"א ולאחר יום עסקים אחד עוברים אגרות החוב לרישום באמצעות מסלקת הבורסה לניירות ערך בתל אביב. כל אדם יכול לגשת למכרז באמצעות אחד מחברי הבורסה, או כל תאגיד אחר שמחובר למערכות שב"א. תשואת המכרז נקבעת בחיתוך של עקומת הביקוש במכרז עם הכמות המוצעת. הזוכים הם אלו שהגישו את ההצעות הגבוהות או שוות לתשואת המכרז והם ישלמו את המחיר אותו הציעו במכרז (כלומר משתתפים שונים ישלמו מחיר שונה עבור המק"ם). ככל שזוכה במכרז הציע מחיר גבוה יותר כך יש לו זכות קדימה על פני זוכים אחרים בחלוקת הכמות הנמכרת במכרז. לעומת הזוכים שהציעו מחיר הגבוה מהמחיר הנגזר מתשואת המכרז אשר יקבלו את מלוא הכמות אותה ביקשו, הזוכים שהציעו מחיר השווה למחיר הנגזר מתשואת המכרז יקבלו באופן יחסי להיקף הזמנותיהם מהכמות שנותרה מחלוקת המק"ם לזוכים במחירים גבוהים יותר.

המסחר הרציף במק"ם

לאחר הנפקתו נסחר המק"ם בבורסה לניירות ערך כנייר ערך לכל דבר וניתן לקנותו או למוכרו בכל עת בהתאם לביקוש ולהצע. שער המק"ם מצוטט באגורות לערך נקוב אחד כך לדוגמה שער יחידה אחת לפרעון בתאריך ינואר 2015 הוא 99.05 אג'.

המק"ם על סדרותיו השונות מהווה את אחד הנכסים הנזילים והסחירים ביותר בבורסה, ונמכר בדרך כלל במרווח מחירים צר מאוד בין מחיר הקנייה למחיר המכירה. ככל שקרב מועד הפדיון, נסחר המק"ם במחיר הולך וקרב לערך הפדיון מה שמשקף את התשואה המצטברת על ההחזקה בו, כך למשל קניה של מק"ם לשנה בעת הנפקתו ומכירתו לאחר חצי שנה, עשויה להניב כמחצית מהתשואה לפדיון.

בשל מגבלת המינימום לעסקה במסחר בבורסה הסכום המינמלי לפעולה במסחר הרציף הוא 30 אלף ש"ח, בסכומים נמוכים יותר ניתן לקנות אך ורק בשלב הפתיחה של המסחר. המק"ם אינו צמוד למדד המחירים לצרכן.

שמות המק"ם במסחר

סדרות המק"ם השונות ממוספרות באופן המצביע על מועד פדיונן. כך שהמספר הראשון מסמל את חודש הפדיון המספר השני את שבוע הפדיון באותו חודש והמספר השלישי את שנת הפדיון. לדוגמה מק"ם מספר 915 יפדה בחודש ספטמבר (9) בשבוע הראשון (1) בשנת 2015 (5).

עמלות ומיסוי מק"ם

המק"ם הוא נייר ערך לכל דבר וניתן לקנות אותו דרך חבר בורסה בדרך כלל בנק או בית השקעות, מכיוון שכך על קניה וכן על מכירה של מק"ם יש עמלה של 0.1%. החל מינואר 2013 ביטל המפקח על הבנקים את תשלום דמי המשמרת על החזקת מק"ם. בזמן פדיון המק"ם צריך לשלם מס רווחי הון בשיעור מופחת של 15% לעומת מס בשיעור של 25% על רווחי הון בבורסה. המק"ם אינו צמוד למדד ובעל ריבית קבועה, ולכן במידה ושיעור האינפלציה השנתי גבוה משיעור התשואה ייתכן הפסד תאורטי. כמו כן במידה והריבית עלתה ייתכן הפסד של הרווח החליפי שניתן היה לקבל כתוצאה מהשקעה באפיק אחר.

מק"ם לעומת פק"מ

ערך מורחב – פיקדון קצר מועד

הדמיון בצליל גורם לרבים לבלבל בין מק"ם ופק"מ, אך מלבד היות שניהם הלוואות נושאות ריבית, אין להם הרבה במשותף. הפק"מ (פיקדון קצר מועד) הוא שמו השיווקי של מוצר אותו משווקים הבנקים ללקוחותיהם להפקדת כסף נושאת ריבית בתקופות שונות. הפק"מ נבדל מהמק"ם במספר גורמים עיקריים - ראשית, הריבית שהוא נותן לאותה תקופת זמן נמוכה לרוב משמעותית מהריבית הניתנת על מק"ם לאותה תקופת זמן. שנית, זהות הלווה שונה בשני המקרים. במק"ם, המדינה לווה את הכסף מהאזרח, בעוד שבפק"מ מדובר בבנק. (אשר נחשב לרוב כלווה אמין פחות מהמדינה) שלישית, מוצר זה אינו נייר ערך, וככזה לא ניתן לקזז רווחים ממנו מול הפסדים בניירות אחרים לטובת מס רווח הון. שלישית, מק"ם, כנייר ערך סחיר בבורסה, נזיל ברמה היומית, לרוב ללא איבוד ערך משמעותי, בעוד שבפק"מ קיימות עמלות פירעון מוקדם.

המק"ם ככלי מוניטרי

תבנית:השלמה בנק ישראל משתמש במק"ם ככלי במדיניות מוניטרית. באמצעות שליטה על היקף הסדרה המונפקת, הוא יכול להזרים או לספוג כספים מהשוק בהתאם לצורכי הנזילות. אם בנק ישראל מעוניין לספוג עודפי כספים במשק, הוא יכול לצמצם או להרחיב את היקף סדרת המק"ם שהוא מנפיק.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • חוק מילווה קצר מועד, התשמ"ד–1984

קישורים חיצוניים