חוזה טיינג'ין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה, מיקום בקטגוריות
מ סיווג תבניות עדכון/שכתוב/השלמה*
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=היסטוריה|נושא2=מדינות אסיה}}
'''חוזה טְייֵנְגִ'ין''' (בסינית: '''天津條約''', נקרא גם חוזה טיאנצין) היה חוזה שנחתם בעיר [[טיינג'ין]] ב[[סין]] ביוני [[1858]] בין [[בריטניה]] ו[[סין]] והביא לסיום החלק הראשון של [[מלחמת האופיום השנייה]]. על החוזה חתמו גם [[צרפת]], [[ארצות הברית]] ו[[רוסיה]] שהיו שותפות במלחמה.
'''חוזה טְייֵנְגִ'ין''' (בסינית: '''天津條約''', נקרא גם חוזה טיאנצין) היה חוזה שנחתם בעיר [[טיינג'ין]] ב[[סין]] ביוני [[1858]] בין [[בריטניה]] ו[[סין]] והביא לסיום החלק הראשון של [[מלחמת האופיום השנייה]]. על החוזה חתמו גם [[צרפת]], [[ארצות הברית]] ו[[רוסיה]] שהיו שותפות במלחמה.



גרסה מ־07:59, 20 באוקטובר 2015

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

חוזה טְייֵנְגִ'ין (בסינית: 天津條約, נקרא גם חוזה טיאנצין) היה חוזה שנחתם בעיר טיינג'ין בסין ביוני 1858 בין בריטניה וסין והביא לסיום החלק הראשון של מלחמת האופיום השנייה. על החוזה חתמו גם צרפת, ארצות הברית ורוסיה שהיו שותפות במלחמה.

עיקרי החוזה:

  1. הבריטים, הצרפתים האמריקאים והרוסים יהיו רשאים להציב נציגים בבייג'ינג (עד אז הייתה העיר סגורה בפני מערביים).
  2. פתיחת 11 נמלים נוספים לסחר מערבי.
  3. אישור לכלי שיט וספינות מלחמה לשייט באופן חפשי בנהר היאנגצה.
  4. אישור לאזרחי המעצמות להיכנס אל תוך סין למטרות טיול, סחר או מיסיונריות.
  5. חיוב הסינים בתשלום קנס בערך של כ-80 מיליון ק"ג כסף טהור לבריטניה וצרפת.

חצר הקיסרות הסינית סירבה בתחילה להכיר בהסכם, אך חויבה לכך מאוחר יותר במסגרת ועידת פקין ב-1860.