אינטליגנציה גבישית ונוזלית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
יש המחלקים את [[גורם g]] ל-g נוזלי ו-g גבישי, כאשר ישנו מתאם גבוה במיוחד בין גורם האינטליגנציה הכללי g ל-g הנוזלי. |
יש המחלקים את [[גורם g]] ל-g נוזלי ו-g גבישי, כאשר ישנו מתאם גבוה במיוחד בין גורם האינטליגנציה הכללי g ל-g הנוזלי. |
||
---- |
|||
:[[מונחים בפסיכולוגיה קוגנטיבית]] |
|||
'''לקריאה נוספת:''' |
|||
| ⚫ | |||
==ראה גם== |
|||
| ⚫ | |||
[[גורם g]] |
[[גורם g]] |
||
גרסה מ־01:47, 1 בינואר 2004
התיאוריה הדו גורמית לאינטליגנציה פותחה על ידי קאטל. לדבריה כישרי האינטליגנציה נחלקים לשני סוגים:
- אינטליגנציה גבישית: כשרים נרכשים שמתגבשים במהלך החיים באמצעות חינוך, השכלה, לימוד עצמי ואימון.
- אינטליגנציה נוזלית: כשרים מולדים שנשארים ברמה דומה לאורך החיים ואינם משתנים לאחר חודשי החיים הראשונים.
שני סוגי האינטליגנציה מתפתחים באופן שונה. אינטליגנציה גבישית ממשיכה להשתפר לאורך כל החיים, ומושפעת מאד מהסביבה שבהה מתפתח האדם. אינטליגנציה נוזלית מושפעת משינויים נוירולוגיים בכלל ומניוון בפרט, ולפיכך היא מתפתחת במהירות בגיל צעיר ומתייצבת בהמשך, מחקרים מצאו שהיא בדרך כלל מפסיקה להתפתח בסביבות גיל 16. היא אינה מושפעת מהשפעות סביבתיות.
יש המחלקים את גורם g ל-g נוזלי ו-g גבישי, כאשר ישנו מתאם גבוה במיוחד בין גורם האינטליגנציה הכללי g ל-g הנוזלי.
לקריאה נוספת: