מנסוס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Addbot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q2564376
1Or (שיחה | תרומות)
מ ←‏top: הסרת רווח כפול באמצעות AWB
 
שורה 1: שורה 1:
'''מנסוס''' ([[לטינית]]: '''Mansus''' ברבים '''מנסי''' לטינית: mansī) היה הכינוי ב[[ימי הביניים]] לחלקת אדמה שהיא חלק מנחלת אדון ([[וילה]]) ומעובדת על ידי אדם שקיבל אותה לחזקתו.
'''מנסוס''' ([[לטינית]]: '''Mansus''' ברבים '''מנסי''' לטינית: mansī) היה הכינוי ב[[ימי הביניים]] לחלקת אדמה שהיא חלק מנחלת אדון ([[וילה]]) ומעובדת על ידי אדם שקיבל אותה לחזקתו.


מקור המילה הוא בית, ובראשית [[המאה ה-7]] נועד לתאר את ביתו של ה[[עבד]] או העובד שגר באחוזתו של [[אריסטוקרט]]. במהלך המאה ובמאות שאחריה, עם התפתחות ה[[מנוריאליזם]] התייחס המושג לחלקת אדמה שצמודה לבית ושאותה עיבד אותו אדם (בין אם היה עבד, שזכה לכינוי servus casatus (ברבים: servi casati), כלומר עבד בעל בקתה, ובין אם היה [[צמית]] ([[קולונאט]])).
מקור המילה הוא בית, ובראשית [[המאה ה-7]] נועד לתאר את ביתו של ה[[עבד]] או העובד שגר באחוזתו של [[אריסטוקרט]]. במהלך המאה ובמאות שאחריה, עם התפתחות ה[[מנוריאליזם]] התייחס המושג לחלקת אדמה שצמודה לבית ושאותה עיבד אותו אדם (בין אם היה עבד, שזכה לכינוי servus casatus (ברבים: servi casati), כלומר עבד בעל בקתה, ובין אם היה [[צמית]] ([[קולונאט]])).


בתמורה ל[[זיקת הנאה|זיקת ההנאה]] מהחלקה ומהזכות לעבד את החלקה, היה חייב המחזיק בה לשלם לאדון תשלום קבוע כלשהו וחלק מהיבול, והיה חייב במספר ימי עבודה באדמותיו של האדון (terra indominicata).
בתמורה ל[[זיקת הנאה|זיקת ההנאה]] מהחלקה ומהזכות לעבד את החלקה, היה חייב המחזיק בה לשלם לאדון תשלום קבוע כלשהו וחלק מהיבול, והיה חייב במספר ימי עבודה באדמותיו של האדון (terra indominicata).

גרסה אחרונה מ־10:53, 7 באוגוסט 2016

מנסוס (לטינית: Mansus ברבים מנסי לטינית: mansī) היה הכינוי בימי הביניים לחלקת אדמה שהיא חלק מנחלת אדון (וילה) ומעובדת על ידי אדם שקיבל אותה לחזקתו.

מקור המילה הוא בית, ובראשית המאה ה-7 נועד לתאר את ביתו של העבד או העובד שגר באחוזתו של אריסטוקרט. במהלך המאה ובמאות שאחריה, עם התפתחות המנוריאליזם התייחס המושג לחלקת אדמה שצמודה לבית ושאותה עיבד אותו אדם (בין אם היה עבד, שזכה לכינוי servus casatus (ברבים: servi casati), כלומר עבד בעל בקתה, ובין אם היה צמית (קולונאט)).

בתמורה לזיקת ההנאה מהחלקה ומהזכות לעבד את החלקה, היה חייב המחזיק בה לשלם לאדון תשלום קבוע כלשהו וחלק מהיבול, והיה חייב במספר ימי עבודה באדמותיו של האדון (terra indominicata).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.